מורי ארקין / צילום: שלו אריאל
קרן הבריאות הדיגיטלית מקבוצת ארקין, בהובלתו של נדב שמעוני, מגייסת קרן שנייה בהיקף של 40 מיליון דולר. בין המשקיעים נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל. הקרן תמותג מחדש בשם A-Squared Ventures, כדי להדגיש את היותה קרן שהונבטה בתוך קבוצת ארקין אבל כבר אינה בשליטתה המלאה. כך פעלה קבוצת ארקין בעבר גם בתחומים נוספים: הנבטה של קרן בתוך הבית, ואז הרחבתה כך שתכלול משקיעים רבים יותר ותפעל באופן עצמאי יותר.
● "בית חרושת לתרופות": מחשב-על של אלי לילי ואנבידיה מציב רף חדש לשוק
● משקיעי הביומד כמעט נעלמו, אבל בשוק אופטימיים: "הכסף ייכנס אחרי המלחמה"
הקרן הראשונה של ארקין בריאות דיגיטלית השקיעה ב־12 חברות, והקרן החדשה כבר הספיקה להשקיע לפני השקתה בשתי חברות. בפורטפוליו נמצאות: אלאוס, Rhino, לגונה הלת', Siftwell, Nest Genomics, Revisito ונוספות. אף שלא נרשם אקזיט לפי הספר לאף אחת מן החברות, הקרן הראשונה כבר החזירה למשקיעים כסף בעקבות מימוני המשך לחברות.
A-Squared Ventures מנוהלת על ידי ד"ר נדב שמעוני וד"ר סאם קרונין. שמעוני הסביר היום ל"גלובס" כי ההיקף הכספי הצנוע יחסית של הקרן הינו בחירה מכוונת. מטרתה היא להנביט חברות ולהשקיע בהן בתחילת דרכן, שלב בו סבבי גיוס גדולים מידי עלולים לבלבל את החברות. בכוונת הקרן להשקיע בשלב הראשון 1-2 מיליון דולר בכל חברה.
הגיוסים נעצרו במלחמה
מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת - אדג' מדיקל בהיקף של 15 מיליון דולר, ונסגר הגיוס של קרן פיטנגו הלת'טק בהיקף של מעל 120 מיליון דולר, גיוס שהחל לפני המלחמה. זאת לעומת תחום הטכנולוגיה, בו לא פסקו גיוסי קרנות הון סיכון גם בתקופת המלחמה.
שמעוני אומר היום לגלובס כי: "תחום הבריאות הדיגיטלית תוסס בחצי השנה האחרונה, עם שישה אקזיטים של מעל מיליארד דולר. יש קרנות גידור ענקיות שמסתכלות על התחום הזה. לפני ארבע שנים, מיקרוסופט קנו את ניואנס, חברת בינה מלאכותית עם מוצרים גם בתחום הבריאות, ב־19 מיליארד דולר. רכישה זו השפיעה מאוד על השוק, למשל על הנכונות של חברות אחרות לבצע רכישות משלהן, ביניהן הרכישה של סרנר על ידי אוראקל ב-28 מיליארד דולר ב־2022. בין הרוכשות גם בחברות טכנולוגיה גדולות, וגם בחברות שהתמקדו בתחום הרפואי".
באילו חברות מתוך התחום אתם משקיעים?
"אנחנו מחלקים את השוק לא לפי הטכנולוגיה אלא לפי מי משלם, וזאת למרות שאני רופא במקור. החלטנו להתמקד בחברות המטפלות קודם כל בצד התפעולי של עסקי הרפואה, ולא בצד הקליני, אם כי חלק מן החברות שלנו מתפתחות מהצד התפעולי לצד הקליני במשך הזמן. הפתרון הקליני הוא הרבה יותר מורכב ברמה העסקית. אנחנו חוזרים שוב לרעיון שצריך לבנות את הפעילות בצורה צנועה, ריאליסטית.
"גם במוצרים האלה, הדומים למוצרי תוכנה מתעשיות אחרות, עדיין אי אפשר בהכרח לאמץ טקטיקות מתעשיות אחרות במלואן. למשל, לעשות הרבה רעש ולהשקיע הרבה בשיווק, זה לא תמיד עובד בתחום הזה. נכון שבניגוד לחברות אחרות בתחום הביומד, החברות שלנו מגיעות במהירות למכירות ולכן צריכות גם שיווק, אבל השאלה היא איך משווקות, ובדרך כלל האתגר הוא לזהות בצורה מאוד מדוייקת, מיהו מקבל ההחלטה".
אילו יזמים מתאימים לחברות כאלה? רופאים? אנשי טכנולוגיה? גם וגם?
"אנחנו אוהבים צוותים מגוונים. התחום הזה קשה מידי ליזם בודד. אנחנו אוהבים לראות יחד יזם טכנולוגי, תפעולי, רפואי.. רקע בתחום הספציפי שהחברה עובדת בו הוא יתרון אבל לא חובה.
"הדבר הכי משמעותי הוא - אנשים שאוהבים להקשיב. לא לנו, כמובן, אלא כיוון שזו תעשיה לא הגיונית לכאורה, אנחנו צריכים אנשים שכל הזמן מחפשים ללמוד. למשל, היזמים של חברת אלאוס, שעוסקת בניהול המפגש עם מטופלים בתחום בריאות הנפש, היו בני פחות מ-30 כשיזמו את החברה, ולא הכירו את התחום. ראינו שהם כל הזמן לומדים ומשתפרים, והקצב היה מטורף. בסופו של דבר הם פיצחו את המודל העסקי הדרוש לחברה באופן שכנראה לא היה עולה על דעתו של אף יזם עם מוניטין, אבל עלה מהשטח".
אתם מרגישים שסיום המלחמה אפשר את גיוס הקרן?
"להיפך, הגיוס כמעט נסגר גם תוך כדי המלחמה, וזה מראה כיצד התחום הזה בישראל מושך תשומת לב גם בתנאים מאתגרים".