משחתת אמריקאית מפליגה מפורט־אוף־ספיין על רקע מתחים גוברים באזור בין ארה''ב לוונצואלה / צילום: Reuters, Andrea de Silva
האם בארה"ב התקבלה החלטה על תקיפת ונצואלה? ב"מיאמי הראלד" דווח שתקיפה כזו עשויה להתרחש בטווח הזמן המיידי. בד בבד, בניו יורק פוסט דווח כי ארה"ב נערכת לתקיפת בסיסים צבאיים של ונצואלה, וכל זאת לאחר שבוול סטריט ג'ורנל דווח כי ממשל טראמפ זיהה יעדים פוטנציאליים שונים בתוך המדינה הדרום אמריקאית, ובכלל זה יעדים צבאיים וכאלה מתחום הברחת הסמים.
● למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל
● תפקידה של ישראל בעסקה שתצייד את מרוקו במטוסי F-35 אמריקאים
נשיא ונצואלה ניקולס מדורו הוא אמנם הידיד הדרום אמריקאי הקרוב ביותר של רוסיה ואיראן, אבל לא זו הסיבה המרכזית שבגינה ארה"ב מתגברת כוחות בדרום אמריקה ובקריביים בתקופה האחרונה. זו מדינה נחשלת שהפכה למוקד סחר בסמים בינלאומי שממנו, לפי הערכת וושינגטון, מיוצאים לאירופה ולארה"ב כ־500 טונות קוקאין בשנה.
אחד מהצעדים הראשונים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקדנציה השנייה שלו הייתה הגדרת כמה קרטלי סמים כארגוני טרור, ובהם קרטל דה לוס סולס - לפי וושינגטון, מדורו הוא האיש שמוביל אותו. הסחר הבינלאומי העצום בסמים מוונצואלה הביא את האמריקאים באוגוסט להכפיל את הפרס על ראש הדיקטטור של ונצואלה ל־50 מיליון דולר ולשלוח לאזור כוח משימה של שלוש משחתות וכ־4,500 חיילים.
כחודש לאחר מכן, התווספו 10 מטוסי 35־F ומל"טים תוקפים מדגם 9־MQ ריפר, אבל המסר הגדול הגיע לפני כשבוע עם החלטת מזכיר ההגנה פיט הגסת' לשלוח את קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים ג'רלד פורד אל הים הקריבי. קבוצת התקיפה הזו מונה, בין השאר, 4,000 חיילים נוספים וכ־90 מטוסי קרב.
אותם הכוחות ביצעו מ־2 בספטמבר ועד 29 באוקטובר תקיפות של 15 סירות הברחת סמים מוונצואלה, 11 מתוכן מאז 14 באוקטובר. בכלל התקיפות האמריקאיות במרחב עד סוף השבוע האחרון, נהרגו כ־61 מבריחים.
בארה"ב משדרים עסקים כרגיל
הסימנים המעידים על התפתחויות צפויות במרחב, באו לידי ביטוי גם בהיבטים אזרחיים. מינהל התעופה האמריקאי הודיע ביום שישי האחרון כי הוטל איסור למשך חמישה חודשים על טיסות באזור סייבה שבפוארטו ריקו, הסמוכה לוונצואלה. ההחלטה שנקבעה בהוראות מזכירות ההגנה בוושינגטון, נומקה ב"סיבות ביטחוניות מיוחדות".
לפחות למראית עין, נשיא ארה"ב טראמפ מנסה לשדר עסקים כרגיל. כשנשאל במטוס האייר פורס וואן ביום שישי האם בכוונתו לתקוף את ונצואלה, הוא השיב "לא". בה בעת, מזכיר המדינה מרקו רוביו תקף את "מיאמי הראלד", באומרו כי "ה'מקורות' שלכם שטוענים כי יש להם 'הבנה של הסיטואציה' גרמו לכם לכתוב סיפור מפוברק".
עם זאת, המתקפה האמריקאית נגד מתקני הגרעין של ידידת ונצואלה איראן בנתנז, פורדו ואספהאן ביוני במבצע "פטיש חצות", העידה כי בממשל לא מהססים לנקוט הטעיות.
האמירה של טראמפ שיחליט אם לתקוף "בתוך שבועיים" היא דוגמה להטעיה כזו; וכן הטסת מפציצי 2־B מערבה לכיוון האוקיינוס השקט, בעת שהמפציצים שתוכננו לתקוף באיראן הגיעו לשם ממזרח דרך האוקיינוס האטלנטי. יתרה מכך, בראיון שקיים טראמפ בתוכנית "60 דקות" של CBS הוא נשאל על אפשרות התקיפה בוונצואלה, והיה מסוייג יותר: "אני מטיל בכך ספק, איני חושב".
בוונצואלה מקווים לעזרה מבחוץ
ייתכן כי אלו הסיבות שבגינן מדורו מחפש עזרה מבחוץ. לפי וושינגטון פוסט, הוא פנה למקבילו ברוסיה ולדימיר פוטין בבקשה לסיוע צבאי. אותה פנייה התבצעה בחודש שעבר בעזרת מכתב שהעביר שר התחבורה של ונצואלה רמון קלסטינו ולאסקס למוסקבה. היא כוללת את חיזוק מערך ההגנה האווירית, טיפול במטוסי סוחוי 30, וחמישה מכ"מים.
במכתב הפנייה נכללה "תוכנית מימון לטווח הבינוני", דרך הקונגלומרט הביטחוני הלאומי הרוסי "רוסטק". בוונצואלה מקווים כי נשיא רוסיה אכן ייעתר לפניותיהם - שהרי מוקדם יותר השנה, הוא חתם על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם קראקס, ומשטר מדורו נחשב לקרוב ביותר למוסקבה מבין מדינות אמריקה הלטינית.
לצד זאת, באותו דיווח צוין שוולאסקס אמר לבכיר איראני כי מדינתו זקוקה לציוד גילוי פאסיבי, משבשי GPS וכטב"מים עם טווח של 1,000 ק"מ.
לכל הפחות, ברמה הדיפלומטית נראה כי רוסיה כבר מעניקה "מטריית" גיבוי ניכרת לוונצואלה. דוברת משרד החוץ במוסקבה מריה זכארובה ביקרה את "השימוש בכוח צבאי מופרז" של ארה"ב. לדבריה, "פעולות כאלו מפירות הן את החקיקה הפנימית של ארה"ב והן את נורמות המשפט הבינלאומי. אנחנו מביעים את תמיכתנו הברורה בהנהגת ונצואלה בהגנה על ריבונותה הלאומית".
השפעה פוטנציאלית על שוק הנפט העולמי
אם ארה"ב תתקוף עד כדי הפלת משטרו של מדורו, מי שצפויה לרשת אותו היא מנהיגת האופוזיציה של ונצואלה, מריה קורינה מצ'אדו.
מצ'אדו היא המנהיגה שעלתה לאחרונה לכותרות ברחבי העולם בעקבות זכייתה בפרס הנובל לשלום. "אנחנו עשינו כל מה שצריך לעשות", היא אמרה בראיון לפודקאסט "מישאל חוסיין שואו" לפני ימים ספורים. "אנחנו מוכנים לקחת את השלטון".
בסיכומו של דבר, לשינויים כאלו עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על שוק הנפט העולמי ועל הכלכלה המקרטעת של ונצואלה. מדובר במדינה בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם. היא מחזיקה בכ־28% מכלל עתודות הנפט. אחריה מדורגות ערב הסעודית, שלה 23.8% מהעתודות; איראן, שלה 19.2% מהעתודות; קנדה שלה 15.7% מהעתודות; ועיראק שלה 13.3% מעתודות הנפט בעולם.
בעבר, כשהשחיתות בקראקס הייתה קטנה בהרבה מהיקפה מהיום, ונצואלה נהנתה מהכנסות נאות מדלקים פוסיליים. בשיא ההפקה שלה, באוקטובר 2002, הפיקה ונצואלה כ־2.99 מיליון חביות נפט ביום. היעדר ההשקעה בתשתיות הביא אותה לשפל של כ־393 אלף חביות ביום ביוני 2020, ומאז חלה מגמת שיפור עקבית.
אולם גם היום, עם כ־1.1 מיליון חביות ביום, ונצואלה רחוקה מאוד מהפוטנציאל שלה. לצורך ההשוואה, ערב הסעודית מפיקה כמעט 10 מיליון חביות ביום, וארה"ב - כ־13.8 מיליון חביות ביום.