גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסקנדינביה לוקחים צעד אחורה מהשאיפה ל"חברה ללא מזומנים"

מדינות צפון אירופה, שהובילו את מהפכת התשלומים הדיגיטליים, משנות כיוון בזהירות ● הביטחון הכלכלי והחשש ממתקפות סייבר ומתרחיש של מלחמה אזורית - מחזירים את המזומן למרכז השיח ● במקביל, האיחוד האירופי מגביר רגולציה על עסקאות במזומן לצמצום הון שחור

''חוברת ההתגוננות האזרחית'' שפורסמה בשבדיה בשנה שעברה כהכנה לציבור למקרה של משבר או מלחמה / צילום: ap, Mimmi Montgomery
''חוברת ההתגוננות האזרחית'' שפורסמה בשבדיה בשנה שעברה כהכנה לציבור למקרה של משבר או מלחמה / צילום: ap, Mimmi Montgomery

עד לאחרונה, "חברה ללא מזומנים" הייתה חזון המשותף למדינות הנורדיות ולכמה כלכלות מפותחות ברחבי העולם. העסקאות האלקטרוניות הועדפו על ידי הבנקים המרכזיים והממשלות, שהפכו את השימוש בתשלומים דיגיטליים (העברות אלקטרוניות, תשלום דרך הנייד, כרטיסי אשראי ודביט) לנגיש וחסר־עמלות. בדנמרק צריכים כיום כרטיס אשראי כדי לשלם עבור הביקור בשירותים הציבוריים בתחנות הרכבת, בנורבגיה מעבירים כסף באמצעות טלפון נייד בדוכני תפוחי אדמה בצידי הדרכים ובשבדיה סך השטרות והמטבעות במחזור מהווים רק 1% מהתמ"ג - שיא עולמי.

בעיית המזומן חוזרת לשולחן: האם הפעם המדינה תצליח לייבש את הכלכלה השחורה
מאות מיליארדים ש"נעלמים" בשנה: מאחורי המאבק של המדינה בהון השחור

זה לא קרה במקרה. ה"ריקסבנק" השבדי, למשל, הוביל מהלך נחוש ועקבי שנועד להקל על הציבור להשתמש בתשלומים אלקטרוניים, בנה תשתית בין־בנקאית לעניין, פטר מעמלות ודחף את הציבור הצייתני לכיוון זה. התוצאה: רק 10% מהעסקאות בחנויות בשבדיה בשנה שעברה היו במזומן, בהשוואה ל־40% מהעסקאות ב־2012.

היתרונות שהוא ובנקים מרכזיים אחרים ראו במהלך היו יצירת "כלכלה ללא חיכוכים", שבה חוסר רגעי במזומן אינו מטרפד עסקאות, ובעיקר פיקוח מלא על מסלולי ומקורות הכסף בכלכלה השבדית כדי להילחם בהון שחור ובהעלמות מס. תוך כדי, גם הוקטנו הסיכונים הכרוכים בשימוש במזומן - אובדן של סכומי כסף גדולים, גניבה ושוד. בדנמרק, למשל, השנה שעברה הייתה השלישית ברציפות ללא מקרים של ניסיונות שוד של כספומטים, בין היתר משום שהסכומים הנמצאים בהם קטנים מדי. המשיכה המקסימלית עומדת על 2,000 קרונות דניות (כ־1,000 שקל), לדנים רבים פשוט אין צורך במזומן רב יותר.

דווקא הנורדיות מצננות את ההתלהבות

האטרקטיביות של מהלכים אלו הובילו גם מדינות אחרות לנסות ולצמצם את השימוש במזומן כמה שניתן. במדינות שונות הוטלו מגבלות נוקשות על סכום עסקאות במזומן, פעילויות שונות כמו גביית שכר דירה מחייבות העברה דיגיטלית וחלה חובת דיווח על מזומנים או החזקות של זהב וכסף. גם בישראל יזם משרד האוצר שורה של תקנות לצמצם את גובה המזומנים שניתן להחזיק בבית, ובחוק ההסדרים הנוכחי נכללים שינויי חקיקה בנושא. ייתכן כי בניגוד למצב בעבר, אז פוליטיקאים טִרפדו את היוזמה, היא תאושר לתקציב השנה הבאה.

אבל בינתיים, דווקא המדינות הנורדיות שהפכו לדוגמה עולמית בנושא קצת מצננות את ההתלהבות מכלכלה המבוססת אך ורק על תשלומים באמצעים דיגיטליים. הסיבה העיקרית היא שאלו עשויים להיות חשופים הרבה יותר למתקפות סייבר, לשיתוק של מערכות תקשורת, למרמה באמצעות מחשבים - ובעיקר החשש כי הן לא יהיו אמינות במצב של מלחמה כוללת. עד לפני שלוש שנים, החשש העיקרי במדינות אלו היה להדיר מציבור הצרכנים שכבות שלמות של מי שאין להם את הידע הדרוש כדי לנהל את כספם באופן וירטואלי בלבד, כמו קשישים. כעת מדובר בחשש ממלחמה אזורית. מדינות רבות כבר המירו את הז'רגון, והן מכוונות כעת ל"חברה דלה במזומנים".

