גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו פורח בישראל. הממשלה מגיעה אליו באיחור

בעוד שבעולם ממשלות מציגות רגולציה מקיפה על מטבעות דיגיטליים, ישראל נשארה מאחור ● עד כמה הצליח הניסיון לשנות את זה? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים

שוק הקריפטו פורח בישראל / צילום: Shutterstock
שוק הקריפטו פורח בישראל / צילום: Shutterstock

למטבעות הקריפטו יש לא מעט יתרונות. הם מאפשרים העברת כספים מהירה וזולה, ללא תלות בבנקים או בגורמים מתווכים, באופן יעיל שמחזק את התחרות בשוק. הם גם פותחים גישה לשירותים פיננסיים עבור אוכלוסיות שאין להן נגישות למערכת הבנקאית המסורתית. בנוסף, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שעליה מבוססים המטבעות, מוסיפה שכבת ביטחון ושקיפות בכך שכל עסקה נרשמת בפומבי ואינה ניתנת לשינוי, מה שמגביר את אמון המשתמשים ומעודד חדשנות פיננסית.

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?
ישראל בנתה "גשר לשלום" עם ירדן. למה הוא לא בשימוש?

אבל יש להם גם חסרונות. הערך שלהם תנודתי מאוד ועלול לרדת בחדות, דבר שמעמיד את המשקיעים בפני סיכון ממשי להפסדים. כמו כן, האנונימיות היחסית של העסקאות הופכת את התחום רגיש לשימושים פליליים, כמו הלבנת הון או מימון טרור. במקביל, בהיעדר רגולציה מלאה במדינות רבות, קשה לתת למשקיעים הגנה מפריצות לארנקים דיגיטליים, מאובדן גישה לנכסים או מתקלות ברשת.

המצב המורכב הזה שם את הממשלות בעמדה מאתגרת. איך מתמודדים איתו בישראל?

הלקח מ"דרך המשי"

לפני שנגיע לניסיון הישראלי, כדאי ללמוד מהניסיון העולמי. בשנים 2011־2013 פעל אתר סחר בלתי חוקי בשם "Silk Road" (דרך המשי) שדרכו ניתן היה לסחור בסמים, נשק ומידע גנוב בתמורה לביטקוין. המקרה עזר לממשל האמריקאי להבין את פוטנציאל הסיכון הגלום במטבעות הדיגיטליים, והחל לגבש צעדים רגולטוריים.

בשנים שלאחר מכן רשויות הפיקוח נכנסו לתמונה. רשות הפיקוח הפיננסי בארצות הברית (FinCEN) קבעה שבורסות ונותני שירותים בתחום יחויבו לעמוד בחוקי מניעת הלבנת הון ודיווח, רשות המסים (IRS) הגדירה מטבעות דיגיטליים כנכס לצורכי מיסוי רווחי הון - ועם הזמן הצטרפו רשויות נוספות לפיקוח.

בהמשך התפתחה הגישה האמריקאית לרמה של מדיניות לאומית, ובמרץ 2022 הוביל הבית הלבן צו נשיאותי לקידום פיתוח אחראי של נכסים דיגיטליים. כעבור חצי שנה הוצגה מסגרת לאומית מסודרת, ובינואר 2024 אישרה הרשות לניירות ערך (SEC) פעילות של קרנות סל (ETF) על ביטקוין. המהלך הזה הנגיש את ההשקעה לגופים מוסדיים, והצביע על המעבר מאכיפה נקודתית למדיניות רגולטורית אחידה שמנסה לאזן בין חדשנות לניהול סיכונים.

מעבר לאוקיינוס האטלנטי, האיחוד האירופי אישר במאי 2023 את תקנת MiCA - Markets in Crypto Assets. התקנה מסדירה את תחום הקריפטו בכל מדינות האיחוד וכלפי כל גורם המבקש להנפיק או לספק שירותים בתחום. ההוראות נכנסו לתוקף בהדרגה מיוני 2024, והן נחשבות למסגרת הרגולטורית המקיפה הראשונה בעולם.

התקנה כוללת הגדרות רחבות לנכסי קריפטו כדי להתאים להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, ומחייבת חברות לפעול תחת רישוי מותנה בהוכחת מנגנוני ניהול סיכונים, שמירה על כספי לקוחות, ומניעת הלבנת הון. אף ששיעורי המס נקבעים בכל מדינה באופן עצמאי, התקנה מביאה ליצירת ודאות רגולטורית רחבה ולצמצום סיכונים וחסמים בשוק הקריפטו האירופי.

בנוסף, בריטניה אישרה חוק להקמת "ארגז חול רגולטורי", המאפשר לחברות טכנולוגיה ליהנות מהקלות רגולטוריות בשלב הפיתוח, גם בתחום הקריפטו. צעדים אלה יצרו וודאות בתחום המיסוי ותרמו לעידוד פעילות חברות קריפטו בתחומי הממלכה.

לעומת זאת, סין, הודו ורוסיה נקטו בגישות שמרניות הרבה יותר. בסין הוטל איסור מוחלט על מסחר, הנפקה וכרייה של מטבעות קריפטוגרפיים, אך לצד זאת, סין מקדמת מטבע דיגיטלי רשמי ממשלתי (היואן הדיגיטלי). בהודו אומנם לא נאסר השימוש במטבעות, אך הוטלו מגבלות מיסוי כבדות ופיקוח הדוק שהפכו את המסחר לפחות כדאי.

ברוסיה - שהטילה בעבר מגבלות נרחבות על שימוש בקריפטו - נרשם שינוי מדיניות מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. השלטון מאפשר שימוש במטבעות דיגיטליים בסחר בינלאומי כדי להתמודד עם הסנקציות הכלכליות, מה שממחיש את היכולת להשתמש בטכנולוגיה זו גם לצרכים עוקפי חוק.

פוטנציאל הכנסות

בחזרה לארץ. נכון ל־2023, בישראל יש כ־1.7 מיליון משתמשי קריפטו, כאשר פועלות במדינה מעל 170 חברות בתחומי הקריפטו והבלוקצ'יין, המעסיקות כ־4,000 עובדים ושגייסו בסך הכל למעלה מ־3.8 מיליארד שקלים. החברות פועלות במגוון תחומים, ביניהם פיתוח ארנקים דיגיטליים, פלטפורמות מסחר והשקעה בנכסים דיגיטליים, פתרונות מיסוי וניהול סיכונים (כמו הלבנת הון ואבטחת סייבר) וביטוח לנכסים דיגיטליים.

לא פלא שהתעשייה נמצאת על הכוונת של רשות המסים. מאז 2017 רשות המסים בישראל מפרסמת עמדות בתחום הקריפטו, משתתפת בדיונים בינלאומיים בנושא המיסוי הקריפטוגרפי במסגרת ה־OECD וב־2022 אף פרסמה יחד עם הכלכלנית הראשית עקרונות לחקיקה בתחום. ב־2023, נגבו סכומי מס משמעותיים משני תיקים בתחום הקריפטו בישראל בהיקפים של כ־485 מיליון וכ־130 מיליון שקלים. זה מדגיש את פוטנציאל המיסוי הגבוה בענף, שלפי הערכות שפורסמו בגלובס, יכול להגיע לכ־3 מיליארד שקלים.

בנוסף, רשות החדשנות התריעה כי חסמים רגולטוריים גורמים לזליגת ידע וחברות לחו"ל, והדגישה את חשיבות המהירות ביצירת תנאים תחרותיים כדי שישראל תהפוך למוקד מוביל בתחום. בפברואר 2023 נערך צעד רשמי ראשון של הממשלה בנושא והתקבלה החלטת ממשלה מס 204 בשם "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים".

קישור לדוח המלא

אבל אסדרה כוללת לא הייתה. לכן, בפברואר 2023 קיבלה הממשלה החלטה לקדם את הרגוציה של הפעילות בנכסים דיגיטליים. מטרת ההחלטה היא להגן על המשקיעים והציבור מפני סיכונים הנובעים מהיעדר פיקוח ולמנוע שימוש לרעה בטכנולוגיות חדשות.

ההחלטה קובעת הקמת תשתית רגולטורית מתואמת בין רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות שוק ההון, שתסדיר את פעילות נותני השירותים הפיננסיים, יועצי ההשקעות והבורסות הפועלות בתחום הנכסים הדיגיטליים. כמו כן, ההחלטה מתווה את הדרך להרחבת החוק הקיים בניירות ערך כך שיחול גם על פעילות בנכסים דיגיטליים, במטרה להבטיח יציבות, שקיפות ואמון בשוק הפיננסי החדש המתפתח בישראל.

