מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה
בין אוקטובר 2023 ליולי 2024, כ-318,000 ישראלים נקראו לשירות מילואים, והמדינה שילמה להם כ-20 מיליארד שקל בתקופה זו. עד סוף המלחמה האמיר סכום התגמולים למילואימניקים לכ-70 מיליארד שקל. אבל למרות הסכומים האדירים, דוח חדש של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ג') מצביע כי לצה"ל ולביטוח הלאומי אין מנגנון בקרה משותף שמאפשר לוודא שההוצאה הציבורית מנוצלת באופן יעיל. הדבר מתחבר לביקורת המוכרת של האוצר על חוסר שקיפות ובזבזנות במערך המילואים.
● מבקר המדינה מטיל אחריות על נתניהו: "כשל רב שנים"
● זן חדש של ועדות חקירה? החלטת ממשלה לא תספיק
דוח המבקר עוסק במספר תחומים מרכזיים: תגמולי המילואים, הגנה על זכויותיהם בעבודה, והמענה למשרתי מילואים במערכת ההשכלה הגבוהה מאידך. בכל אלה מצביע המבקר על פערים משמעותיים. יש לציין שבעיה מרכזית אחת - סכום התגמול המזערי - צפויה להיפתר השבוע בעקבות פשרה קואליציונית.
הממצא המרכזי של המבקר בתחום התגמולים נוגע לבקרה מצד משרד האוצר וכן המוסד לביטוח לאומי. החל משנת 2008, משרתי מילואים רשאים להמשיך לעבוד בתקופת השירות - הסדר חיובי שמאפשר להם לשמור על עבודה ועסק. אך "מאחר שהמעסיקים מדווחים על סכום השכר בלי הפרדה בין השכר המשולם בגין עבודה לבין תגמול המילואים, הביטוח הלאומי אינו יכול לדעת כמה מתוך השכר המדווח הוא שכר בגין עבודה וכמה בגין תגמול מילואים", נכתב בדוח.
בבדיקה שקיים הביטוח הלאומי לגבי כ-66,000 משרתי מילואים שעבדו אצל אותו מעסיק בכל תקופות השירות, התברר שלגבי כ-20% (כ-13,200) התגמול בתקופת השירות האחרונה היה גדול ביותר מ-20% מהתגמול בתקופה הראשונה.
בינואר 2025, לאחר תום תקופת הביקורת, תוקן חוק הביטוח הלאומי כך שנקבע מנגנון בקרה במקרים שבהם ההכנסה עלתה במידה רבה. אך המבקר מדגיש: "לביטוח הלאומי ולצה״ל אין מנגנון בקרה משותף המאפשר מיצוי המידע שבידי כל גוף כדי להבטיח כי ההוצאה הציבורית בגין שירות המילואים מנוצלת באופן יעיל". לצה"ל אין מידע על השתכרות נוספת של משרתי המילואים, ולבט"ל אין מידע בדבר תקופות השירות בפועל. "תקופות שירות המילואים הממושכות וההוצאה הציבורית הגבוהה על תגמולי המילואים מחדדים את הצורך בהידוק הבקרה על הוצאה זו", קובע הדוח.
"תמריץ שלילי למעסקים"
הדוח התמקד גם בסכום התגמול המזערי שמקבלים כשליש ממשרתי המילואים (כ-30% מהם סטודנטים). עד פרוץ המלחמה הסכום עמד על כ-215 שקל ליום, והועלה ל-311 שקל כהוראת שעה. הדוח הזהיר כי לפי המצב החוקי הקיים, הסכום היה צפוי לקטון בכ-30% בתחילת 2026.
אלא שכאמור, בשבוע שעבר סוכם בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי לקבע את התגמול המזערי ללוחמי מילואים - 321 שקל ליום, במקום לאפשר לו לפוג. ההחלטה, שצפויה לעלות כחצי מיליארד שקל בשנה, מיישמת את המלצת המבקר לעגן בחקיקה את ההבחנה בין משרתי מילואים במערך הלוחם לבין מי שאינם במערך הלוחם.
ממצא נוסף נוגע להגנה על זכויות בעבודה. לאחר פרוץ המלחמה הרחיבה המדינה את ההגנה מפני פיטורים ואת ההקלות בעבודה למשרתי המילואים, לבני זוגם ולהורים האחרים של ילדיהם. אבל הדוח מצביע על בעיה: "נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים ושל המעסיקים לגבי המשך תחולת חלק מהזכויות".
