לא מעט גבות הורמו כשנודע כי הסנגוריה הצבאית תעמיד לרשות האלופה יפעת תומר־ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית היוצאת, את אחד מעורכי הדין הבכירים בישראל - עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד. בחלק מכלי התקשורת טענו כי מדובר ב"מינוי תמוה" ש"מעלה שאלות קשות על שוויון בפני החוק ועל האופן שבו המערכת דואגת לאנשיה".
אז איך קורה שעורך דין צמרת מוצמד ללובש מדים? ומה הוא מקבל בתמורה? המשרוקית של גלובס עושה סדר.
● ההסתבכות של הפצ"רית: העבירה שעל הפרק, ומה הבעיה במינוי המחליף?
● מדוע התפטרה הפצ"רית, ומתי הדלפה לתקשורת היא עבירה פלילית?
מי זכאי לייצוג של הסנגוריה הצבאית?
לפי חוק השיפוט הצבאי, מי שרשאי לבקש שימונה לו סנגור צבאי הוא "נאשם לפני בית דין צבאי". אל"ם (מיל') עו"ד רן כהן־רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי וכיום בעל משרד העוסק בדיני צבא וביטחון וצווארון לבן, מסביר כי "הפרשנות המקובלת במשך עשרות שנים היא שהיישום של הדרישה המדברת על 'נאשם לפני בית הדין הצבאי', הוא לא מצומצם רק להליך בבית הדין, אלא הוא חל על כל מה שקשור להליך הפלילי: ההליכים המקדימים, כתב האישום עצמו, ההעמדה לדין וההליכים שמשלימים את ההליך הפלילי".
אבל האם הזכאות לסנגור צבאי מותנית בכך שההליך יתנהל בפועל בפני בית דין צבאי? לא. לדברי כהן־רוכברגר, העניין הרלוונטי כאן הוא "זיקה צבאית ברורה": "ככלל, כשיש זיקה צבאית ברורה, המדיניות והפרקטיקה המקובלת היא להעמיד לדין בבית הדין הצבאי. לכן, באופן עקרוני, גם אם החקירה והמעצר נעשים על־ידי הרשויות האזרחיות, והמשפט מתנהל בבית משפט אזרחי - עצם האפשרות להעמדה לדין בבית דין צבאי מקימה זכאות לייצוג על־ידי הסנגוריה. נקודת המוצא היא שהייצוג ניתן לחיילים שמשרתים בצבא שחשודים לביצוע עבירות עם קשר לשירות הצבאי".
מי משרת במערך?
לפי כהן־רוכברגר, "בסנגוריה הצבאית יש למעלה מ־100 קצינים וקצינות בסדיר ובמילואים, שהם הסנגורים הצבאיים. למעשה, רובה מורכבת מאנשי מילואים - חלקם התחילו את שירותם בעבר בפרקליטות הצבאית או בסנגוריה הצבאית, וחלקם הצטרפו למערך המילואים במעלה הדרך".
גם סא"ל (מיל') עו"ד אפרת נחמני־בר, בעברה סגנית הסנגור הצבאי הראשי וכיום חלק ממערך המילואים של הסנגוריה הצבאית, מעידה כי "בסנגוריה הצבאית יש מספר יחסית מצומצם של משרתים בסדיר, ויש מערך גדול במיוחד של אנשי מילואים - חלקם בכירי עורכי הדין במשק".
איך מועסקים עורכי הדין המובילים?
"זה שירות מילואים לכל דבר ועניין", אומרת נחמני־בר. "לא משלמים בכסף למי שמשרת במילואים בסנגוריה הצבאית, אלא משלמים להם בימי מילואים. גם אם אלה עורכי הדין המובילים במדינה - בסוף הם לא יוכלו לקבל יותר מהתקרה של ימי המילואים. בסוף זה לא עסק כלכלי, וזה לא משתלם כלכלית. יתרה מזאת, רוב אנשי המילואים הבכירים בסנגוריה הם מתנדבים שלא חייבים לעשות מילואים. זה מלמד הרבה על היוקרה של הסנגוריה הצבאית".
