ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters
לפני הבחירות שהתקיימו בנורבגיה בספטמבר האחרון, הציגה ממשלת השמאל-מרכז המכהנת את צמצום השקעות קרן העושר הנורבגית בישראל כאחד מההישגים הגדולים שלה. בשורה של החלטות כתוצאה מ"בקשה רשמית" של הממשלה, על רקע דעת קהל עוינת לישראל במדינה הסקנדינבית, חיסלה קרן העושר במהלך אוגוסט את השקעותיה ביותר ממחצית מהחברות הישראליות שבהן החזיקה. הנימוקים הרשמיים היו "ארגון מחדש" של הפורטפוליו - אך גם ה"חשד" למעורבות בפשעי מלחמה ולמעבר על החוק הבינלאומי במסגרת המלחמה של ישראל בעזה.
● מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ
● עשה את עסקת חייו: המיליארדר שצפוי לרכוש את אימפריית הנפט הרוסית
עשרות חברות ישראליות סולקו מהפורטפוליו בתוך כמה שבועות באוגוסט, בשווי מצטבר של מאות מיליוני דולרים, כולל בנקים ומוסדות פיננסיים ישראלים. בנוסף לחברות הישראליות, חיסלה הקרן השקעה בשווי מיליארדים בחברה האמריקאית קאטרפילר, על רקע השימוש שנעשה במוצרי החברה (כלים הנדסיים כבדים) בנעשה מעבר לקו הירוק ובעזה.
ואולם כעת, אחרי שגוש המרכז-שמאל נבחר מחדש בבחירות, מתמודדת הממשלה באוסלו עם הזעם האמריקאי על ההחלטה. זהו הרקע להצעת החוק שיזמה הממשלה בימים האחרונים, שדרשה להשעות באופן זמני את כל שיקולי האתיקה שאמורים להכתיב את השקעות הקרן, המנהלת יותר מ-1.8 טריליון דולר ברחבי העולם.
נורבגיה התהדרה בעבר כי שיקולים אלו מנחים את ועדת האתיקה של הקרן, והם אלו שהובילו אותה להמליץ להסיט השקעות מחברות ישראליות. הבעיה כעת, לפי הממשלה, היא שהשיקולים "רחבים מדי" ועשויים למנוע ממנה להשקיע בחברות רווחיות ולפגוע בביצועי הקרן.
כללי האתיקה עשויים לפגוע בתושבי נורבגיה
לפי הממשלה הנורבגית, בשל ההנחיות העדכניות, עצם העובדה שחברות אמריקאיות כמו גוגל ומיקרוסופט משתפות פעולה עם ישראל ,יכולה לגרום לסילוקן מהפורטפוליו של הקרן. לכן, קבעה, הן יושעו באופן בלתי מוגבל עד שהממשלה "תבחן אותן מחדש" ותנסח הנחיות חדשות.
שר האוצר יינס סטולנטברג אמר כי מדובר ב"צעד הכרחי". לדבריו, "שבע החברות הגדולות ביותר בעולם מהוות 16% מהחזקות הקרן, (אך) לפי כללי האתיקה הקיימים, ייתכן שלא נוכל להחזיק יותר בחברות אלה". הוא ציין כי הרווחים של קרן העושר אחראים ל-25% מהתקציב השנתי של נורבגיה, ואמר כי כללי האתיקה הנוכחיים "מאיימים להפחית את התשואה" ולכן לפגוע בתושבי נורבגיה.
כאמור, מאחורי המהלך ניצב בעיקר לחץ אמריקאי כבד. בכירים במפלגה הרפובליקאית, לפי הדיווחים בנורבגיה, נמצאים בקשר ישיר עם מנהלי הקרן ודורשים מהם לשנות את הקווים המנחים של ועדת האתיקה. לפי החוקים המוצעים החדשים על ידי הממשלה, שנדונים בכלי התקשורת, יהיה קשה מעתה הרבה יותר להסיט השקעות מחברות לפי שיקולים אתיים. "הכללים נוסחו מזמן, בעולם אחר", אמר סטולנטברג, שהתגייס להסביר את המהלך לציבור המשקיעים הבינלאומי. הממשלה יזמה את ההצבעה באופן דחוף אתמול (ג'), למרות התנגדות של חלק מהאופוזיציה, והיא עברה בסיוע מפלגות הימין.
כחלק מההנחיות החדשות שנשקלות, אמר סטולנטברג, תיבדק האפשרות להשקיע בתחומים שמהם נסוגה הקרן בעבר משיקולים אתיים, כמו ייצור נשק וביטחון. הקרן אינה מושקעת כעת בחברות כמו "לוקהיד מרטין", "בואינג" או BAE, מגזר שנמצא בשגשוג מאז המלחמה באוקראינה. "הגיע הזמן לעבור על תקנות האתיקה מחדש", אמר סטולנטברג.