גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסקנדינביה לוקחים צעד אחורה מהשאיפה ל"חברה ללא מזומנים"

מדינות צפון אירופה, שהובילו את מהפכת התשלומים הדיגיטליים, משנות כיוון בזהירות ● הביטחון הכלכלי והחשש ממתקפות סייבר ומתרחיש של מלחמה אזורית - מחזירים את המזומן למרכז השיח ● במקביל, האיחוד האירופי מגביר רגולציה על עסקאות במזומן לצמצום הון שחור

''חוברת ההתגוננות האזרחית'' שפורסמה בשבדיה בשנה שעברה כהכנה לציבור למקרה של משבר או מלחמה / צילום: ap, Mimmi Montgomery
''חוברת ההתגוננות האזרחית'' שפורסמה בשבדיה בשנה שעברה כהכנה לציבור למקרה של משבר או מלחמה / צילום: ap, Mimmi Montgomery

עד לאחרונה, "חברה ללא מזומנים" הייתה חזון המשותף למדינות הנורדיות ולכמה כלכלות מפותחות ברחבי העולם. העסקאות האלקטרוניות הועדפו על ידי הבנקים המרכזיים והממשלות, שהפכו את השימוש בתשלומים דיגיטליים (העברות אלקטרוניות, תשלום דרך הנייד, כרטיסי אשראי ודביט) לנגיש וחסר־עמלות. בדנמרק צריכים כיום כרטיס אשראי כדי לשלם עבור הביקור בשירותים הציבוריים בתחנות הרכבת, בנורבגיה מעבירים כסף באמצעות טלפון נייד בדוכני תפוחי אדמה בצידי הדרכים ובשבדיה סך השטרות והמטבעות במחזור מהווים רק 1% מהתמ"ג - שיא עולמי.

בעיית המזומן חוזרת לשולחן: האם הפעם המדינה תצליח לייבש את הכלכלה השחורה
מאות מיליארדים ש"נעלמים" בשנה: מאחורי המאבק של המדינה בהון השחור

זה לא קרה במקרה. ה"ריקסבנק" השבדי, למשל, הוביל מהלך נחוש ועקבי שנועד להקל על הציבור להשתמש בתשלומים אלקטרוניים, בנה תשתית בין־בנקאית לעניין, פטר מעמלות ודחף את הציבור הצייתני לכיוון זה. התוצאה: רק 10% מהעסקאות בחנויות בשבדיה בשנה שעברה היו במזומן, בהשוואה ל־40% מהעסקאות ב־2012.

היתרונות שהוא ובנקים מרכזיים אחרים ראו במהלך היו יצירת "כלכלה ללא חיכוכים", שבה חוסר רגעי במזומן אינו מטרפד עסקאות, ובעיקר פיקוח מלא על מסלולי ומקורות הכסף בכלכלה השבדית כדי להילחם בהון שחור ובהעלמות מס. תוך כדי, גם הוקטנו הסיכונים הכרוכים בשימוש במזומן - אובדן של סכומי כסף גדולים, גניבה ושוד. בדנמרק, למשל, השנה שעברה הייתה השלישית ברציפות ללא מקרים של ניסיונות שוד של כספומטים, בין היתר משום שהסכומים הנמצאים בהם קטנים מדי. המשיכה המקסימלית עומדת על 2,000 קרונות דניות (כ־1,000 שקל), לדנים רבים פשוט אין צורך במזומן רב יותר.

דווקא הנורדיות מצננות את ההתלהבות

האטרקטיביות של מהלכים אלו הובילו גם מדינות אחרות לנסות ולצמצם את השימוש במזומן כמה שניתן. במדינות שונות הוטלו מגבלות נוקשות על סכום עסקאות במזומן, פעילויות שונות כמו גביית שכר דירה מחייבות העברה דיגיטלית וחלה חובת דיווח על מזומנים או החזקות של זהב וכסף. גם בישראל יזם משרד האוצר שורה של תקנות לצמצם את גובה המזומנים שניתן להחזיק בבית, ובחוק ההסדרים הנוכחי נכללים שינויי חקיקה בנושא. ייתכן כי בניגוד למצב בעבר, אז פוליטיקאים טִרפדו את היוזמה, היא תאושר לתקציב השנה הבאה.

אבל בינתיים, דווקא המדינות הנורדיות שהפכו לדוגמה עולמית בנושא קצת מצננות את ההתלהבות מכלכלה המבוססת אך ורק על תשלומים באמצעים דיגיטליים. הסיבה העיקרית היא שאלו עשויים להיות חשופים הרבה יותר למתקפות סייבר, לשיתוק של מערכות תקשורת, למרמה באמצעות מחשבים - ובעיקר החשש כי הן לא יהיו אמינות במצב של מלחמה כוללת. עד לפני שלוש שנים, החשש העיקרי במדינות אלו היה להדיר מציבור הצרכנים שכבות שלמות של מי שאין להם את הידע הדרוש כדי לנהל את כספם באופן וירטואלי בלבד, כמו קשישים. כעת מדובר בחשש ממלחמה אזורית. מדינות רבות כבר המירו את הז'רגון, והן מכוונות כעת ל"חברה דלה במזומנים".

את האיתות הברור ביותר לכך העניקה שבדיה כאשר הוציאה לאור בקיץ שעבר את "חוברת ההתגוננות האזרחית" שלה. מדובר בפרסום שהוחיה מימי המלחמה הקרה, ושנועד להכין את האוכלוסייה מה לעשות במצב של מלחמה כוללת. תסריט כזה אינו מופרך כמו שהיה בעבר, ושרי ביטחון אירופאים מזהירים את הציבור ביבשת שוב ושוב כי בתוך שלוש־ארבע שנים על אירופה להיות מוכנה למלחמה עם רוסיה. חזית אפשרית היא מדינות הגוש הבלטי שהיו שייכות לברית המועצות וחיה בהם אוכלוסייה רוסית גדולה, ומשם הדרך להתרחבות המלחמה לפינלנד ולסקנדינביה - קצרה.

המזומן תורם לתחושת הפרטיות והביטחון

בהוראות השבדיות החדשות נכתב כי יש "לשמור בבית מזומן לשבוע לפחות", כדי להתמודד עם מצב שבו הכספמוטים לא עובדים ולא ניתן לבצע תשלומים אלקטרוניים. הומלץ לציבור "לדאוג לכמה אמצעי תשלום". כחלק מההכנות, פינלנד ונורבגיה, למשל, העבירו חקיקה מיוחדת המחייבת בתי עסק לקבל מזומנים בכל מצב, והגבירו את הענישה והאכיפה בנושא. שבדיה יזמה מערכת לחלוקת מזומנים במקרה של חירום על ידי כמה בנקים גדולים. חשוב לציין כי המצב בסקנדינביה רחוק משמעותית מתמונת המצב בישראל, שבה מזומנים מהווים את הבסיס לפעילות פלילית, ולהיקף נרחב של העלמות מס ולכלכלה שחורה.

אפילו ה־OECD הכריז בפרסום רשמי במאי השנה כי יש לדאוג לשמור על המזומן כחלק מהמערכת הפיננסית הלאומית, "משום שהוא מספק לצרכנים תחושה של פרטיות, ותורם לביטחון בזמן תקלות תקשורת גלובליות הנוצרות על ידי כשל מערכתי, או סכנות הנובעות משינויי האקלים". בארגון הזכירו את התקלה בתוכנת מיקרוסופט שהביאה לשיבוש בכספוטמטים ובשירותי בנק דיגיטליים ברחבי העולם בשנה שעברה. בנוסף, כותבים מומחי הארגון, "עם המספר ההולך ועולה של מעשי מרמה פיננסיים - צרכנים המשתמשים בשירותים דיגיטליים נמצאים בסכנה גדולה יותר". לפי הארגון, בתוך חמש שנים ירד ב־20% השימוש במזומן ברחבי העולם, והוא ממשיך לרדת ב־4% מדי שנה.

הון שחור גדול יותר - חוקים נוקשים יותר

סקירה של המצב במדינות אירופיות אחרות מראה כי ככל שהמדינה מתמודדת עם יותר העלמות מס, עם מעשי מרמה של הרשויות ועם כלכלה שחורה גדולה יותר, כך החוקים נוקשים יותר. באיטליה, כחלק מצעדי הצנע והניסיון להגביר את גביית המסים, הורד תחילה סכום העסקה המקסימלית המותרת לביצוע ל־2,000 אירו. בינתיים, הממשלה העלתה אותה ל־5,000 אירו. ביוון, הסכום המקסימלי עומד באופן רשמי על 500 אירו, ותשלומי שכר דירה חייבים להיות מועברים באופן אלקטרוני.

בגרמניה, שנחשבת לאחד ממעוזי המזומנים האחרונים באירופה, אין כיום כלל הגבלה על מזומן, וניתן לקנות באופן תיאורטי בית עם חבילת שטרות גדולה, כל עוד יש תיעוד של הקונה והדבר מדווח בדוחות השנתיים. גם באוסטריה אין תקרה. לפחות בנוגע להיקף עסקאות, הדבר הולך להשתנות החל מקיץ 2027, כאשר חוק ברמת האיחוד האירופי יקבע גג של 10,000 אירו לעסקה, רק בעבור בתי עסק. החל מתאריך זה, כל סוחר ב־27 המדינות החברות באיחוד יצטרך לתעד את זהות הקונה על עסקה של יותר מ־3,000 אירו, ואם מדובר ביותר מ־10,000 אירו הוא ייאלץ לקבל אותו באופן אלקטרוני. עסקאות בין אנשים (למשל למכירת רכב יד שנייה) אינן כלולות בחוק.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-9%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"