אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si
סגן שר החוץ האמריקאי, כריסטופר לנדאו, הכריז על עסקת גז משמעותית בין חברת האנרגיה והסחורות האמריקאית "הארטרי פרטנרס" לבין מצרים. במסגרת העסקה, הארטרי ייצאו למצרים גז בשווי 4 מיליארד דולר בתצורת LNG (גז טבעי מונזל).
● עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים
● השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים
הכלכלה במצרים צמאה במיוחד לגז מאז שההפקה ממאגר הענק "זוהר" פחתה, וזו הסיבה ליבוא הנרחב גם מישראל. היתר היצוא לעסקת הענק של גז ישראלי למצרים נבלם בינתיים על ידי משרד האנרגיה לאור חששות לתחרותיות באספקה למשק המקומי. מדד תל אביב נפט וגז, שכולל בעיקר את הבעלים של מאגרי הגז בישראל רשמו ירידות.
סגן שר החוץ לנדאו כתב ברשת X ש"אני חוזר לתמה העקבית שלי שקידום האינטרסים הכלכליים והמסחריים של ארה"ב ברחבי העולם הוא עמוד תווך מרכזי של מדיניות החוץ שלנו תחת טראמפ ורוביו" (שר החוץ). הוא הדגיש את החשיבות של עסקאות כאלה לקידום הכלכלה האמריקאית ויצירת משרות בארה"ב, כמו גם אספקת אנרגיה זולה ואמינה עבור מדינות כמו מצרים.
כך עברה מצרים מיצואנית ליבואנית
הגז ייוצא בצורת LNG למתקני הגזה שיושבים במצרים ובירדן. במידה מסוימת מדובר בתחרות לגז הישראלי, אך מדובר על כמות קטנה בהרבה (4 מיליארד דולר לעומת 35 מיליארד בעסקה הישראלית) וכנראה גם יקרה יותר. זאת משום שגז מונזל ומשונע דרך הים הוא יקר בהרבה מאשר גז שמשונע בלחץ בצינורות יצוא כמו אלו שקמו ויקומו בין ישראל למצרים. ובכל זאת, חברות הגז בשוק הישראלי ירדו בכמה אחוזים במסחר היום.
מצרים, שעד לפני מספר שנים הייתה בכלל יצואנית גז טבעי בנטו, עברה לאחרונה להסתמך על יבוא מבחוץ: זאת בעיקר בזכות מאגר "זוהר" (מבוטא "זור") שמכיל 850 BCM , כמו רוב מאגרי הגז של ישראל יחד. אך הביקוש העצום במצרים, יחד עם קשיים טכניים, הביאו אותה להפוך מיצואנית בנטו ליבואנית בנטו.
חלק ניכר מהכלכלה המצרית נשען על תעשייה - ייצור פלדה, מלט, דשנים, מוצרי נפט וכימיקלים - וזאת צורכת 51% מהגז במדינה. נתח רב מהחשמל הזה מסובסד על ידי הממשלה המצרית, מה שמעודד צריכת־יתר בידי אותם מפעלים. למעשה, כשיצוא הגז מישראל נפסק במהלך 12 ימי מבצע "עם כלביא" מול איראן, התעשייה המצרית נאלצה להאט ואף לעצור את הפעילות במפעלים מסוימים.
משרד האנרגיה עיכב את היצוא
זו חלק מהסיבה לעסקת ענק שמצרים חתמה עם שותפות "לוויתן" בשווי 35 מיליארד דולר בגז טבעי, דבר שצפוי לממן את הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן ולבנות צינור יצוא חדש למצרים בניצנה.
אך ברגע האחרון, במשרד האנרגיה החליטו לעכב את היתר היצוא הסופי לעסקה זו. זאת בשל חשש לתחרותיות בשוק הגז, שנחשב זול במיוחד, בשל העובדה שמאגר תמר נותר כמעט היחיד בעל קיבולת לספק לשוק המקומי. מה שהגביר את החששות היה קריסת עסקת חברת החשמל מול מאגר תמר, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על המחיר שיצרנית החשמל הגדולה בישראל תשלם על הגז שהיא תקנה. כעת, מצרים פונה להבטיח את אספקת הגז שלה ממקורות נוספים.