גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש ה"CIA" לשעבר של הודו: "הודו וארה"ב בילו 25 שנה בניסיון לבנות אמון מחדש. כל זה נעלם"

ויקראם סוד, שהיה מהאנשים החזקים בהודו והוביל את גוף איסוף המודיעין, מביט בדאגה בארה"ב של טראמפ דוחפת את הודו לזרועותיה של סין ● לנשיא המכהן, שלקח קרדיט על עצירת המלחמה מול פקיסטן, הוא אומר: "זה מה שהוא אוהב לטעון, אבל לא היה לו ממש קשר לאירוע"

ויקראם סוד / צילום: פרטי
ויקראם סוד / צילום: פרטי

ויקראם סוד כיהן בעבר באחד התפקידים החזקים בהודו. לפני שני עשורים, בין השנים 2000 ל-2003, עמד ויקראם בראש סוכנות מודיעין החוץ של הודו, ה-R&AW
(Research and Analysis Wing) - תפקיד המקביל באופן רחב לזה של ראש ה-CIA בארצות הברית. עוד קודם לכן עבד סוד במגוון תפקידים בתוך הארגון, עד שעמד בראש הגוף המרכזי לאיסוף מודיעין ולניהול מבצעים חשאיים.

כך סין רוצה להשיג דריסת רגל ברצועת עזה
איש העסקים הישראלי שימכור רובים במיליארדים להודו

כעת, כשהמתיחות בין הודו לארה"ב מגיעה לשיא והודו מחממת יחסים עם סין, השאלה לאן פניה של תת היבשת ההודית, המונה כיום כמיליארד וחצי בני אדם, היא כבדת משקל.

מצד אחד, הודו ואמריקה צריכות להיות קרובות מאוד, כשתי מדינות דמוקרטיות מול סין. לשתיהן אויב משותף - האסלאם הרדיקלי, הודו דוברת אנגלית ברובה ויש קהילה הודית גדולה מאוד בארה"ב. מצד שני, ארה"ב של טראמפ מטילה על ההודים מכסים מאוד גבוהים, וראש הממשלה ההודי בעיקר מתקרב לסינים. על כך אומר סוד: "אני אהיה ישיר. הניסיון שלי מלמד שארה"ב מעדיפה להתנהל ולהתקרב לאוטוקרטיות מאשר לדמוקרטיות. אוטוקרטיה היא חנות אחת, חלון ראווה אחד. יש לנו דמוקרטיה, היא מסורבלת, היא צריכה לספק כל כך הרבה אינטרסים, הם צריכים לחזור לקבינט, לקבל החלטות, זה לוקח זמן והרבה מאוד עבודה.

"אלמלא זה, אין סיבה שארה"ב והודו לא יהיו באותו ראש. סביבנו סין ופקיסטן, שתיהן גרעיניות, שתיהן אוטוקרטיות, ושתיהן מתנגדות לנו ולארה"ב. זה סותר את ההיגיון שהאמריקאים נפגשים עם רמטכ"ל צבא פקיסטן אסים מוניר, שלפני מספר חודשים אנשיו רצח 26 הודים חפים מפשע בפאלגה, משום שהיו בני דת מסוימת - הינדים. אם זה כך, ואם הם מפגינים כל כך הרבה אהבה וחיבה למישהו שעשה את זה, זה סותר את ההיגיון שלי. איך אנחנו יכולים להיות חברים שלהם? ובנוסף יש את מלחמת המכסים. אני לא מבין. איך נתקרב אחד לשני לפני שארה"ב תשנה את מדיניותה ונלמד לבטוח בה שוב?".

למה לדעתך ארה"ב לא מתחשבת בכם, וממשיכה למרות סימני התסכול מצד הממשלה שלכם?
"האמריקאים החליטו שכל דבר חייב לעבוד לטובת האינטרס שלהם. אבל אי אפשר לקיים שותפות כזו. זה לא יכול להיות רחוב חד-סטרי. גם לי יש תחומי עניין ואינטרסים שלי לשמור עליהם. אם אתם רוצים קודם כל לשמור על האינטרסים שלכם, אני קודם כל אשמור על האינטרסים שלי. ההנהגה ההודית מסתכלת על האמריקאית ולא מבינה - איך מדברים ככה למדינה ריבונית? למה עושים את זה? ויש כאן גם עניין מהותי שדוחק אותנו למחוזות אחרים. הודו וארה"ב בילו 25 שנה בניסיון לבנות מחדש את האמון הזה. כל זה נעלם".

ההתקרבות לסין היא בעיקר טקטיקת משא ומתן מול ארה"ב?
"עוד לפני זה, ההתנהלות האמריקאית כאן מאוד מפתיעה. הרי אם אתה רוצה לבודד את סין, אתה צריך תמיכה באסיה. המדינה היחידה שיכולה לתת תמיכה היא הודו, אם תתייחס אליה נכון. אבל אם אתה הולך לדחוף אותנו למחנה שלהם, זה מטורף במידה רבה. הפגישה האחרונה בטיאנג'ין בין מדינות הקרובות לסין, בהשתתפות הודו, עלולה בהחלט לנבא את הדברים שיגיעו בעתיד.

"בהיסטוריה שלנו, כשהיינו צריכים נשק, לא קיבלנו אותו מארה"ב. היינו צריכים למהר לברית המועצות. הם נתנו לנו נשק להתמודד עם סין. דמיין את זה, מדינות קומוניסטיות נותנות לנו נשק לשימוש נגד מדינות קומוניסטיות אחרות. אני חושב שהממסד הצבאי הענק בארה"ב כופה החלטות על אדוניו הפוליטיים, והם תמיד היו אנטי הודים במידה רבה. אנחנו נתפסים כאתגר לעתיד. שתי כלכלות גדולות באסיה יהיו אתגר קשה להתמודדות".

נשיא ארה''ב טראמפ. ''הוא אוהב לטעון ששבע מלחמות הסתיימו בזכותו'' / צילום: ap, Evan Vucci

"פעולות טרור שוות לפעולות מלחמה"

לפני מספר חודשים, החזית של הודו ופקיסטן התחממה במהירות, עד כדי חששות למלחמה גרעינית. ב-7 במאי פתחה הודו במתקפה אווירית ובליסטית תחת השם "מבצע סינדור" (Operation Sindoor), כתגובה לפיגוע טרור בכפר פאהלגם (Pahalgam) שבמחוז קשמיר שבשליטה הודית, בו נהרגו 26 אזרחים.

במהלך המבצע טענה הודו שהיא פגעה בתשתיות של ארגוני טרור שמקורם בפקיסטן, כולל מחנות ומתקנים של ארגוני הטרור במדינה, מבלי לפגוע במתקנים צבאיים פקיסטנים רשמיים. פקיסטן מצדה טענה כי הפגועות כללו אזורים אזרחיים ומסגדים, והכריזה כי מדובר במעשה מלחמה. העימות התמשך מספר ימים וכלל חילופי אש בגבול קשמיר, שימוש בארטילריה, תקיפות אוויריות ועוד, עד שהושגה הפסקת אש ב־10 במאי בתיווך גורמים חיצוניים.

שלל מומחים סבורים שזו הייתה רק הקדמה למשהו הרבה יותר גדול בעתיד הקרוב.
"הכל תלוי בפקיסטן - איך היא תתנהג בחודשים או בשנים הקרובות. הממשלה ההודית הבהירה שמאסנו בכל הסבבים החלקיים האלה, ועכשיו אנחנו עומדים לנקוט פעולה רצינית. המבצע עדיין נמשך באופן רשמי. במילים אחרות, החלטנו שפעולות טרור שוות לפעולות מלחמה. אם הם יעשו את זה שוב, נגיב שוב. באופן דומה, או ביתר שאת ובעוצמה גוברת".

תקופת כהונתו של סוד עמדה בסימן טלטלות גיאופוליטיות חריפות, החל מהשלכות סכסוך קרגיל וכלה בשינויים העולמיים שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. בשנים הללו ניצבה הודו מול עלייה בטרור חוצה גבולות ומול מציאות אזורית משתנה. תחת הנהגתו, פעלה סוכנות ה-R&AW לחיזוק יכולות המודיעין של הודו, להעמקת שיתופי פעולה אסטרטגיים, ולפיתוח כלים להתמודדות עם איומים חדשים ברחבי דרום אסיה ומעבר לה.

