משכן הכנסת / צילום: Shutterstock
הקואליציה הודיעה הבוקר (ד') כי ההצבעה על הצעות החוק שתוכננו לעלות היום לקריאה הטרומית במליאת הכנסת תידחה לשבוע הבא. הנימוק הרשמי לדחייה הוא ביקורו של סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (ציונות הדתית), הסביר כי לאור הביקור "והבקשה שעלתה מטעם הקואליציה בשל העיסוק של שרים רבים והקושי לגייסם לטובת הצבעות בזמן הביקור, כל הצעות הקואליציה נדחו לשבוע הבא, ובכלל זה גם הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטינ לממשלה, אשר בעזרת השם תעלה בשבוע הבא".
● מחנק אשראי, אבטלה ואלימות: האם השב"כ הוא הפתרון לארגוני הפשיעה?
● התערבות בחברות ממשלתיות ובניהול הבנקים: הכנסת פותחת את מושב החורף
אלא שמאחורי דחיית ההצבעה עומד, ככל הידוע, המשבר הפוליטי עם המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, סביב העיכוב בחקיקת חוק הגיוס. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד), העביר בשבוע שעבר מתווה עקרונות לחוק המתגבש לייעוץ המשפטי של הוועדה, וכל עוד לא נמסרה חוות-דעת משפטית מטעם הייעוץ בנושא - המפלגות החרדיות, שפרשו רשמית מהממשלה, מסרבות לתמוך בחקיקה מטעם הקואליציה.
שורה ארוכה של חוקים
בין הצעות החוק שאמורות היו לעלות היום להצבע מצויות היוזמות שהעלו חברי כנסת בקואליציה, בתמיכת הממשלה, להרחבה דרמטית של המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתית ובשירות המדינה.
אלה כוללות את הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), המבוססת על הרפורמה שמקדם השר דודי אמסלם, ולפיה הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית וניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות. לפי ההצעה, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות (כיום ממלאת את התפקיד השופטת בדימוס שולמית דותן) לא יתמנה עוד על-ידי היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שאותה מבקשת הממשלה להדיח, אלא על-ידי שרי האוצר והמשפטים. נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדיו של אמסלם. האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור יצומצם משמעותית, כך שתותר זיקה פוליטית וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.
עוד נדחתה ההצבעה על הצעת החוק של ח"כ נסים ואטורי (ליכוד), שנועדה לאפשר מינוי דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית, גם אם יש למועמד זיקה פוליטית לאחד משרי הממשלה.
בנוסף נדחתה גם הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים לביטול הוועדה המייעצת למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. תפקידה של ועדת גרוניס הוא לבחון את היבטי טוהר המידות לגבי מועמדים לתפקידי הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד; וח"כ שקלים מציע כי הממשלה תוכל למנות את בעלי התפקידים הללו ללא התייעצות עם הוועדה.
הצעת החוק נוספת שההצבעה עליה נדחתה היא זו של חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ, שניהם מהליכוד, ולפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו יוסמך למנות את נציב שירות המדינה ללא מכרז והליך תחרותי. זאת, בניגוד לפסיקת בג"ץ, אשר קבעה כי הנציב הוא שומר סף, המעורב במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק (כולל אלה המשפיעים על משפט נתניהו), ועל כן הליך מינויו מחייב בחינה תחרותית של מועמדים לפי שיקולים מקצועיים.
שורה נוספת של הצעות חוק שנדחו לשבוע הבא כוללות כאמור את היוזמות להחלשת היועמ"שית. בין אלה, הצעת רוטמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כך שלראשות התביעה הפלילית - האחראית בין היתר על משפט נתניהו - ימונה תובע כללי נפרד.
הצעות חוק דומות שנדחו כעת הוגשו על-ידי חברי הכנסת חנוך מילביצקי (ליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ואריאל קלנר (ליכוד). חברי הכנסת יצחק קרויזר, ניסים ואטורי, אליהו רביבו (ליכוד) ומישל בוסקילה (הימין הממלכתי) מציעים להעביר את הסמכות להעמיד לדין את ראש הממשלה ואישי ציבור מהיועמ"שית לפרקליט המדינה.
גם הצעתו של רוטמן לצמצום סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, אשר בקואליציה מסרבים כאמור להכיר בבחירתו לתפקיד, נדחתה לשבוע הבא. ההצעה מבקשת להעביר את שיבוץ ההרכבים של שופטי העליון מידיו של עמית לתוכנת מחשב ולהפקיע את סמכותו לנתב בקשות לדיון נוסף, כך שרוב שופטי העליון יוכלו להכריע במקום עמית האם לקיים דיון נוסף בפסק דין של העליון.