על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים
● המומחה שמסביר: גם זו הסיבה שלוויטקוף וטראמפ היה דחוף לסיים את המלחמה בעזה
1 החזית הלבנונית מתחממת, האם אנחנו עומדים בפני עימות נוסף?
שנה לאחר הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל, המתיחות בין ישראל ולבנון מחריפה. בישראל ממשיכים להתקיף את מעוזי חיזבאללה ובמקביל, חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו למרות האולטימטום מארה"ב.
בסוף השבוע האשים נשיא לבנון ג'וזף עאון כי ישראל ממשיכה להגביר את התקיפות האוויריות. בלבנון קיימו שיחות עקיפות עם ישראל "אך שליחו של טראמפ טום ברק אמר כי 'המפתח להקלת המתיחות עשוי להיו במשא ומתן ישיר בין המדינות'". ברק אמר לכתבים בבחריין כי "השיחה צריכה להיות עם ישראל. היא פשוט צריכה להיות עם ישראל. ישראל מוכנה", פורסם באתר הביטחוני דיפנס פוסט.
לפי מקורות דיפלומטים ערביים, גם המצרים מנסים לסייע במניעת התלקחות אזורית ומגבשים תוכנית שלום לסיום המתיחות בין לבנון לישראל. "ההצעה של קהיר שואפת לאכוף את הסכם הפסקת האש שנחתם בין לבנון לישראל, ולוודא את נסיגת כוחות צה"ל מהאזורים שבתוך שטח לבנון, הידועים בשם 'חמש הנקודות'", פורסם בעמוד החדשות הפקיסטני GTV News.
"המהלך הדיפלומטי של מצרים נתפס כניסיון להשיב את הרגיעה ולמנוע הסלמה נוספת בין שתי המדינות השכנות, תוך שמירה על כיבוד ההסכמים הבינלאומיים", נכתב ב-GTV News.
בעיתון הטורקי Yeni Şafak נכתב כי בישראל שוקלים "מתקפה חדשה על לבנון על רקע ההסלמה במתיחות". נכתב כי "ממשלת ישראל כינסה ישיבת ביטחון לדיון באפשרות למבצע צבאי חדש, בעוד מנהיגי לבנון הורו לצבאם להתמודד עם כל הפרת גבול נוספת".
בישראל טוענים כי חיזבאללה ממשיך להתחזק כאשר הוא "מבריח טילים קצרי טווח מסוריה ובונה מחדש את כוחו", נכתב בעיתון הטורקי.
מתוך הדיפנס פוסט, לקריאת הכתבה המלאה; מתוך GTV News, לקריאת הכתבה המלאה; מתוך Yeni Şafak, לקריאת הכתבה המלאה
2 למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל
נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי לבקר בארה"ב לראשונה מזה שבע שנים, לקראת הביקור אנליסטים אומרים כי "כינון יחסים עם ישראל הוא יעד רחוק", פורסם בניו יורק טיימס.
"נסיך הכתר של ערב הסעודית שואף להסכם ביטחוני ולעסקת גרעין עם ארה"ב, אך לא צפוי להכיר בישראל בקרוב, למרות רצונו של הנשיא טראמפ", נכתב. טראמפ הכריז לאחרונה כי הוא ישיג "הישג גדול, ללשכנע את ערב הסעודית להכיר בישראל לפני סוף השנה".
בניו יורק טיימס נכתב כי נסיך הכתר הסעודי "ממקד את מאמציו בדברים דחופים יותר". במרכז הביקור שיתרחש באמצע נובמבר "נמצא הסכם הגנה הדדי שצפויים סעודיה וארה"ב לחתום עליו, כך לפי גורם אמריקאי ואדם נוסף המכירים את ההכנות לביקור".
נכתב כי "ההסכם יהיה דומה להסכם ביטחוני שנחתם לאחרונה בין ארה"ב לקטאר". לסעודים יש אינטרסים משלהם "ערב הסעודית מעוניינת גם לקבל מטוסי F-35 חמקניים - מטוס הקרב האמריקאי המתקדם ביותר - לחיל האוויר שלה". כמו כן, "גורמים סעודים רוצים לקדם עסקה שתקנה לממלכה גישה לטכנולוגיה אמריקאית שתאפשר לה לפתח תכנית גרעין אזרחית".
עלי שיחאבי, פרשן סעודי המקורב להנהגה, אמר כי יצירת קשרים רשמיים בין ישראל לסעודיה נראים כעט "כמעט בלתי אפשריים" עד סוף השנה, "אלא אם יתחולל נס בישראל". לפי שיחאבי, הנסיך מוחמד רואה בנורמליזציה דבר שתלוי ב"צעד בלתי הפיך ומשמעותי של ישראל לכיוון מדינה פלסטינית".
הוא הוסיף כי עסקה בין ערב הסעודית לישראל היא "מנוף ההשפעה הרציני האחרון שנותר למדינה ערבית עבור הפלסטינים". ואמר "הממלכה רוצה להשתמש בקלף הזה כדי לנסות ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד - לטובת יציבות אזורית חמקמקה".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת ויויאן נרים. לקריאת הכתבה המלאה
3 היחסים של איראן ופקיסטן משתפרים עקב המלחמה עם ישראל
לאחר המלחמה בין ישראל לאיראן, היחסים בין פקיסטן ואיראן הפכו קרובים מתמיד. מוחמד מהדי המומחה ליחסים בינלאומיים אמר כי למרות המפנה החיובי ביחסים "פרויקטים אנרגטיים כמו צינור הגז פקיסטן-איראן וצינור TAPI עדיין נתקלים במכשולים בשל סנקציות בינלאומיות", פורסם בסוכנות הידיעות האיראנית ABNA.
מהדי הדגיש כי אף על פי שחלה תפנית חיובית לאחר המלחמה בין איראן לישראל, "לפקיסטן יש אתגרים ברורים בהרחבת שיתוף הפעולה האנרגטי עם איראן, ועדיין קיימת תקווה לשיפור ביחסים הדו־צדדיים".
מהדי אמר כי איראן רוצה להעמיק את שיתוף הפעולה האנרגטי עם פקיסטן והוסיף כי "כל עוד מדינות אלו לא ילכו בדרך של שלום ושיתוף פעולה", הן יסלימו את המצב באיזור. אולם "אם מדינות האזור יתקדמו לכיוון של שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי - התקדמות ויציבות ארוכת טווח בדרום אסיה יוכלו להפוך למציאות".
מתוך ABNA. לקריאת הכתבה המלאה
4 פרו-פלסטינים מחרימים את הניו יורק טיימס: "זאת נקודת העיוורון שלהם"
לאחרונה, עצומה של פעילים פרו-פלסטינים עליה חתמו כ-300 אנשים, מאשימה את הניו יורק טיימס כמעוז של "הטיה אנטי-פלסטינית" וקוראת שלא לפרסם על דפי העיתון. במאמר דעה לאטלנטיק, כותב העיתונאי ג'ונתן צ'ייט כי "המאמץ להוציא את הקולות הללו מה'טיימס' הוא למעשה פרי יוזמתם של הפעילים עצמם".
"מכתב חדש, שעליו חתמו יותר מ-300 סופרים, אקדמאים ודמויות ציבוריות אחרות - ביניהם הסופרת סאלי רוני והפעילה גרטה תונברג", קורא להחרים את הטיימס. "אין זה נדיר שפעילים נלהבים מרגישים שהעיתון נוקט נגדם עמדה מוטה. בדרך כלל, הפתרון למאבק בדעה קדומה שכזו הוא לדרוש יותר מקום לבטא את עמדתם באותו עיתון. כאן, לעומת זאת, הפעילים קוראים לפחות", כותב צ'ייט.
"הכותבים מאיימים להימנע מפרסום מאמרים בעמוד הדעות של הטיימס אלא אם ייענו שלוש דרישות: לבצע בדיקה של 'הטיה אנטי-פלסטינית' ולגבש סטנדרטים חדשים לסיקור פלסטין, לפרסם מאמר מערכת הקורא לאמברגו נשק אמריקאי על ישראל, ולבטל את תחקיר העיתון על כך שחמאס 'השתמש באלימות מינית כנשק ב-7 באוקטובר' תחקיר שהפעילים מערערים על אמינותו".
חלק מהפעילים "סירבו לגנות את חמאס על מתקפת 7 באוקטובר ואף הצדיקו או אף בירכו ישירות על הטבח".
"מה שמוזר לא פחות הוא תחושת הכוח של החותמים מול הטיימס. הם מודים כי 'אין עיתון אמריקאי בעל השפעה רבה יותר מהניו יורק טיימס', אך במקביל מתארים אותו ככושל הזקוק לחותמת האישור שלהם כדי להציל את שמו", כותב צ'ייט.
"הטענה שהמדור יהיה 'חסר ערך לחלוטין' בלעדיהם היא נועזת למדי, אך החותמים אינם טורחים להביא לכך שום הוכחה", נכתב.
צ'ייט מאשים את הכותבים שהם מעדיפים לבודד את העיתון מאשר לגנות את חמאס. "לטענתם, העיתון נגוע מדי בדעה קדומה - משמש 'כשופר של ממשלת ישראל וצבאה' - ולכן אינו ראוי לבמה רב-קולית.
במקום לסייע לעיתון 'לטפח מראית עין של גיוון, שוויון והכלה', הכותבים והפעילים הללו פשוט מסרבים להשתתף בדיון".
מתוך האטלנטיק, מאת ג'ונתן צ'ייט. לקריאת הכתבה המלאה