גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" - שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות, כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה - החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כול את הדאגה למקורבים, ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף
האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

לא פחות מ־12 שנים חיכו הבעלים של נמל מספנות ישראל מרגע רכישתו מהמדינה ועד לאפשרות שניתנה לנמל בשנת 2007 - לפרוק ולטעון אוניות; ולמעשה לפעול כנמל הפרטי הראשון בישראל.

הסיבה: ועדי העובדים של הנמלים בחיפה ובאשדוד התנגדו לפעילות הנמלית של המספנה, שאיימה על פרמיות העבודה של העובדים בנמלים הממשלתיים. לבסוף נאלצו בעלי הנמל לנהל משא ומתן עם ההסתדרות והם הוגבלו לפריקה של עד 5% מסך הפעילות הנמלית בישראל. מגבלה שפגעה בתחרות ובוטלה לבסוף רק בשנה שעברה לאחר שנמל חיפה הופרט בעצמו.

78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?
מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות

בינתיים, היעילות של הנמלים ספגה קיטונות של ביקורת לא רק מהתעשייה הישראלית, שכן היבוא לישראל כמדינת אי מבוצע דרך הנמלים עומד על שיעור של כ־98% - אלא גם ממשרד מבקר המדינה וממוסדות בינלאומיים כמו הבנק העולמי - שהצביעו על חוסר היעילות, שמשפיע בתורו על יוקר המחייה. אבל לאף שר, למרות עתירות והבטחות לבג"ץ, לא היה את האומץ לפעול כנגד הוועדים.

שביתות מתואמות

זהו סיפור מוכר פחות ביחס לסערות שידעו הנמלים, אך הוא מדגים את כוחם של ועדי העובדים בחברות שבבעלות המדינה. רבים בציבור בוודאי זוכרים את אירועי נמל אשדוד ואת מעצרו המתוקשר של מי שנחשב לאיש החזק בנמל - יו"ר הוועד אלון חסון. חסן הורשע לאחר שנחשד בקבלת טובות הנאה בהיקף של מיליוני שקלים מפעילות תפעולית בנמל.

אלון חסן / צילום: אמיר מאירי

גם מחליפיו עלו לכותרות: על רקע כוונת הממשלה להניע את הרפורמה בנמלים בשנת 2018, הוועדים בחיפה ובאשדוד פרצו בשביתה מתואמת שהמשיכה למרות צו בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי על העובדים לחזור לעבוד. ההנהלות ביקשו להכריז על ביזיון בית המשפט ואילו בית הדין הורה על הבאתם של הוועדים בכוח לדיון, אולם אלו נעדרו והמשטרה לא הצליחה לאתרם. ראשי הוועדים התייצבו בתחנת המשטרה רק לאחר שנפסקו כנגדם קנסות אישיים בסך עשרות אלפי שקלים. נמל חיפה הופרט לבסוף, אבל נמל אשדוד עדיין בבעלות הממשלה, ובענף רבים מייחסים זאת לכוחו בליכוד - שמביא את שרי המפלגה להתנגד להפרטה.

כוח משמעותי של ועדי העובדים נטוע גם בתעשייה האווירית ומזוהה במיוחד עם השר חיים כץ, שכיהן כ־20 שנה כיו"ר הוועד ומשם נסללה דרכו לצמרת הפוליטיקה הישראלית. בשנים האחרונות הוא נחקר כמה פעמים בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות וכן בחשד שאיים על עובדים שמעמדם ייפגע אם לא יתפקדו לליכוד. התיקים הללו נסגרו לעומת פרשות אחרות שבהן היה מעורב. במהלך השנים, בעת שכיהן כחבר כנסת, הוא שימש במקביל גם כיו"ר ועד העובדים עד שמונה לשר ובנו, יאיר כץ, נבחר להחליפו כיו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית.

מדובר בדוגמאות פומביות בפרופיל גבוה, אבל מרבית הכוח של הוועדים הדומיננטיים נבנה מתחת לפני השטח, בנמלים, ברכבת ישראל, בתעשייה האווירית ובחברות ממשלתיות נוספות; כאשר הוועדים שתפקידם החשוב והקריטי הוא לדאוג לזכויות עובדים נהפכו לשחקן בעל כוח פוליטי רב, ופועלים פעמים רבות מעל ראשם של המנכ"לים וישירות בלשכות השרים.

הביטוי הקיצוני של התנהלות זו נראה השבוע - עת התפוצצה פרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד" ובמסגרתה 350 בני אדם מעורבים. יושב ראש ההסתדרות, ארנון בר־דוד, נעצר ויחד עמו בכירים נוספים, בחשד ליחסים פסולים מול סוכן ביטוח, עזרא גבאי, איש ליכוד ומקורב ליו"ר שהבטיח תפקידים בין היתר בחברות ממשלתיות בתמורה להעברת ועדים לסוכנות הביטוח שלו. כך, מערכות היחסים שמשפיעות על המשק מתבררות כעת גם במישור הפלילי.

חיים כ''ץ, שר התיירות / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההסתדרות נגד יו"ר ועד

במסגרת הפרשה הזו נחשף גם חלקו של ועד עובדי רכבת ישראל. הגוף הממשלתי הענק שכולל בתוכו 4,600 עובדים המאוגדים תחת וועד דומיננטי, יש שיאמרו מיליטנטי. בבוקר יום שני השבוע פשטו חוקרי משטרת ישראל על משרדו של ליאב אליהו, יו"ר הוועד שנמצא במעצר מאז. זאת לאחר שעל פי החשד ניסה להחליף באופן חד צדדי את חברת ביטוח השיניים של עובדי הרכבת לטובת סוכן הביטוח גבאי שעומד, כאמור בלב הפרשה. הנהלת הרכבת בלמה את המהלך וההסתדרות עתרה כנגדה לבית הדין לעבודה בתל אביב שדיון בו צפוי להתקיים החודש.

ועד העובדים הנוכחי הוא חדש יחסית ונבחר לאחר שנים רבות ששלטה בו ביד רמה גילה אדרעי. אדרעי היא אחת ממנהיגות העובדים הבולטות והמשפיעות במגזר הציבורי. שתי הקדנציות שמילאה בראשות ועד העובדים של רכבת ישראל היו סוערות. כהונתה הראשונה החלה בשנת 2010 ולמשך שנתיים עד שהודחה בידי ההסתדרות; ובספטמבר 2017 היא נבחרה שנית לתפקיד, לאחר שהבחירות נקבעו בעקבות פנייתה לבית הדין לעבודה עד שפרשה בשנת 2023.

בשנותיה האחרונות בחברה, הוועד כרת ברית עם אנשיה של שרת התחבורה מירי רגב ועם יו"ר הדירקטוריון שמונה על־ידה, משה שמעוני. אלו פעלו להדיח את המנכ"ל דאז מיכאל מייקסנר שהיה מוערך במשרד האוצר ונחשב למנכ"ל מקצועי שלא חושש להתעמת; וכן את אדרעי. אולם אפילו ההסתדרות הסתייגה מהדרך בה נעשו הדברים, עד כדי כך שבגלובס נחשף דיל הפרישה שלה. במסגרתו מונתה אדרעי לתפקיד של סגנית מנהלת אגף, בתמורה לכך שלא תעסוק בענייני הוועד, ולא תתמודד בבחירות. ההסכם הסודי אושר על ידי ההסתדרות והממונה על השכר באוצר דאז.

בימים האחרונים, גורמים ברכבת כבר הספיקו להתגעגע לתקופתה של אדרעי. התפוצצות הפרשה יצרה סערה מושלמת מבחינת משרד האוצר, שמזה שנים מנסה לקדם תוכניות להפרטת רכבת ישראל. שבוע ימים לאחר גל המעצרים, חשף משרד האוצר שבמסגרת חוק ההסדרים הקרוב יוצע להפריט את קווי הרכבת למפעילים פרטיים - יוזמה שצפויה להיתקל בהתנגדות פוליטית חזקה, אבל היא גם מאותתת שמה שהיה לא יהיה עוד.

גילה אדרעי / צילום: איל יצהר

גורמים בחברות ממשלתיות שעימם שוחח גלובס מספרים על הצורך בוועדים כדי להגן על זכויות העובדים, "הבעיה מתחילה כשהוועדים מנסים לנהל את החברה. הנהלות מחויבות בהיוועצות עם הוועדים לפני שינוי ארגוני, אבל בפועל זו לא היוועצות כי הם מטילים וטו ומנצחים", אומר אחד מהם. "אחר כך הם דואגים למנות לתפקידי מפתח אנשים מטעמם כדי לבסס שליטה בארגון. מנכ"ל שמגיע לחברה ממשלתית עושה תפקיד של 5 שנים. אנשי הוועד עובדים 30־40 שנה בארגון ואומרים 'אני הקבוע פה והמנכ"ל הוא הזמני'".

מחוברים ישירות לשר

והמנגנון מסתעף: "השיטה היא הרבה פעמים לפקוד אלפי עובדים למפלגה, ולא רק לליכוד, פשוט בליכוד זה מיוחצ"ן. מנכ"ל חלש יתכופף בהכרח, כי אחרי שהוועד מבקש משהו הוא גם יהיה חשוף ללחץ של יו"ר הדירקטוריון ויקבל שיחות מהשר ומיו"ר ההסתדרות. כך נוצר ציר עוקף מנכ"ל - הוועד מחובר לשר שממנה את היו"ר. אלפי עובדים שבאים להצביע בפריימריז זה בוננזה לפוליטיקאים והמנגנון הזה גורם לשיכרון כוח אצל הוועדים".

ואולם גם במערכת הפוליטית יש המבינים שמדובר בחרב פיפיות: "שר היום לא יכול לזוז בלי הוועדים והוא נתון לאין סוף לחצים ואיומים לחיסולים בפריימריז", אומר גורם הבקיא בנושא, "במובן הזה הפרשה שהתפוצצה השבוע עשויה לשנות או לכל הפחות למתן את ההשפעות. פוליטיקאים נמשכים לאנשים שמכירים הרבה אנשים אחרים, אבל מתחדדת ההבנה שזה עשוי להסתיים בזימון ללהב 433".

מנגד, ד"ר אסף בונדי, סוציולוג, מומחה ביחסי עבודה וכלכלה פוליטית מאונ' חיפה מסביר שזהו בדיוק תפקיד הוועדים: "השפעת הוועדים נעשית בדרך כלל דרך במשא ומתן להסכמים קיבוציים, אבל לא רק. גם החוק בישראל מעניק לעובדים כלים נוספים כדי להשפיע על תנאי העבודה שלהם ויש שני מנגנונים נוספים. האחד מהם הם נציגי הוועדים בדירקטוריון.

"לפי חוק חברות ממשלתיות יש לעובדים את הזכות לבחור שני נציגים לדירקטוריון בחברה ממשלתית שגודלה מעל 100 עובדים. זה נועד על מנת לאפשר לעובדים לא רק להשפיע על תנאי העבודה שלהם, אלא להשפיע על הקיימות של מקום העבודה שלהם. זאת מתוך איזושהי תפיסה של עובדים יש נקודת מבט חשובה על הנעשה במקום העבודה, וכשהוא בבעלות ציבורית, יש חשיבות שניהול הממשל התאגידי שלו יותאם גם למגוון האינטרסים של הציבור שאת חלקם מייצגים העובדים.

"מנגנון נוסף נקרא מועצת ייצור. העובדים והמעסיק מתכנסים באופן שוטף על מנת להעריך את המשימות השונות שהעובדים נדרשים לבצע, לכמת אותן וגם לתת עליהם תגמול בצורה של פרמיות כדי לתמרץ את יעילות העבודה".

תמיד יש אינטרסים

לדברי ד"ר בונדי, "ארגוני עובדים (דוגמת ההסתדרות, א.ז) גם פועלים בפוליטיקה, וזה אחד היתרונות שלהם - הם מקבצים הרבה אנשים יחד כדי לקדם אינטרסים רחבים באמצעות מפלגות שיש בהן בחירות. אנחנו יודעים שבעלי הון, למשל, או תאגידים גדולים - יש להם גישה לפוליטיקאים ביום יום. למה שיו"ר ארגון עובדים גדול לא תהיה לו גם את האפשרות הזאת? כמובן במסגרת המינהל התקין.

"ארגוני העובדים עשו את זה תמיד, גם בישראל, גם בארצות הברית וגם במדינות אירופה אחרות. בעבר ועדי העובדים וארגון העובדים פעלו פחות או יותר במשותף לקדם מדיניות, בעיקר דרך מפלגת העבודה, שהייתה מפלגת השלטון עד 77. אלא שהיא התרחקה בהדרגה מייצוג האינטרסים של העובדים ובחרה להיות, אם תרצה, מפלגה של מעמד הביניים או המעמד הביניים הגבוה.

"החל מתחילת שנות ה־2000 החלו ארגוני עובדים להתקרב למפלגות שייצגו יותר טוב את האינטרסים שלהם. עכשיו, לצד זה שארגוני העובדים בישראל, ובעיקר ההסתדרות, מאוד מאוד נחלשו בתחילת שנות התשעים, זה דחף את ארגוני העובדים לליכוד. קודם כול - הם מקבלים מרחב להשפעה באמצעות הפריימריז. שנית, הם מוצאים יותר ויותר קשב לצרכים ולאינטרסים מיידיים".

פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, מציע מבט מפוכח: "ההנחה היא שיש מנגנון פוליטי להחלטות והמנגנון הפוליטי, אם אתה נורא נאיבי, הוא משקף את רצון העם, ואם אתה קצת ריאלי, אז הוא משקף רצון של מפלגה שולטת, רצון של פוליטיקאים שרוצים להבטיח לעצמם ג'וב. לאחר מכן, רצון של פוליטיקאים ליצור קשרים טובים עם בעלי הון. מערכת היחסים הקיבוצית (מול הוועדים, א.ז) היא מסלול מקביל שפועל בקוד אחר וגם שם יש אינטרסים.

"ישראל היא המדינה הכי ריכוזית בעולם דרך הממונה על השכר - ועל שכר עובדים בשירות הציבורי. אם היית מספר לי שהדמוקרטיה מעולה ומשוכללת שלכל בן אדם יש פה וקול אחד וההשפעה שווה על כל תהליכי קבלת ההחלטות, אז באמת ליבי היה שוטט על איך העובדים יושבים על השאלטר ומקלקלים את כל הדמוקרטיה. אבל אם אתה מסתכל על זה שבאופן כללי המערכת הפוליטית היא מערכת שתמיד עובדת לפי אינטרסים בין קבוצות אינטרסים ולא כל קבוצות האינטרסים באות במעמד שווה, אז זה אחרת".

ד"ר בונדי מוסיף כי "ההסתדרות היום מייצגת שיעור קטן יותר של העובדים במשק ולכן גם מייצגת אינטרסים משתנים: פחות מדיניות חברתית ויותר אינטרסים של העובדים המאוגדים. בתהליך ההתכנסות של ההסתדרות גם עצמאות של ועדי העובדים הופכת גדולה יותר. זאת מאחר ואל מול ההיקף שההסתדרות מייצגת, המשקל היחסי שלהם הוא גדול יותר, ובהתאם גם ההשפעה שלהם היא גדולה יותר ולכן הם מקבלים יותר ויותר עצמאות.

"קל לראות אותם כמו מושחתים, כבעלי פריבילגיות. עכשיו אין ספק, זאת פריווילגיה להיות מאורגן. אבל זאת פריווילגיה שהם נלחמים עליה מול כוחות לא קטנים. בשורה התחתונה, הפוליטיקה הופכת לאסטרטגיה יותר ויותר מרכזית של ועדי עובדים, בעיקר מכיוון שהלגיטימציה לכוח אחר כמו שביתות הולכת ויורדת"

***חזקת החפות: ארנון בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עזרא גבאי ויתר העצורים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות