צוות בראשות משרד התחבורה בוחן רפורמות מרחיקות לכת, שאם יתקבלו, עשויות לאלץ קבוצות יבוא רכב מהגדולות בישראל לוותר על זיכיונות - כך עולה מהמלצות "הצוות להגברת התחרות", שנחשפו בדוח מבקר המדינה החדש על התחרותיות.
● מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
● דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה
על פי המבקר, ההמלצות העיקריות של הצוות כוללות יצירת קריטריונים למתן יבוא רישיון ליבואנים ישירים, בשלושה מדרגים. במדרג הראשון ממליץ הצוות שליבואן ישיר, שחלקו בשוק 10% ומעלה, לא יחודשו רישיונות יבוא כשהם פוקעים, מלבד רישיון יבוא מקונצרן יחיד על פי בחירתו. משמע, אם ההמלצה תתקבל יבואנים רב־מותגיים עם נתח שוק משמעותי דוגמת כלמוביל, קרסו וכו' יצטרכו לוותר על מספר זיכיונות של מותגים אסטרטגיים.
במדרג השני נמצאים יבואנים שנתח השוק שלהם גדול מ־5% ונמוך מ־10%. לאלה לא יינתנו רישיונות יבוא ישיר מקונצרן חדש בנוסף על אלה שהוא מייבא, אולם הוא יוכל לחדש את רישיונות היבוא הקיימים שבהם הוא מחזיק. לקטגוריה השלישית שייכים יבואנים שנתח השוק שלהם 5% ומטה ואלה לא יוגבלו ברישיונות יבוא ומשרד התחבורה אף יתמרץ אותם.
במוקד: שאלת הסמכות
ההמלצות הללו הוגשו לשרת התחבורה ושר הכלכלה כבר בסוף נובמבר 2024 ולא פורסמו עד כה. ככל הידוע הן עדיין בבחינה משפטית. בענף אומרים שספק אם הן יעברו את המשוכה המשפטית, וגם אם יצלחו אותה עדיין יש צורך בהסכמת יצרני הרכב הגלובליים, שלרובם יש קשרים רבי שנים עם היבואנים בישראל.
לדברי גורמים בענף לישראל אין סמכות ויכולת להכריח תאגיד בינלאומי להעביר זיכיון מיבואן מסוים ליבואן אחר, ולפיכך יש להניח שחלק מהיצרנים ימנעו בכלל מלייצא כלי רכב לישראל, ובכך תצטמצם התחרות ולא תתרחב.
בנוסף מציינים בענף כי לרוב תאגידי הרכב הגדולים מקוריאה, יפן, אירופה, ארצות הברית וסין יש השפעה פוליטית וכלכלית נרחבת במדינות בהן הם מיוצרים וניסיון לאכוף רגולציה כזו, שמתפרשת כפגיעה בהם, עשוי לפגוע בקשרים הכלכליים הבינלאומיים של ישראל ולהביא לסנקציות סחר. בענף מציינים כי הנתונים עליהם מתבסס דוח המבקר עדכניים ל־2023 ומאז נכנסו עוד עשרות יצרנים חדשים, וכיום רמת התחרות בשוק הישראלי היא מהגבוהות בעולם.
בין הנושאים הנוספים שהצוות המליץ עליהם לבחינה עתידית, לפי דוח המבקר, הם בחינת הגברת התחרות גם בקטגוריות כמו רכב מסחרי ורכב דו גלגלי, בחינת מיסוי הרכב וגיבוש מדד אחזקה כולל לרכב - המשקף לצרכן את כלל עלויות האחזקה והשימוש של הרכב לאורך חייו.
יוותרו על הליסינג?
המלצה נוספת שגיבש הצוות ועלולה ליצור טלטלה בשוק, היא האפשרות לאסור על יבואן ישיר גדול (מעל 10%) להחזיק בחברת ליסינג או השכרת רכב, או לקבל רישיון ליבוא עקיף. כיום חלק גדול משוק הליסינג הוא בבעלות ישירה או עקיפה של יבואני רכב.
באשר לשחקנים הקטנים יותר, הצוות מבקש לשקול לאפשר ליבואן ישיר קטן (עד 5%) וליבואן עקיף לייבא כלי רכב משומשים (עד שנתיים מהייצור) כדי לאפשר לצרכנים לנצל לטובתם את ירידת הערך הגדולה של השנים הראשונות. עם זאת, לא ברור האם ההמלצה הזו עולה בקנה אחד עם המדיניות הסביבתית של ישראל להפחתת הפליטה מכלי רכב.
עוד מומלץ לבחון חיזוק יבואנים ישירים קטנים ולאפשר להם להרכיב רכיבים ברכב בישראל לפני אספקתו ללקוח, כולל התקנת רכיבי בטיחות, וכן בדיקת תקינות הרכב על ידי בוחן רכב מטעם היבואן. להערכת הצוות, הצעד יפחית עלויות הן ליבואנים הקטנים והן לצרכן.
היישום עוד רחוק
ראש מינהל תנועה במשרד התחבורה מסר למשרד מבקר המדינה באפריל 2025 כי רק בקרוב יחלו במשרדו בכתיבת דוח מפורט לסיכום עבודת הוועדה. דהיינו ההמלצות טרם אומצו וטרם קודמו על ידי הנהלת משרד התחבורה.
המבקר ממליץ למשרד ליישם את המלצות הצוות בהקדם או לנקוט צעדים אחרים לצמצום הריכוזיות ולהגברת התחרותיות בענף הרכב. עוד מומלץ למשרד התחבורה ורשות התחרות לבחון את רמת הריכוזיות בענף לפי פילוח שוק ייעודי או לכל הפחות ברמת קטגוריה ספציפית.
משרד התחבורה מסר בתשובתו כי המלצות הצוות כללו מניעת חידוש רישיונות ליבואנים ישירים בעלי נתח שוק של יותר מ־10%, אלא לקונצרן בודד. נוסף על כך, המשרד בוחן את קידום מתן שירותים לוגיסטיים משותפים ליבואנים עקיפים וזעירים בבדיקות רכב חדש, כדי להפחית את עלויות היבוא והאספקה.
איגוד יבואני הרכב מסר בתשובתו למשרד המבקר שלעמדתו, אין להפקיע מידי היבואנים הישירים יבוא קונצרנים שכבר מיובאים על ידיהם, מכיוון שלטענתו, יש קונצרנים ומותגים איכותיים נוספים שאינם מיובאים על ידיהם ויש צורך בגיוון מותגים לשם ההמשכיות העסקית של היבואנים הקיימים.
