גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה את רף 38 טריליון הדולר, כך על פי נתוני משרד האוצר האמריקאי. זהו קצב גידול מהיר מתמיד. רק לפני כחודשיים חצה החוב רף של 37 טריליון דולר ומאז תחילת ינואר השנה גדל החוב ב-4 טריליון. זהו קצב גידול מהיר פי שניים מקצב הגידול בשנת 2000. בעקבות החוב, גם תשלומי הריבית צפויים להתנפח: מכ-4 טריליון בעשור האחרון לכ-14 טריליון בעשור הבא, וזהו סעיף ההוצאה הגדול ביותר בתקציב.

כתבה ראשונה בסדרה | האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר
כתבה שנייה בסדרה | משקיע העל והמיליארדר שיודע איך כלכלות מסתבכות ונותן עצה למשקיעים

אין ספק כי אנחנו נכנסים לטריטוריות מסוכנות, שבהן יכולתה של ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה הולכת ומתערערת. חדלות פירעון של הממשלה האמריקאית כבר קרתה כמה פעמים בעבר, ובעלי החוב אז חוו תספורות של ממש. כך היה עם החובות שנלקחו לממן את צבאו של וושינגטון במלחמה עם הבריטים, או אלו שנלקחו למימון צבא הצפון במלחמת האזרחים. בשנת 1933, בעת השפל הגדול, התספורת הייתה רחבת היקף וכללה לא רק את החוב הממשלתי. מיד עם כניסתו לתפקידו בתחילת 1933 חתם הנשיא רוזבלט על צו נשיאותי, שהפך זמן קצר מאוחר יותר לחוק של הקונגרס, ולפיו הוחרם כל הזהב שבידי התושבים בתמורה ל-21 דולר לאונקיה, רק כדי לפחת את ערך הדולרים הללו בכ-40% ביחס לזהב שבועות מאוחר יותר. פיחות והחרמה גם חלו, באופן ישיר או במשתמע, על כל ההסכמים והחובות במשק, וגררו ביטול של כל התחייבות חוזית שכללה הצמדה למחיר הזהב.

ארה"ב מצויה בפני מבוי סתום פיננסי

לתספורת פנים רבות. אחת מהן היא החזר נומינלי של החוב שעה שערכו הריאלי מופחת בהרבה. כך הממשלה אינה נדרשת להודות בכישלון, ודי שתסתמך על בורותם או תמימותם של ההמונים. ישנם תרחישים שונים ביחס למה שיתרחש בשנים הבאות בעניין החוב הממשלתי המתנפח של ארה"ב. במאמר זה נתאר את האופטימי שבהם. זה הסבור כי וושינגטון אומנם תחזיר את חובותיה, אף כי לאורך זמן עשוי להתברר לנושים כי להפתעתם הרבה התשלום שקיבלו הוא שונה מאוד מכפי שציפו.

על עובדה אחת קשה להתווכח: ארה"ב מצויה בפני מבוי סתום פיננסי. הגירעון הממשלתי עומד על כ-6% מהתל"ג והוצאות הממשלה הפדרלית נמצאים על מסלול של גידול מתמשך, בגין הדמוגרפיה והתחייבויות לאוכלוסייה המבוגרת ששיעורה גדל והולך. הריבית על החוב, שחצתה את רף הטריליון הדולר בשנה, אוכלת מעל 22% מהכנסות המדינה ממיסים, ויחד עם ההוצאות הקבועות בחוק, כמו הביטוח הלאומי והרפואי (מדיקר), כשלושה רבעים מהתקציב "נעולים" מראש.

הדרך היחידה לקיצוץ אמיתי בתקציב ובגירעון עוברת דרך קיצוץ דרמטי בהתחייבויות הביטוח הלאומי ומדיקר, יחד עם קיצוץ עמוק ביותר בתקציב ההגנה. אך מהלכים כאלו יהיו לא רק יהיו התאבדות פוליטית מוחלטת, הם גם יביאו בין לילה לקריסה כלכלית, שכן מדובר בטריליונים שיעלמו מהכלכלה.

הגדלת המיסים בלבד, שבינתיים טראמפ רק מקצץ בהם, אינה יכולה לשמש כפתרון פשוט. המספרים פשוט אינם מתחברים. השורה התחתונה פשוטה: וושינגטון אינה מסוגלת אפילו להאט את קצב הגידול בהוצאותיה, שלא לדבר על קיצוץ אמיתי בהן. אך המסלול אינו מחייב קריסה מהירה ומהדהדת, להפך. חדלות הפירעון עשויה להיות תהליך איטי ומתמשך, שבמרכזו שחיקה בערך הדולר ובערכו הריאלי של החוב.

