גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים ייאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע
חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

ענף התעופה חוזר לחיים ולחברות התעופה הישראליות יש ממה לדאוג. אחרי תקופה ארוכה שבה הציבור הישראלי נאלץ לטוס עם מגוון מצומצם של חברות, היום כמעט 60 חברות פעילות בארץ - בהן גם כאלה שהשוק אפילו לא ציפה להן, כמו SAS הסקנדינבית שחזרה לראשונה זה תשע שנים. גם סקיי אקספרס ואנימה ווינגס, שמעולם לא הגיעו לישראל, החלו לפעול בארץ דווקא עכשיו.

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS
ראיון | עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
ההטבה ששווה מיליון שקל וכמה כסף יישאר ליורשים? השאלות המרכזיות עם היציאה לגמלאות

אפשר לומר שזו שעת המבחן של חברות התעופה הישראליות, שבשנתיים האחרונות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג - ובמקביל באותה התקופה הטענות על אופן התנהלותן מעולם לא היו חריפות יותר. היום, הישראלים יכולים לבחור אחרת.

ביטולים, איחורים והימנעות מפיצוי כספי

לפי נתוני משרד עו"ד כהן שמש, רק בארבעת החודשים האחרונים ניתנו 21 פסקי דין נגד חברות ישראליות (לרוב במסגרת תביעות קטנות). לדברי עו"ד שי שמש, פסקי הדין מתארים תבנית קבועה: ביטולי טיסות, איחורים משמעותיים, שינויים חד־צדדיים במועדי הטיסה, אי־מתן חלופות הולמות ופערים במענה לצרכנים. "גם בפניות המתקבלות אצלנו ניכרת עלייה חדה בתלונות על כשלים בשירות, היעדר תגובה מצד מוקדי התמיכה והימנעות ממתן פיצוי כספי בהתאם לחוק".

עו''ד שי שמש / צילום: מיטל אזולאי

גם המחלקה המשפטית של המועצה לצרכנות מעידה שחלה עלייה בכמות התלונות שהתקבלו נגד חברות תעופה ישראליות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. היקף התלונות נגד החברות הישראליות בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 עמד על כמעט 1,200, עלייה של כ־13% לעומת השנתיים הקודמות - במהלכן נרשמה התאוששות ממשבר הקורונה. לצורך השוואה, נגד עשרות החברות הזרות שפועלות בארץ התקבלו 314 תלונות (עלייה של 20% בהשוואה לשנתיים הקודמות).

בבחינת היקף התלונות של חברות התעופה הישראליות, אל על דווקא מציגה שיפור ביחס לתקופה שלפני המלחמה, כאשר חלה ירידה של 22% בהיקף הפניות לגביה. לעומתה, ישראייר מציגה עלייה של 16% בהיקף הפניות וארקיע מובילה עם עלייה של 36%.

בחינת התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות מעלה דפוסי התנהלות דומים בקרב החברות הישראליות.

על ארקיע למשל, חזרו תלונות על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי סטטוטורי לפי החוק במקרה של עיכוב מעל 8 שעות במועד ההמראה בטענה שמדובר בכוח עליון, למרות שאין פטור מתשלום פיצוי על פי התיקון לחוק שירותי תעופה. במקרים אחרים, צרכנים דיווחו על כך שהם ממתינים חודשים ארוכים להחזר כספי בגין ביטול טיסה בניגוד להוראות החוק, לפיו יש להחזיר את התמורה תוך 21 ימים. במקרים אחרים הצרכנים לא קיבלו תגובה מהחברה למרות שנשלח מכתב התראה על ידי עו"ד.

על ישראייר, התקבלו תלונות רבות על אי מתן החזר כספי בחלוף מספר חודשים ממועד הבקשה, ויש מי שהתלוננו שקיבלו החזר חלקי בלבד. כמו כן, רבים הלינו שהחברה מוסרת שובר זיכוי על טיסה שבוטלה במקום החזר כספי. "ישראייר בחרה להפסיק להשיב לפניות המועצה לצרכנות גם לאחר פנייה למנכ"ל החברה", מסרו במועצה לצרכנות.

באשר לאל על, צרכנים דיווחו על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי למרות שמועד ההמראה נדחה במעל 8 שעות או בוטלה. צרכנים דיווחו גם שהגישו בקשה לקבלת החזר כספי ולמרות זאת קיבלו שובר למימוש עתידי.

