גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא בכל מקום מתאים לצופף": באוצר רוצים צפיפות מסביב לתחנות הרכבת

משרד האוצר מקדם בחוק ההסדרים התניה של הקמת פרויקטים תחבורתיים ברמת צפיפות הבינוי מסביבם ● לפי התוכנית, בשלב הראשון מינהל התכנון יגבש תוכנית לצפיפות רצויה בכל אזור, ובשלב השני תקצוב הפרויקט יותנה בעמידה ביעדים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka
רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka

במשרד האוצר שואפים לצופף את הבינוי סביב תחנות רכבת ורכבות קלות. הרעיון הוא להחיל את עקרונות תמ"א 70 - תוכנית המתאר הארצי שגובשה לצורך העצמת הבנייה סביבת תחנות המטרו - גם ליתר פרויקטי התחבורה.

ראיון | מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"
עוד 2% למס היסף: האיום על משקיעי הנדל"ן חוזר. האם הוא יעבור?

בהצעה שמופיעה בטיוטת חוק ההסדרים מציעים באוצר להתנות את הקמת הפרויקטים בבינוי צפוף, ולמדוד את חברות התחבורה הממשלתיות על פי הצלחתן בבינוי בסביבת התחנות.

1המטרה: מימוש הפוטנציאל של מרחב התחנות

לפי האוצר, השקעות המדינה בתשתיות שכוללות מטרו, רכבות קלות ומערכות מטרוניות הן "מהגבוהות בתולדותיה", ואולם מזהירים שם ש"ללא תכנון מושכל סביב התחנות ונתיבי המערכות, נמנע מימוש הפוטנציאל הכלכלי והתחבורתי הגלום בהן. בפועל, בעוד שהמדינה משקיעה משאבים ניכרים בהקמת מערכות הסעת המונים, התכנון במרחבים הסובבים אותן נותר לעתים דל, לא מסונכרן, או בעל ניצול נמוך של הקרקע".

לפי האוצר, "מצב זה מביא לכך שההשקעה הציבורית בתחבורה אינה מניבה את התועלות המלאות האפשריות - הן מבחינת צפיפות, הן מבחינת כדאיות כלכלית, הן מבחינת שימוש יעיל בתשתית התחבורתית, והן מבחינת איכות חיים עירונית". לכן מציעים באוצר לקבוע מדיניות ממשלתית שתייצר תיאום בהשקעות בתחבורה הציבורית לבין התכנון והפיתוח הכלכלי במרחב התחנות לפי קביעת מדיניות תכנונית ותקצוב ממוקד.

2איך זה יעבוד: מינהל התכנון יגדיר סף ציפוף מינימלי

על פי ההצעה, יוטל על מינהל התכנון, בתיאום עם אגף תקציבים, להכין תוכנית מדיניות המעצימה זכויות בנייה בהתאם לעקרונות תכנון מוטה תחבורה ציבורית, תוך ניצול יעיל של הקרקע במרחב מערכות תחבורה עתירות נוסעים. לאחר אישור תוכנית המדיניות יקדם מינהל תכנון תוכנית מתאר ארצית במרחב בהתאם להמלצות תוכנית המדיניות.

לאחר שמינהל התכנון יגדיר את סף הציפוף המינימלי, לא יקודמו פרויקטים תחבורתיים אם סביבת התחנות לא תעמוד בסף הזה. גם התקצוב של מערכות הסעת המונים יותנה בעמידה בתוכנית ופרויקטים יתועדפו בהתאם.

נוסף לכך, חברות התשתית הממשלתיות כמו רכבת ישראל, נת"ע ונתיבי איילון יצטרכו לעמוד ביעדים שנתיים ויתומרצו על קידום, פיתוח ושיווק נדל"ן במרחב אמצעי התחבורה שבאחריותן.

חלק מהמוטיבציה להצעה נובע מתוך העובדה שתחנות רבות של רכבת ישראל ממוקמות מחוץ לערים משום ששם קל יותר לקדם בנייה עם מיעוט התנגדויות וקונפליקטים. ההצעה נועדה לתמרץ את הרכבת לבנות את התחנות במרכזי הערים ולכל הפחות לגרום לגופי התכנון והביצוע לצופף את הבנייה סביב התחנות הקיימות.

נוסף לכך, ההצעה אם תעבור, תאפשר לאוצר להתמודד עם דרישות פוליטיות לתקצב מערכות הסעת המונים בקווים לא כדאיים מבחינה כלכלית משום שהכדאיות נבחנת בין היתר על ידי תחזית השימוש בקו לפי מספר הנוסעים - כשהצפיפות נמוכה, הכדאיות יורדת ולהיפך. כך למשל, עמדת האוצר הייתה שקו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת אינו כדאי ובתחילה הציעו לבטל את הפרויקט ולאחר מכן לשנמך אותו מרכבת קלה למטרונית - כל ההצעות הללו נדחו בין היתר בעקבות התערבות פוליטית.

3הביקורת: "דריסה נוספת של הרשויות המקומיות"

ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת פלאנט, מברך על היוזמה. לדבריו, התוכנית היא צעד בכיוון הנכון: "אני חושב שזה יכול לעשות הרבה טוב אף שיש הרבה אתגרים בדרך. למשל, את רוב תוכניות התחבורה מקדמים בוות"ל, שם ניתן לתכנן רק את זכות הקרקע. זאת ועוד, לפי החוק והתקנות היום אסור לבנות מעל מסילות רכבת בעוד שבעולם זה מאוד מקובל, בלונדון ניתן לראות בניינים שלמים מעל התחנות והמסילות.

"אתגר נוסף ומשמעותי הוא שקשה יותר לצופף מרחב קיים מאשר לבנות אזור חדש, וצריך לייצר כדאיות ליזמים, בשונה ממסי המטרו שהם לא הגיוניים לדעתי".