עד כמה התשלום ב"ימי מילואים" מגביל את הסנגוריה הצבאית? כהן־רוכברגר מעיד כי "היבטים תקציביים ומגבלת ימי המילואים הם דברים שקיימים ונוכחים, אבל הסנגוריה יודעת להתמודד איתם. כמו כל יחידה, גם כאן יש מגבלה, אבל בגלל העובדה שהסנגוריה צריכה בכל זאת לטפל באלפי אנשים מדי שנה, אז החיסכון בימי מילואים הוא לא שיקול מוביל".
באילו תיקים מפורסמים הם ייצגו?
כפי שהסביר בעבר לגלובס אל"מ (מיל') עו"ד אבי חלבי, המשמש כראש מערך הייצוג לאירועי ה־7 באוקטובר בסנגוריה הצבאית, זה שנים שפרקליטי צמרת מהמגזר הפרטי נמנים עם מערך המילואים של הסנגוריה הצבאית, וחלקם מייצגים כיום קצינים שנחקרים על־ידי מבקר המדינה. בין השמות הבולטים ניתן לציין את אייל רוזובסקי, ז'ק חן, רועי בלכר, גלעד שר וציון אמיר. גם דורי קלגסבלד, עוד לפני שהחל לייצג את הפצ"רית בפרשה הנוכחית, ייצג את הסנגוריה הצבאית בהתנהלות מול מבקר המדינה.
ויש כמובן תיקים מפורסמים נוספים שבהם עורכי דין מוכרים ייצגו מטעם הסנגוריה הצבאית. את אופק בוכריס - הקצין הבכיר שהואשם בעבירות מין חמורות - ייצגו, בין היתר, רועי בלכר, עודד סבוראי וז'ק חן. עו"ד ציון אמיר ייצג מטעם הסנגוריה הצבאית במספר מקרים, בהם לוחם צה"ל שב־2019 הורשע לאחר שירה על פלסטיני בן 16 סמוך לגדר בעזה.
מקרה אחר של קצין רם־דרג שזכה לייצוג של פרקליט בכיר הוא זה של רמי דותן. דותן, שבשנת 1989 מונה לראש להק הציוד בחיל האוויר בדרגת תא"ל, הורשע בקבלת שוחד ונידון ל־13 שנות מאסר בפועל. מי שייצג את דותן היה אל"מ (מיל') עו"ד דניאל פרידמן, שעשה זאת במסגרת מילואים.
איך נקבע השיבוץ שלהם?
לדברי עו"ד נחמני־בר, "הפנייה לסנגוריה נעשית על־ידי מבקש הייצוג. הבקשה עוברת למפקדה של הסנגוריה הצבאית, שם מקבלים את ההחלטה על השיבוץ. ההחלטה לאיזה סנגור או סנגורית התיק הולך מתקבלת לפי קריטריונים כמו טיב התיק, המורכבות שלו, תחומי המומחיות של הסנגורים או הניסיון שלהם". היא מדגישה כי "החשוד לא יכול לבחור את הסנגור, והוא לא יכול לבקש סנגור ספציפי".
האם הדרגה של החשוד משחקת תפקיד? או במילים אחרות - האם ככל שהקצינים בכירים יותר, הם זכאים לסנגור בכיר יותר? "השיבוץ הוא שילוב של מורכבות התיק, חומרת החשדות ושל הרגישות של התיק", אומר כהן־רוכברגר. "לפעמים זה מתבטא גם בדרגה של החשוד, ולפעמים הדברים האלה הולך ביחד. אבל ההיבטים הענייניים האלה הם אלה שמשוקללים במסגרת ההחלטה מי ישובץ לייצוג".
*** חזקת חפות: האלופה יפעת תומר־ירושלמי לא הואשמה ולא הורשעה, ועומדת לה חזקת החפות.
תיקון 6.11.25: בגרסה המקורית של הכתבה, נכתב שעורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק ייצגו את אלאור אזריה מטעם הסנגוריה הצבאית. הם אכן ייצגו את אזריה, אולם זה לא היה מטעם הסנגוריה הצבאית. הכתבה תוקנה בהתאם.
