מצעד של קבוצת פוליסריו, התנועה לשחרור סהרה המערבית / צילום: ap, Guidoum Fateh
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצליח לכונן הפסקת אש בין הודו לפקיסטן ובין ישראל לארגון הטרור חמאס. כעת, הוא וצוותו פונים לאתגר הבא: ליישב את המחלוקות בנוגע לטריטוריית סהרה המערבית, שהן שורש המתיחות בין שתי מעצמות צפון אפריקאיות, מרוקו ואלג'יריה. אלא שבאופן מפתיע, מי שמהווה גורם משפיע מאוד במגעים היא ישראל, וזאת ברקע שאיפתה של רבאט להפוך למדינה המוסלמית הראשונה שמפעילה מטוסי 35־F.
● המטוסים של הצבא הטורקי זוכים לשדרוג, והודו רוכשת טילים מתע"א
● למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל
יתרון האיכות של ישראל
מרוקו שואפת להתעצם ביטחונית: העסקה עליה חולמת רבאט כוללת 32 מטוסי 35־F, מערך אימונים ותחזוקה ל־45 שנה בעסקה בעלות משוערת של כ־17 מיליארד דולר. לפי דיווח ב־TWZ, ישראל אינה מתנגדת למהלך ואף עשויה להעניק שיתוף פעולה טכני מסוים - עובדה שמקילה על על אישור העסקה בקונגרס האמריקאי. ניתן לומר, כי ה־"שקט תעשייתי" מצד רבאט במהלך המלחמה, על אף ההפגנות האנטי־ישראליות בממלכה, נבע משאיפתה לרכוש נשק מארה"ב.
עוד דווח באתר, כי ישראל אינה מתנגדת לעסקה - אף שהיא נהנית מיתרון צבאי מובהק המובטח לה מצד ארצות הברית. עוד נודע, כי ישראל אף עשויה להשתתף בהיבטים טכניים של שיתוף פעולה.
המגעים לרכישת מטוסי הקרב מהדור החמישי החלו כבר בשנת 2020, בה נחתמו הסכמי אברהם. בנובמבר 2021 הגיע שר הביטחון דאז בני גנץ למרוקו על מנת לחתום על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני עם מקבילו המרוקאי, עבד אל־לטיף לודיי. מרגע זה נרשמה התקדמות מהותית גם בנושא רכש ה-35־F מול וושינגטון, שהפכה אותו לאחד מצירי שיתוף הפעולה הבולטים בין ירושלים לרבאט.
ד"ר קובי ברדה, היסטוריון ומומחה גיאו־אסטרטגיה המלמד במכון HIT שבחולון, מזכיר כי כל מכירה של מטוס 35־F דורשת את אישור קונגרס. "עיקרון QME (היתרון האיכותי של ישראל) מעוגן מאז סוף שנות ה־60. טורקיה, למשל, קיבלה את אישור ה־35־F על בסיס חברותה בנאט"ו, עד שרכשה מערכות 400־S מרוסיה, והאישור בוטל. במידה וישראל לא תתנגד למכירת המטוסים המתקדמים למרוקו, זה יפתור משוכה משמעותית בקונגרס".
השאיפה המרוקאית מושפעת גם ממדיניות ההתחמשות של אלג'יריה לפי דיווחים, אלג'יריה חתמה ב־2019 על רכישות גדולות של סוחוי־57 וסוחוי־35. מהצד טכני: לסוחוי־57 יש יכולת נשיאת חימוש גדולה יותר (כ־10 טון לעומת כ־8.16 טון ב-35־F), אך מטוס 35־F נותן יתרון משמעותי בחיישנים, ביכולת תקיפה מחוץ לטווח הראייה ובקישוריות - נתונים קריטיים במערכות לחימה מודרניות.
נשק כחול־לבן במרוקו
כיום, חיל האוויר המרוקאי מפעיל כ־47 מטוסי 16־F, מתוכם כ-24 מדגם משודרג. בנוסף, דיווחי TWZ מצביעים על פעילויות של חברות אמריקאיות (למשל L3) שמסבות גולפסטרים G550 למטוסי מודיעין תוך שימוש בערכות של אלתא - חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית לישראל - מה שמגביר את היכולת המרוקאית בתחום המודיעין והסייבר. הקשר הישראלי לא תם שם: לפי דיווחים זרים, מרוקו רכשה ביולי אשתקד לוויני תצפית מדגם אופק 13, על חשבון הענקיות הצרפתיות כמו איירבאס ות'אלס, שמהן נהגו ברבאט לרכוש במשך שנים.
סהרה המערבית היא טריטוריה מעוררת מחלוקת מאז 1975, השנה בה מרוקו סיפחה אותה לאחר עזיבת הספרדים. מאז פועלת שם חזית פוליסריו, ארגון בדלני הנתמך על ידי אלג'יריה. אלג'יריה מצדה מסבירה את התמיכה בכך שהיא חלק ממדיניות חוץ של "תמיכה בתנועות אנטי־קולוניאליות". זו הגישה שבאמצעותה אליג'יריה מתרצת גם את מערכות היחסים עם חמאס והג'יהאד האסלאמי.
הסכמי אברהם סימנו שינוי מהותי במדיניות האמריקאית, שבמשך שנים נמנעה מלטפל בסוגיית סהרה המערבית - עד שטראמפ הכיר בריבונות מרוקו על האזור. מהלך זה מ־2020, הוביל בסופו של דבר להחלטתה בסוף השבוע האחרון של מועצת הביטחון לאמץ את ההצעה המרוקאית משנת 2007, הקובעת מתן אוטונומיה לסהרה המערבית - אך במסגרת הכרה בינלאומית רחבה בריבונותה של מרוקו.
הדולרים מדברים
המהלך האמריקאי לזיהוי ריבונות מרוקו על סהרה קשור גם לאינטרסים כלכליים: האזור עשיר במינרלים. נציגים אמריקאים, כולל סגן מזכיר המדינה כריסטופר לנדאו, הביעו נכונות לתמוך בעסקים אמריקאים במרוקו - אלמנט שמתחבר למדיניות "דולר־פירסט" שתוארה ע"י ד"ר קובי ברדה כמאפיין של גישת טראמפ.
מלך מרוקו מוחמד השישי ניצל את המעמד וקרא לנשיא אלג'יריה עבד אל־מג'יד תבון לפתוח במגעים, אך הסיכוי שיתקיימו הוא נמוך: החלטת מועצת הביטחון האחרונה לא התייחסה לדרישת אלג'יריה למשאל עם על עתיד הסהרה המערבית, וזו חוליה מכריעה במחלוקת.
ד"ר קובי ברדה מסכם: "35־F הוא מטוס קרב בליגה אחרת, ראינו זאת באיראן. מרוקו היא חברה של כבוד בציר מדינות הסכמי אברהם. עם זאת, לאחרונה ראינו כיצד הנשיא טראמפ פועל בנושא המינרלים מול יפן, מלזיה ופקיסטן. עתה, הוא רוצה יסודות נדירים גם מטורקיה. נשיא ארה"ב משחק בכל המגרשים, וזה ניכר גם מהקמת בסיס צבאי של קטאר באיידהו. התפיסה הביטחונית שלו היא 'דולר פירסט'. עסקה מול מרוקו עשויה לעודד את הקונגרס לאישור מכירת מטוסי 35־F לטורקיה, על אף הווטו בעבר. לישראל יש קלפים שונים לבלימת מהלך מהסוג הזה בקונגרס האמריקאי, בהם גם הלובי היווני החזק".