אי־ודאות לשוק

מתוך 12 הסעיפים שנכללו בהחלטה, שישה סעיפים יושמו במלואם (50%), שניים יושמו חלקית (17%) וארבעה טרם יושמו כלל (33%). מאז פורסם תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה ולתיקון חוק המע"מ, נקבע כי הממונה על רשות שוק ההון ישמש כמפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים, והמפקח על הבנקים הרחיב את נוהלי הפיקוח על פעילות קריפטו במערכת הבנקאית.

עם זאת, תזכירים נוספים שנדרשו לפרסם - בהם תיקוני חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות וחוק הייעוץ בהשקעות - טרם פורסמו, והאסדרה הצרכנית בנושא המטבעות היציבים לא הושלמה. כיום ישראל ניצבת בשלב ביניים: יש הכרה ממשלתית בצורך ברגולציה, אבל המענה עודנו חלקי - דבר שיוצר אי־ודאות לחברות ולמשקיעים הפועלים בתחום.

חלק מהצעדים שבוצעו התמקדו בתחומי אחריותם של רגולטורים שכבר פעלו בתחום טרם ההחלטה כמו רשות המסים, רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים, בעוד שהסעיפים שהוטלו על משרד האוצר ודרשו תיאום בין־משרדי רחב נותרו ברובם ללא יישום.

הממצאים מלמדים שמדינת ישראל התקדמה בהצהרות ובכוונות, אך טרם הצליחה להקים תשתית רגולטורית סדורה שתעניק ודאות לשוק הצומח של הנכסים הדיגיטליים. למה זה קרה? סיבה אחת היא שתחום הנכסים הדיגיטליים בישראל מאופיין בריבוי גורמים מעורבים ובחוסר אחידות מוסדית. האחריות על מיסוי, פיקוח פיננסי, רגולציה על מסחר, ואסדרת מטבעות דיגיטליים יציבים, מחולקת בין משרד האוצר, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, רשות המסים, בנק ישראל, ומשרד המשפטים. אף שכל אחד מהגופים האלו מחזיק בסמכויות רלוונטיות, אין גורם מתכלל יחיד שמרכז את עבודת כלל הרגולטורים.

דוגמה להבדלים הרבים בטיפול בין הגורמים השונים היא שכל גוף מדבר על מושגים שונים: אחד מדבר על "נכסים דיגיטליים" ושני משתמש במושג "מטבעות וירטואלים". "מגדל הבבל" הזה מעיד על היעדר אחידות מושגית, מה שיכול ליצור בלבול ולהערים קשיים בירוקרטיים. הפיצול והיעדר התכלול גורמים להערכות חסר בהיקף המשימה ולקצב יישום איטי.

היישום החלקי של ההחלטה מאכזב על רקע העובדה שההחלטה כוללת אך ורק סעיפים הדורשים מהממשלה ומחבריה לרשום ולפרסם תזכרי חוקים והודעות. פעולות אלו אינן דורשות מהממשלה ומהכנסת הקצאת משאבים כמו כסף ומימון, הקמת גופים חדשים, הקמת מדיניות ורגולציה חדשה לרבות חקיקה בפועל. הגופים הרגולטוריים קיימים ובעלי תשתית רחבה וחזקה המאפשרת להם לבצע אכיפה ואסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים. בנוסף, כפי שעולה מהתכנית הכלכלית לשנים 2023־2024, להחלטה אין השפעות על התקציב ועל מצבת כוח האדם.

ועדיין, חושב לציין לטובה את הנוסח של ההחלטה. כל סעיף בגוף ההחלטה מתייחס לנושא ממוקד, למשל הקמת גוף אסדרה למטבעות דיגיטליים יציבים, קביעת מנגנוני פיקוח ובחינת הסדרה צרכנית. בנוסף, בכל אחד מהסעיפים מוגדר גורם אחראי לביצוע - לרוב זהו שר האוצר, אך לעתים גם נגיד בנק ישראל, או המפקח על המטבעות הדיגיטליים היציבים. הגדרה ברורה של תחומי האחריות והחלוקה בין הגורמים השונים תורמת משמעותית ליכולת היישום של ההחלטה, משום שהיא מאפשרת לדעת מי אחראי לכל משימה, לקבוע מנגנוני מעקב ובקרה ברורים, ולהימנע מחפיפות או מצב שבו אף גורם אינו נושא באחריות ישירה.

אבן דרך חשובה

בסופו של דבר, אף שהחלטת הממשלה נועדה להיות צעד מקדים ומעשי לקידום רגולציה, הדרישה הייתה ברובה לפרסום תזכירי חוק בלבד ולא לחקיקה מלאה, כך שגם פרסום מלא של כלל התזכירים לא מעיד על שינוי בשטח. כך נותרה החלטה שאפתנית בלבד ללא מימוש אפקטיבי.

כך, חלק מתזכירי החוק שנדרשו לפרסום - כמו תיקוני חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות וחוק הייעוץ בהשקעות - טרם פורסמו, והאסדרה הצרכנית בנושא המטבעות היציבים לא הושלמה. למרות הצורך ברגולציה, המענה עודנו חל קי. חלק מהצעדים שבוצעו התמקדו בתחומי אחריותם של רגולטורים שכבר פעלו בתחום טרם ההחלטה כמו רשות המסים, רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים, בעוד שהסעיפים שהוטלו על משרד האוצר ודרשו תיאום בין־משרדי רחב נותרו ברובם ללא יישום.

מול ההתקדמות בעולם של אסדרת התחום, היעדר רגולציה ברורה יוצר פער רגולטורי בין ישראל למדינות המפותחות, מגביר חוסר ודאות עבור משקיעים ומוביל לכך שחברות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים בוחרים לפעול ממדינות אחרות. הפער הזה מקשה על כניסת גופים מוסדיים לשוק המקומי ומונע מישראל לנצל את פוטנציאל המיסוי והחדשנות של התחום. נושא המיסוי הוא בעל חשיבות לאומית מיוחדת, היקפי המס האפשריים מפעילות קריפטו יכולים להניב למדינה הכנסות משמעותיות, ובכך לחזק את כלכלת ישראל בשעה שהיא מתמודדת עם הוצאות כבדות הנובעות ממלחמה מתמשכת זה כשנתיים.

היישום המלא של החלטה 204 יוכל לשמש בסיס לרגולציה מודרנית, מאוזנת ויעילה שתעניק לישראל יתרון תחרותי בתחום הכלכלה הדיגיטלית. מעבר לפוטנציאל הכלכלי והמיסויי, מדובר באינטרס לאומי של יציבות פיננסית, הגנה על הצרכן ושמירה על ריבונות מדינת ישראל בזירה כלכלית גלובלית המשתנה במהירות.

האתגר המרכזי כיום איננו גיבוש העקרונות, אלא המעבר מהצהרה ליישום, מהכוונה למדיניות מעשית. החלטת ממשלה 204 נותרה מסמך יסוד בעל חשיבות ציבורית וכלכלית ראשונה במעלה, והשלמת יישומה תאפשר לישראל למצב את עצמה בין המדינות המובילות בתחום הנכסים הדיגיטליים ולא כמי שמשתרכת מאחור.

עוד כתבות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

אפל עקפה את ציפיות הרווח, אך פספסה במכירות האייפונים

הכנסות החברה היו 102.5 מיליארד דולר, רשמה רווח של למניה 1.85 דולר למניה לעומת צפי של 1.77 דולר ● ההכנסות ממכירות האייפון היו 49 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; נטפליקס הכריזה על פיצול מניות של 10 ל-1

נעילה מעורבת באירופה ● מטא מגייסת 30 מיליארד דולר באג"ח, ההנפקה הגדולה ביותר מאז 2023 ● הרשי: המכירות לעונת האלווין היו מאכזבות מהצפוי ● באירופה הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי ● הביקוש העולמי לזהב זינק לשיא כל הזמנים ברבעון השלישי של השנה, בהובלת גל השקעות בקרנות סל ומחירי זהב חסרי תקדים ●  הדולר האמריקאי מתחזק לשיא של שלושה חודשים

חיים לוינסון / צילום: צילום מסך יוטיוב

חיים לוינסון הודיע על עזיבת "הארץ"; העיתון: הוחלט לסיים את עבודתו

בפוסט ברשת X הסביר לוינסון כי "מלאכת הכתיבה היומיומית כבר לא מדברת אליי כמו שהייתה" ● מספר שעות לאחר מכן, ב"הארץ" פורסם תחקיר לפיו לוינסון קיבל לפחות 200 אלף שקל מחברת פרספשן שבבעלות היועץ הפוליטי שרוליק איינהורן

משפחה שברחה מאל-פאשר יושבת במחנה פליטים בצפון סודן / צילום: Reuters, Mohammed Jamal

ג'נוסייד בלי מצלמות: דארפור נעלמה מהמצפון הבינלאומי ומהכותרות

מיליציית RSF כבשה את אל־פאשר שבדארפור ופתחה במסע הרג חסר רחמים באוכלוסייה של רבע מיליון בני אדם ● בעוד הזוועות מתועדות ברשתות, הקהילה הבינלאומית שותקת ומתמקדת בזירות אחרות ● הטבח מוכיח את אוזלת ידה של מערכת הצדק הבינלאומי

חירט ווילדרס. הפסד מפתיע / צילום: ap, Peter Dejong

הפסד מפתיע לתומך הגדול של ישראל בבחירות בהולנד

לפי 98% מהקולות: הפסד מפתיע לווילדרס הפרו-ישראלי בבחירות בהולנד ● המנצח של הבחירות יהיה רוב ייטן ממפלגת המרכז הליברלית D66, שקרא לישראל "להפסיק להרעיב ולהרוג פלסטינים חפים מפשע"

מטוס של חברת דלתא איירליינס / צילום: מיכל רז־חיימוביץ'

חברת התעופה האמריקאית שמחזירה שני יעדים לישראל

דלתא איירליינס האמריקאית הודיעה כי היא מחזירה את הטיסות הישירות מתל אביב לאטלנטה ולבוסטון, אך רק בשנה הבאה ● החברה מצטרפת למגמת ההתרחבות של מתחרותיה ובהן יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס שהודיעו כי ישובו לישראל

אנדי ג'סי, מנכ''ל אמזון / צילום: Reuters, Ted S. Warred

אמזון עקפה את הציפיות ברבעון; מזנקת בכ-10% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 180 מיליארד דולר והרווח 1.95 דולר למניה, בהרבה מעל הצפי ● עקפה את תחזיות השוק בשני מנועי הצמיחה המרכזיים שלה: בשירותי הענן, ההכנסות עמדו על 33 מיליארד דולר, לעומת צפי של 32.42 מיליארד דולר, בתחום הפרסום ההכנסות הסתכמו ב־17.7 מיליארד דולר, גבוה מהצפי

הרגולציה של ביטוח לאומי / איור: גיל ג'יבלי

ביטוח לאומי משנה את הכללים ומטלטל את החברות בתחום הסיעוד

בשנים האחרונות הפכו שירותי הסיעוד בבית לשוק צומח ורווחי במיוחד לחברות ולמשקיעים ● אבל רגולציה שמחוץ לשליטת החברות יכולה לטלטל את התחום ● איך יושפעו החברות המובילות בתחום?

חזית המדע / צילום: Shutterstock

חוקרי תזונה חשבו שצום לסירוגין מאט הזדקנות ובריא לגוף. מה גרם להם לשנות את דעתם?

צום לסירוגין הפך ללהיט בעולם הדיאטות והבטיח לא רק ירידה במשקל ● אבל מחקרים חדשים מעלים ספקות לגבי התועלת שלו, ואחד מהם אפילו מרמז שהוא עלול להזיק ● שאלנו מומחים לתזונה על השינוי בעמדת המדע ועל הפער שבין הממצאים במעבדה לחיים עצמם

גם זה קרה פה / צילום: יובל חי

דידי הררי מציג: אין בעיה, פשוט נזיז את כל הנשים

המלווים עלולים לחפש פתרונות אפלים ● הפיצול של תפקיד היועמשית עלול להביא לחיסולו ● והנשים נעלמו מסביבת העבודה של דידי הררי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

נדל"ן, ביטחוניות ותשתיות: "בליץ" המדדים החדשים שמשיקה הבורסה

אל שני המדדים שהושקו לאחרונה בבורסת ת"א יצטרפו בשבועיים הקרובים עוד שלושה - בתחומי הנדל"ן, התעשיות הביטחוניות והתשתיות ● בבורסה בונים על ביקושים גבוהים על רקע צפי להורדות ריבית, הגדלת תקציבי הביטחון בעולם והצורך בעבודות שיקום לאחר המלחמה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

טקטיקת הפחדה? הנשיא טראמפ: "הנחיתי את הפנטגון להתחיל בניסויים גרעיניים באופן מיידי"

הנשיא האמריקאי סיפק הצהרה חסרת תקדים ועשוי לשבור רצף של 33 שנים ● "לארה"ב יש הכי הרבה נשק גרעיני בעולם, זה הושג עוד בכהונה הקודמת שלי", כתב הנשיא והדגיש: "בתוך 5 שנים סין תשתווה לרוסיה בכמות הנשק הגרעיני" ● דקות לאחר ההצהרה הדרמטית: טראמפ נפגש עם נשיא סין בדרום קוריאה

