גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש ה"CIA" לשעבר של הודו: "הודו וארה"ב בילו 25 שנה בניסיון לבנות אמון מחדש. כל זה נעלם"

ויקראם סוד, שהיה מהאנשים החזקים בהודו והוביל את גוף איסוף המודיעין, מביט בדאגה בארה"ב של טראמפ דוחפת את הודו לזרועותיה של סין ● לנשיא המכהן, שלקח קרדיט על עצירת המלחמה מול פקיסטן, הוא אומר: "זה מה שהוא אוהב לטעון, אבל לא היה לו ממש קשר לאירוע"

ויקראם סוד / צילום: פרטי
ויקראם סוד / צילום: פרטי

ויקראם סוד כיהן בעבר באחד התפקידים החזקים בהודו. לפני שני עשורים, בין השנים 2000 ל-2003, עמד ויקראם בראש סוכנות מודיעין החוץ של הודו, ה-R&AW
(Research and Analysis Wing) - תפקיד המקביל באופן רחב לזה של ראש ה-CIA בארצות הברית. עוד קודם לכן עבד סוד במגוון תפקידים בתוך הארגון, עד שעמד בראש הגוף המרכזי לאיסוף מודיעין ולניהול מבצעים חשאיים.

כך סין רוצה להשיג דריסת רגל ברצועת עזה
איש העסקים הישראלי שימכור רובים במיליארדים להודו

כעת, כשהמתיחות בין הודו לארה"ב מגיעה לשיא והודו מחממת יחסים עם סין, השאלה לאן פניה של תת היבשת ההודית, המונה כיום כמיליארד וחצי בני אדם, היא כבדת משקל.

מצד אחד, הודו ואמריקה צריכות להיות קרובות מאוד, כשתי מדינות דמוקרטיות מול סין. לשתיהן אויב משותף - האסלאם הרדיקלי, הודו דוברת אנגלית ברובה ויש קהילה הודית גדולה מאוד בארה"ב. מצד שני, ארה"ב של טראמפ מטילה על ההודים מכסים מאוד גבוהים, וראש הממשלה ההודי בעיקר מתקרב לסינים. על כך אומר סוד: "אני אהיה ישיר. הניסיון שלי מלמד שארה"ב מעדיפה להתנהל ולהתקרב לאוטוקרטיות מאשר לדמוקרטיות. אוטוקרטיה היא חנות אחת, חלון ראווה אחד. יש לנו דמוקרטיה, היא מסורבלת, היא צריכה לספק כל כך הרבה אינטרסים, הם צריכים לחזור לקבינט, לקבל החלטות, זה לוקח זמן והרבה מאוד עבודה.

"אלמלא זה, אין סיבה שארה"ב והודו לא יהיו באותו ראש. סביבנו סין ופקיסטן, שתיהן גרעיניות, שתיהן אוטוקרטיות, ושתיהן מתנגדות לנו ולארה"ב. זה סותר את ההיגיון שהאמריקאים נפגשים עם רמטכ"ל צבא פקיסטן אסים מוניר, שלפני מספר חודשים אנשיו רצח 26 הודים חפים מפשע בפאלגה, משום שהיו בני דת מסוימת - הינדים. אם זה כך, ואם הם מפגינים כל כך הרבה אהבה וחיבה למישהו שעשה את זה, זה סותר את ההיגיון שלי. איך אנחנו יכולים להיות חברים שלהם? ובנוסף יש את מלחמת המכסים. אני לא מבין. איך נתקרב אחד לשני לפני שארה"ב תשנה את מדיניותה ונלמד לבטוח בה שוב?".

למה לדעתך ארה"ב לא מתחשבת בכם, וממשיכה למרות סימני התסכול מצד הממשלה שלכם?
"האמריקאים החליטו שכל דבר חייב לעבוד לטובת האינטרס שלהם. אבל אי אפשר לקיים שותפות כזו. זה לא יכול להיות רחוב חד-סטרי. גם לי יש תחומי עניין ואינטרסים שלי לשמור עליהם. אם אתם רוצים קודם כל לשמור על האינטרסים שלכם, אני קודם כל אשמור על האינטרסים שלי. ההנהגה ההודית מסתכלת על האמריקאית ולא מבינה - איך מדברים ככה למדינה ריבונית? למה עושים את זה? ויש כאן גם עניין מהותי שדוחק אותנו למחוזות אחרים. הודו וארה"ב בילו 25 שנה בניסיון לבנות מחדש את האמון הזה. כל זה נעלם".

ההתקרבות לסין היא בעיקר טקטיקת משא ומתן מול ארה"ב?
"עוד לפני זה, ההתנהלות האמריקאית כאן מאוד מפתיעה. הרי אם אתה רוצה לבודד את סין, אתה צריך תמיכה באסיה. המדינה היחידה שיכולה לתת תמיכה היא הודו, אם תתייחס אליה נכון. אבל אם אתה הולך לדחוף אותנו למחנה שלהם, זה מטורף במידה רבה. הפגישה האחרונה בטיאנג'ין בין מדינות הקרובות לסין, בהשתתפות הודו, עלולה בהחלט לנבא את הדברים שיגיעו בעתיד.

"בהיסטוריה שלנו, כשהיינו צריכים נשק, לא קיבלנו אותו מארה"ב. היינו צריכים למהר לברית המועצות. הם נתנו לנו נשק להתמודד עם סין. דמיין את זה, מדינות קומוניסטיות נותנות לנו נשק לשימוש נגד מדינות קומוניסטיות אחרות. אני חושב שהממסד הצבאי הענק בארה"ב כופה החלטות על אדוניו הפוליטיים, והם תמיד היו אנטי הודים במידה רבה. אנחנו נתפסים כאתגר לעתיד. שתי כלכלות גדולות באסיה יהיו אתגר קשה להתמודדות".

נשיא ארה''ב טראמפ. ''הוא אוהב לטעון ששבע מלחמות הסתיימו בזכותו'' / צילום: ap, Evan Vucci

"פעולות טרור שוות לפעולות מלחמה"

לפני מספר חודשים, החזית של הודו ופקיסטן התחממה במהירות, עד כדי חששות למלחמה גרעינית. ב-7 במאי פתחה הודו במתקפה אווירית ובליסטית תחת השם "מבצע סינדור" (Operation Sindoor), כתגובה לפיגוע טרור בכפר פאהלגם (Pahalgam) שבמחוז קשמיר שבשליטה הודית, בו נהרגו 26 אזרחים.

במהלך המבצע טענה הודו שהיא פגעה בתשתיות של ארגוני טרור שמקורם בפקיסטן, כולל מחנות ומתקנים של ארגוני הטרור במדינה, מבלי לפגוע במתקנים צבאיים פקיסטנים רשמיים. פקיסטן מצדה טענה כי הפגועות כללו אזורים אזרחיים ומסגדים, והכריזה כי מדובר במעשה מלחמה. העימות התמשך מספר ימים וכלל חילופי אש בגבול קשמיר, שימוש בארטילריה, תקיפות אוויריות ועוד, עד שהושגה הפסקת אש ב־10 במאי בתיווך גורמים חיצוניים.

שלל מומחים סבורים שזו הייתה רק הקדמה למשהו הרבה יותר גדול בעתיד הקרוב.
"הכל תלוי בפקיסטן - איך היא תתנהג בחודשים או בשנים הקרובות. הממשלה ההודית הבהירה שמאסנו בכל הסבבים החלקיים האלה, ועכשיו אנחנו עומדים לנקוט פעולה רצינית. המבצע עדיין נמשך באופן רשמי. במילים אחרות, החלטנו שפעולות טרור שוות לפעולות מלחמה. אם הם יעשו את זה שוב, נגיב שוב. באופן דומה, או ביתר שאת ובעוצמה גוברת".

תקופת כהונתו של סוד עמדה בסימן טלטלות גיאופוליטיות חריפות, החל מהשלכות סכסוך קרגיל וכלה בשינויים העולמיים שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. בשנים הללו ניצבה הודו מול עלייה בטרור חוצה גבולות ומול מציאות אזורית משתנה. תחת הנהגתו, פעלה סוכנות ה-R&AW לחיזוק יכולות המודיעין של הודו, להעמקת שיתופי פעולה אסטרטגיים, ולפיתוח כלים להתמודדות עם איומים חדשים ברחבי דרום אסיה ומעבר לה.

לדברי סוד, "פקיסטן השתמשה בטרור כנשק במשך זמן רב מאוד, כטרור תחת מטרייה גרעינית. ההנחה תמיד הייתה שבגלל הנשק הגרעיני לא נגיב בעוצמה רבה. הפעם האחרונה שהגבנו הייתה ב-2016, כאשר ביצענו פעולת תגמול על ההתקפה שלהם על הכוחות הצבאיים שלנו בקשמיר. 41 נהרגו. לכן פתחנו במתקפה על מחנה הטרור שלהם בבלקוט, בצפון מערב פקיסטן. זו הייתה מתקפה חד-פעמית. לפני כן הייתה מתקפה נוספת על הבסיס הצבאי שלנו בקשמיר. גם שם ביצענו פעולת תגמול, אבל שוב, פעולת תגמול חד-פעמית. הפעם התגובה שונה. ביצענו תחילה מתקפה על מחנות הטרור שלהם, וכשהם הגיבו, אנחנו הגבנו עם חיל אוויר וארטילריה. פגענו במספר ניכר מהמטרות שלהם, אני חושב ש-11 מטרות - שדות תעופה, תחנות מכ"ם וכן הלאה. הם היו מנותקים לחלוטין וביקשו שלום, כביכול, אז המבצע נעצר".

לסוד חשוב לענות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלקח קרדיט על עצירת המלחמה. "זה לא כפי שטוען נשיא מסוים, שהוא הבטיח את השלום. זה מה שהוא אוהב לטעון - שבע מלחמות הסתיימו בזכותו. אצלנו לפחות לא היה לו ממש קשר לאירוע".

סוג מביע דאגה לגבי עתיד הקונפליקט מול פקיסטן: "יש חשש שאולי תהיה מתקפה נוספת שלהם עלינו, וזה סביר. עכשיו, כשהאמריקאים והפקיסטנים שוב מאוד ידידותיים וחברותיים אחד עם השני זה מאוד מדאיג אותנו בהודו. אני לא יודע מה הובטח ומה נאמר ביניהם. אני לא חושב שראינו את סוף הטרור בהודו".

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Manish Swarup

"היחסים של הודו עם איראן הם הכרח"

מה לגבי היחסים כרגע מול ישראל?
"מהימים הראשונים שבהם הגנרל משה דיין הגיע להודו ללא הודעה מוקדמת וחמק מהמדינה שלנו בשקט, ועד עכשיו, כשראש ממשלת הודו נרנדרה מודי עומד בירושלים ואומר 'אנחנו איתכם', עברנו מסע ארוך. זה היה מסע פורה עבורנו מבחינה פוליטית, כלכלית וההגנה הלאומית שלנו. נתתם לנו את מערכת ההשקיה שמשמשות לחוות שלנו, וזה דבר גדול עבורנו. החוות האלה, שבנויות על טכנולוגיה ישראלית, נמצאות בכל רחבי המדינה. הציוד הצבאי שמגיע מכם הוא טוב מאוד. היחסים המודיעיניים, הדיפלומטיים והכלכליים מעולים. יש אלמנט של אמון, שהוא מאוד חשוב במערכת היחסים, ותחת ממשל מודי זה רק מתחזק.

"בשנים הראשונות של המדינה שלנו, היינו מודעים מאוד לכך שיש לנו אוכלוסייה מוסלמית גדולה. לא רצינו להציק להם בשלב כל כך מוקדם של עצמאות, ולכן לא דיברנו על ישראל. פשוט התעלמנו ממנה. עד שבשנות ה-90 התחלנו להבין שנדרש שינוי בגישה, ולכן ראינו תנועה חשאית קטנה פה ושם, שקידמה שיתופי פעולה בין העמים. לאט לאט זה התקדם ואנשים ראו שזה טוב, זה עובד".

ובכל זאת, הודו מנהלת מערכת יחסים די טובה עם הרפובליקה האיסלאמית באיראן.
"אני חושב שאצלנו זה יותר מבוסס על צורך. אנחנו צריכים את הנפט והגז. ואנחנו צריכים להיות קצת יותר מודעים לאוכלוסייה - יש קבוצה שיעית לא קטנה בהודו. זו מערכת יחסית סטטית. שום דבר לא יתקדם אבל גם שום דבר לא יזוז לאחור. אנחנו מבינים היטב את הבעיות של ישראל. אנחנו יודעים שהם עשו דברים רעים עם חמאס וחיזבאללה. אתם צריכים לנקוט פעולה והחלטות משלכם, אבל עבורנו זה הכרח".

מה לגבי רוסיה? ארה"ב דורשת מכם לא לרכוש נפט רוסי.
"אני חושב שהמערב מרגיש שהוא לא עומד לנצח באוקראינה. אז אתה צריך שעיר לעזאזל ואתה בעצם טוען שהפסדנו במלחמה כי הודו קונה נפט בזול מהרוסים. הרוסים משתמשים בכסף כדי לקנות נשק ולהמשיך בשדה הקרב. מנגד, אומרים לנו, בבקשה תקנו את הנפט היקר יותר שלנו כדי שנוכל עם הכסף להאכיל את אוקראינה כדי שתמשיך בקרב. זה טיעון מעגלי. אם יש סחר חופשי, אז אלך למוכר הזול ביותר. אז אלו, לדעתי, מעשי ייאוש".

אני רוצה לשאול אותך לבסוף לגבי יהודים. אחרי ה-7 באוקטובר ראינו בכל המערב, ולא רק במערב, מחאות ענק נגד ישראל. הרבה פעמים גם פרו-חמאס. הרבה מאוד מההפגנות האלה היו בעלות אופי אנטישמי בולט. במדינה אחת כמעט ולא ראינו תופעות כאלה, במיוחד לא במיינסטרים, וזו הודו. למה אין כמעט אנטישמיות בהודו?
"כי לא נוצרנו ככה. מבחינה תרבותית. מבחינה דתית, צריך לשים את זה על השולחן - שני העמים שלנו צריכים להתאחד. יש לנו כל כך הרבה במשותף, את אותם אויבים ואותן מטרות של להישאר בחיים ולשגשג, ולחיות את חיינו בלי לכפות את זה על אף אחד אחר".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"