גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov
מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

למשט המרמרה ב־2010 היו השפעות רבות על יחסי ישראל־טורקיה. אחת הפחות מדוברות שבהן היא ניתוק הקשר העמוק בין התעשיות הביטחוניות הישראליות למערכת הביטחון הטורקית, שכללה אספקה של מל"טי (מטוס ללא טייס) הרון. טכנאים ישראלים הפסיקו להגיע למדינתו של רג'פ טאייפ ארדואן, וכתוצאה מטיפול כושל - מל"טים התרסקו. "תראו איך המל"טים הישראליים מתרסקים", עקץ ראש ממשלת טורקיה דאז, והנשיא כיום, מבלי להתייחס להיעדר התחזוקה.

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי
מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

השנים חלפו, וכיום שתי המדינות נאבקות ראש בראש בצמרת הסחר הבינלאומי במל"טים. לכל אחת מהן עצמאות מלאה בתחום, וזאת בזמן ששתיהן עלולות להתנגש זו בזו בשטח סוריה, שהפכה למדינת חסות טורקית, שאותה מנהל אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בתיאום עם הפטרון ארדואן, ולעתים קרובות באינטרסים מנוגדים לאלו של ירושלים.

"טורקיה היא יריב משמעותי, וההיתקלות בין המדינות בסוריה עלולה לקרות אפילו בטעות", מסביר ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. "בהתחשב בזה שהטורקים נמצאים בעיקר בצפון סוריה, בגלל שהם מתעניינים בנפט ובגז הטבעי, וישראל נמצאת בעיקר בדרום, התנגשות עשויה להתרחש, אם בכלל, בתווך האווירי. קרבות מטוסים מאוישים סבירים פחות, בשל היותם אסקלציה כבדה, כך שאם אחד הצדדים ירצה לבצע מהלומות קטנות לטובת אזהרות, זה עשוי לקרות באופן בלתי מאויש".

אלון אונגר, יו"ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב"ם בישראל, מתריע כי "מה שמצפה בשמי סוריה זה לא עזה. במרחב המל"טים, מדינות מרשות לעצמן דברים שלא עושים במקומות אחרים".

ההתנגשות הזו עשויה לחשוף עוד יותר את המוצרים הישראליים והטורקיים, שממילא כבר מוכרים לכל אחד בשוק. במחקר שפרסמה החוקרת מולי קמפבל במרכז CNAS (Center for a New American Security), נמצא כי ישראל הייתה ספקית החימושים המשוטטים (מל"טים מתאבדים) הבכירה בעולם בשנים 2023-1995, ואילו טורקיה, שנכנסה לשוק רק ב־2018, סיפקה יותר מל"טים תוקפים מכל מדינה אחרת.

האמצעים של שתי המדינות נהנים מתו "קומבט פרובן" (הוכחו בשדה הקרב), אך לא באותה מידה. מל"טים מתוצרת ישראלית וטורקית כאחת שימשו את אזרבייג'ן להבסת ארמניה במלחמת קרבאך השנייה ב־2020. לאחר מכן, בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, בייראקטר TB2 הטורקיים הרשימו, אבל כעבור חודשים ספורים מצאו להם הרוסים מענה הולם.

לעומת זאת, במבצע עם כלביא, המל"טים הישראליים מתוצרת חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט ואירונאוטיקס השתלטו על שמי איראן, כולל בלב הערים הגדולות. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי בתקשורת המקומית בטורקיה דואגים שלא לספק שום סקירה על המל"טים הישראליים, אף שעל בסיס התוצרת הישראלית והאמריקאית נוצרה התעשייה המקומית.

"ארדואן משתמש בביטוי 'בעל הבית האכזרי הופך את השוכר לבעל הדירה במקום אחר'. קרי, בגלל שהטורקים נשענו על ישראל כדי להשיג את המל"טים, והם 'לא סיפקו שירות טוב', אז הטורקים בחרו לפתח את המל"טים שלהם", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק. "כיום, כשמסתכלים על סיקור התקיפות הישראליות במהלך המלחמה בעזה ובלבנון, הטורקים נמנעים מלשבח את הטכנולוגיה הישראלית. בניגוד לכך, כשפותחים את דוח אקדמיית המודיעין הטורקית בנושא עם כלביא, רואים כי הם מודעים היטב להתקדמות הישראלית, ומפרטים את האמצעים, ואת יעילותם".

מאבק על היצוא הביטחוני

שתי המדינות נאבקות ראש בראש גם בצמרת כלל היצוא הביטחוני העולמי. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ישראל מדורגת במקום השמיני בטבלת היצואניות בעולם, עם כ־3.1% מכלל הסחר ב-2024-2020, וטורקיה במקום ה־11 עם 1.7%. עם זאת, מבדיקת המגמות עולה כי בעת שישראל ירדה קלות מכ־3.2% בין 2015 ל-2019, הטורקים זינקו מכ־0.8%.

בכל הנוגע לתחום המל"טים, הוא נותר עוגן משמעותי בתעשייה הביטחונית הטורקית בשנים 2024-2022, עם כ־25%-33% מתוך כלל היצוא הטורקי. מול זאת, ישראל הולכת משמעותית לאחור, כפי שמשתקף ממידע רשמי. מנתוני סיב"ט עולה כי המל"טים והרחפנים אומנם היוו 25% מכלל היצוא ב־2022, אבל צנחו ל־4% ב־2023 ול־1% בלבד ב־2024. זאת אף שלפי אונגר, יש יותר מ־300 חברות באקוסיסטם הישראלי.

תעשיית כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראלית תתכנס לתערוכת UVID המסורתית באקספו ת"א ב־26 בנובמבר. מנתונים שאנחנו חושפים בגלובס באדיבות ABG-SC לקראת האירוע עולה היקף יצוא המל"טים הנרחב של הטורקים. עד עתה, הם העבירו ליצוא עשרות מל"טים מדגמי אקינג'י ואקסונגור, כ־100 מל"טים מדגם אנקה, אבל גולת הכותרת היא יותר מ־600 בייראקטר TB2.

את בייראקטר TB2, אקינג'י ודגמים נוספים מייצר תאגיד בייקאר, שה־CTO שלו הוא חתנו של הנשיא ארדואן, סלצ'וק בייראקטר. החברה הזו היא שיאנית היצוא הביטחוני של טורקיה, עם 1.8 מיליארד דולר ב־2024, ובפער גדול מהאחרות. לצורך ההשוואה, במקום השני נמצאת התעשייה האווירית הטורקית (TUSAŞ), עם 750 מיליון דולר; ובמקום השלישי חברת המספנות ASFAT (644 מיליון דולר), שמהווה עוגן משמעותי בעוצמת הצי הימי הטורקי.

"הכטב"ם כמנוע צמיחה"

אלון אונגר מקדם את חזון ומדיניות "הכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי", ששואף לחבר את כל המשרדים לכדי פעילות מסודרת בתחום. אין מדובר רק במשרד הביטחון, כי אם גם במשרד הכלכלה, שזיהה בתחום הביטחוני מנוע צמיחה פוטנציאלי. על כן, במינהל הצמיחה של משרד הכלכלה והג'וינט פועל קלסטר דיפנס וסייבר, בהובלת אלינור יעקובסון.

אלון אונגר, יו''ר ומייסד כנס UVID ומייסד קהילת הכטב''ם בישראל / צילום: יח''צ

בצל המגמות בישראל ובעולם, אונגר קורא להתעוררות בתחום המל"טים - בעקבות היעדר המוכנות בתחום הרחפנים, שהשתקפה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. בטרם המלחמה התנהל ויכוח קולני האם צריך לוותר על נושא הרחפנים בשל זמינות התוצרת הסינית הזולה יחסית, במיוחד DJI, אבל מייד לאחר 7 באוקטובר ניכר הצורך בעצמאות ישראלית.

לטורקים, כך ניכר, יש יכולת הן לייצר והן לייצא בהיקפים גדולים. דיווחים בחו"ל מצביעים כי טורקיה ייצאה אשתקד תוצרת ביטחונית ל־178 מדינות, זינוק של 103% בהשוואה ל-2019-2015. הלקוחות העיקריות שלה, לפי מכון SIPRI, הן איחוד האמירויות, פקיסטן וקטאר.

להוציא את האמירותים, שרוכשים גם מישראל, פקיסטן וקטאר משקפות עד כמה שוקי היצוא המרכזיים של אנקרה וירושלים שונים. לפי אותו מכון, 34% מהיצוא הישראלי בשנים 2024-2020 היה להודו, 13% לארה"ב ו־8.1% לפיליפינים. בהסלמה האחרונה בין הודו לפקיסטן בחודש מאי, האמל"ח הישראלי והטורקי ככלל והמל"טים בפרט התנגשו ראש בראש וההודים יצאו מרוצים. הדבר השפיע על החלטתם לחתום השבוע על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרדי הביטחון של שתי המדינות, ועל שאיפת ניו דלהי לרכוש מערכות חדשות מישראל, ובמיוחד טילים.

ההבדלים מול אנקרה

כמות המדינות השונות שאליהן מייצאת טורקיה מעידה על ההבדלים הגדולים בין אפ"י (האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני) במשרד הביטחון הישראלי, ובין האסטרטגיה המתירנית של אנקרה. זו מוכנה לייצא כמעט לכל מדינה, כולל כאלו שאין להן ממון, כדי לרכוש ולו מל"ט אחד. עבור אלו יצרו הטורקים מודל שבו לעתים הם מעניקים מל"ט או שניים "במתנה" למדינה נחשלת, כדי שזו תיאלץ לרכוש מהם את עבודות התחזוקה. בניגוד לאותה מתירנות, אונגר מתריע מפני השלכות רגולציית-יתר. רחפנים משמשים גם למשימות אזרחיות, ועל אף כל זאת, לדבריו, אפילו מצנח לרחפן דורש אישור אפ"י.

בעבר, ישראל הייתה חדשנית גם בהיבט השיווקי. ב־2010, ארה"ב דרשה מחברות נאט"ו לספק שעות טיסה באפגניסטן. הגרמנים פנו לישראל, וקיבלו בליסינג מל"טים מדגם הרון 1 של התעשייה האווירית. "ייחודיות ישראל התבטאה גם בשיטות מכירה חדשניות. ליסינג הוא אינו דבר סטנדרטי בתחום הביטחוני: תשלום לפי שעה. ואולם, מדינות פיתחו מאז יכולות ויש פחות צורך בכך".

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים