מהגרים שנכנסו לבריטניה דרך צרפת / צילום: Reuters, Gareth Fuller
לפני כעשור התייצבה ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, בפני הבוחרים, ונימקה את שינוי הכיוון האידיאולוגי שלה בתחום ההגירה: "הניצול לרעה של חוקי ההגירה מסכן את מודל מדינת הרווחה שלנו", אמרה הפוליטיקאית הסוציאל-דמוקרטית. בעוד שעמיתיה בגרמניה, בספרד או בהולנד תמכו באותה תקופה בקבלת מבקשי מקלט, ובהענקת תמיכה סוציאלית בזמן שבקשותיהם מתבררות, דנמרק שיגרה מסר ברור: לא אצלנו.
● ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה
● 6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"
מאז הוחרפו בהדרגה הצעדים של דנמרק נגד מבקשי מקלט ומהגרים לא-חוקיים, וכעת הם כוללים חיפוש קפדני בכליהם כדי למצוא תכשיטים או מזומנים שיוכלו לסייע להם לממן את השהות; גירוש על הגבול של מבקשי מקלט שמנסים להיכנס ממדינה אחרת; השעיית איחודי משפחות והענקה מינימלית וזמנית בלבד של הגנה למבקשי מקלט; גם הסיכוי לקבל אזרחות הוא נמוך מאוד.
הצעדים והמסר הפכו את דנמרק לחריגה אירופית: רק כמה רבבות בקשות מקלט הוגשו במדינה מאז 2015, לעומת יותר ממיליון וחצי בגרמניה לבדה. במידה רבה, התנאים הקשוחים למבקשי מקלט כבר היו שם לפני כן. כבר שני עשורים דנמרק אינה מאפשרת לצעירים עד גיל 24 להתחתן ולהביא בני זוג זרים למדינה (בשם המלחמה בנישואי-קרובים). זו נחשבת לתגובת-נגד להגירה המוגברת של שנות ה-80 מלבנון ומסומליה, שהביאה לפריחתה של "מפלגת העם הדנית" בשנות ה-2000 ולשינוי המדיניות מוקדם יותר מאשר במדינות אחרות. שאלות של אינטגרציה עדיין מככבות בסדר היום הלאומי, אבל הבעיה חריפה פחות מאשר במדינות אחרות בסביבתה הקרובה של דנמרק. בהתאם לכך, נכון לבחירות האחרונות, דנמרק הייתה אחת המדינות האירופיות היחידות שבהן הימין הקיצוני לא התחזק.
החרגה ממדיניות האיחוד
את המדיניות העצמאית שלה בנושא חייבת דנמרק לכך שדרשה - וקיבלה - החרגה (Opt-Out) ממדיניות הפליטים והגבולות המאוחדת של האיחוד האירופי. המדיניות של הונגריה, למשל, קיצונית אף יותר, אך בשל המחויבות של בודפשט למדיניות האחידה היא נתקלת בקנסות של מיליארדים ובעימות חזיתי עם הנציבות האירופית.
כעת, "המודל הדני" זוכה לעדנה במערכת הפוליטית האירופית, שחווה טלטלה כבדה בעקבות המשך ההגירה הלא-חוקית. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, אמר בקיץ האחרון כי "המודל הדני צריך לשמש לנו כדוגמה", כשאירח את פרדריקסן בברלין. בימים האחרונים תפסה את הכותרות בבריטניה הכוונה של שרת הפנים החדשה, שבאנה מחמוד, "לאמץ את המודל הדני" גם בממלכה המאוחדת. הממשלה הבריטית נואשת ליוזמות חדשות, על רקע סקרים ששוברים שיאי אי-פופולריות בתמיכה בה, והתחזקות מפלגת "הרפורמה" הימנית בהובלת נייג'ל פאראג'.
דעת הקהל הבריטית, כך נראה, מתנגדת לחבילות הקליטה הנדיבות יחסית שבריטניה מעניקה למבקשי מקלט, הכוללים גם מהגרים לא-חוקיים (הליך הבירור מי פליט ומי מהגר עשוי לארוך זמן רב), שכוללות לינה במלונות על חשבון משלם המסים משום שאין די מקלטים לפליטים.
