גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים ייאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע
חברות התעופה הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

ענף התעופה חוזר לחיים ולחברות התעופה הישראליות יש ממה לדאוג. אחרי תקופה ארוכה שבה הציבור הישראלי נאלץ לטוס עם מגוון מצומצם של חברות, היום כמעט 60 חברות פעילות בארץ - בהן גם כאלה שהשוק אפילו לא ציפה להן, כמו SAS הסקנדינבית שחזרה לראשונה זה תשע שנים. גם סקיי אקספרס ואנימה ווינגס, שמעולם לא הגיעו לישראל, החלו לפעול בארץ דווקא עכשיו.

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS
ראיון | עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
ההטבה ששווה מיליון שקל וכמה כסף יישאר ליורשים? השאלות המרכזיות עם היציאה לגמלאות

אפשר לומר שזו שעת המבחן של חברות התעופה הישראליות, שבשנתיים האחרונות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג - ובמקביל באותה התקופה הטענות על אופן התנהלותן מעולם לא היו חריפות יותר. היום, הישראלים יכולים לבחור אחרת.

ביטולים, איחורים והימנעות מפיצוי כספי

לפי נתוני משרד עו"ד כהן שמש, רק בארבעת החודשים האחרונים ניתנו 21 פסקי דין נגד חברות ישראליות (לרוב במסגרת תביעות קטנות). לדברי עו"ד שי שמש, פסקי הדין מתארים תבנית קבועה: ביטולי טיסות, איחורים משמעותיים, שינויים חד־צדדיים במועדי הטיסה, אי־מתן חלופות הולמות ופערים במענה לצרכנים. "גם בפניות המתקבלות אצלנו ניכרת עלייה חדה בתלונות על כשלים בשירות, היעדר תגובה מצד מוקדי התמיכה והימנעות ממתן פיצוי כספי בהתאם לחוק".

עו''ד שי שמש / צילום: מיטל אזולאי

גם המחלקה המשפטית של המועצה לצרכנות מעידה שחלה עלייה בכמות התלונות שהתקבלו נגד חברות תעופה ישראליות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. היקף התלונות נגד החברות הישראליות בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 עמד על כמעט 1,200, עלייה של כ־13% לעומת השנתיים הקודמות - במהלכן נרשמה התאוששות ממשבר הקורונה. לצורך השוואה, נגד עשרות החברות הזרות שפועלות בארץ התקבלו 314 תלונות (עלייה של 20% בהשוואה לשנתיים הקודמות).

בבחינת היקף התלונות של חברות התעופה הישראליות, אל על דווקא מציגה שיפור ביחס לתקופה שלפני המלחמה, כאשר חלה ירידה של 22% בהיקף הפניות לגביה. לעומתה, ישראייר מציגה עלייה של 16% בהיקף הפניות וארקיע מובילה עם עלייה של 36%.

בחינת התלונות שהתקבלו במועצה לצרכנות מעלה דפוסי התנהלות דומים בקרב החברות הישראליות.

על ארקיע למשל, חזרו תלונות על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי סטטוטורי לפי החוק במקרה של עיכוב מעל 8 שעות במועד ההמראה בטענה שמדובר בכוח עליון, למרות שאין פטור מתשלום פיצוי על פי התיקון לחוק שירותי תעופה. במקרים אחרים, צרכנים דיווחו על כך שהם ממתינים חודשים ארוכים להחזר כספי בגין ביטול טיסה בניגוד להוראות החוק, לפיו יש להחזיר את התמורה תוך 21 ימים. במקרים אחרים הצרכנים לא קיבלו תגובה מהחברה למרות שנשלח מכתב התראה על ידי עו"ד.

על ישראייר, התקבלו תלונות רבות על אי מתן החזר כספי בחלוף מספר חודשים ממועד הבקשה, ויש מי שהתלוננו שקיבלו החזר חלקי בלבד. כמו כן, רבים הלינו שהחברה מוסרת שובר זיכוי על טיסה שבוטלה במקום החזר כספי. "ישראייר בחרה להפסיק להשיב לפניות המועצה לצרכנות גם לאחר פנייה למנכ"ל החברה", מסרו במועצה לצרכנות.

באשר לאל על, צרכנים דיווחו על כך שהחברה מסרבת לשלם פיצוי למרות שמועד ההמראה נדחה במעל 8 שעות או בוטלה. צרכנים דיווחו גם שהגישו בקשה לקבלת החזר כספי ולמרות זאת קיבלו שובר למימוש עתידי.

מימוש הזכויות מתאפשר רק בבית המשפט

בחברת Righty, המסייעת לנוסעים לממש את זכויותיהם מול חברות התעופה, מעידים כי כיום הדרך הכמעט יחידה לקבל את הפיצוי הסטטוטורי היא באמצעות תביעה משפטית. "החברות הישראליות מערימות קשיים על הנוסעים שמבקשים פיצוי כספי, ומתעלמות באופן שיטתי מפניות בנושא", אומר לגלובס גוני לצטר, מנכ"ל ומייסד Righty. "החוק מחייב את מפעילי הטיסות להשיב לנוסעים על פניות בנוגע לפיצוי כספי בתוך 45 ימים - אך בניגוד לחוק ובשונה מחברות תעופה זרות, החברות הישראליות פשוט מתעלמות".

לדברי לצטר, בתקופה שבין אוגוסט לספטמבר נבדקו עשרות פניות נוסעים, מהן עולה תמונה ברורה: חברות התעופה הישראליות והחברות שבבעלות ישראלית לא סיפקו כל מענה לפניות נוסעים שביקשו פיצוי על טיסות שבוטלו, בעוד שמרבית החברות הזרות דווקא השיבו לפניות.

גם עו"ד שמש מצביע על אותה התופעה: "החברות הישראליות נוטות לגלות קשיחות יתר בכל הנוגע לפיצוי כספי ולעיתים מתעלמות מפניות חוזרות, בעוד שחברות זרות מגיבות לרוב במהירות ובמערכות דיגיטליות מסודרות".

לצטר מוסיף שתגובת חברת התעופה קריטית כי היא מאפשרת להבין אם היא פעלה לפי החוק. "אבל כשמדובר בחברות ישראליות אנחנו עם עיניים עצומות. מהניסיון שלנו, לא קרה שנוסע קיבל פיצוי כספי בלי להגיש תביעה. בגלל שאין סנקציה על אי־תגובה, הן יכולות למרוח את זה חודשים או שנים. לצערי, רוב הציבור מוותר ולא נכנס להליך משפטי".

גוני לצטר / צילום: ענת גבע שרון

מוקדי השירות קרסו, הנוסעים נותרו באפלה

המלחמה הפגישה יותר מתמיד את הישראלים עם מוקדי שירות הלקוחות, פעמים רבות לא באשמת חברת התעופה. אולם יש ציפייה למענה בעת חירום, במיוחד כשזו חברה ישראלית. לאורך המלחמה, ועל אף ניסיונות החברות להרחיב את המענה, אף חברה ישראלית לא הצליחה להעמיד שירות לקוחות הפעיל 24 שעות ביממה, באופן שמותאם למתן מענה לישראלים שנתקעו ברחבי העולם. במהלך מבצע "עם כלביא" מוקדי שירות הלקוחות קרסו בכל החברות, בזמן שהאפשרות לבצע פעולות עצמאיות הייתה מוגבלת, ונוסעים רבים נותרו ללא מענה.

השמיים נסגרו ברגע. מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

באותם הימים, נוסעים רבים שהכירו את זכויותיהם מתוקף חוק שירותי תעופה הישראלי גילו שאין להם דרך לממש אותן. לפי החוק, כשטיסה מתבטלת על חברת התעופה לתת ללקוח בחירה בין החזר כספי לטיסה חלופית. אם בחר בטיסה חלופית, על החברה לספק שירותי לינה, הסעדה ועוד עד רגע העלייה לטיסה החלופית. חברות התעופה התקשו לעמוד בדרישות.