לעומתו, יעל דורי ראש תחום התכנון ב"אדם טבע ודין", מסבירה שתכנון משולב תחבורה ציבורית הוא דבר נכון אבל המימוש של העיקרון לוקה בחסר בהצעה. "יש תוכניות טובות בגוש דן ובירושלים אבל הסעיף שקובע שאין אפשרות להוריד כלפי מטה את סף הצפיפות הוא מאוד בעייתי כי בתכנון תמיד צריך שיהיה יוצא דופן. לא בכל מקום זה מתאים, למשל במרחב הררי", אומרת דורי.

לדבריה, "הארץ נהפכת ליער של מגדלים חסרי זהות שמשנים את המרקמים העירוניים למקומות סתמיים, מאיימים וחסרי זהות. תכנון צריך להיות כולל, לא רק לפי עקרון של ציפוף ליד מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) אלא להתחשב במערך התנועה הרגלית לדוגמה, בשימושים, באופי ונתוני המקום.

"כשייסדו את הוותמ"ל, לקח להם 10 שנים להבין שאי־אפשר לתכנן רק מגורים. כך זה עלול להיות עם הציפוף המוצע סביב קווי התחבורה באופן קשיח. זה לא תכנון ראוי ולא ישמור על איכות החיים ביישובים העירונים בעתיד".

גם יוגב שרביט, מומחה לכלכלה אורבנית מחברת בילד אסטרטגיה אורבנית, מעלה קשיים בתוכנית: "מדובר על דריסה נוספת של הרשויות המקומיות לקבוע את התכנון בתחומן. וכמו שתמ"א 38 יצרה מערכת תמריצים שבסופו של דבר הרשויות היו צריכות להתמודד עם המשמעויות שלהן, גם תוכנית כזאת תייצר את אותן בעיות. היה עדיף אם המדינה לא הייתה משקיעה בתוכנית כלל ארצית והייתה מעבירה לרשויות הרלוונטיות תקציבים לקידום תוכניות מקומיות שתפורות למידותיהן ולצרכיהן.

"מצד שני, המדינה מכתיבה כללים שבפועל לא יאפשרו הקמה של מתע"ן ברבות מהרשויות בישראל, כי רף הכניסה הכלכלי של מתע"ן לא נמוך בכלל. זו כמובן גישה שגויה ביסודה משום שעקרון הביקוש המושרה מדבר על כך שאם מייצרים תשתיות תחבורה עם תועלת גבוהה למשתמשים על פני האלטרנטיבות - הם ישתמשו בה. זה מתחיל משבילי אופניים מופרדים בתוך ערים, נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים שמקצרים זמני נסיעה בתח"צ ונגמר באמצעי תחבורה רבי קיבולת שמאפשרים תנועה מהירה בין מוקדים.

"תחבורה היא קטליזטור משמעותי ואם רוצים לייצר שינויים במרחב, כמו למשל לעודד התחדשות עירונית, לעודד ציפוף, הקמה של אמצעי תחבורה רבי קיבולת היא כלי לעשות זאת. המדינה יצרה פה משחק של ביצה ותרנגולת - לא יאפשרו מתע"ן עד שיגיעו לרף, אבל ייתכן שבלי המתע"ן לא יגיעו אליו".

עוד ביקורת מפנה שרביט למדינה שמייצרת מערך של כללים שהיא לא מחילה על עצמה. לדבריו, "יש לא מעט מוקדים לאורך התוואי של תמ"א 70 שאין בהם כלום - והמדינה הציבה בהם תחנות בשביל שהן יהיו מחוללות הביקושים באותם מקומות. איפה המקומות האלה? במקומות שבהם יש קרקע של המדינה והיא צפויה להרוויח מזה. איפה אין קרקע של מדינה? באזורי התחדשות עירונית שם רוב הקרקע פרטית.

"ולבסוף, הרצון שחברות תחבורה יהיו יזמיות נדל"ן לא מוצלח. חברות תחבורה צריכות להתמקד במה שהן טובות בו - תחבורה. זה נכון למקרה של אגד ונצבא ונכון לרכבת ישראל שהיא היחידה שעוסקת גם בנדל"ן".

עוד כתבות

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר - הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים. כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, הצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם נחקר בחשד לשחיתות

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הוא ראש העירייה שעוכב לחקירה ביום שני בחשד לשחיתות ● יחד איתו עוכבו לחקירה גם עוזריו וראשי אגפים בעירייה ● עפ"י החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה במלחמה הועברו לאנשי עסקים ולספקים המקורבים לגלאם, תמורת טובות הנאה שקיבלו בכירים בעירייה

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

קרן נויבך / צילום: מיכה לובטון

התוכנית שיורדת אחרי 17 שנה: קרן נויבך מסיימת להגיש את "סדר יום" ברשת ב'

העיתונאית קרן נויבך מסיימת את תפקידה כמגישת התוכנית "סדר יום" בכאן חדשות ברשת ב' ● נויבך תמשיך את עבודתה בתאגיד השידור הישראלי ותעמיק ביצירה דוקומנטרית ובהסכת יומי שיעלה בחודשים הקרובים לשידור

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

לא רק איראן: מרוץ החימוש הגרעיני המתחדש שיעלה לארה"ב כטריליון דולר

אמנת סטארט, שגובשה לאחר המלחמה הקרה במטרה להגביל את ארסנל הגרעין של ארה"ב ורוסיה, תפקע השבוע ● מוסקבה מחזיקה אומנם ביתרון כמותי, אבל טראמפ מהמר על "סדר עולמי חדש" שכולל את סין - שגם היא, מצידה, דוהרת קדימה עם מאות ראשי קרב גרעיניים