גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

60 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון. הדרישה שהדהימה את האוצר

כשהפוקוס משתנה מצבא קטן וחכם לצבא גדול עם נוכחות בשטח - במערכת הביטחון דורשים תוספת תקציבית של 51 מיליארד שקל ● מנגד, באוצר לא ממהרים לפתוח את הכיס וטוענים לבזבזנות וחוסר יעילות בצה"ל וכן מלינים על חריגה בתקציב 2025 והעדר פיקוח

מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit
מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit

מדינת ישראל הפכה בשנתיים האחרונות למעצמה אזורית. במלחמה ארוכה ועקובה מדם היא החלישה את חמאס, כוחות בינלאומיים יישלטו ברצועה, הגרעין ותוכנית הטילים של איראן נפגעו קשות, חיזבאללה הובס, ועל רקע זאת התאפשר גם כינון משטר חדש בסוריה.

מבקר המדינה מצטרף לביקורת האוצר על צה"ל: אין בקרה על עשרות מיליארדים בתגמולי מילואים
בתעשייה הביטחונית מאותתים: הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק

אופציה נוספת: ישראל היא מדינה קטנה ומוקפת אויבים. לקטאר וטורקיה מוטת שליטה תקדימית במזרח התיכון, האיראנים עמלים על שיקום ושכלול יכולותיהם וסבב נוסף הוא עניין של זמן בלבד, החמאס עדיין לא הוכרע, הגזרה באיו"ש עשויה להתחמם בכל רגע, חיזבאללה שוב מרים ראש והצבא סובל מפרישה של אנשי קבע.

שני הנרטיבים הללו - שבהם יש אמת - מתחרים בשבועות האחרונים על דעת הקהל שמצויה בתחושה של סיום המלחמה לאחר שנתיים איומות. הם גם הקרקע לדיוני תקציב מערכת הביטחון שנמצא במחלוקת עמוקה, עזה ובוטה בין משרדי האוצר והביטחון.

בשונה מהמחלוקת שצפה מדי שנה, הפעם ברור ש"הנורמלי החדש" של מערכת הביטחון השתנה, כשהפוקוס התחלף מצבא קטן וחכם לצבא גדול עם נוכחות בשטח. לכך יש להוסיף את החשדנות הקבועה: היעדר פיקוח מצד האוצר בזמן אמת, בזבזנות בימי המילואים וחוסר יעילות מוכרת בכוח האדם הצה"לי. רובד נוסף בוויכוח הוא ועדת נגל, שבחנה את הנושא וסיפקה המלצות בנוגע לגובה תקציב הביטחון העתידי.

המספרים והפערים

ועכשיו למספרים: תקציב מערכת הביטחון שסוכם בחודשים האחרונים עומד על 93 מיליארד שקל לשנת 2026, אך בסיכום לא נכללה תוספת בגין "ביטחון שוטף". בכל שנה סכום זה עומד למחלוקת, רק שהפעם דרישת הצבא חריגה במיוחד. במערכת הביטחון דורשים 37 מיליארד שקל כדי להחזיק סד"כ קבוע של 60 אלף חיילי מילואים -־ כמעט פי 10 מבשגרה. לצד זאת, מבקשים שם תוספת של שבעה מיליארד שקל להתמודדות עם האיום האיראני. עוד שבעה מיליארד שקלים נתונים במחלוקת שכן משרד הביטחון כבר התחייב עליהם לשנת 2026 לטענתו באישור האוצר, שם טוענים שיש חריגות. סך הכל התקציב שנדרש עומד על 144 מיליארד שקל.

באוצר שמעו ונדהמו. בשל חריגה מתקציב 2025, החשכ"ל יהלי רוטנברג הורה על עצירת התקשרויות חדשות שלא מגובות בתקציבים מאושרים. לשם השוואה הוצאות הביטחון עד לאוקטובר השנה הגיעו ל־140 מיליארד שקל שהיוו 8.3% אחוז תוצר. בשנת 2024 עמד תקציב הביטחון על 168 מיליארד, וב־2023 על 98 מיליארד. לפני המלחמה, התקציב עמד על כ־75 מיליארד שקל. לשם המחשה, התוספת השנתית שמבקשת מערכת הביטחון כעת גדולה מתקציב בניית התשתיות של המדינה.

החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג / צילום: כדיה לוי

נגל הפך לנקודת פתיחה

לפני שנה פורסמו מסקנותיה של ועדת נגל שאמורה הייתה לקבוע את תקציב הצבא שנים קדימה. הוועדה מתחה ביקורת על כך שאין לישראל תפיסת ביטחון כוללת שהוכנה על ידי הדרג המדיני, תוך שהיא הסתמכה על ניתוח האיומים על ישראל. הצבא הציג בפני הוועדה את סל ההתעצמות הנדרש לצורך כך הכולל "בסיס הכרחי", "זמן קסם" ו"צה"ל במיטבו" - שלוש דרגות של הצטיידות, וכן הציג מתווה של בטחון שוטף (בט"ש) מוגבר במתווה יורד.

למעשה אפילו - מסקנת הוועדה הייתה שעמידה אפילו בדרישה התחתונה של צה"ל בהתעצמות ובבט"ש אינה אפשרית "על מנת למנוע התדרדרות כמו זו שאפיינה את המשק הישראלי לאחר מלחמת יום כיפור". המסקנה הסופית הייתה כי נדרש סכום של 96 מיליארד שקל כולל התעצמות וכולל בט"ש מוגבר, תוך "צביעת" הכסף לסעיפים ספציפיים. תוספת הוועדה כללה 133 מיליארד שקל למשך עשור, והיא מגולמת בתקציב שהציעה לשנה הבאה.

ראש המלל לשעבר, יעקב נגל, שעמד בראש הוועדה התייחס בכנס החשכ"ל לדורותיו בחודש ספטמבר למסקנות. "ההמלצות שלנו הם מתחת ל'הכי נמוך שאנחנו יכולים לשמוע' (של מערכת הביטחון - א"ז) - ותאמינו לי אפשר לחיות איתם".

במערכת הביטחון רואים את הדברים אחרת. מבחינתם מדובר במצע שמהווה נקודת פתיחה לשיח, בטח לאור העובדה שהוגש לפני מבצע "עם כלביא". גם באוצר הביעו ביקורת, שכן הוועדה לא נקבה במקורות התקציביים הייעודיים חרף העובדה שהיה זה במנדט שלה.

נקודת התורפה היא הסכום הנדרש לביטחון השוטף, אותו פרשנו כאן. זהו סלע המחלוקת העיקרי. למעשה בין המשרדים נוצר חוסר אמון בנוגע לתקציב זה - מה הוא כולל, איך מבוצע האמדן, והאם משתמשים בכסף שמושקע בו לצרכים אחרים? באוצר האשימו פומבית את מערכת הביטחון בניהול בזבזני של ימי המילואים והמנכ"ל איל רום אף טען כי "יש דברים שגובלים בפלילים. על הבזבוז בתקציב הביטחון משלמים אזרחי ישראל בבריאות וברווחה". בהמשך, רשות המסים פתחה בבדיקה בנושא וכן צה"ל.

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

תקציב הצללים

נושא נוסף שנמצא במחלוקת עמוקה הוא תקציב המכונה "התקשרויות", המנוהל במערכת מסווגת וההוצאות בו מובאות לפתחו של החשכ"ל רק בסוף התהליך. הוא נועד לפתח מערכות שונות חימושים וכיוצ"ב וכולל את קרדיט הרכישות הרב־שנתי של מערכת הביטחון וחידוש מלאים.

המנגנון הזה תואר בהרחבה בדוח נגל: היועץ הכספי לרמטכ"ל מאפשר לצה"ל להתקשר בהתקשרויות רכש עתידיות, שתזרים המזומן הנגזר מהן לשנים הבאות גבוה מתקציב משרד הביטחון המאושר לאותן שנים. "בשיטה זו המכונה בצה"ל 'שיטת מקדמי המימון', מתחייב צה"ל להתקשרויות באמצעות 'אוברבוקינג' - מתוך הנחה שחלק מהתקשרויות אלו לא יגיעו לידי מימוש או שיגיע באיחור", הוסבר.

שיטה זו יוצרת סיכון לחריגה מתקציב המדינה, שכן במסגרתה אין בקרה על מקדמי המימון, היקף התחייבות, היתר או ניהול סיכונים.

במערכת הביטחון מנגד, טענו לא פעם שתקציב רב־שנתי מאפשר את הגמישות והמיידיות הנדרשות במיוחד בשנות לחימה עצימה. אולם גורם בממשלה אמר על כך כי "התכנון הזה לא עובד אף פעם, הוא גורם לפריצה של הבקרה התקציבית ועוקף את הפיקוח". 2025 תיגמר ככל הנראה בפריצה של מסגרת תקציב ההתקשרויות ב־5 מיליארד שקל, על כן, כאמור, החשב הכללי במשרד האוצר עצר התקשרויות שאין להן מקור ואף נטען באוצר כי מרבית תקציב 2026 כבר משוריין.

מנכ"ל משרד הביטחון הגיב לכך בשבוע שעבר כשאמר כי ״לנוכח מיקוד המאמצים של אויבינו, מדינת ישראל מחוייבת להשקיע עכשיו בהצטיידות מסיבית, במתכונת חירום. עלינו לפעול בכל דרך להחזיר את המערכים הלוחמים שנשחקו לכשירות מלאה. במקום זאת, האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות במיליארדי שקלים".

בסופו של דבר, המחלוקת גדולה ורחוקה מפתרון. באוצר מוטרדים מהגדלת הגירעון ומכך שיחס החוב־תוצר של ישראל לא יחזור למתווה של ירידה. במערכת הביטחון מנגד לא מתכוונים לוותר, וההכרעה תגיע כנראה שוב לפתחו של רה"מ בנימין נתניהו.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר