גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך השפיעו הרפורמות הגדולות בתכנון ובבנייה על המצב בשטח

ארבע רפורמות גדולות שהיו אמורות להוביל לשינוי משמעותי בעולם התכנון והבנייה יצאו לדרך בסוף 2024 ● הן מחייבות הסתגלות מקצועית בענף ושינוי פרדיגמות מצד גורמים רבים, וההשפעה שלהן עדיין איטית

אתר בנייה, ההשפעה של הרפורמות עדיין חלקית / צילום: Shutterstock
אתר בנייה, ההשפעה של הרפורמות עדיין חלקית / צילום: Shutterstock

לפני כשנה יצאו לדרך ארבע רפורמות משמעותיות בעולם התכנון: סיומה של תמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה), יציאתה לדרך של תוכנית "מורשה להיתר", ביטול הקלות הבנייה והרחבת פעילות מכוני הבקרה.

צה"ל מתחיל להעביר את אגפי המודיעין והתקשוב לנגב, ללא פתרונות תחבורה או דיור
האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?

חלקן היו אמורות "לצאת לאור" עוד לפני כן, אך המציאות המאתגרת בישראל גרמה לכך שארבעתן יחלו פחות או יותר באותו פרק זמן. יצאנו לבדוק האם השוק כבר החל להפנים אותן, ואם כן - כיצד הן השפיעו על השוק?

גורמים בענף שעמם שוחחנו מצביעים על כך שהשפעתן בשטח עדיין חלקית ולעתים הן אף סותרת זו את זו. המודלים החדשים מחייבים הסתגלות מקצועית, שינוי פרדיגמות ושינוי עומק בהרגלי עבודה שנטועים שנים. התוצאה בשלב זה היא שילוב של ציפייה, בלבול ואופטימיות זהירה - כאשר כולם ממתינים לראות כיצד יסתדר הפאזל התכנוני החדש, ומה יהיה קצב ההשפעה האמיתי על פרויקטים שכבר מצויים על שולחן התכנון והביצוע.

סיום תמ"א 38: "לאזורים שלמים אין פתרון"

הצעד: סיומה של תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (התחדשות עירונית של בניין בודד).

תאריך יישום: 29 באוגוסט 2024.

רקע: תוכנית המתאר הארצית, שנדרש כעשור עד שהפכה להיות "שחקן" דומיננטי בתחום ההתחדשות העירונית, הייתה לאחת הסיבות לפריחתו של התחום בשנים האחרונות - בעיקר במרכז הארץ. אבל בעיני רבים היא נחשבה לא טובה מספיק, בעיקר בהיבטי הפיתוח של הסביבה העירונית, סביב הבניין המתחדש. ראשי הערים הסתייגו ממנה בגלל שהוסיפה דירות בלי להוסיף כלל שטחי ציבור.

לאחר דחיות רבות היא הסתיימה רשמית בסוף אוגוסט 2024, למעט בערים שהחלו לקדם תוכנית עירונית מחליפה להתחדשות בניינית - שם תמ"א 38 תימשך עד מאי 2026.

המצב כיום: "הקצב שבו הוועדות מקדמות תוכניות שיחליפו את תמ"א 38 הוא איטי מאוד", אומרת עו"ד ענת בירן, מומחית לתכנון ובנייה. "בשל כך נוצר פער בשוק - יש אזורים שלמים שכרגע אין להם פתרון, למעשה, עד שלא יאושרו התוכניות החדשות. בעיני רשות שלא המשיכה את התמ"א ואין לה תוכנית חלופית, נמצאת בבעיה. תל אביב זו דוגמה נהדרת לכך - מאחר שרק עכשיו היא מקדמת את התוכנית החלופית שלה, וכל העיר פשוט נעצרה. בניינים יושבים ומחכים".

עו"ד בירן מתייחסת לתוכניות המחליפות שכל עיר יכולה להכין לעצמה, אך ישנה תוכנית חלופית מוכנה ובתוקף, תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה המוכרת יותר בשם "חלופת שקד". עו"ד בירן טוענת שגם לכך השוק לא ערוך עדיין: "קשה מאוד להתקדם להתחדשות בניינית עם חלופת שקד כרגע, כי רוב העיריות לא מעוניינות בזה. הן מעדיפות את התוכניות העירוניות הכוללות".

במינהל התכנון מציינים כי במסגרת הליך הרישוי המהיר שמציעה חלופת שקד - תוכנית והיתר המקודמים במקביל - מקודמות נכון להיום 12 תוכניות והופקו 74 תיקי מידע לרישוי מהיר.

"באזור המרכז יש לא מעט תוכניות מחליפות לתמ"א 38, ושם כרגע היא נמשכת, אבל במקומות אחרים החלופה היחידה כרגע היא חלופת שקד - וגם היא עדיין בחיתולים", מוסיפה עו"ד רונית אלפר. "יזמים עדיין בוחנים את החלופה הזו, ועוד לא יודעים איך הרשויות יקבלו אותה יקדמו אותה. גם רוב הרשויות, כך עושה רושם, עוד לא לגמרי יודעות איך זה עומד לקרות בפועל".

מורשה להיתר: "חבל הצלה אמיתי"

הצעד: הפיכת רפורמת "מורשה להיתר" לחובה.

תאריך יישום: 1 בנובמבר 2024.

רקע: רפורמת "מורשה להיתר" מאפשרת לאדריכלים להנפיק היתרי בנייה. עד כניסת הרפורמה לתוקף, רק הוועדות המקומיות ברשויות יכלו להפיק היתרים, ובמטרה לקצר את שלב הרישוי עד לקבלת ההיתר גובשה הרפורמה, שמטרתה להוריד את העומס מהוועדות המקומיות. בתחילת נובמבר 2024 הרפורמה הפכה לחובה, דבר שאמור להאיץ את יישומה ולהגדיל את מספר ההיתרים שיונפקו במסגרתה.

המצב כיום: לאחרונה פורסם על כמה מקרים שבהם הוצאו היתרים על ידי אדריכל, במסגרת הרפורמה - כולל היתר ראשון בתל אביב, ושני היתרים בבית שמש - בהם אישור בתנאים שניתן בתוך ארבעה ימים. עוד נציין כי לפי מינהל התכנון, עד כה נרשמו בפנקס המורשים להיתר כ־250 אדריכלים. לפי נתוני מינהל התכנון, עד כה הונפקו בדרך זו 10 היתרים, עם 48 יחידות דיור בסך הכול. כמו כן, הוגשו עד היום 460 תיקי מידע למורשה להיתר - השלב הראשון בהליך הרישוי - והופקו 128 תיקי מידע למורשה להיתר.

"זה לא רק מהלך מקצועי, זה שינוי עומק בשוק הנדל"ן", אומרת אדריכלית ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים. "בקרב האדריכלים זה החזיר תחושה של אחריות ובעלות על המקצוע. אבל זו לא רק בשורה לאדריכלים, אלא גם ליזמים - בימים שבהם עלויות המימון מאוד גבוהות. הרישוי העצמי הוא חבל הצלה אמיתי ליזמים, כי ברגע שאדריכל יכול לקצר זמנים ולהסיר שכבות של חוסר ודאות, זה מתבטא בחיסכון משמעותי בכסף עבורם.

"כרגע זה מהלך שעוד לא שינה את השוק, זו רק ההתחלה. מספר ההיתרים עוד קטן והמערכת לומדת, אבל במובנים יותר עמוקים - הוא כבר משנה את התודעה של כל מי שפועל בענף. ככל שיותר אדריכלים יתחילו להשתמש בו, נראה שינוי אמיתי במהירות, באיכות ובתרבות של התכנון.

"אני שומעת יזמים ורואה רשויות שמתחילות לפתוח לזה את הראש, אבל יש הרבה חששות וגם חוסר הבנה גדול של מה מסתתר מאחורי האותיות הקטנות. חלק גדול מהרשויות המקומיות גם לא ערוכות לכך, מבחינת כוח האדם - אי־אפשר להתעלם מהדבר הזה. אנחנו עושים עבודה מאומצת, גם מול הרשויות, כי רק בדיבורים אפשר להסיר התנגדויות וחששות".

"זה רעיון יוצא מן הכלל, 'יציאה מהקופסה' בהגדרה, אבל צריך לראות איך זה יעבוד בפועל", אומרת עו"ד בירן. "זה מהלך טוב וחשוב, אבל הוא חייב לבוא עם מבנה מאוד ברור של תוכניות וניסוחים מאוד חד־משמעיים, כדי שלא יהיה מקום לכמה פרשנויות. היום אנחנו רחוקים מזה. הקצב שבו הרפורמה מתקדמת עד כה הוא הקצב שצפיתי שיהיה - האמיצים הראשונים ימשכו אחרים".

"יש כאלו שמאוד מתלהבים מהרפורמה הזו, ויש כאלו שחוששים ממנה", מוסיפה עו"ד אלפר. "מדובר כאן על העברה של סמכויות מנהליות מובהקות לידיים פרטיות, וזה מאוד חריג, לכן היא מעלה הרבה מאוד שאלות - של אחריות אישית, של ביטוח מקצועי, של בקרה. מצד שני, זה בהחלט יכול להיות פתרון מצוין בפרויקטים מסוימים, שיכולים להתקדם בצורה מהירה וטובה בזכות הרפורמה הזאת. אם הדבר הזה ייעשה בצורה אחראית, מקצועית ונכונה, זה יכול להיות מאוד מועיל".

עו''ד רונית אלפר / צילום: רז רוגובסקי

יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה ומומחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה, מדבר בטון אחר לגמרי ולמעשה שופך מים צוננים על היוזמה: "מי שירוויחו כאן יותר מכולם הם האדריכלים, שיבקשו שכר גבוה פי שלושה על העבודה הזאת. יש פה קונפליקט ביסודו של עניין, משום שמי שמתכנן הוא הגורם המאשר לעצמו את ההיתר. חוץ מזה, אני לא חושב ששום רשות מכובדת תסכים לוותר על הסמכויות שלה - מה גם שהרבה פעמים דרישות של הוועדה המקומית ושל הרשות רואות את טובת התושבים, דברים שהאדריכל לא בהכרח ייקח בחשבון.

"מה שכן יכול להיות הוא שהרפורמה הזו תהווה פתרון להוצאת היתרים 'קטנים', כמו שינוי חזיתות או הזזת חלונות, כשההגדרות של העירייה ברורות. זה עשוי בהחלט להוריד מהעומס על הוועדות המקומיות".

במינהל התכנון מסרו כי "מינהל התכנון משקיע זמן רב בהטמעת הרפורמה ובליווי גם את הוועדות וגם את המורשים. אנו צופים הצלחה למורשים להיתר וכבר רואים ניצנים משמעותיים בנושא. אם יש מורכבות מול ועדה ספציפית, נשמח לדעת ולסייע".

ביטול ההקלות: "שפכו את התינוק עם המים"

הצעד: ביטול כמעט גורף של הקלות הבנייה, גם בתוכניות ישנות.

תאריך יישום הצעד: 1 בינואר 2025.

רקע: הקלות בנייה הן למעשה אפשרות שניתנת לסטייה מהוראות תוכנית קיימת. במשך שנים הן הפכו לשכיחות יותר ויותר, ומאחר שהן מעין הליך תכנוני נוסף בתוך הליך הרישוי (הליך הוצאת היתר בנייה), הן האריכו וסרבלו אותו מאוד - עד שמינהל התכנון החליט על ביטולן. ב־2023 יצאה הרפורמה לדרך עם ביטול הקלות בתוכניות חדשות, ובתחילת השנה נכנס לתוקף שלב נוסף: לא ניתן לבקש הקלות גם בתוכניות ישנות.

המצב כיום: הקלות אינן ניתנות עוד במסגרת הליך הרישוי, למעט כמה חריגים - זמניים וקבועים. כלל המומחים מסכימים כי ביטולן של ההקלות היה צעד מתבקש, אך הביצוע שלו לא היה מיטבי.

"הכוונה הייתה טובה, אבל המעשה - פחות", אומר עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה. "אני מבין את החשש מהקלות כמותיות (הקלות הכוללות תוספת זכויות, תוספת יחידות דיור וכדומה - י.נ), אבל שפכו את התינוק עם המים: הקלה אמיתית, שנדרשת לטובת תיקון מינורי או פרט קטן, שעובדת כמו שצריך ושהדיונים בה מתבצעים בזמן סביר, זה עדיין משהו שהשוק צריך ושלא היה צריך לעצור. שלחו אנשים לדרך הארוכה יותר, דרך של ניסוח תוכנית חדשה, והיא לא נכונה יותר מדרך של הקלה. תוכנית חדשה רק בגלל שינוי של כמה מטרים במרתף, נניח - זה לא שווה את זה.

"אין ספק שככל שיהיו תוכניות חדשות, טובות ומלאות יותר, בעקבות הרפורמה, כאלו שימנעו את הצורך בהקלות, כך הבעיה תהיה יותר קטנה, אבל לי זה קצת מזכיר את הנושא של 'משמעת מים': להרגיל את הגוף לא לשתות. השוק ייצר פתרונות גם אם אין פתרונות. אני פחות אוהב את השיטה הזאת. השוק יתמודד עם המציאות החדשה, אבל זה ייקח זמן ובינתיים לא מספק את הסחורה. בחלק מהמקרים זה יאריך את תקופת הרישוי, כי תוכנית חדשה משמעה עלויות גבוהות יותר ודרך ארוכה יותר".

