רה''מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן האיר זרקור היום (ג') על כשל מבני שנמשך עשרות שנים: מדינת ישראל, המצויה במלחמת קיום ומוקפת אויבים, מעולם לא אישרה תפיסת ביטחון לאומי רשמית. דוח המבקר, השביעי בסדרת "חרבות ברזל", מטיל אחריות על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם ב-2017-2018 תהליך לגיבוש תפיסה אך לא השלים אותו, ועל כל ראשי המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מאז 2008.
● שולחן המשא־ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?
● 30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה
"הדוח מעלה כשל רב-שנים בו הדרג המדיני לדורותיו לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים", ביקר אנגלמן. "במצב כזה, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו, לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת".
הדוח מעלה את השאלה האם היה קשר בין היעדר תפיסה רשמית לכשל ב-7 באוקטובר. "ייתכן שאילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה, הדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים ודנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות", נכתב בדוח. "כפועל יוצא מכך, ייתכן שהייתה מוגדרת אסטרטגיה אחרת לגבי אופן ההגנה על גבולות המדינה, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בהגנה על גבול עזה ב-7.10.23".
המבקר אף מזהיר כי "הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10, ואף חמור מכך".
"המל"ל לא מימש את תפקידו"
מה המשמעות המעשית של היעדר תפיסת ביטחון לאומית? הדוח מתאר מציאות בעייתית המתייחסת לממשק שבין מערכת הביטחון לממשלה: צה"ל נדרש לתכנן בעצמו את תוכניות העבודה ובניין הכוח "בעיקר בהתאם להבנתו את המצב", ללא מצפן אסטרטגי מאושר. הדוח מביא דוגמה להמחשה משנת 2020: צה"ל בפיקוד הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי הוציא לפועל תוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון נפתלי בנט הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני-ביטחוני.
היעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים ושל סנכרון יעיל בין גופי הביטחון מביא ל"היווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה, ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים", מתאר הדוח.
משרד המבקר מזכיר את ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שגם היא זיהתה את הבעיה: "הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד".
ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה להתייחסות מיוחדת בדוח: "נתניהו, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי בשנים 2017-2018 ופעל להטמעתה, לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות", נכתב בדוח. אנגלמן עצמו הדגיש: "זאת, חרף החשיבות והצורך שהוא (נתניהו) בעצמו הכיר בה. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב".
גם ראשי המועצה לביטחון לאומי לא מילאו את תפקידם החוקי על פי ממצאי הביקורת. "ראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008 לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו", נקבע בדוח.
ביוני האחרון, לקראת סיום הביקורת, נחקק חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, הקובע שהמל"ל יגבש הצעת אסטרטגיה עם כינון ממשלה חדשה, והממשלה תאשר אותה בתוך חמישה חודשים. עם זאת, אנגלמן ממליץ כי "ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה".