בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור
בג"ץ דן הבוקר (ד') בהרכב מורחב בעתירות של ארגוני מילואים נגד שר הביטחון ישראל כ"ץ על חוק הפטור מגיוס. במהלך הדיון חשפה נציגת המדינה כי לצה"ל אין מגבלה לקלוט חרדים. מהומה התחוללה כאשר חרדי פרץ לאולם הדיונים וצעק: "אנחנו גאים להשתמט, תעצרו אותי - רוצחים".
הרכב השופטים בדיון: השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר והשופט עופר גרוסקופף.
בתחילת הדיון סיפרה עו"ד נטע אורן, נציגת הפרקליטות, כי שנשלחו 54,000 צווים ראשונים לגיוס מתוך מאגר של כ-80 אלף מועמדים לגיוס באוכלוסייה החרדית. "בחודש יולי נשלחו צווים ראשונים להתייצבות לרישום". השופטת וילנר הגיבה: "הסעד שמתבקש הוא לא צו ראשון אלא צו גיוס". גם השופט סולברג הצטרף: "אנחנו דיברנו על צווי גיוס".
עו"ד אורן הציגה את נתוני גיוס החרדים לצה"ל:
כ-800 חרדים חוילו.
כ-400 נמצאים בתהליך של צו גיוס.
כ-9,400 לא שיתפו פעולה עם צו הגיוס.
כ-5,700 הוכרזו משתמטים.
חרדים התפרצו לאולם בית המשפט: "נמות ולא נתגייס"
הדיון נקטע כשנער חרדי הצליח להסתנן לאולם בית המשפט וצעק לעבר השופטים: "אנחנו גאים להשתמט, תעצרו אותי". צעיר נוסף התפרץ גם הוא וצעק: "תרצחו אותי, רוצחים". המאבטחים הוציאו אותם מהדיון, שהמשיך כסדרו.
בהמשך התחוללה שוב מהומה כשצעיר חרדי אחר התפרץ בצעקות: "אסור לנו להתגייס, ואנחנו לא נבהלים מסנקציות". חרדים נוספים קראו: "נמות ולא נתגייס". המאבטחים הוציאו גם אותם והשיבו את הסדר בבית המשפט.
ארגון "אימהות בחזית" הגיב למראות: "אנחנו גם מתגייסים וגם מתים! די כבר עם העינוי דין הזה במשך 30 שנה".
השופטת תהתה: "למה לא כל המשתמטים עצורים?"
בהמשך הדיון תהתה השופטת וילנר האם כל המשתמטים עצורים. עו"ד אורן השיבה לה בשלילה ואמרה: "לעצור כמות כזאת זה למלא את מתקני הכליאה הצבאיים".
השופטת ברק-ארז הצטרפה לדיון: "אתם אומרים שעשיתם פעולות אפקטיביות, נרצה לראות את הנתון הזה", אמרה, ועו"ד אורן טענה כי אין בפניה נתון כזה: "הנתונים הרלוונטיים הם מה נעשה עם אלה שהוכרזו כמשתמטים".
כשהשופט מינץ תהה האם יש אכיפה בררנית לטובת משתמטים החרדים, טענה נציגת המדינה כי האכיפה נעשית באופן שוויוני ביחס לכל המשתמטים מכל המגזרים. השופטים דחקו בנציגת המדינה שתראה להם נתונים שמוכיחים זאת: "רוצים לראות מספרים", אמרו.
סולברג: "הצבא זקוק לחרדים עכשיו, אתמול"
השופט נעם סולברג הביע את הצורך באמצעי אכיפה שיביאו לתוצאות: "הצבא זקוק עכשיו, אתמול! ל-12,000 לוחמים".
השופטת וילנר הוסיפה כי המטרה היא לא שהעריקים יהיו בכלא: "אין לנו עניין לראות אותם במעצר - אנחנו רוצים לראות תוצאות של עלייה באחוזי הגיוס".
עו"ד אורן הסכימה עם השופטים: "גברתי, אנחנו כמובן מצטרפים לקריאה הזו. חוסר השוויון הזועק לשמיים ידוע, מוכר ומכאיב", אמרה.
השופטת וילנר שאלה האם הצבא ערוך לקליטת עשרות אלפי חרדים, ונציגת המדינה הודיעה, בניגוד לטענות שנשמעות מגורמים כאלה ואחרים, כי לצה"ל אין מגבלה: "החל משנת 2026 - לצבא אין שום מגבלה על מספר החרדים שהוא יכול לקלוט לשורותיו". וילנר אמרה כי מדובר ב"בשורה משמחת".
למה המשטרה הפסיקה לעצור עריקים?
במהלך הדיון עלתה גם שאלת האכיפה מצד המשטרה. השופטים תהו האם יש הנחיה מצד מפכ"ל המשטרה דני לוי שלא לעצור עריקים בנתב"ג. עו"ד אורן הבהירה כי אין הוראה כזאת - אך בשל חוסר במשאבים אין ביכולת המשטרה לפעול למעצר העריקים, בשל הפגנות הענק שכל מעצר כזה מוביל אליהן.
"עד לפני כמה חודשים היה סיכום שאם שוטר פוגש במקרה עריק בשדה התעופה, הוא עצר אותו", הסבירה אורן. "במהלך הקיץ עלה שמשטרת ישראל מתקשה לעמוד בסיכום הזה בגלל שלל משימות אחרות. חלקן נוגעות בתהליכי אכיפה מול החברה החרדית. כל מעצר בודד כזה מוביל להפגנות ענק וחסימות צירים. משטרת ישראל צריכה לטפל בזה עם משאבים מוגבלים".
"אין מחלוקת משפטית - יש חוק אחד, וצריך לפעול באופן שוויוני"
השופטים עברו לדון בעמדת שר הביטחון ישראל כ"ץ ובפעולות שנקט להביא לגיוס חרדים:
השופטת וילנר: "מה עמדת שר הביטחון בנושא?"
עו"ד אורן: "שר הביטחון לא יכול להגיש חוות-דעת משפטית אחרת. אפשר לשאול אותו מה הוא חושב על זה - אבל הוא מיוצג על -ידי פרקליטות המדינה".
השופט מינץ: "השר קובע את המדיניות, ואם הוא מציג גישה מסוימת, זה יורד לדרג היישומי".
עו"ד אורן: "שר הביטחון לא מנע את הוצאת 54,000 צווי גיוס. אין מחלוקת משפטית - יש חוק אחד, וצריך לפעול בצורה שוויונית".
השופטת וילנר: "זה לא כל-כך ברור אם שר הביטחון אומר שכל עוד אין הסכמה - לא מגייסים את החרדים".
עו"ד אורן: "השר לא עומד בדרכו של הדרג המבצע".
השופטת ברק-ארז: "השר צריך לגבות ולעודד".
"אדוני מייחס משמעות למלחמה שהייתה כאן בשנתיים האחרונות?!"
עו"ד שמואל הורביץ, נציג ארגון הישיבות, טען בדיון בבג"ץ כי שום דבר לא השתנה: "אתמול חרדי הגיע להגיש תלונה במשטרה ונעצר בגלל שהוא משתמט. הכול אותו דבר, ושום דבר לא השתנה בשטח".
השופטת ברק-ארז הטיחה בו: "אדוני מייחס בכל זאת משמעות למלחמה שהייתה כאן בשנתיים האחרונות?!". היא תהתה כיצד אפשר לומר שהכול אותו דבר - "הכול לא אותו דבר", אמרה.
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר לשופטים: "כבר היינו בסיפור הזה. היינו צריכים לדון בתיק בזמן אמת, בזמן המלחמה. כבודכם, אני מבקש מכם שלא יהיה מצב שהמדינה תעשה מה שהיא רוצה".
בהמשך הדיון, שרגא קטע את אורן וטען שהיא מוסרת דברי שקר לבית המשפט בנתונים אותה היא מוסרת. השופט סולברג גער בו ואמר: "לכולנו יש ילדים בצבא. תכבד את נציגת המדינה שרק עושה את מלאכתה".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) הגיב לדיון: "מה שמתקיים כעת בבג"ץ הוא שיא של ניתוק מעם ישראל השורשי. אחרי שהיועמ"שית כשלה כישלון חרוץ בתוכנית ההזויה לעצור לומדי תורה כמנוף לגיוס כפוי, שופטי בית המשפט העליון תוהים למה לא עוצרים יותר לומדי תורה. אין לנו אמון בשופט שקורא לעצור לומדי תורה, ולדעתנו הוא לא ראוי לתפקידו במדינה שהיא בשלטון של יהודים. מחר יתייצבו רבבות אלפי ישראל בירושלים ויבהירו לכל הרשויות: לא נשתוק ולא נמחל כשרודפים את התורה".
הכתבה פורסמה לראשונה ב-N12