הסיבה היא שההגנות קבועות בשילוב של חקיקה קבועה, חקיקה זמנית, וצווי הרחבה לתקופה מוגבלת. למשל, ההגנה מפני פיטורים עד 30 יום מהשחרור קבועה בחוק, אבל ההגנה מיום 31 עד יום 60 נקבעת בצו הרחבה שתוקפו עד סוף 2025. "הפגיעה ברמת הוודאות עלולה להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה משרתי מילואים", מעיר המבקר.
ממצאים חריפים במערכת ההשכלה הגבוהה
פרק נוסף של הדוח עוסק במערכת ההשכלה הגבוהה, והממצאים כאן חריפים. במסגרת הביקורת ביצע משרד מבקר המדינה סקר בקרב כ-2,650 סטודנטים משרתי מילואים. הממצאים: 41% מהמשיבים לא היו שבעי רצון מהסיוע שהמוסדות הציעו להם; 45% ציינו שהמענים לא הצליחו לספק להם ודאות בנוגע להשלמת הלימודים.
הדוח מצביע על פער בין דרכי הסיוע שהסטודנטים מצאו כמועילות לבין מה שהמוסדות הציעו. "סטודנטים ציינו כי המוסדות מיעטו להציע תגבורים ותרגולים וסיכומים כתובים של שיעורים (31% ו-8%, בהתאמה), אף שהם היו מעוניינים בהם במידה רבה (60% ו-53%, בהתאמה)". בניגוד לכך, 72% מהמוסדות העריכו שהסטודנטים היו שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד - הבדל משמעותי מתשובות הסטודנטים עצמם.
בנושא החזרים כספיים, 12% ממוסדות הלימוד לא נתנו החזר מלא של שכר הלימוד לסטודנטים שביטלו את לימודיהם בשל שירות המילואים, ו-32% לא החזירו דמי הרשמה.
המבקר אנגלמן קובע כי על משרד הביטחון ומשרד האוצר "לבחון את ההסדרים לתשלום תגמול המילואים". כמו כן, על הביטוח הלאומי וצה"ל "למסד ממשקי בקרה משותפים על תשלום תגמול המילואים, תוך שימוש בנתונים של צה״ל על תקופות השירות ובנתוני בט״ל על הכנסות המשרתים".
לגבי מערכת ההשכלה, המבקר קורא למל"ג "לבצע בחינה מעמיקה של הצרכים העתידיים ולגבש תוכנית ארוכת טווח לסטודנטים משרתי מילואים". הדוח מסתיים בקריאה: "צעדים אלו ישקפו את מחויבות המדינה למשרתי המילואים אשר הקריבו ומקריבים רבות עבור מדינת ישראל".
המל"ג: "הסטודנטים המשרתים לא ויתרו על לימודיהם"
מהמל"ג והות"ת נמסר: "ראשית, חשוב להדגיש כי במבחן התוצאה הפעולות שבוצעו על ידי המל"ג, הות"ת והמוסדות האקדמיים במהלך התקופה משתקפות גם בנתוני הלמ"ס, שפורסמו בספטמבר 2025 ומציגים תמונה מעודדת: שיעורי הפסקת הלימודים בקרב משרתי מילואים בשנתם השנייה ללימודי התואר ראשון עמדו על 4.7% בלבד, לעומת 8.5% בקרב כלל הסטודנטים. שיעור השלמת התואר בזמן תקני בקרב משרתי מילואים הגיע ל־62.9% - גבוה מהנתון בקרב כלל הסטודנטים (59.8%). כמו כן, שיעור ביטולי ההרשמה בקרב משרתי מילואים היה נמוך יותר - 11.6% לעומת 14.4% בקרב סטודנטים שאינם משרתים. נתונים אלו מעידים כי הסטודנטים המשרתים לא ויתרו על לימודיהם, ואף הפגינו התמדה גבוהה במיוחד, לצד מערך הסיוע שגובש ויושם על ידי המל"ג, הות"ת והמוסדות האקדמיים.
"עוד לפני ה-7.10, המל"ג עדכנה את כללי זכויות הסטודנטים במילואים, ולפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד - שנדחתה בשלושה חודשים בשל המלחמה והרצון להמתין למשרתים - נבדק שכל המוסדות עומדים בכללים אלו. המל"ג הנחתה את המוסדות לפרסם מענים ייעודיים לסטודנטים שנפגעו, ובהם משרתי מילואים ובני משפחותיהם, ויצאה בקמפיין ייעודי להנגשת המידע. עם התמשכות הלחימה, בתחילת סמסטר ב', הותאמו הכללים והוגדלו ההתאמות בהוראת שעה".