אל על הייתה החברה הישראלית היחידה שדאגה לטיסות חילוץ ללא תשלום עבור לקוחות שבוטלו טיסותיהם. עם זאת, היא לא הצליחה לספק עדכון על סטטוס הטיסות ושירות הלקוחות לא עמד בעומס. נוסעים המתינו ימים ארוכים לשמוע מה עלה בגורלם, ורק לאחר כשבועיים הופץ קישור שבאמצעותו ניתן היה לבדוק את מצב טיסת החילוץ. בנוסף, טיסות החילוץ הוגבלו ליעדים מרכזיים בלבד, ונוסעים שהיו ביעדים פחות מרכזיים התקשו לתכנן את החזרה ארצה.

ישראייר וארקיע בחרו בשיטה אחרת והציעו לנוסעים החזר כספי בלבד מאחר שלא היה ביכולתן להציע טיסות חלופיות בשלב הראשוני. בכך הן למעשה ניתקו את הקשר המשפטי עם הלקוח, באופן שמנע אפשרות עתידית לתבוע פיצוי. בהמשך, כשהחלו להציע טיסות חילוץ חדשות, הטיסות תומחרו מחדש - לעיתים בפער גדול מאוד בהשוואה לטיסות המקוריות שבוטלו.

יש לציין שגם בחברות התעופה הזרות לא נרשמה התמודדות טובה יותר עם המצב. גם הן בחרו בפרקטיקה דומה של השתחררות משפטית מהנוסעים, בהיעדר יכולת לספק חלופה ממשית.

"בתי המשפט שבים ומדגישים כי אחריות חברות התעופה כלפי הנוסעים איננה נעלמת גם בתקופות של עומס, חירום או שיבושים", מבהיר עו"ד שמש. "הגיעה העת לאכיפה אפקטיבית ומדיניות שירותית יזומה מצד החברות, לצד שמירה על איזון בין זכויות הנוסעים לבין התנאים הביטחוניים והתפעוליים שבהם פועלת התעופה הישראלית".

תגובות: "המלחמה יצרה מציאות חסרת תקדים"

בצל הנתונים והביקורת הציבורית, פנינו לשלוש החברות הישראליות לתגובה, וביקשנו להבין כיצד הן נערכות לשיפור השירות והאם יוקם חמ"ל חירום פעיל סביב השעון במקרי החירום הבאים.

תגובת אל על: "לאורך כל תקופת המלחמה אל על עשתה כל שביכולתה על מנת לאפשר את הגשר האווירי בין ישראל לעולם וכל זה כשהיא פועלת במתכונת חירום, תחת אי ודאות וכשחלק מאנשיה מגוייסים. בשנתיים האחרונות השקענו מאמצים רבים בשיפור השירות בכל המערכים - באוויר, בקרקע ובמוקד שירות הלקוחות. אנו פועלים על מנת להמשיך ולשפר את זמינות מוקד השירות, שהתמודד עם עומסים חריגים לאורך כל התקופה ובפרט במבצע עם כלביא.

אל על מציעה ללקוחותיה שירות במגוון ערוצים ובכלל זה ברשתות חברתיות, ואטסאפ, מענה טלפוני, מייל ייעודי ועוד, זאת לצד הרחבת שעות המענה והוספת נציגי שירות למוקד. נמשיך לפעול לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור חווית הלקוחות. באשר לסוגיית הפיצויים בעקבות ביטולי טיסות, נדגיש כי אל על פועלת בהתאם להוראות הדין".

מישראייר נמסר: "מבצע עם כלביא יצר מציאות חסרת תקדים: השמיים נסגרו ללא התרעה ובמשך ימים לא ניתן היה לטוס או לדעת מתי הפעילות תחזור. לאחר תקופה זו התקיימו דיוני חירום בוועדת הכלכלה למציאת פתרונות זמניים לחברות ולנוסעים. יש לציין כי ישראייר בחרה, מתוך אידאולוגיה ומחויבות חברתית, להפעיל את מוקד השירות שלה בעיר שדרות. עם פרוץ הלחימה המוקד נסגר בהוראת פיקוד העורף, אך נפתח מחדש מיד כשניתן היה לעשות זאת.

למרות התנאים הקיצוניים, ישראייר פעלה לתת מענה מירבי - תגברה שירות, העניקה החזרים ופעלה לאיתור חלופות. הטענות להתעלמות גורפת אינן נכונות; עיכובים נבעו מהיקף פניות חריג ומגבלות מצב מלחמה. החברה הפיקה לקחים ומשפרת היערכות למצבי חירום. ישראייר תמשיך לפעול בשקיפות ובמחויבות ללקוחותיה".

מארקיע נמסר: "במהלך השנתיים האחרונות פעלה ארקיע תחת מציאות ביטחונית מורכבת, תוך איום טילים מתמיד וחוסר ודאות. יחד עם זאת שמרה כל העת על שמי ישראל פתוחים גם בתקופות הקשות ביותר. תקופה מאתגרת זו הובילה באופן טבעי לעלייה במספר הפניות. כמו כן ולאור הגידול בפעילות והעלייה בביקושים בשנתיים האחרונות, הכפילה ארקיע את היקף פעילותה ואת מספר הנוסעים והרחיבה את מערך השירות ונציגי המוקד בהתאם. במהלך המלחמה עם איראן טיפלה החברה באלפי פניות בזמן אמת, פתחה מוקד חירום ייעודי בוואטסאפ והרחיבה את שעות הפעילות כמעט מסביב לשעון.

בנוגע לטענות על פיצויים והחזרים כספיים - ארקיע פועלת בהתאם להוראות החוק ולנהלים המחייבים, ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. החברה רואה בשירות ובאמון הנוסעים ערך מרכזי ופועלת כל העת לשיפור חוויית השירות, בעת שגרה וגם בתנאי חירום".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

הפעם זה יצליח? המדינה נחושה לצמצם את השימוש שלנו במזומן

טיוטת חוק ההסדרים מחזירה את הניסיון להגביל החזקה של מזומן ל־200 אלף שקל בלבד ● מאז שנת 2014 מנסה המדינה לצמצם את השימוש בשטרות כדי לפגוע בהון השחור שמזין גם את ארגוני הפשיעה, אך נבלמה שוב ושוב על ידי המפלגות החרדיות ● מה שונה הפעם, ואיזו יוזמה שנגנזה דווקא הצליחה להשאיר חותם?

GAC HYPTEC HT / צילום: יח''צ

הרכב הסיני הזה מזכיר את טסלה Y, וזול ממנה בעשרות אלפי שקלים

AION HT, הקרוס-אובר החשמלי הגדול של GAC, מציב את טסלה Y על הכוונת, אבל זול ממנה בעשרות אלפי שקלים ● יש לו תא נוסעים מאובזר ויוקרתי, ואיכות נסיעה טובה, אם כי מערכת ההנעה צנועה למדי

חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock

האם קיימת זכות "למכר עצמי" של דירה ממושכנת בהליך חדלות פירעון?

פסק דין שניתן לאחרונה מדגיש כי חייבים ונושים צריכים להבין שהליך חדלות פירעון משנה את מסגרת הזכויות והשליטה בנכסים

עדי חבשוש בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

אין אותי? דווקא יש: הפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר השבוע

הפרסומת האהובה ביותר השבוע נוצרה כבר לפני חמישה חודשים ושייכת לביטוח 9, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני הן בזכירות והן באהדה נמצאת וולט, שמקדמת שירות חדש בעזרת הכינים של משפחת זילברשץ–בנאי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כאל מציגה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות, צבר ההזמנות של דניה סיבוס בשיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● חברת כרטיסי האשראי כאל דיווחה על צמיחה של 12% בהכנסות, אם כי בשורה התחתונה היא רשמה הפסד בשל שורה של אירועים חד־פעמיים ● דניה סיבוס הציגה ירידה ברווח הנקי, אך צבר ההזמנות שלה הגיע לשיא ונעמד על 20.6 מיליארד שקל

תכני yes בשירות הטלוויזיה של פרטנר / צילום: פרטנר tv+

חשש לפגיעה בתחרות? התלונות בשוק על yes לאחר עסקת פרטנר

yes למעשה מנהלת את עסקאות התוכן המשותפות של פרטנר מול ספקים, וכך יש לה כוח מיקוח גדול יותר של 760 אלף הלקוחות של שתי החברות ● לגלובס נודע כי לרשות התחרות הוגשו מספר תלונות על פגיעה בעצמאותה של פרטנר, וכי הרשות פתחה בבדיקה ● גורמים ב-yes: "גופים מונופוליסטיים עושים הכול כדי לחבל בעסקה"