את האיתות הברור ביותר לכך העניקה שבדיה כאשר הוציאה לאור בקיץ שעבר את "חוברת ההתגוננות האזרחית" שלה. מדובר בפרסום שהוחיה מימי המלחמה הקרה, ושנועד להכין את האוכלוסייה מה לעשות במצב של מלחמה כוללת. תסריט כזה אינו מופרך כמו שהיה בעבר, ושרי ביטחון אירופאים מזהירים את הציבור ביבשת שוב ושוב כי בתוך שלוש־ארבע שנים על אירופה להיות מוכנה למלחמה עם רוסיה. חזית אפשרית היא מדינות הגוש הבלטי שהיו שייכות לברית המועצות וחיה בהם אוכלוסייה רוסית גדולה, ומשם הדרך להתרחבות המלחמה לפינלנד ולסקנדינביה - קצרה.

המזומן תורם לתחושת הפרטיות והביטחון

בהוראות השבדיות החדשות נכתב כי יש "לשמור בבית מזומן לשבוע לפחות", כדי להתמודד עם מצב שבו הכספמוטים לא עובדים ולא ניתן לבצע תשלומים אלקטרוניים. הומלץ לציבור "לדאוג לכמה אמצעי תשלום". כחלק מההכנות, פינלנד ונורבגיה, למשל, העבירו חקיקה מיוחדת המחייבת בתי עסק לקבל מזומנים בכל מצב, והגבירו את הענישה והאכיפה בנושא. שבדיה יזמה מערכת לחלוקת מזומנים במקרה של חירום על ידי כמה בנקים גדולים. חשוב לציין כי המצב בסקנדינביה רחוק משמעותית מתמונת המצב בישראל, שבה מזומנים מהווים את הבסיס לפעילות פלילית, ולהיקף נרחב של העלמות מס ולכלכלה שחורה.

אפילו ה־OECD הכריז בפרסום רשמי במאי השנה כי יש לדאוג לשמור על המזומן כחלק מהמערכת הפיננסית הלאומית, "משום שהוא מספק לצרכנים תחושה של פרטיות, ותורם לביטחון בזמן תקלות תקשורת גלובליות הנוצרות על ידי כשל מערכתי, או סכנות הנובעות משינויי האקלים". בארגון הזכירו את התקלה בתוכנת מיקרוסופט שהביאה לשיבוש בכספוטמטים ובשירותי בנק דיגיטליים ברחבי העולם בשנה שעברה. בנוסף, כותבים מומחי הארגון, "עם המספר ההולך ועולה של מעשי מרמה פיננסיים - צרכנים המשתמשים בשירותים דיגיטליים נמצאים בסכנה גדולה יותר". לפי הארגון, בתוך חמש שנים ירד ב־20% השימוש במזומן ברחבי העולם, והוא ממשיך לרדת ב־4% מדי שנה.

הון שחור גדול יותר - חוקים נוקשים יותר

סקירה של המצב במדינות אירופיות אחרות מראה כי ככל שהמדינה מתמודדת עם יותר העלמות מס, עם מעשי מרמה של הרשויות ועם כלכלה שחורה גדולה יותר, כך החוקים נוקשים יותר. באיטליה, כחלק מצעדי הצנע והניסיון להגביר את גביית המסים, הורד תחילה סכום העסקה המקסימלית המותרת לביצוע ל־2,000 אירו. בינתיים, הממשלה העלתה אותה ל־5,000 אירו. ביוון, הסכום המקסימלי עומד באופן רשמי על 500 אירו, ותשלומי שכר דירה חייבים להיות מועברים באופן אלקטרוני.

בגרמניה, שנחשבת לאחד ממעוזי המזומנים האחרונים באירופה, אין כיום כלל הגבלה על מזומן, וניתן לקנות באופן תיאורטי בית עם חבילת שטרות גדולה, כל עוד יש תיעוד של הקונה והדבר מדווח בדוחות השנתיים. גם באוסטריה אין תקרה. לפחות בנוגע להיקף עסקאות, הדבר הולך להשתנות החל מקיץ 2027, כאשר חוק ברמת האיחוד האירופי יקבע גג של 10,000 אירו לעסקה, רק בעבור בתי עסק. החל מתאריך זה, כל סוחר ב־27 המדינות החברות באיחוד יצטרך לתעד את זהות הקונה על עסקה של יותר מ־3,000 אירו, ואם מדובר ביותר מ־10,000 אירו הוא ייאלץ לקבל אותו באופן אלקטרוני. עסקאות בין אנשים (למשל למכירת רכב יד שנייה) אינן כלולות בחוק.

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"