הפד החל להדפיס מהאוויר טריליונים

בשנת 1971 בוטלה ההצמדה בין הדולר והזהב, ולמרות זאת דולר הפיאט המשיך להיות מטבע הרזרבה העולמי. בבסיס מעמדו זה, אף שפתאום ניתן היה להדפיס אינסוף ממנו, הייתה ההבנה כי וושינגטון, קרי הפדרל ריזרב, חופשי מלחצים פוליטיים גדולים, ינהל באופן אחראי את מטבע הפיאט החדש. הרעיון אפוא מאחרי הסדר המוניטרי העולמי החדש היה פשוט: עצמאות הפד תבטיח את יציבות הדולר. הריבית הריאלית תהיה חיובית. והפד ישמר את יציבות המחירים ואת האמון בחוב של הממשלה הפדרלית, הבסיס לכל המערכת המוניטרית העולמית.

כך אכן היה בימיו של פול וולקר כיו"ר הפד, שהעלה את הריבית כדי כמעט 20% בשנות השמונים של המאה שעברה, לשם מלחמה באינפלציה. אך תחת היו"ר אלן גרינספן, ואח"כ ביתר שאת בימי היו"ר בן ברננקי, ההבטחה הלכה והתרוקנה מתוכן. בנאום בשנת 2002 נתן היו"ר ביטוי מובהק לשינוי הזה: "לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה, קוראים לה מכונת הדפוס, היא מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא רוצה ללא כל עלות… תחת שיטת כסף הנייר (משטר הפיאט) ממשלה נחושה יכולה תמיד להביא להוצאות גבוהות יותר ועל ידי כך לאינפלציה (חיובית)".

בן ברננקי, הדפסת דולרים / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

הסדקים הראשונים במערכת הופיעו לאחר משבר 2008. הריבית הבסיסית ירדה לאפס, והפד החל להדפיס מהאוויר טריליונים, שכונו הרחבה הכמותית. אלה הגיעו לאחר פרוץ הקורונה לכמעט 9 טריליון דולר. אך עדיין מעל כל אלו ריחפה ההבטחה כי מדובר בצעדים זמניים נוכח אתגרים מיוחדים ונקודתיים. אך עתה, עם הגידול הנמשך בחובות הממשלה, נראה כי גם הבטחה זו מתפוגגת.

"המנדט השלישי": הודאה בכך שהפד אינו עצמאי

היסטורית, היו לפד שני יעדים, מה שמכונה "המנדט הכפול". הראשון הוא שמירה על יציבות המחירים, והשני שמירה על תעסוקה מירבית. אך בספטמבר השנה, בעת אישור מינויו בוועדת הסנאט לבנקאות, אמר מועמדו החדש של טראמפ למועצת נגידי הפד, סטפאן מיראן, כי "לפד יש מהקונגרס מנדט משולש, המחירים, והתעסוקה אך גם למתן את הריבית לטווח ארוך". ליישום המנדט החדש, השלישי, משמעות מעשית פשוטה. הפד ייאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי לטווח ארוך כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו. מהלך המכונה בשפה אלגנטית "שליטה בעקומת התשואות" (Yield Curve Control).

"המנדט השלישי" הזה, אם וכאשר יתרחש, הוא שלב חדש ואחרון במשטר הפיאט בכלל, ובתפקידו של הפדרל ריזרב בפרט. מריבית 20% של וולקר, לריבית אפס של גרינספן, ל"הרחבה כמותית" (הדפסה) במיליארדים שהנהיגו ברננקי ויילן, ועתה לרכישה מתמדת של החוב הממשלתי כדי לשלוט בריבית לטווח ארוך. אם ייושם, "המנדט השלישי" הזה יהא בכך בפועל הכרזה על ביטול הבסיס של הסדר המוניטרי העולמי פוסט 1971, ולמעשה הודאה גלויה בכך שהפד אינו עצמאי אלא הפך לכלי פוליטי למימון גדל והולך של גירעונות הממשלה ותו לא.

אלן גרינספן. ריבית אפס

"הקלה מוניטרית" תחת שמות מכובסים חדשים

מרגע שהפד יעלה על המסלול הזה, לא תתאפשר ירידה ממנו, להפך - הדברים ילכו ויסתחררו. כשהוא נדחק לפינה, הפד כבר הוריד פעמיים את הריבית בחודשים האחרונים, חרף העובדה שהאינפלציה רחוקה מיעדיו הרשמיים ושוק המניות ברתיחת שיא. יש להניח שירידות אלה ימשכו. בינתיים הפד הודיע כי יפסיק בקרוב את תוכנית הצמצום הכמותי של מאזנו, קרי הוא יחדש את רכישת האג"ח המגיע לפירעון. מה שמניח את הבסיס להרחבת הרכישות אל מעבר למה שרק מגיע לפירעון.

תחת שמות מכובסים חדשים, סביר כי ב-2026 נראה גלים של "הקלה מוניטרית" והרחבת מאזן הפד. רכישות החוב הממשלתי ידרדרו את ערך הדולר, אשר בתורו יגדיל את הלחץ על הריבית, מאלץ את הפד לרכוש עוד ועוד מהחוב הממשלתי כדי למנוע עלייה כזו. זאת שעה שמחזיקים בחוב, ובמיוחד הזרים המחזיקים בכשליש ממנו, יבקשו להיפטר מהחוב; שכן הוא משלם ריבית מלאכותית נמוכה ובדולרים, שערכם הולך ויורד. סחרחורת זו תלך ותחריף, עד כי הפד ימצא עצמו מחזיק חלקים גדלים והולכים בחוב הסחיר של ממשלת ארה"ב, אם לא ברובו. ממש כמו הבנק המרכזי היפני, המחזיק בכ-52% מהחוב של ממשלת יפן.

אמריקה ללא מדיניות מוניטרית עצמאית

אם וכאשר כך יקרה, לא תהיה לאמריקה עוד מדיניות מוניטרית עצמאית. הכול יתנהל מהבית הלבן והתקציבים הגירעוניים רק ילכו ויתנפחו. התהליך הזה לא יתרחש, על פי התרחיש האופטימי הזה, בין לילה. בתחילתו הפד יוריד את הריבית לטווח קצר לפחות ארבע פעמים, ובמקביל יעצור את צמצום מאזנו - קרי יחדש את רכישות האג"ח בשיעור אלה ברשותו המגיעות לפירעון. שום מסיבה לא תתקיים באולם האירועים החדש הנבנה בבית הלבן שעה שרכישות הפד מהחוב הממשלתי יתרחבו אט אט מעבר לאלה "המגיעות לפירעון" בלבד.

בתחילה הסכומים יהיו קטנים, וההסברים ארוכים. גם השמות ישתנו. אך לאט לאט השוק יתרגל בשמחה למנת הסמים של הכסף הקל, בדיוק כפי שהוא קיבל בשמחה את מדיניותו ההרסנית של גרינספן בשנים 2005/6 ושל ברננקי ואחר כך ילן בשנים 2013-2019. עם הזמן הסכומים שיאלץ הפד לרכוש כדי למנוע מהריבית לטווח ארוך לטפס, ילכו ויגדלו, ועמם הדולר יוסיף ויחלש. ההרחבות יגרמו לשוקי המניות להמשיך ולהתפוצץ, ומימון החוב הממשלתי התופח יפסיק להיות כותרת בחדשות.

ג'נט ילן. הרחבה כמותית במיליארדים / צילום: Reuters, Sarah Silbiger

התרחיש הזה, האופטימי, מניח כי מה שהיה הוא שיהיה. וכמו שהעולם שרד ושוקי ההון פרחו, ביותר מעשור של ריבית אפס וגידול של מאזן הפד מכ-900 מיליארד ל-9 טריליון בין 2007 ל-2022, כך יהיה גם בחזרת הריבית להיות ריאלית-שלילית, ולמאזן הפד הצומח ל-25 טריליון דולר. וכשם שהמערכות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות לא קרסו בעשור וחצי האחרונים חרף כל ההדפסות ותוצאותיהן, כך גם יקרה בעתיד הנראה לעין עם ההרחבות האמורות.

מכוח ההרגל ומכוח הרע במיעוטו, סבורים המחזיקים בסנריו זה, כך ימשכו הדברים בעשור הקרוב עד שהשפעות הדפלציוניות של הבינה המלאכותית והשינויים הדמוגרפים בגיל האוכלוסייה יפעילו את השפעתם המבורכת. ובעיית החוב, שבינתיים יישחק מאוד ריאלית, תלך ותיעלם אל האופק הוורוד של זהב 20,000 נאסד"ק 200,000 וביטקוין 2 מיליון.

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון