הכנסת / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
נכון לעכשיו, התאריך הרשמי לבחירות הוא בדיוק בעוד שנה מהיום - 27 באוקטובר 2026. אך מה הסיכוי שהכנסת ה־25 באמת תחזיק מעמד עד אז ותשלים את כהונתה במלואה?
● נבחרת הדירקטורים על הכוונת של הממשלה. מה זה אומר
● ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? ההבדל גדול יותר מיצחק עמית
אנחנו כמובן לא ניכנס לשדה הספקולציות הפוליטיות, אבל אנחנו כן יכולים לנסות ללמוד מניסיון העבר. ובכן, ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל מלמדת שהכנסות לדורותיהן לרוב לא ממלאות את ימיהן. לפי סקירה של ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה, ב־18 מקרים הבחירות הוקדמו.
למעשה, הכנסת האחרונה שהשלימה כהונה מלאה הייתה הכנסת ה־11 - שכיהנה בין השנים 1984-1988, ושמכוחה כיהנה "ממשלת הרוטציה" בין שמעון פרס ליצחק שמיר. לפניה הכנסות שמילאו את ימיהן כיהנו ב־25 השנים הראשונות של המדינה: הכנסת השנייה (1951-1955), השלישית (1955-1959), החמישית (1961-1965), השישית (1965-1969) והשביעית (1969-1973). הכנסת השביעית, אגב, קיבלה לקראת סופה הליך מאריך חיים - והבחירות לכנסת הבאה נדחו בשלושה חודשים בעקבות מלחמת יום כיפור.
אבל, כאמור, 75% מהכנסות התפזרו בטרם עת. למה זה קורה? אחד ה"אשמים" הוא תקציב המדינה - וכיום רבים מזכירים אותו כאחד האתגרים העיקריים לשלמות הקואליציה הנוכחית. נזכיר שלפי חוק יסוד: הכנסת, אם עד סוף מרץ התקציב לא מאושר בכנסת - הכנסת מתפזרת אוטומטית (אם מדובר בשנת בחירות או בתקופה של הקמת ממשלה, הדד־ליין הוא 145 ימים אחרי כינון הממשלה).
אף על־פי שכרגע התקציב מסומן כמוקש משמעותי, לפחות מבחינה היסטורית הוא פיזר רק כנסת אחת. רק הכנסת ה־23 מ־2020 - שבתקופתה כיהנה ממשלת נתניהו־גנץ - התפזרה בשל אי־קבלת חוק תקציב.
מעבר לכך, תקציב המדינה שימש את נתניהו לטעון לטובת הקדמת הבחירות ב־2013, כשהסביר כי הצעד הזה נובע מתוך שאיפה להעביר "תקציב אחראי". גם בממשלתו הראשונה נתניהו הסכים לפזר את הכנסת על הרקע הזה, לאחר שהבין שאין די חברי כנסת שמוכנים להצביע בעד התקציב.
אז אם לא התקציב, איך הכנסות מתפזרות? 12 מהן עשו זאת באמצעות קבלת חוק לפיזור הכנסת; 3 בגלל כישלון בהקמת ממשלה (ב־2019 פוזרו שתי כנסות מהסיבה הזאת, אף שההליך הטכני היה חוק לפיזור הכנסת); 2 פוזרו על־ידי ראש הממשלה (שתיהן על־ידי שרון - ב־2002 וב־2005), בהתאם להליך המאפשר לראש הממשלה לפנות לנשיא בבקשה להוציא צו לפיזור הכנסת כאשר "קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה".