גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit
מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

עם הפרסום הרשמי על מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL (כיל לשעבר), מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים, שמשקפים הצטמקות ערך של מיליארדי שקלים. ובכל זאת, יש מי שמכנים את הצעת ההסכם "כניעה".

מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? גלובס עושה סדר.

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה
עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים

מהו זיכיון ים המלח?

זיכיון ים המלח, שהוענק לכיל ב-1961, הוארך עם הפרטתה בשנות ה-90 עד ל-2030, מועד שהיה נדמה אז כדמיוני. מדובר בזיכיון שנחשב משתלם במיוחד, שכן הפקת המחצבים מים המלח, כמו ברום, אשלגן ומגנזיום - הוא מהזולים והיעילים ביותר בעולם. זאת משום שאין צורך לחצוב אותם מהקרקע, אלא די באידוי של המים כדי להפיקם.

זיכיון זה מכניס ל-ICL מיליארדי דולרים רבים בכל שנה, מתוכם מאות מיליונים נגרפים על-ידיה כרווח טהור. כשהזיכיון יפקע סופית עוד מספר שנים, יוכל להיכנס זכיין חדש - וזו הזדמנות משמעותית לשנות את תנאי המכרז כך שיטיבו יותר עם המדינה ועם הסביבה בים המלח.

מה הייתה הבעיה בתום תקופת הזיכיון?

הזיכיון, שנחשב כאמור מיושן מאוד, כלל "זכות סירוב" ל-ICL שנתן לה עדיפות דרמטית בכל מכרז בעתיד. כלומר, כל הצעה חדשה שתינתן, ל-ICL נשמרה הזכות להשוות את התנאים ולהשאיר את המשאב אצלה. דבר זה נחשב כמעקר תחרות רציני.

בעיה נוספת שעלתה היא שווי הנכסים וההשקעות שלה, גם ציוד פיזי וגם פטנטים ונכסים לא מוחשיים, ש-ICL טענה לשווי דרמטי של 6 מיליארד דולר שהיא תדרוש כפיצוי על ויתור עליהם עבור הזכיין הבא.

עלה חשש נוסף ש-ICL תגרום לבעיות עבור הזכיין הבא, לרבות לגבי לקוחות וספקים ואופני פעולה שיקשו מאוד על "מכירת" הזיכיון הלאה עבור המדינה, כמו גם שמירת מאות מיליונים רבים בהפרשות עבור העובדים, שלא בהכרח יוכלו לעבור לזכיין הבא בלי שיתוף-פעולה מלא של ICL עם העברת הבעלות.

מה הציבור יקבל במסגרת ההסכם עם האוצר?

מעבר להבטחת ICL לשיתוף-פעולה מלא עם העברת הזיכיון, ככל שתהיה, הוויתור הגדול והחשוב ביותר מצידה הוא הוויתור על זכות הסירוב הראשוני, ובכך יתאפשר לבצע מכרז הוגן ושוויוני שבו יוכל גם להתחלף המציע.

בנוסף, יתבצעו שינויי מיסוי: ICL אומנם משלמת היום מס רווחי יתר ("מס ששינסקי") על המשאבים בים המלח, אך יש בו חורים רבים שמביאים לכך שחק הממשלה בו מגיע רק ל-34% במקום לטווח של 46-52% שתוכנן, וקרוב יותר למסים הגבוהים שנגבים מענף הגז הטבעי, למשל.

החשב הכללי באוצר יגדילו את משקל התמלוגים מ-10% פחות ניכויים לשיעור גבוה יותר ולא מנוכה, מה שדווקא יקטין מעט את החלק של ששינסקי, שנכנס לקרן העושר שנועדה לשימוש בדורות הבאות. בנוסף, מתכננים לסגור מספר פרצות מס, כך שחלק הממשלה במשאב הטבע יעמוד על כחצי.

בנוסף, נחתמה פשרה מול ICL, במסגרתה שווי ההשקעות שלה בזיכיון יוכרו בשווי של 2.54 מיליארד דולר, או כ-8.2 מיליארד שקל. מדובר בסכום משמעותי מאוד, שיצטרך לשלם הזכיין שיקבל מפעל עובד עם פעילות רציפה, א הוא קטן בהרבה מזה ש-ICL דרשה במקור.

גם מאות המיליונים שהיא הפרישה פנימית לטובת רווחת העובדים, שרובם כנראה יעברו לזכיין חדש, יישאר אף הוא בתוך מפעלי ים המלח לטובת עובדיהם. החקיקה שתיצור את הזיכיון החדש גם תעגן את נושא איכות הסביבה, כמו גם הקרקע והתכנון באזור סביב מפעלי ים המלח.

מבחינת המדינה, ההסכם בברכת ICL יאפשר להעביר יחסית בקלות את החקיקה שתעגן את תנאי המכרז החדש, מתוך תקווה להתחיל בתהליך המכרזי כבר במהלך שנת 2026.

מה ICL מרוויחה מהסיפור, ולמה המניה צונחת?

על-פי ההודעה הרשמית של ICL לבורסה, "יישום העקרונות בבסיס מסמך העקרונות (ככל שייושמו) צפוי להסיר אי-ודאות וסיכונים משמעותיים בנוגע לסיום הזיכיון, ולהעניק לחברה וודאות בנוגע לשווי נכסי הזיכיון (כהגדרתם להלן), וכן לעיתוי התשלום בגינם, ובכך לאפשר לחברה תכנון והיערכות בשנים הקרובות לקראת תום תקופת הזיכיון". כלומר, הדבר העיקרי ש-ICL מקבלת כאן הוא ודאות, לעומת מאבק חוקי ומשפטי בכנסת ובבתי המשפט נגד המדינה, שעלול היה להסתיים בנזק משמעותי לכל הצדדים.

בנוסף, ICL הבטיחה את מקומה כאחת המועמדות (ואולי אפילו אחת העיקריות) במכרז העתידי, שיוכל לאפשר לה לשמר בכל זאת את הזיכיון הרווחי. אך כמובן - תוך עלויות ודרישות חמורות בהרבה. בנוסף, ICL תוכל להמשיך ולהשקיע בזיכיון מתוך ביטחון שהיא תקבל את הפיצוי הראוי על כך בסוף תקופתו, גם כאשר יזם אחר יאלץ לקנות אותו ממנה בהתאם לעלויות בניכוי הפחת שלה.

ובכל זאת, מניית ICL צונחת בשיעור דו-ספרתי דרמטי, שמצטבר למחיקת שוו של מיליארדים רבים של שקלים. זאת, כנראה, בשל חוסר הוודאות הגובר לגבי מקומה אחרי 2030. כך שגם אם החברה תזכה, הרווחים מהזיכיון כנראה יהיו נמוכים יותר.

מהן תגובות הארגונים האזרחיים וארגוני הסביבה?

ההסכם עם האוצר זכה לתגובות מעורבות ממגוון ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בכך. בארגון לובי 99 הביעו אופטימיות זהירה ואמרו כי "הדרך למכרז תחרותי על זיכיון ים המלח החדש עוברת דרך ביטול זכות הקדימה של ICL על הזיכיון הבא, ומדובר בתנאי הכרחי למכרז תחרותי". זאת כאשר זה בדיוק אחד התנאים שנקבעו בהסכם. הם בעיקר מציינים כי צריך לעקוב אחרי יישום ההסכם: "יחד עם זאת, צריך להבטיח שאם ההסכם המלא ייחתם, ICL תקיים את כל התחייבויותיה, למשל בנוגע להעברת מלוא המידע וליישום הסכם קציר המלח - צעד הכרחי לקידום ההליך התחרותי".

גם בתנועה לאיכות השלטון אמרו כי הם "מברכים על הסרת זכות הסירוב הראשונה של חברת ICL ועל פתיחת הזיכיון לתחרות הוגנת. יחד עם זאת, התנועה עומדת על כך שיש להקפיד ולהבטיח כי המכרז יהיה שקוף לחלוטין, ייצא לשימוע ציבורי מקיף לפני פרסומו הסופי ויהיה פתוח באופן אמיתי לציבור הרחב ולמתחרים פוטנציאליים".

לעומתם, ארגון "מגמה ירוקה" נקט גישה לוחמנית הרבה יותר: מבחינתו, "ההסכם המסתמן בין משרד האוצר לכיל הוא לא 'פשרה', אלא תשלום כופר שנסגר במחשכים על חשבון הציבור". בארגון מאשימים כי "משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' גורר רגליים ונכשל עם הזיכיון, ולכן הוא מעביר במתנה שטחי ציבור ומיליארדים מכספי המסים של כולנו לחשבון תאגיד מזהם, מסוכן והרסני לישראל. זוהי מתנה מושחתת ובזבוז כספי ציבור". בארגון דורשים שהזיכיון החדש יכלול "קרן ייעודית לשיקום ים המלח, שתמומן מהכנסות החברה ותשמש להשבת האיזון האקולוגי לאזור, לשיקום הנזקים הסביבתיים ולפיתוח בר-קיימא".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית נייס עולה ב-4%, טבע ב-1.5%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"