לדברי סוד, "פקיסטן השתמשה בטרור כנשק במשך זמן רב מאוד, כטרור תחת מטרייה גרעינית. ההנחה תמיד הייתה שבגלל הנשק הגרעיני לא נגיב בעוצמה רבה. הפעם האחרונה שהגבנו הייתה ב-2016, כאשר ביצענו פעולת תגמול על ההתקפה שלהם על הכוחות הצבאיים שלנו בקשמיר. 41 נהרגו. לכן פתחנו במתקפה על מחנה הטרור שלהם בבלקוט, בצפון מערב פקיסטן. זו הייתה מתקפה חד-פעמית. לפני כן הייתה מתקפה נוספת על הבסיס הצבאי שלנו בקשמיר. גם שם ביצענו פעולת תגמול, אבל שוב, פעולת תגמול חד-פעמית. הפעם התגובה שונה. ביצענו תחילה מתקפה על מחנות הטרור שלהם, וכשהם הגיבו, אנחנו הגבנו עם חיל אוויר וארטילריה. פגענו במספר ניכר מהמטרות שלהם, אני חושב ש-11 מטרות - שדות תעופה, תחנות מכ"ם וכן הלאה. הם היו מנותקים לחלוטין וביקשו שלום, כביכול, אז המבצע נעצר".

לסוד חשוב לענות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלקח קרדיט על עצירת המלחמה. "זה לא כפי שטוען נשיא מסוים, שהוא הבטיח את השלום. זה מה שהוא אוהב לטעון - שבע מלחמות הסתיימו בזכותו. אצלנו לפחות לא היה לו ממש קשר לאירוע".

סוג מביע דאגה לגבי עתיד הקונפליקט מול פקיסטן: "יש חשש שאולי תהיה מתקפה נוספת שלהם עלינו, וזה סביר. עכשיו, כשהאמריקאים והפקיסטנים שוב מאוד ידידותיים וחברותיים אחד עם השני זה מאוד מדאיג אותנו בהודו. אני לא יודע מה הובטח ומה נאמר ביניהם. אני לא חושב שראינו את סוף הטרור בהודו".

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Manish Swarup

"היחסים של הודו עם איראן הם הכרח"

מה לגבי היחסים כרגע מול ישראל?
"מהימים הראשונים שבהם הגנרל משה דיין הגיע להודו ללא הודעה מוקדמת וחמק מהמדינה שלנו בשקט, ועד עכשיו, כשראש ממשלת הודו נרנדרה מודי עומד בירושלים ואומר 'אנחנו איתכם', עברנו מסע ארוך. זה היה מסע פורה עבורנו מבחינה פוליטית, כלכלית וההגנה הלאומית שלנו. נתתם לנו את מערכת ההשקיה שמשמשות לחוות שלנו, וזה דבר גדול עבורנו. החוות האלה, שבנויות על טכנולוגיה ישראלית, נמצאות בכל רחבי המדינה. הציוד הצבאי שמגיע מכם הוא טוב מאוד. היחסים המודיעיניים, הדיפלומטיים והכלכליים מעולים. יש אלמנט של אמון, שהוא מאוד חשוב במערכת היחסים, ותחת ממשל מודי זה רק מתחזק.

"בשנים הראשונות של המדינה שלנו, היינו מודעים מאוד לכך שיש לנו אוכלוסייה מוסלמית גדולה. לא רצינו להציק להם בשלב כל כך מוקדם של עצמאות, ולכן לא דיברנו על ישראל. פשוט התעלמנו ממנה. עד שבשנות ה-90 התחלנו להבין שנדרש שינוי בגישה, ולכן ראינו תנועה חשאית קטנה פה ושם, שקידמה שיתופי פעולה בין העמים. לאט לאט זה התקדם ואנשים ראו שזה טוב, זה עובד".

ובכל זאת, הודו מנהלת מערכת יחסים די טובה עם הרפובליקה האיסלאמית באיראן.
"אני חושב שאצלנו זה יותר מבוסס על צורך. אנחנו צריכים את הנפט והגז. ואנחנו צריכים להיות קצת יותר מודעים לאוכלוסייה - יש קבוצה שיעית לא קטנה בהודו. זו מערכת יחסית סטטית. שום דבר לא יתקדם אבל גם שום דבר לא יזוז לאחור. אנחנו מבינים היטב את הבעיות של ישראל. אנחנו יודעים שהם עשו דברים רעים עם חמאס וחיזבאללה. אתם צריכים לנקוט פעולה והחלטות משלכם, אבל עבורנו זה הכרח".

מה לגבי רוסיה? ארה"ב דורשת מכם לא לרכוש נפט רוסי.
"אני חושב שהמערב מרגיש שהוא לא עומד לנצח באוקראינה. אז אתה צריך שעיר לעזאזל ואתה בעצם טוען שהפסדנו במלחמה כי הודו קונה נפט בזול מהרוסים. הרוסים משתמשים בכסף כדי לקנות נשק ולהמשיך בשדה הקרב. מנגד, אומרים לנו, בבקשה תקנו את הנפט היקר יותר שלנו כדי שנוכל עם הכסף להאכיל את אוקראינה כדי שתמשיך בקרב. זה טיעון מעגלי. אם יש סחר חופשי, אז אלך למוכר הזול ביותר. אז אלו, לדעתי, מעשי ייאוש".

אני רוצה לשאול אותך לבסוף לגבי יהודים. אחרי ה-7 באוקטובר ראינו בכל המערב, ולא רק במערב, מחאות ענק נגד ישראל. הרבה פעמים גם פרו-חמאס. הרבה מאוד מההפגנות האלה היו בעלות אופי אנטישמי בולט. במדינה אחת כמעט ולא ראינו תופעות כאלה, במיוחד לא במיינסטרים, וזו הודו. למה אין כמעט אנטישמיות בהודו?
"כי לא נוצרנו ככה. מבחינה תרבותית. מבחינה דתית, צריך לשים את זה על השולחן - שני העמים שלנו צריכים להתאחד. יש לנו כל כך הרבה במשותף, את אותם אויבים ואותן מטרות של להישאר בחיים ולשגשג, ולחיות את חיינו בלי לכפות את זה על אף אחד אחר".

עוד כתבות

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

שני מגדלים בת"א ובטבריה מוכיחים עד כמה שוק הדיור שלנו מתנהל באפילה

דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס בתחום הדיור מלא חורים ● כשמולו ישנם בעיקר גורמים שמדברים מפוזיציה - קבלנים, שמאים, עו"ד - הבעייתיות של "הנתונים הרשמיים" מתסכלת

מערכת ההגנה האווירית BARAK MX / צילום: התעשייה האווירית

המדינה האירופית שחשבה לרכוש מערכת מהתע"א, וחזרה בה

דנמרק שחשבה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית מתוצרת התעשייה האווירית ברק MX החליטה לפנות לפתרונות אחרים ● ההצעה הישראלית למערכת ההגנה האווירית קסמה לדנים, בשל פתרון "סופט קיל" לרחפנים, שלא נמצא בידיהם אולם הוחלט לפנות לכיוון אחר, שטרם ברור מהו

נשיא טורקיה ארדואן (מימין) והשר פידאן / צילום: ap, Petros Karadjias

טורקיה: דיפלומט הוחזר מישראל – ונעצר באשמת חתרנות

הדיפלומט הטורקי גורצ'אי שקר שכיהן כממונה על השגרירות עד שתפקידו הסתיים לפני כחודשיים נעצר בהאשמה של חברות בארגון של פתהוללה גולן ● מי שעומדים מאחורי המעצר של שקר ודיפלומטים נוספים הוא ארגון הביון (MİT) בראשות אברהים קאלין, מקורבו של ארדואן שהיה אחראי מטעם טורקיה למגעי הפסקת האש מול חמאס

פיצ'רים שונים של הדפדפן אטלס / צילום: צילום מסך

זה מה שחשבנו על דפדפן ה־AI שהושק השבוע

חברת OpenAI השיקה השבוע את הדפדפן אטלס, שמבוסס על בינה מלאכותית ומטמיע את ChatGPT כמעט בכל פעולה ● כרגע הוא קיים רק במחשבי אפל, אבל אפשר כבר לדבר על תחרות לכרום

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Aurelien Morissard

שוק ה־AI רותח: סם אלטמן מכוון לבטן הרכה של גוגל. איך היא מגיבה?

OpenAI הציגה את הדפדפן אטלס, שלוקח את הפיצ'רים המוכרים של עולם הדפדפנים ומחבר אליהם יכולות בינה מלאכותית ● החידוש הגדול בו: סוכן אישי המבצע פעולות עצמאית ● ענקית החיפוש לא נותרה חייבת ועומדת על פי דיווחים לחתום על עסקה עם אנתרופיק המתחרה

עולם האלצהיימר / צילום: Shutterstock

החולה הכי צעיר באלצהיימר מגלה מה עושות לו התרופות החדשות

עולם האלצהיימר חווה שתי מהפכות בשנים האחרונות, שסימנו פריצות דרך גם באבחון וגם בטיפול ● אלא שלתרופות יש תופעות לוואי, אורח החיים לצדן אינטנסיבי מאוד והן אינן בסל ● פגשנו חמישה מטופלים לשיחה פתוחה כדי להבין איך נראית המציאות שמאחורי הכותרות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מצפים להורדת ריבית נוספת: המדדים בוול סטריט ננעלו בשיא כל הזמנים

מדד המחירים לצרכן בארה״ב לחודש ספטמבר נמוך מהתחזיות ועומד על קצב שנתי של 3% ● גברו ההערכות כי הפד יוריד את הריבית ב‑0.25 נקודת אחוז לרמה של 4% ברף העליון ● מניית אינטל התרוממה לאחר פירסום הדוחות הרבעוניים ● בורסות אסיה ננעלו בעליות לקראת פגישת טראמפ-שי בשבוע הבא

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

עכשיו זה רשמי: אלה המניות החדשות במדד ת"א 35. ומה השינויים בשאר המדדים?

הבורסה לניירות ערך פרסמה את רשימת השינויים שיבוצעו במדדים המובילים בבורסה בעדכון הקרוב, שייכנס לתוקף בסוף יום המסחר של ה-6 בנובמבר ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן ומגדל ביטוח יצטרפו למדד ת"א 35 ● בתי ההשקעות מור ומיטב ייכנסו למדד ת"א 90 ● וגם: אלו המניות שייכללו בשלושת המדדים החדשים של הבורסה

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל עקפה את צפי האנליסטים, המניה מזנקת במסחר המאוחר

אינטל דיווחה על הכנסות בהיקף של 13.7 מיליארד דולר, מעל לצפי, אך פרסמה תחזית מעט חלשה מן הצפוי לרבעון הרביעי ● תוצאות הרבעון השלישי עדיין לא מביאות לידי ביטוי את שלל העסקאות עליהן חתמה החברה בחודשים האחרונים, מול סופטבנק, אנבידיה וממשלת ארה"ב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

החודש שהקפיץ את התשואות לטווח ארוך והקאמבק הקטן של אלטשולר שחם ● מה קורה מאחורי גל המימושים באחת החברות החמות בבורסה ● יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מציע להתרחק ממניות ישראליות ● צמצום הטבת המס על קרנות השתלמות חזר לשולחן: מי באמת ייפגע? ● וגם: מנהל ההשקעות שבטוח: היכונו לירידה חדה בריבית

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נהג המונית יובל סמו מסיע את הפניקס סמארט לפסגת הפרסומות האהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי, על אף שכלל לא הייתה באוויר, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר השבוע, כמיליון שקל, שייכת לבנק הבינלאומי - שבסיוע האחים סוויסה מתברג במדד

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / צילום: גל פליבה

מלכודת היטל ההשבחה לבעלי דירות במיזמי פינוי בינוי: מתי אסור למכור את הדירה

מכירת דירה לאחר שכבר אושרה תב"ע משביחה ולפני שקוימו התנאים המתלים בהסכם פינוי בינוי עלולה לחשוף את המוכרים לתשלום היטל השבחה גבוה

מרקו רוביו במפקדה האמריקאית בדרום הארץ / צילום: ap, Fadel Senna

רוביו על חיילים טורקים בעזה: "ישראל צריכה להסכים לזה"

בישראל נערכים להשבת שני חטופים חללים הלילה ● נתניהו על הביקורת האמריקאית של הנשיא וסגנו: "יש שיתוף פעולה, אנחנו מדינה עצמאית" ● בכיר אמריקאי: "אם נתניהו ידפוק את ההסכם - דונלד טראמפ ידפוק אותו" ● עדכונים שוטפים

מי מכונה אילון מאסק 2.0?

מה היה "שוד חדר האוצר הירוק", היכן אפשר למצוא סליל אלפא, ובאיזו עיר בארץ מצטלבים הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר ואלי ויזל? ● הטריוויה השבועית

מימין: השותפים עופר כץ, הללי ברט ורוני זהבי. ''יושבים על הטיקט של משקיע עוקב שמביא ערך מוסף'' / צילום: רמי זרנגר

כשאסף רפפורט הקים את וויז הוא צירף קומץ של אנשים, כולל הקרן החריגה הזו

עופר כץ והללי ברט היו רואה חשבון ועורכת דין שנתנו שירות ליזמים בתחילת דרכם ● אלא שאז הם קיבלו החלטה: באלה שהם זיהו פוטנציאל - הם גם ישקיעו ● תחושת הבטן הובילה אותם להיכנס לחברות כמו וויקס, ארמיס ופייבר, וגם וויז, שלימים הלכה לעסקת הענק עם גוגל ● הכירו את קרן Cerca, שהפכה לכיכר העיר של האנשים שמובילים את תעשיית ההייטק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, בימים טובים יותר / צילום: ap, Susan Walsh

שתי הכלכלות הגדולות בעולם מבקשות למנוע הסלמה במלחמת הסחר ביניהן

בשיחות במלזיה בכירים מארה״ב וסין מנסים להימנע מהסלמת מלחמת הסחר בין המעצמות ● הבכירים שואפים להציל את פגישת טראמפ–שי שאמורה להתקיים בשבוע הבא

בודקים את המיתוס. מרקו פולו לא הביא לאיטלקים את הפסטה מסין / צילום: ויקיפדיה

מרקו פולו לא הביא לאיטלקים את הפסטה מסין

האטריות עיטרו את המטבח האיטלקי מימים ימימה, אז למה הסינים מקבלים את הקרדיט?

שלומית ארז ערמון / צילום: הדר בדר

היא למדה משאבי אנוש אבל הרגישה לא שייכת. ואז היא גילתה את שוק ההון

לפני שבע שנים היא ייסדה בית השקעות עם אלדד תמיר, אבל "הקורונה עצרה הכול וקיבלנו ברקס. המשכורת שלי צנחה כמעט לאפס", מספרת שלומית ארז־ערמון ● למיזם הבא שהקימה כבר יש עשרות אלפי לקוחות, "30% מהם מתחת לגיל 24" ● שיחה קצרה עם מייסדת ומנכ"לית משותפת בפלטפורמת המסחר הדיגיטלית בלינק

ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? / צילום: דוברות הרשות השופטת

ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? ההבדל גדול יותר מיצחק עמית

בקואליציה מקדמים יוזמות לוועדות חקירה מיוחדות לאירועי 7 באוקטובר ● אבל ספר החוקים מעניק מעמד מיוחד לוועדת חקירה ממלכתית ● מאיזו "בעיה" מבקשת הממשלה להימנע, ומה האפשרויות האחרות שקיימות בפניה?

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

ברגע האחרון: אנרג'יאן תייצא גז דרך צינור ניצנה

אנרג'יאן חתמה על הצטרפות לצינור הגז "ניצנה" בנגב בין מצרים לישראל ● המקום בצינור, יעלה לחברה כ-100 מיליון דולר, אותם תממן בעיקר מהלוואה מבנק הפועלים ● על פי הודעת אנרג'יאן, ההסכם צפוי "לתמוך בצמיחת החברה ולתרום לפיתוח שוק האנרגיה המקומי והאזורי כאחד"