הפגנת חרדים נגד גיוס לצה''ל / צילום: Shutterstock

המאבק על גיוס החרדים: הסנקציות האפקטיביות בחוץ, אלה שלא משפיעות - בפנים

המתווה של בועז ביסמוט להסדרת הפטור לגיוס חרדים עורר סערה. אלה הנקודות שכדאי לשים לב אליהן ● המשרוקית של גלובס

מפעל טקמר מקבוצת מר באשקלון. ''נאלצנו להתרחב במהירות, 'תוך כדי לחימה''' / צילום: שי דרויק

חברות ביטחוניות זקוקות ליותר שטחים והביקושים מזנקים

הביקוש הגואה למערכות נשק, טכנולוגיות הגנה ואמצעי מודיעין הקפיץ גם את הביקוש לנדל"ן בחברות הביטחוניות ● גיא עמוסי, אביסון יאנג: "החברות נדרשות להרחיב אתרי ייצור, מעבדות פיתוח, מרכזי בדיקה וחוות שרתים וכולן מחפשות שטחים חדשים ומאובטחים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה במגמה מעורבת; אוקטובר הסתיים בעליות

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● מדד הביטוח זינק ב-4% ורשם זינוק חודשי של 2%,מדד הנדל"ן עלה ב-8% החודש ● הפדרל ריזרב הוריד אתמול את הריבית בארה"ב, אך יו"ר הפד פאוול ציין כי הורדה נוספת בדצמבר רחוקה מלהיות מובנת מאליה ● אלפאבית ניפצה אמש את התחזיות, מטא צנחה במסחר המאוחר בעקבות אירוע מס בדוחות

ניר פרי (עם נציגי סמסונג) / צילום: יח''צ

הסטארט־אפ הישראלי שזכה בתחרות היוקרתית של סמסונג

סייברייט הישראלי נבחר כאחד הזוכים בתחרות של ענקית הטכנולוגיה סמסונג ● קבוצת הרכישה "כאן ועכשיו" של מוזיאון ישראל פתחה את העונה באירוע חגיגי וביקור ביריד האמנות בפריז ● התאחדות המלאכה והתעשייה משיקה פורום סיוע לעסקים שנפגעו מהמלחמה ● וגם: מינויים חדשים בקומרה קפיטל ובחברת סימילרווב ● אירועים ומינויים

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

נמוך מהצפי: נאבן הישראלית הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר

החברה, שמציעה פלטפורמה לניהול נסיעות עסקיות לצד שירותי תשלומים והוצאות ארגוניות, גייסה כ-923 מיליון דולר ● בסבב ההשקעות האחרון שלה ב-2022, השווי שלה עמד על 9.2 מיליארד דולר

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

פרשת אוטומקס: רוה"ח שהתפטרו מושכים את מסמכי הביקורת

פירמת BDSK, בן דוד שליו קופ, ששימשה כרואי החשבון המבקרים של אוטומקס, מרחיקה את עצמה מהאירועים סביב החברה - והודיעה הבוקר על משיכת חוות-הדעת, דוחות הסקירה ומכתב ההסכמה שערכה באשר לדוחות הכספיים של אוטומקס

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: צוות תכנית אב לתחבורה

"עצרת המיליון" נגד הגיוס: אילו רחובות ייחסמו היום בירושלים?

משרד התחבורה ועיריית ירושלים מזהירים: בעקבות "עצרת המיליון" נגד גיוס חרדים, צפויים עומסים כבדים בבירה ● כבישים מרכזיים ייחסמו, הרכבת הקלה תפעל חלקית, וקווי אוטובוסים יוסבו או יופעלו בשירות מקוצר ● במשטרה הודיעו על היערכות מיוחדת

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

אקטיביזם רגולטורי: הרשות לניירות ערך תסייע במימון תביעה ייצוגית נגד אייסקיור מדיקל

התביעה נגד החברה, שמפתחת טיפול בהקפאה לגידולים שפירים וממאירים בשד, הוגשה ביולי 2021, ורק לאחרונה היא קיבלה אישור FDA לשיווק המוצר שלה לסרטן השד ● זו אינה הפעם הראשונה שהרשות מממנת תביעה ייצוגית, שם מסבירים כי המטרות הן לאפשר פיצוי למשקיעים שספגו נזק, וכן לחזק את ההרתעה והציות בשוק ההון