גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים ייאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע
חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

ענף התעופה חוזר לחיים ולחברות התעופה הישראליות יש ממה לדאוג. אחרי תקופה ארוכה שבה הציבור הישראלי נאלץ לטוס עם מגוון מצומצם של חברות, היום כמעט 60 חברות פעילות בארץ - בהן גם כאלה שהשוק אפילו לא ציפה להן, כמו SAS הסקנדינבית שחזרה לראשונה זה תשע שנים. גם סקיי אקספרס ואנימה ווינגס, שמעולם לא הגיעו לישראל, החלו לפעול בארץ דווקא עכשיו.

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS
ראיון | עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
ההטבה ששווה מיליון שקל וכמה כסף יישאר ליורשים? השאלות המרכזיות עם היציאה לגמלאות

אפשר לומר שזו שעת המבחן של חברות התעופה הישראליות, שבשנתיים האחרונות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג - ובמקביל באותה התקופה הטענות על אופן התנהלותן מעולם לא היו חריפות יותר. היום, הישראלים יכולים לבחור אחרת.

ביטולים, איחורים והימנעות מפיצוי כספי

לפי נתוני משרד עו"ד כהן שמש, רק בארבעת החודשים האחרונים ניתנו 21 פסקי דין נגד חברות ישראליות (לרוב במסגרת תביעות קטנות). לדברי עו"ד שי שמש, פסקי הדין מתארים תבנית קבועה: ביטולי טיסות, איחורים משמעותיים, שינויים חד־צדדיים במועדי הטיסה, אי־מתן חלופות הולמות ופערים במענה לצרכנים. "גם בפניות המתקבלות אצלנו ניכרת עלייה חדה בתלונות על כשלים בשירות, היעדר תגובה מצד מוקדי התמיכה והימנעות ממתן פיצוי כספי בהתאם לחוק".

עו''ד שי שמש / צילום: מיטל אזולאי

גם המחלקה המשפטית של המועצה לצרכנות מעידה שחלה עלייה בכמות התלונות שהתקבלו נגד חברות תעופה ישראליות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. היקף התלונות נגד החברות הישראליות בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 עמד על כמעט 1,200, עלייה של כ־13% לעומת השנתיים הקודמות - במהלכן נרשמה התאוששות ממשבר הקורונה. לצורך השוואה, נגד עשרות החברות הזרות שפועלות בארץ התקבלו 314 תלונות (עלייה של 20% בהשוואה לשנתיים הקודמות).

בבחינת היקף התלונות של חברות התעופה הישראליות, אל על דווקא מציגה שיפור ביחס לתקופה שלפני המלחמה, כאשר חלה ירידה של 22% בהיקף הפניות לגביה. לעומתה, ישראייר מציגה עלייה של 16% בהיקף הפניות וארקיע מובילה עם עלייה של 36%.

בחינת התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות מעלה דפוסי התנהלות דומים בקרב החברות הישראליות.

על ארקיע למשל, חזרו תלונות על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי סטטוטורי לפי החוק במקרה של עיכוב מעל 8 שעות במועד ההמראה בטענה שמדובר בכוח עליון, למרות שאין פטור מתשלום פיצוי על פי התיקון לחוק שירותי תעופה. במקרים אחרים, צרכנים דיווחו על כך שהם ממתינים חודשים ארוכים להחזר כספי בגין ביטול טיסה בניגוד להוראות החוק, לפיו יש להחזיר את התמורה תוך 21 ימים. במקרים אחרים הצרכנים לא קיבלו תגובה מהחברה למרות שנשלח מכתב התראה על ידי עו"ד.

על ישראייר, התקבלו תלונות רבות על אי מתן החזר כספי בחלוף מספר חודשים ממועד הבקשה, ויש מי שהתלוננו שקיבלו החזר חלקי בלבד. כמו כן, רבים הלינו שהחברה מוסרת שובר זיכוי על טיסה שבוטלה במקום החזר כספי. "ישראייר בחרה להפסיק להשיב לפניות המועצה לצרכנות גם לאחר פנייה למנכ"ל החברה", מסרו במועצה לצרכנות.

באשר לאל על, צרכנים דיווחו על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי למרות שמועד ההמראה נדחה במעל 8 שעות או בוטלה. צרכנים דיווחו גם שהגישו בקשה לקבלת החזר כספי ולמרות זאת קיבלו שובר למימוש עתידי.

מימוש הזכויות מתאפשר רק בבית המשפט

בחברת Righty, המסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם מול חברות התעופה, מעידים כי כיום הדרך הכמעט יחידה לקבל את הפיצוי הסטטוטורי היא באמצעות תביעה משפטית. "החברות הישראליות מערימות קשיים על הנוסעים שמבקשים פיצוי כספי, ומתעלמות באופן שיטתי מפניות בנושא", אומר לגלובס גוני לצטר, מנכ"ל ומייסד Righty. "החוק מחייב את מפעילי הטיסות להשיב לנוסעים על פניות בנוגע לפיצוי כספי בתוך 45 ימים - אך בניגוד לחוק ובשונה מחברות תעופה זרות, החברות הישראליות פשוט מתעלמות".

לדברי לצטר, בתקופה שבין אוגוסט לספטמבר נבדקו עשרות פניות נוסעים, מהן עולה תמונה ברורה: חברות התעופה הישראליות והחברות שבבעלות ישראלית לא סיפקו כל מענה לפניות נוסעים שביקשו פיצוי על טיסות שבוטלו, בעוד שמרבית החברות הזרות דווקא השיבו לפניות.

גם עו"ד שמש מצביע על אותה התופעה: "החברות הישראליות נוטות לגלות קשיחות יתר בכל הנוגע לפיצוי כספי ולעיתים מתעלמות מפניות חוזרות, בעוד שחברות זרות מגיבות לרוב במהירות ובמערכות דיגיטליות מסודרות".

לצטר מוסיף שתגובת חברת התעופה קריטית כי היא מאפשרת להבין אם היא פעלה לפי החוק. "אבל כשמדובר בחברות ישראליות אנחנו עם עיניים עצומות. מהניסיון שלנו, לא קרה שנוסע קיבל פיצוי כספי בלי להגיש תביעה. בגלל שאין סנקציה על אי־תגובה, הן יכולות למרוח את זה חודשים או שנים. לצערי, רוב הציבור מוותר ולא נכנס להליך משפטי".

גוני לצטר / צילום: ענת גבע שרון

מוקדי השירות קרסו, הנוסעים נותרו באפלה

המלחמה הפגישה יותר מתמיד את הישראלים עם מוקדי שירות הלקוחות, פעמים רבות לא באשמת חברת התעופה. אולם יש ציפייה למענה בעת חירום, במיוחד כשזו חברה ישראלית. לאורך המלחמה, ועל אף ניסיונות החברות להרחיב את המענה, אף חברה ישראלית לא הצליחה להעמיד שירות לקוחות הפעיל 24 שעות ביממה, באופן שמותאם למתן מענה לישראלים שנתקעו ברחבי העולם. במהלך מבצע "עם כלביא" מוקדי שירות הלקוחות קרסו בכל החברות, בזמן שהאפשרות לבצע פעולות עצמאיות הייתה מוגבלת, ונוסעים רבים נותרו ללא מענה.

השמיים נסגרו ברגע. מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

באותם הימים, נוסעים רבים שהכירו את זכויותיהם מתוקף חוק שירותי תעופה הישראלי גילו שאין להם דרך לממש אותן. לפי החוק, כשטיסה מתבטלת על חברת התעופה לתת ללקוח בחירה בין החזר כספי לטיסה חלופית. אם בחר בטיסה חלופית, על החברה לספק שירותי לינה, הסעדה ועוד עד רגע העלייה לטיסה החלופית. חברות התעופה התקשו לעמוד בדרישות.

אל על הייתה החברה הישראלית היחידה שדאגה לטיסות חילוץ ללא תשלום עבור לקוחות שבוטלו טיסותיהם. עם זאת, היא לא הצליחה לספק עדכון על סטטוס הטיסות ושירות הלקוחות לא עמד בעומס. נוסעים המתינו ימים ארוכים לשמוע מה עלה בגורלם, ורק לאחר כשבועיים הופץ קישור שבאמצעותו ניתן היה לבדוק את מצב טיסת החילוץ. בנוסף, טיסות החילוץ הוגבלו ליעדים מרכזיים בלבד, ונוסעים שהיו ביעדים פחות מרכזיים התקשו לתכנן את החזרה ארצה.

ישראייר וארקיע בחרו בשיטה אחרת והציעו לנוסעים החזר כספי בלבד מאחר שלא היה ביכולתן להציע טיסות חלופיות בשלב הראשוני. בכך הן למעשה ניתקו את הקשר המשפטי עם הלקוח, באופן שמנע אפשרות עתידית לתבוע פיצוי. בהמשך, כשהחלו להציע טיסות חילוץ חדשות, הטיסות תומחרו מחדש - לעיתים בפער גדול מאוד בהשוואה לטיסות המקוריות שבוטלו.

יש לציין שגם בחברות התעופה הזרות לא נרשמה התמודדות טובה יותר עם המצב. גם הן בחרו בפרקטיקה דומה של השתחררות משפטית מהנוסעים, בהיעדר יכולת לספק חלופה ממשית.

"בתי המשפט שבים ומדגישים כי אחריות חברות התעופה כלפי הנוסעים איננה נעלמת גם בתקופות של עומס, חירום או שיבושים", מבהיר עו"ד שמש. "הגיעה העת לאכיפה אפקטיבית ומדיניות שירותית יזומה מצד החברות, לצד שמירה על איזון בין זכויות הנוסעים לבין התנאים הביטחוניים והתפעוליים שבהם פועלת התעופה הישראלית".

תגובות: "המלחמה יצרה מציאות חסרת תקדים"

בצל הנתונים והביקורת הציבורית, פנינו לשלוש החברות הישראליות לתגובה, וביקשנו להבין כיצד הן נערכות לשיפור השירות והאם יוקם חמ"ל חירום פעיל סביב השעון במקרי החירום הבאים.

תגובת אל על: "לאורך כל תקופת המלחמה אל על עשתה כל שביכולתה על מנת לאפשר את הגשר האווירי בין ישראל לעולם וכל זה כשהיא פועלת במתכונת חירום, תחת אי ודאות וכשחלק מאנשיה מגוייסים. בשנתיים האחרונות השקענו מאמצים רבים בשיפור השירות בכל המערכים - באוויר, בקרקע ובמוקד שירות הלקוחות. אנו פועלים על מנת להמשיך ולשפר את זמינות מוקד השירות, שהתמודד עם עומסים חריגים לאורך כל התקופה ובפרט במבצע עם כלביא.

אל על מציעה ללקוחותיה שירות במגוון ערוצים ובכלל זה ברשתות חברתיות, ואטסאפ, מענה טלפוני, מייל ייעודי ועוד, זאת לצד הרחבת שעות המענה והוספת נציגי שירות למוקד. נמשיך לפעול לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור חווית הלקוחות. באשר לסוגיית הפיצויים בעקבות ביטולי טיסות, נדגיש כי אל על פועלת בהתאם להוראות הדין".

מישראייר נמסר: "מבצע עם כלביא יצר מציאות חסרת תקדים: השמיים נסגרו ללא התרעה ובמשך ימים לא ניתן היה לטוס או לדעת מתי הפעילות תחזור. לאחר תקופה זו התקיימו דיוני חירום בוועדת הכלכלה למציאת פתרונות זמניים לחברות ולנוסעים. יש לציין כי ישראייר בחרה, מתוך אידאולוגיה ומחויבות חברתית, להפעיל את מוקד השירות שלה בעיר שדרות. עם פרוץ הלחימה המוקד נסגר בהוראת פיקוד העורף, אך נפתח מחדש מיד כשניתן היה לעשות זאת.

למרות התנאים הקיצוניים, ישראייר פעלה לתת מענה מירבי - תגברה שירות, העניקה החזרים ופעלה לאיתור חלופות. הטענות להתעלמות גורפת אינן נכונות; עיכובים נבעו מהיקף פניות חריג ומגבלות מצב מלחמה. החברה הפיקה לקחים ומשפרת היערכות למצבי חירום. ישראייר תמשיך לפעול בשקיפות ובמחויבות ללקוחותיה".

מארקיע נמסר: "במהלך השנתיים האחרונות פעלה ארקיע תחת מציאות ביטחונית מורכבת, תוך איום טילים מתמיד וחוסר ודאות. יחד עם זאת שמרה כל העת על שמי ישראל פתוחים גם בתקופות הקשות ביותר. תקופה מאתגרת זו הובילה באופן טבעי לעלייה במספר הפניות. כמו כן ולאור הגידול בפעילות והעלייה בביקושים בשנתיים האחרונות, הכפילה ארקיע את היקף פעילותה ואת מספר הנוסעים והרחיבה את מערך השירות ונציגי המוקד בהתאם. במהלך המלחמה עם איראן טיפלה החברה באלפי פניות בזמן אמת, פתחה מוקד חירום ייעודי בוואטסאפ והרחיבה את שעות הפעילות כמעט מסביב לשעון.

בנוגע לטענות על פיצויים והחזרים כספיים - ארקיע פועלת בהתאם להוראות החוק ולנהלים המחייבים, ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. החברה רואה בשירות ובאמון הנוסעים ערך מרכזי ופועלת כל העת לשיפור חוויית השירות, בעת שגרה וגם בתנאי חירום".

עוד כתבות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן