לפי ה-OECD, ישראל במקום הרביעי בתוחלת החיים / צילום: Shutterstock
למרות המלחמה, המשברים הביטחוניים וההשקעה הציבורית הנמוכה במערכת הבריאות - ישראל ממשיכה להציג תוצאות מרשימות במיוחד במדדים בינלאומיים. לפי דוח ה-OECD לשנים 2022-2023, תוחלת החיים בישראל עומדת על 83.8 שנים, הרביעית הגבוהה בעולם המפותח, כשהיא עוקפת מדינות עשירות ובריאות ממנה בהרבה כמו ספרד (84), יפן (84.1) ושווייץ (84.3). התוצאות כוללות את הרוגי ה-7 באוקטובר והרוגי המלחמה ביתר שנת 2023. על פי נתונים ראשונים שהחלו להיאסף על ידי המשרד, גם ב-2024 המגמה נשארה דומה.
● המחקר שמגלה: התועלת המפתיעה של ניתוחים להקטנת חזה
● שר הבריאות כץ דורש שינויים בתקנון כללית: "ליקויים בממשל התאגידי"
ההשקעה הישראלית בבריאות עומדת על 7.6%, לעומת בין 11%-12% במדינות המובילות מדד זה כמו גרמניה, אוסטריה ושווייץ, ולעומת רוב המדינות האחרות במדד, נתון זה לא עלה בעשור האחרון, למעט באופן חד-פעמי בתקופת הקורונה. למרות זאת, כאמור, התוצאות הממוצעות הישראליות נותרו טובות גם לשנת 2023.
המשתנים העיקריים התורמים לתוחלת החיים הישראלית הם שיעור תמותת תינוקות נמוך, שיעור תמותה נמוך יותר ממחלות לב וכן טיפול מוצלח בסרטן ובשבץ. ישראל נמצאת בין המדינות בעלות שיעור התמותה ממחלות לב הנמוך ביותר ב-OECD, והתמותה ממחלות לב יורדת באופן עקבי מאז 2015, למרות מגמות של התבגרות והשמנת האוכלוסיה.
עלייה יוצאת דופן בתוחלת החיים
מהמשרד נמסר כי בדומה לרוב מדינות ה-OECD, גם בישראל נרשמה עלייה הדרגתית בתוחלת החיים בעשור האחרון, תוך ירידה זמנית קלה והתאוששות לאחר מגפת הקורונה.
הנתונים מעידים על קפיצה דרמטית בתוחלת החיים בישראל בין 2022 ל-2023 - כמעט שנה שלמה - הן בקרב נשים (מ-84.8 ל-85.7 שנים) והן בקרב גברים (מ-80.7 ל-81.7 שנים).
מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות ובהן ארה"ב, יוון, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ואסטוניה, וברוב המדינות הללו הירידה בתקופת הקורונה הייתה דרמטית יותר מישראל. כלומר, בעוד במדינות האחרות שצויינו העליה המשמעותית משקפת תיקון אחרי ירידה, בישראל מדובר בשיפור גם לעומת 2019.
ישראל מדורגת במקום השני אחרי שווייץ בשיעור התמותה הנמוך ביותר מגורמים הניתנים למניעה (בתחום הבריאות) - 134 תמותות לכל 100,000 נפש. זוהי ירידה מ-170 תמותות ל-100,000 נפש מגורמים בריאותיים ברי מניעה מאז 2010. בדו"ח נמסר כי נתון זה משקף את הצלחתה של ישראל בקידום בריאות הציבור ומניעה ראשונית (כלומר גורמים כמו בדיקות סקר וחיסונים) לצד שירותי בריאות מצילי חיים איכותיים.
ומה הן הנקודות לשיפור?
שיעור העישון בישראל עדיין גבוה יחסית למדינות ה-OECD האחרות, ותורם ל-8,000 מקרי מוות בשנה. ישנה אמנם מגמת ירידה בשיעור המעשנים, כמו ברוב מדינות ה-OECD, אך הירידה בישראל צנועה ולא עקבית. משרד הבריאות החליט להוסיף אזהרות גרפיות על הסיגריות לצד האזהרות המילוליות, כחלק מההתמודדות עם מגמה זו.
ד"ר הגר מזרחי, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, אומרת בעקבות הנתונים כי: "המערכת מתמודדת עם אתגרים רבים, כולל המלחמה בשנתיים האחרונות ומגיפת הקורונה, ובכל זאת ממשיכה להתקדם". לדברי מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, ד"ר אשר שלמון : "אנחנו רואים את המשך המגמה שבה ישראל מתמודדת עם הוצאה נמוכה והישגים משמעותיים. זו עדות למערכת הבריאות מאוד יעילה וטובה, כולל הצוותים שלה, אבל לא ננוח על זרי הדפנה ונמשיך לפעול לשיפור המערכת".