"מלכתחילה חשבתי שביטול ההקלות אינו צעד נכון, כי ההקלות נותנות מענה להרבה מאוד דברים ברמה העירונית, שיהיה קשה מאוד לתת להם מענה חלופי", אומרת עו"ד בירן. "אני חושבת שצדקתי. זו הייתה אמורה להיות בשורה שתזרז את הליכי הרישוי, אבל נוצר מצב שבהרבה מאוד מקומות אין אלטרנטיבה. נוצר רִיק, ופשוט לא מקדמים דבר".

ענת בירן / צילום: נדב יהונתן כהן

"ההקלות הן משהו שבמשך שנים אמרנו שחייבים לבטל", מוסיף צ'ודנר. "ברגע שאין הקלות, אין ברירה - היזם חייב לרוץ לביצוע, כי הוא רוצה להוציא את הפרויקט לפועל ולהרוויח כמה שיותר מהר, וזה מגדיל היצע. כך או כך, יש כל כך הרבה בעיות בתהליך הרישוי, כל כך הרבה כשלים, כך שההשפעה של ביטול ההקלות לבדו לא תהיה משמעותית לדעתי, גם בעתיד".

מכוני הבקרה: "לא יקצרו את התהליך"

הצעד: "פעימה" אחרונה של הרחבת פעילות מכוני הבקרה.

תאריך היישום: 1 בינואר 2025.

רקע: מכוני הבקרה הוקמו כלקח מאסון ורסאי וכחלק מיישום מסקנות ועדת זיילר שקמה בעקבותיו. הם החלו לפעול רשמית ב־2018, ומטרתם לפקח על היתרים ואישורים הניתנים על ידי הגורמים הרלוונטיים לאורך תהליך הרישוי. בין היתר הם אמורים לספק אישורים שעד לתחילת פעילותם היו ניתנים על ידי גורמים כמו כיבוי אש, פיקוד העורף, חברת החשמל ועוד. עם השנים פעילותם של המכונית התרחבה, ומתחילת השנה פעילותם "עלתה" לשלב הרחב ביותר: בחינת מבני מגורים, משרדים, מסחר, מבני ציבור, קניונים ומבנים לאחסנה, עד לגובה 42 מטר.

על פי נתוני מינהל התכנון, עד היום נבחנו על ידי מכוני הבקרה 64,929 יחידות דיור ו־2,081 היתרי בנייה.

המצב כיום: נכון להיום פועלים בישראל שבעה מכוני בקרה. לדברי צ'ודנר הם לא בהכרח מקצרים תהליכים: "עברו כבר כשבע שנים מאז שמכוני בקרה החלו לפעול, זמן מספיק כדי להבין שמשהו לא עובד. זה רעיון יפה, אבל בעיני רבים המכונים הללו הפכו לעוד גוף שבודק תוכניות ולכן אפילו מכביד על תהליך הרישוי. לא פעם יש תחושה שהם גם מקשים, מקפידים במקומות שאין בכך צורך.

יגאל צ'ודנר, מנכ''ל חברת נתיבי הקמה / צילום: אילן ספירא

"באופן כללי, הבעיה של תהליך הרישוי מורכבת, ומכוני הבקרה לא יקצרו את התהליך - כי הם רק חלק קטן ממנו. ישנם אלפי תיאומים שנדרשים לאורך תהליך הרישוי, וחייב להיות שיתוף פעולה בין כלל הגורמים. למשל, אם אנשי מכבי אש יגיעו לבניין שאושר על ידי מכון בקרה כדי לתת אישור לעסק שפועל ממנו, הם עלולים להכריז שהבניין לא עומד בדרישות, כי לא הם אלו שבדקו אותו. גם כאן, כמו ברפורמת מורשה להיתר, יכול להיות שמכוני הבקרה יהיו הפתרון לפרויקטים מסוימים - להיתרים קטנים, לבתים פרטיים, זה יכול להוריד מהעומס".

במינהל התכנון מגיבים לטענות ואומרים: "מכוני הבקרה אינם מוסיפים עיכובים אלא מייעלים את הליך הרישוי והבנייה. לפני הקמתם לא היה גורם מקצועי מרכזי שבדק באופן שיטתי את איכות התכנון, מה שהוביל לליקויים שהתגלו רק לאחר האכלוס.

"כיום, כל בדיקות התכן והבטיחות מרוכזות אצל גוף אחד מוסמך, הפועל לפי תורה מקצועית והנחיות הגורם המאשר, בלוחות זמנים קבועים וברורים בחקיקה. הניסיון המצטבר מוכיח שמכוני הבקרה אינם חסם, והם אף זוכים לתמיכה רחבה מצד מהנדסי הוועדות, התאחדות הקבלנים ואיגוד המהנדסים. המודל התחרותי מחייב שירותיות, מקצועיות ועבודה אינטגרטיבית - ובתורם לקיצור ההליך ולשיפור איכות התכנון והבנייה".

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים