שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
לאחר עיכוב של חודשים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגשו היום (ה') בצהריים לדיון ראשון ביניהם על תקציב המדינה לשנת 2026. השיח בדיון תואר כהתחלתי למדי והסתיים ללא קבלת החלטות. בדיון עלו מספר חלופות ראשוניות למסגרת הגירעון, כאשר המשתנים העיקריים היו תקציב הביטחון והאפשרות להורדת מסים.
● כך ייראה מערך המילואים ביום שאחרי המלחמה, והשאלה הגדולה
● המשרוקית | נתניהו נאם בכנסת וחלק שבחים לכלכלת ישראל. על מה הוא דיבר, ועל מה לא?
בשבוע הבא תתקיים פגישה סדורה בהשתתפות גורמי המקצוע הכלכליים במשרד האוצר, אז גם יוצגו השינויים המבניים המתוכננים לצד התקציב. זאת, אף שאגף התקציבים, שהוא הגורם המקצועי המרכזי לעניין הכנת התקציב, פועל ללא מנהל כשלושה חודשים, מאז פרישתו של יוגב גרדוס ולאור פסילת מועמדו של סמוטריץ', מהרן פרוזנפר.
לפני הפגישה, אמר סמוטריץ' כי יציג לנתניהו "את עקרונות התקציב, שנבנו על רקע יציאה ממלחמה ממושכת. התקציב צריך לשקף אחריות וריסון תקציבי שיאפשרו למדינה לספק שירותים לאזרחים ברמה טובה, לעודד צמיחה, ולפעול במקביל להפחתת נטל המס".
תקציב 2026 יהיה תקציב של שנת בחירות, ולכן השיח על הטבות מס צפוי להיות דומיננטי. אבל הנעלם הגדול ביותר הוא גודלו של תקציב הביטחון, שיקבע כמה כסף יישאר בקופה לצרכים אחרים.
תקציב הביטחון הוכפל בשנתיים האחרונות בשל הוצאות המלחמה החריגות, וכבר החלו המחלוקות על גובהו ביום שאחרי המלחמה. סמוטריץ' ישאף לתקציב ביטחון נמוך משמעותית ואף יטען שאחרת יתקשה מאוד להעביר את תקציב המדינה עם הקלות לציבור. לתפיסת שר האוצר, התקציב לצרכי הבטחון יהיה גבוה באופן משמעותי מהתקציב שקדם למלחמה, אך נמוך מזה הנוכחי של השנתיים האחרונות.
בדיון הראשוני בין ראש הממשלה לשר האוצר, לא נכנסו הצדדים לתוך סעיפים ספציפיים בתוכניות התקציב אלא לדון מלמעלה במסגרות. יעד הגירעון שסביבו יבנו הוצאות התקציב והכנסותיו הוא אחת הנקודות המרכזיות שיש לקבוע כרגע בדרג הפוליטי. אחרי שנתיים של גירעון גבוה יחסית בצל המלחמה - 4.7% תוצר נכון להיום - בדרג המקצועי במשרד האוצר שואפים להוריד אותו כלפי מטה, לכיוון של 3% תוצר.