המדריך לפורש לפנסיה / צילום: Shutterstock

הטיפים שיכולים לחסוך לכם מיליון שקל ויותר: מה צריך לדעת כשפורשים לפנסיה?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● יציאה לגמלאות כרוכה באינספור תכנוני והטבות מס, סנכרון בין מוצרי השקעה וחיסכון שונים שנצברו לאורך השנים, ודילמות שיכולות לעלות לכם הון ● גלובס עונה על כמה מהשאלות המרכזיות עבור הפורשים לפנסיה: האם כדאי למשוך את הכסף כקצבה או בבת אחת, ואיך דואגים שהחיסכון יעבור לדור הבא?

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל לוחץ מטה, הטיסות והפירות דוחפים מעלה: מה צפוי היום במדד

בשוק מעריכים כי המחירים עלו בכ-0.5% באוקטובר, וזאת על רקע צפי להשפעות מקזזות ● גם רכיב ההלבשה וההנעלה זוכה לחודש חזק עם תחילת החורף - "זה עשוי להיות הגורם הדומיננטי החודש", אומר יוני פנינג מבנק מזרחי ● וגם: איך המדד ישפיע על החלטת הריבית בסוף החודש?

מתקן התפלה באשקלון / צילום: יח''צ

מחיר המים יעלה פחות מהצפוי בינואר - אך ההתייקרות הגדולה פשוט נדחית

רשות המים קבעה עלייה של כ־2.5%, שמסתכמת אמנם בתוספת שלושה שקלים בחודש למשק בבית ממוצע - אך מדובר במחיר הגבוה ביותר שנרשם בעשור האחרון ● ואולם, במקור המחיר צפוי היה לטפס בשיעור גבוה יותר של כ־7%, שהתמתן בעקבות דחייה של עלויות התפלה והשקעות לשנים הבאות

דליה קורקין, ומתחם טיפול של עמל ומעבר / צילום: מצגת החברה

הנפקת עמל ומעבר הושלמה בבורסה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל

השלמת ההנפקה מגלמת לעמל ומעבר שווי של כ-2.6 מיליארד שקל - נמוך במאות מיליוני שקלים מהתוכנית המקורית של החברה ● פרסום התוצאות הסופיות של ההנפקה צפוי לשבוע הבא, כאשר ככל הנראה קודם לפרסום יפורסמו תוצאות לרבעון השלישי של הרשת

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הביטקוין ירד אל מתחת ל-95 אלף דולר

מניית גאוזי נופלת בנאסד"ק ביותר מ-30% לשפל של כל הזמנים, לאחר שהחברה דיווחה שבית המשפט המסחרי בצרפת הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון ● וולמארט יורדת ביותר מ-1% לאחר שמנכ"ל החברה, דאג מקמילן, הודיע ​​כי יפרוש מתפקידו ב-1 בפברואר ● הביטקוין ממשיך לרדת ● ארה"ב ודרום קוריאה פרסמו את פרטי הסכם הסחר ביניהן, הכולל השקעה קוריאנית של 350 מיליארד דולר

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקצין הבכיר שנחקר במחלקה לחקירות שוטרים: ראש להב 433 - ניצב מני בנימין

החשדות נגד ניצב בנימין: הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה ● לאחר שהמפכ"ל דני לוי מינה ממלא מקום זמני לראש היחידה - השר בן גביר דרש לבטל את המינוי ובכך נוצרה מתיחות נוספת בין השניים ● בתוך כך, הניצב נחקר במשך שעות והורחק מכל מתקני המשטרה

סשימי טונה אדומה עם קרם פרש ותאנים / צילום: נמרוד סונדרס

באזור המוסכים התל אביבי מסתתרת הברקה שפויה וכיפית

אנשי "סניור" מארחים בגובה העיניים, ודווקא בגלל שאין להם יומרה להביא בשורה קולינרית, החוויה בה לא שגרתית, וכל מנה טובה ומדויקת

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

נייס עקפה את ציפיות האנליסטים ברבעון השלישי, אך הנמיכה את תחזית הרווח השנתית; "רואים המשך תאוצה בתנופת ה-AI"

נייס הציגה צמיחה דו־ספרתית ברווח הנקי של הרבעון השלישי, שהסתכם ב-145 מיליון דולר, אך עדכנה כלפי מטה את תחזית הרווח השנתית בכ-1.5% ● החברה דיווחה גם על צמיחה דו־ספרתית בהכנסות הענן, הודות לפעילות בתחום ה-AI ● זינקה בת"א ובוול סטריט

מאיה שוורץ, מנכ''לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים / צילום: באדיבות איגוד ההייטק

הבחירות להתאחדות התעשיינים: מדוע נפסלה מנכ"לית איגוד ההייטק?

מועמדותה של מאיה שוורץ נפסלה מההתמודדות לנשיאות התאחדות התעשיינים בשל טענות לחוסר ניסיון מספק - מה שהשאיר מועמד אחד בלבד: אברהם נובוגרוצקי ● שוורץ, מצידה, מכנה את המהלך "לא דמוקרטי" והודיעה כי תערער עליו לבית המשפט

סיילספורס / צילום: Reuters, Rafael Henrique

סיילספורס רוכשת סטארט־אפ ישראלי בן שנה בכ-100 מיליון דולר

דוטי, שהוקמה ב־2024, פיתחה "מוח ארגוני" מבוסס בינה מלאכותית, שמרכז את כלל הידע הפנים־ארגוני ומנגיש אותו לעובדים בצורה מיידית ומותאמת הקשר ● בסיילספורס ציינו כי שילוב הטכנולוגיה והצוות של דוטי, יחזק את מרכז המחקר ופיתוח ה-AI של החברה בישראל

צילום: ap, Alex Brandon

הלחץ האמריקאי לנורמליזציה עם סעודיה: "מצפים להתקדמות"

דיווח: שרי החוץ של האיחוד האירופי ידונו בשבוע הבא בהצעה להכשיר 3,000 שוטרים פלסטינים שיוצבו ברצועת עזה ● 4 תושבי ירושלים נעצרו בחשד שהשתייכו לדאעש ● רוסיה העלתה במועצת הביטחון הצעה לסיום המלחמה בעזה - שסותרת את ההצעה האמריקאית ● משרד רה"מ הודיע על השבתו של גודארד, שנרצח ב-7 באוקטובר ונחטף לעזה ● 3 חטופים חללים נותרו בעזה ● עדכונים שוטפים

ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק / צילום: Shutterstock, NDAB Creativity

ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק, אבל השורות לא מתרחבות

במשך עשרות שנים המכללות הטכנולוגיות נמצאות במשבר ● החלטה מ־2023 ניסתה לשנות את המגמה, אבל גם היא לא הביאה לשינוי ממשי בשטח ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי ויה / צילום: יח''צ

הדוחות הראשונים של ויה: ההכנסות זינקו, ההפסד גדל

חברת ויה, שפיתחה טכנולוגיה לתחום התחבורה הציבורית החכמה, הונפקה בבורסת ניו יורק לפני כחודשיים ורושמת מאז תשואה חיובית של 9.8%, כשהיא נסחרת כיום לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר ● ההפסד הנקי החשבונאי שלה גדל ב-73% ל-36.9 מיליון דולר, אך ההפסד הנקי המתואם התכווץ ב-33% ל-9.7 מיליון דולר

סניף של fifth third bank. דיווח על מחיקה של מאות מיליוני דולרים / צילום: Shutterstock

קריסות גדולות עוד לפנינו: האם האשראי הפרטי יהפוך למשבר הסאב־פריים הבא?

שני בנקים בארה"ב מחקו כ־400 מיליון דולר וקרנות נסגרות, בעקבות חשיפות למלווים בעייתיים באשראי פרטי ● קרן המטבע תדלקה את החששות עם הערכה שהבנקים בעולם חשופים לתחום ב־4.5 טריליון דולר ● איפה טמונה הסכנה העיקרית, ומה תהיה ההשפעה בישראל?