בשנה שהסתיימה ביוני 2025 הוגשו יותר מ-110 אלף בקשות מקלט בבריטניה. כ-40 אלף מהן הוגשו על ידי מי שמכונים בממלכה "אנשי הסירות": מי שנכנסו באמצעות שיט בסירות גומי מצרפת. הסכמים שונים עם צרפת לא הצליחו נכון לעכשיו לבלום את הזרם. הדבר הוביל לגאות בסקרים למפלגת "הרפורמה" של פאראג', וללחץ עצום בתוך מפלגת הלייבור, כולל דיונים פומביים על החלפת ראש הממשלה. "סטארמר סבור כי מאבק בהגירה הלא-חוקית הוא המפתח להתאוששות אלקטורלית של הלייבור", נכתב ביום ב' ב-FT, כנימוק למהלך החדש.
וכאיתות ראשון לשינוי המדיניות, שרת הפנים מחמוד (הנחשבת כחברה באגף הימני יותר בלייבור, למרות שהקפידה להפגין "סולידריות עם פלסטין" ולהשתתף בהפגנות נגד המלחמה בעזה), צפויה להציע שינוי בחוקי זכויות האדם בממלכה, במטרה לצמצם את אפשרויות השהייה של מהגרים לא-חוקיים. כך, למשל, שיקולים משפחתיים כמו ילד בממלכה הבריטית או קשרים אחרים לא ימלאו יותר תפקיד בהחלטה אם לאפשר להם להישאר על בסיס הומניטרי, וזכות הערעור שלהם על ההחלטה לגרש אותם תוגבל לערכאה אחת בלבד.
בריטניה גם תנסה להגביר הילוך במאבק לגירוש מוצלח, וצפויה להודיע כי אם אנגולה, נמיביה וקונגו לא יהיו מוכנות לקבל חזרה מהגרים לא חוקיים מבריטניה - הרי שתושביהן יעמדו בסופו של דבר בפני איסור כניסה גורף לממלכה המאוחדת. עד כה, שלוש המדינות סירבו לקבל כ-4,000 מהגרים לא-חוקיים ומי שהורשעו בפלילים מבריטניה.
צעדים נוספים בהשראה דנית הם הגדלה משמעותית של פרק הזמן הנדרש כדי שפליטים שנכנסו באופן לא-חוקי, אך שבקשת המקלט שלהם הוכרה, יוכלו להפוך לאזרחים בריטים - מחמש שנים כיום ל-20 שנה, ושלילת הסיוע במימון קורת גג וקצבאות ממבקשי מקלט שיכולים לעבוד ומסרבים לעשות זאת.
ועדה כמו בדנמרק
כמו בדנמרק, בבריטניה צפויים להעניק את זכות ההחלטה הראשונית בנוגע לבקשות מקלט לוועדה מיוחדת, "שתוכל לפסול במהירות מקרים חסרי סיכוי". מקלט יינתן באופן "זמני", ובחינה מחדש אם המצב במדינת המוצא מצדיק את הארכתו תתקיים מדי 30 חודשים. "מהגרים לא-חוקיים ופושעים זרים מנצלים לרעה את חוקי זכויות האדם שלנו", אמרה מחמוד בנימוק לרפורמה, שכלי התקשורת הגדירו "המחמירה ביותר בעשור האחרון".
השאלה הגדולה תהיה הקרב המשפטי שצפוי להתחיל כעת, כשעמותות מהשמאל וארגוני צדקה ינסו לטעון כי השינויים המוצעים אינם תואמים את האמנות הבינ"ל שבריטניה חתומה עליהן. סטארמר, שכיהן בעבר בבית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג ומרבה לדבר בזכות "מערכת הצדק הבינלאומית", עשוי למצוא עצמו בהתנגשות חזיתית איתה. גם בתוך המפלגה הרפורמה כבר זוכה לביקורת חריפה מהצד השמאלי. "השינויים המוצעים לא ישרדו את בתי המשפט", אמר פאראג' בתגובה לרפורמה שמאיימת לערער את בסיס התמיכה בו, "או אפילו את חברי המפלגה מהשורות האחוריות".