מימוש הזכויות מתאפשר רק בבית המשפט

בחברת Righty, המסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם מול חברות התעופה, מעידים כי כיום הדרך הכמעט יחידה לקבל את הפיצוי הסטטוטורי היא באמצעות תביעה משפטית. "החברות הישראליות מערימות קשיים על הנוסעים שמבקשים פיצוי כספי, ומתעלמות באופן שיטתי מפניות בנושא", אומר לגלובס גוני לצטר, מנכ"ל ומייסד Righty. "החוק מחייב את מפעילי הטיסות להשיב לנוסעים על פניות בנוגע לפיצוי כספי בתוך 45 ימים - אך בניגוד לחוק ובשונה מחברות תעופה זרות, החברות הישראליות פשוט מתעלמות".

לדברי לצטר, בתקופה שבין אוגוסט לספטמבר נבדקו עשרות פניות נוסעים, מהן עולה תמונה ברורה: חברות התעופה הישראליות והחברות שבבעלות ישראלית לא סיפקו כל מענה לפניות נוסעים שביקשו פיצוי על טיסות שבוטלו, בעוד שמרבית החברות הזרות דווקא השיבו לפניות.

גם עו"ד שמש מצביע על אותה התופעה: "החברות הישראליות נוטות לגלות קשיחות יתר בכל הנוגע לפיצוי כספי ולעיתים מתעלמות מפניות חוזרות, בעוד שחברות זרות מגיבות לרוב במהירות ובמערכות דיגיטליות מסודרות".

לצטר מוסיף שתגובת חברת התעופה קריטית כי היא מאפשרת להבין אם היא פעלה לפי החוק. "אבל כשמדובר בחברות ישראליות אנחנו עם עיניים עצומות. מהניסיון שלנו, לא קרה שנוסע קיבל פיצוי כספי בלי להגיש תביעה. בגלל שאין סנקציה על אי־תגובה, הן יכולות למרוח את זה חודשים או שנים. לצערי, רוב הציבור מוותר ולא נכנס להליך משפטי".

גוני לצטר / צילום: ענת גבע שרון

מוקדי השירות קרסו, הנוסעים נותרו באפלה

המלחמה הפגישה יותר מתמיד את הישראלים עם מוקדי שירות הלקוחות, פעמים רבות לא באשמת חברת התעופה. אולם יש ציפייה למענה בעת חירום, במיוחד כשזו חברה ישראלית. לאורך המלחמה, ועל אף ניסיונות החברות להרחיב את המענה, אף חברה ישראלית לא הצליחה להעמיד שירות לקוחות הפעיל 24 שעות ביממה, באופן שמותאם למתן מענה לישראלים שנתקעו ברחבי העולם. במהלך מבצע "עם כלביא" מוקדי שירות הלקוחות קרסו בכל החברות, בזמן שהאפשרות לבצע פעולות עצמאיות הייתה מוגבלת, ונוסעים רבים נותרו ללא מענה.

השמיים נסגרו ברגע. מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

באותם הימים, נוסעים רבים שהכירו את זכויותיהם מתוקף חוק שירותי תעופה הישראלי גילו שאין להם דרך לממש אותן. לפי החוק, כשטיסה מתבטלת על חברת התעופה לתת ללקוח בחירה בין החזר כספי לטיסה חלופית. אם בחר בטיסה חלופית, על החברה לספק שירותי לינה, הסעדה ועוד עד רגע העלייה לטיסה החלופית. חברות התעופה התקשו לעמוד בדרישות.

אל על הייתה החברה הישראלית היחידה שדאגה לטיסות חילוץ ללא תשלום עבור לקוחות שבוטלו טיסותיהם. עם זאת, היא לא הצליחה לספק עדכון על סטטוס הטיסות ושירות הלקוחות לא עמד בעומס. נוסעים המתינו ימים ארוכים לשמוע מה עלה בגורלם, ורק לאחר כשבועיים הופץ קישור שבאמצעותו ניתן היה לבדוק את מצב טיסת החילוץ. בנוסף, טיסות החילוץ הוגבלו ליעדים מרכזיים בלבד, ונוסעים שהיו ביעדים פחות מרכזיים התקשו לתכנן את החזרה ארצה.

ישראייר וארקיע בחרו בשיטה אחרת והציעו לנוסעים החזר כספי בלבד מאחר שלא היה ביכולתן להציע טיסות חלופיות בשלב הראשוני. בכך הן למעשה ניתקו את הקשר המשפטי עם הלקוח, באופן שמנע אפשרות עתידית לתבוע פיצוי. בהמשך, כשהחלו להציע טיסות חילוץ חדשות, הטיסות תומחרו מחדש - לעיתים בפער גדול מאוד בהשוואה לטיסות המקוריות שבוטלו.

יש לציין שגם בחברות התעופה הזרות לא נרשמה התמודדות טובה יותר עם המצב. גם הן בחרו בפרקטיקה דומה של השתחררות משפטית מהנוסעים, בהיעדר יכולת לספק חלופה ממשית.

"בתי המשפט שבים ומדגישים כי אחריות חברות התעופה כלפי הנוסעים איננה נעלמת גם בתקופות של עומס, חירום או שיבושים", מבהיר עו"ד שמש. "הגיעה העת לאכיפה אפקטיבית ומדיניות שירותית יזומה מצד החברות, לצד שמירה על איזון בין זכויות הנוסעים לבין התנאים הביטחוניים והתפעוליים שבהם פועלת התעופה הישראלית".

תגובות: "המלחמה יצרה מציאות חסרת תקדים"

בצל הנתונים והביקורת הציבורית, פנינו לשלוש החברות הישראליות לתגובה, וביקשנו להבין כיצד הן נערכות לשיפור השירות והאם יוקם חמ"ל חירום פעיל סביב השעון במקרי החירום הבאים.

תגובת אל על: "לאורך כל תקופת המלחמה אל על עשתה כל שביכולתה על מנת לאפשר את הגשר האווירי בין ישראל לעולם וכל זה כשהיא פועלת במתכונת חירום, תחת אי ודאות וכשחלק מאנשיה מגוייסים. בשנתיים האחרונות השקענו מאמצים רבים בשיפור השירות בכל המערכים - באוויר, בקרקע ובמוקד שירות הלקוחות. אנו פועלים על מנת להמשיך ולשפר את זמינות מוקד השירות, שהתמודד עם עומסים חריגים לאורך כל התקופה ובפרט במבצע עם כלביא.

אל על מציעה ללקוחותיה שירות במגוון ערוצים ובכלל זה ברשתות חברתיות, ואטסאפ, מענה טלפוני, מייל ייעודי ועוד, זאת לצד הרחבת שעות המענה והוספת נציגי שירות למוקד. נמשיך לפעול לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור חווית הלקוחות. באשר לסוגיית הפיצויים בעקבות ביטולי טיסות, נדגיש כי אל על פועלת בהתאם להוראות הדין".

מישראייר נמסר: "מבצע עם כלביא יצר מציאות חסרת תקדים: השמיים נסגרו ללא התרעה ובמשך ימים לא ניתן היה לטוס או לדעת מתי הפעילות תחזור. לאחר תקופה זו התקיימו דיוני חירום בוועדת הכלכלה למציאת פתרונות זמניים לחברות ולנוסעים. יש לציין כי ישראייר בחרה, מתוך אידאולוגיה ומחויבות חברתית, להפעיל את מוקד השירות שלה בעיר שדרות. עם פרוץ הלחימה המוקד נסגר בהוראת פיקוד העורף, אך נפתח מחדש מיד כשניתן היה לעשות זאת.

למרות התנאים הקיצוניים, ישראייר פעלה לתת מענה מירבי - תגברה שירות, העניקה החזרים ופעלה לאיתור חלופות. הטענות להתעלמות גורפת אינן נכונות; עיכובים נבעו מהיקף פניות חריג ומגבלות מצב מלחמה. החברה הפיקה לקחים ומשפרת היערכות למצבי חירום. ישראייר תמשיך לפעול בשקיפות ובמחויבות ללקוחותיה".

מארקיע נמסר: "במהלך השנתיים האחרונות פעלה ארקיע תחת מציאות ביטחונית מורכבת, תוך איום טילים מתמיד וחוסר ודאות. יחד עם זאת שמרה כל העת על שמי ישראל פתוחים גם בתקופות הקשות ביותר. תקופה מאתגרת זו הובילה באופן טבעי לעלייה במספר הפניות. כמו כן ולאור הגידול בפעילות והעלייה בביקושים בשנתיים האחרונות, הכפילה ארקיע את היקף פעילותה ואת מספר הנוסעים והרחיבה את מערך השירות ונציגי המוקד בהתאם. במהלך המלחמה עם איראן טיפלה החברה באלפי פניות בזמן אמת, פתחה מוקד חירום ייעודי בוואטסאפ והרחיבה את שעות הפעילות כמעט מסביב לשעון.

בנוגע לטענות על פיצויים והחזרים כספיים - ארקיע פועלת בהתאם להוראות החוק ולנהלים המחייבים, ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. החברה רואה בשירות ובאמון הנוסעים ערך מרכזי ופועלת כל העת לשיפור חוויית השירות, בעת שגרה וגם בתנאי חירום".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?