מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast
בשבוע האחרון חתמו שתי ענקיות בתחומן - חברת הפארמה איליי לילי ויצרנית השבבים אנבידיה - על הסכם לבניית מחשב־העל החזק בעולם לגילוי ולפיתוח תרופות. המחשב הזה יהיה "בית חרושת לתרופות" כהגדרתן, ומטרתו לייעל דרמטית את תהליך ההבאה של תרופה לשוק, שאורך כיום יותר מעשור ודורש מיליארד דולר ומעלה. לא רק זאת, מדובר בתהליך עתיר אקראיות ואי־ודאות. מאז ההודעה קפצה מניית אלי לילי ב־10%.
● השבוע בביומד|גלוטן הוא לא הבעיה? כתב העת שמערער על אחת הרגישויות הפופולריות בעולם
● סם אלטמן כנראה לא יהיה המרוויח הגדול מהנפקת טריליון הדולר. אז מי כן יהנו?
החברות לא חשפו את ההיקף הכספי של ההסכם, אך ידוע שאנבידיה תקצה לשיתוף הפעולה יכולות חישוב יוצאות דופן. מחשב־העל יורכב מ־1,016 מעבדים מסוג Blackwell Ultra, שיחוברו ויעבדו כ"מפעל AI" המחשב, והוא יהיה מסוגל להריץ 9 קווינטיליון (18 אפסים) של בעיות מתמטיות בשנייה.
המחשב מבוסס בין היתר על על טכנולוגיות חומרה ותוכנה של אנבידיה שפותחו בישראל, בהן כאלה שהוצגו לראשונה במחשב־העל שאנבידיה הקימה בארץ, Israel-1. במסגרת ההסכם, אלי לילי תתרום את המידע הרפואי שברשותה, ששוויו מוערך ב־1 מיליארד דולר, והיא גם זו שתשתמש בטכנולוגיה לפיתוח התרופות. המחשב צפוי להיכנס לשימוש בעוד חודשים ספורים, ולהערכת לילי הוא יניב תוצאות משמעותיות להכנסות בסוף העשור.
זה לא ההסכם הראשון של אנבידיה עם חברת פארמה, אולם העוצמה של שתי החברות, כוח המיחשוב שאנבידיה מקצה לאירוע ומגוון התחומים שבהם אלי לילי מתכוונת להטמיע את המערכת - כל אלה מעידים שמדובר במהלך חריג. מה מבשר שיתוף הפעולה הזה לתעשיית הפארמה, וגם לחברות ביומד ישראליות?
גם חברות צעירות ייהנו
נועם סלומון, מנכ"ל חברת הבינה מלאכותית לתרופות, ImmmunAI, אופטימי. "מה אפשר לבקש יותר?", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "לילי הם הכי עשירים, עם צוות מאוד מקצועי, ומידע שנאסף לאורך מאות שנים נופל כפרי בשל לידי הבינה המלאכותית. אם מישהו יכול להקים את מחשב־העל של התחום זה הם". עם זאת, הוא מעריך שפירות ההשקעה ייקטפו מאוחר יותר מההערכה של לילי.
סולומון לא מודאג מכך שהפעילות הזאת תוציא את החברות הצעירות יותר מהתחרות. להיפך, הוא אומר, היא תעודד חברות נוספות ליצור שיתופי פעולה. "בתחום הזה אתה ממילא קם כל יום לקרב על החיים שלך, להראות שאתה עומד בקצב", הוא אומר. "ועדיין, אני מאמין שגם בעתיד, רוב המחקר יבוצע בחברות קטנות ואוניברסיטאות, כי אי אפשר לבנות מחשב מבוסס בינה מלאכותית אחד שיודע לעשות הכול".
מתי גיל, מנכ"ל סטודיו AION Labs, שבו חברות תרופות בינ"ל משתפות פעולה עם AWS כדי לגדל חברות חדשניות, אומר שברמת התעשייה, מדובר במהלך שיאיץ ויוזיל את תחום גילוי התרופות, ויאפשר גילוי של תרופות שבלעדיו כלל לא ניתן היה לגלות. אבל המהלך הזה הוא רק פן אחד באסטרגיה של אלי לילי.
מרוץ החימוש החל
"לילי רושמת בתקופה זו רווחים אדירים על התרופות שלה לטיפול בהשמנה", אומר גיל, "ובשונה מחברות אחרות שהייתה להן תרופת בוננזה אחת והן לא ידעו איך לשמר את ההצלחה, לילי משקיעה את הכסף לא רק בתרופה הבאה או ברכישת חברה אחרת עם הכנסות גבוהות. היא רוצה לשנות את עתיד התחום.
"החברה יצאה במהלך אסטרטגי שאנחנו מכירים בינתיים שלוש פנים שלו. האחת היא מחשב־העל. השני הוא הפלטפורמה שלילי הכריזה עליה לפני כחודש בשם Tunelab, המאפשרת לחברות ביוטק להשתמש באלגוריתמים לפיתוח ולבדיקה של תרופות, המבוססים על המידע העצום שנאסף אצלה לאורך השנים, כדי לטייב את המולקולות שלהן. ומה התועלת ללילי? העבודה מול החברות הללו מאפשרת לה לטייב עוד יותר את האלגוריתם שלה, וגם להיחשף לתרופות הטובות ביותר, לשיתופי פעולה ורכישות בהמשך".
הפלטפורמה הזאת רצה על מערכת של חברת Rhino הישראלית, שמאפשרת להעביר מידע תוך שמירה על פרטיות ולנתח מידע רב בבת אחת. כעת מתוכנן שילוב בין מחשב־העל החדש לבין מערכת Tunelab.
הפן השלישי של אסטרטגיית לילי הוא הקמת קרן הון סיכון בהיקף של 500 מיליון דולר, יחד עם קרן הון הסיכון אנדריסן הורוביץ. "מדובר בשלושה מהלכים שונים ודיסרפטיביים בשוק", אומר גיל. לדעתו, הם מסמנים את לילי ככוח שימשיך להוביל את תעשיית הפארמה. "לילי לא מספיק פעילה בישראל", הוא אומר, וזה דבר שצריך לשנות".
הזדמנות לחברות ישראליות
אבל אנבידיה כן פעילה מאוד בארץ, וכבר יש לה הסכמים בין היתר עם גופים כמו אסותא וחברות כמו AIDOC ו־Cytoreason. לדברי גיל, מעורבותה הגוברת בעולם הבריאות משמעותית מאוד לחברות ישראליות בתחום. "חברות סטארט־אפ המשלבות AI ותרופות יכולות לחשוב על אקזיט של הטכנולוגיה שלהן, לא רק אם הן יפתחו תרופות בעצמן", הוא אומר. "וזה מצוין לשוק הישראלי, כי אנחנו יותר טובים בחברות מסוג זה. ההחלטה של רשות החדשנות לקדם חברות ביוקונברג'נס, כלומר על התפר שבין רפואה להנדסה, התגלתה כחכמה וחלוצית מאוד".
אנליסט הביוטק אורי הרשקוביץ, מנהל קרן הגידור BENU, אומר כי "הדרמה הגדולה כאן היא המשאבים ששתי החברות שמו מאחורי הדבר הזה. כעת הולך להיווצר מרוץ חימוש בתחום, כי חברות פארמה אחרות מבינות שאם הן לא בשפיץ של ה־AI, הן עלולות להישאר מאחור".
גיל מוסיף שכוח החישוב עצמו הוא חלק ממרוץ החימוש. "אין בעולם כוח חישוב בלתי מוגבל. על זה מתחוללת חלק מהמלחמה העסקית בין ארה"ב לסין. לילי השכילה לשריין אותו לעצמה לעתיד, וכעת גם חברות אחרות יצטרכו לעשות זאת".
בימים אלה, שבהם תעשיית התרופות נמצאת תחת לחץ להפחתת מחירים וגופי הרגולציה בארה"ב נמצאים גם הם תחת מתקפה, פריצות דרך שיזרזו מאוד את תהליכי הבאת התרופות מהמעבדה אל השוק עשויות לתת קונטרה לתהליכים האלה. ייתכן שהן יאפשר לבריאות שלנו להשתפר, למרותמגמות חברתיות אנטי־רפואיות, וגם יינו חומר בערה לסקטור הביוטק המתאושש בבורסה.