חיסונים / אילוסטרציה: Shutterstock, Treecha
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
הורים הבוחרים שלא לחסן את ילדיהם, מתמודדים עם אתגרים מורכבים מול רשויות המדינה. גופי הבריאות, הרווחה והמשפט נוקטים לרוב גישה אחידה, לפיה טובת ילד במצב בריאותי תקין היא לקבל את החיסונים המומלצים על-ידי מערכת הבריאות, במיוחד במצבי חירום רפואיים כגון פציעה המחייבת חיסון טטנוס.
● נתבע בחצי מיליון שקל עבור שבועיים של נישואים. מה קבע בית המשפט?
● האם אישה שהתעמרה בילדיה זכאית לתבוע מהם סיוע כלכלי?
השבוע נדרש בית המשפט לענייני משפחה בטבריה להכריע בבקשה דחופה שהגישה המדינה, במטרה לכפות מתן חיסון טטנוס לילד בן שבע וחצי למרות התנגדות הוריו.
הילד הובא למרפאה האזורית על-ידי הוריו, לאחר שנפצע מנפילה מקורקינט ונחתך בגבה. מאחר שהפציעה הייתה במגע עם אדמה העלולה להיות מזוהמת, הוסבר להורים כי יש צורך במתן חיסון נגד חיידק הטטנוס.
מדובר במחלה זיהומית חריפה, הנגרמת על-ידי חיידק נפוץ מאוד בסביבה, שיכול לחדור לגוף דרך פצעים מזוהמים. המחלה מתבטאת בהתכווצויות שרירים קשות, לרבות שרירי הנשימה, ועלולה להוביל לסיבוכים חמורים ואף למוות. שיעור התמותה ללא טיפול עומד על 100%, אך גם בקרב חולים שקיבלו טיפול מבלי שחוסנו, שיעור התמותה נותר גבוה, וכל אדם חמישי ימות מהמחלה. מתן החיסון מומלץ בתוך 72 שעות מהפציעה, אך יעיל גם עד 21 יום לאחר מכן, והסיכון הכרוך בו נחשב נמוך מאוד.
ההורים "ירדו למחתרת"
למרות שההורים קיבלו הסבר רפואי מלא, הם הביעו התנגדות עקרונית לחיסונים, וציינו כי הילד, כמו ארבעת אחיו, לומד בחינוך ביתי, ולכן הוא חשוף פחות להידבקויות.
ההורים הבינו שהמדינה מתכוונת לפנות לבית המשפט כדי לכפות את מתן החיסון, ושבמקרים דומים בעבר בתי המשפט נענו לבקשות המדינה, ולכן פשוט "ירדו למחתרת".
רשויות הרווחה עדכנו את בית המשפט כי המשפחה נמצאת במנוסה, וכי הקשר עמה נותק. לדברי העובדת הסוציאלית, ההורים חשים שהמדינה טמנה להם מלכודת כאשר פנו לבקש עזרה רפואית, ובתמורה נכפה עליהם טיפול רפואי שאינם מעוניינים בו. כמו כן, ההורים לא מאמינים שבית המשפט יקשיב להם ברצינות, אלא שמדובר ב"סיפור סגור" שתוצאתו ידועה מראש, ושהדיון נערך רק "בשביל הפרוטוקול".
העובדת הסוציאלית הציגה בפני בית המשפט את הקושי שבניסיון לאכוף חיסונים בכפייה, במיוחד כאשר מדובר בהורים נורמטיביים שאיבדו אמון במערכת. היא ציינה כי קיים ספק אם מבחינה מעשית ניתן יהיה לאתר את המשפחה ולבצע את פסק הדין במסגרת הזמן של 21 יום ממועד הפציעה.
בנוסף, הרווחה הביעה דאגה מההשלכות העתידיות של כפייה משפטית, מחשש שבפעם הבאה שילד ייפצע, ההורים לא יפנו לטיפול רפואי, והדגישה את החשיבות שבבניית אמון מול ההורים במקום כפייה.
בית המשפט קיבל את עמדת הרווחה
בית המשפט קיבל את עמדת העובדת הסוציאלית וקבע כי ההורים לא יחויבו לחסן את הילד, בתנאי שיביאו אותו לבדיקה רפואית יומית לאיתור תסמיני הדבקה עד תום 21 יום מהפציעה, כדי להבטיח שלא חלה.
לאור החשש העקרוני שהוצאת צווים שיפוטיים, וביתר שאת תוך מעורבות משטרתית, ירתיעו הורים מפנייה לקבלת טיפול רפואי, ובכך יגרמו לפגיעה פוטנציאלית בילדים נוספים - בית המשפט לא הסתפק במתן פסק הדין יוצא הדופן על נסיבותיו הפרטניות, והוסיף פנייה כללית לגורמי הבריאות, הרווחה והמשפט במדינה, בבקשה לבחון גישה מערכתית רחבה, שמטרתה בניית אמון עם הורים המסרבים לחיסונים.
בהקשר זה הדגיש בית המשפט כי יש להבחין בין משפחות הפועלות לטובת ילדיהן - לבין מקרים שבהם ההתנגדות לחיסונים היא חלק ממערך של הזנחה. כמו כן, יש להתחשב בנתונים הפרטניים של כל מקרה, לרבות סוגי החיסונים (אין דין חיסון קורונה כדין חיסון כלבת), תופעות הלוואי הנלוות לכל חיסון, הסיכונים הכרוכים בו והאפשרות למתן טיפול במקרה של התפרצות מחלה.