דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery
גוגל הדהימה את וול סטריט ואת סקטור הטכנולוגיה כשהשיקה החודש את המודל החדש שלה, ג'מיני 3. המודל המדובר זוכה לציונים גבוהים מהמצופה, ובשוק יש מי שכבר הכריזו על ענקית החיפוש כמנצחת במרוץ הבינה המלאכותית, לפחות כרגע. שווי השוק שלה כבר בדרך ל-4 טריליון דולר - והיא עשויה להפוך לחברה הגדולה ביותר בעולם.
מי שעומד בראש כל המאמץ הזה הוא דמיס הסביס, מנכ"ל ומייסד חברת חברת הבינה המלאכותית DeepMind, שגוגל רכשה. הסביס כבר צבר כמה הישגים באקדמיה ובעולם ה-AI ואף זכה בפרס נובל ב־2024, בהיותו בן 48 בלבד. הפעם מדובר במודל בינה מלאכותית מתקדם ביותר, שמשלב יכולות רבות כמו וידיאו, אודיו, תמונות וקוד. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית, והיא תחת אחראיותו של הסביס מתחילת דרכה.
השחמט ככלי חשיבה
הסביס נולד ב־1976 בלונדון, לאב קרפריסאי ואם סינגפורית. במשפחתו נטו לכיוונים יצירתיים: אביו חיבר מחזה מוזיקלי שעלה בתיאטראות בצפון לונדון, וגם אחותו מלחינה. בתקשורת הבינלאומית סופר כי הוא ומשפחתו עברו דירה לעיתים קרובות, בעקבות היזמות של אביו. הסביס עבר בין בתי ספר ממלכתיים ואף התחנך בחינוך ביתי כמה שנים. בבית הספר, סופר בגארדיאן, הוא היה אאוטסיידר, אבל כבר אז היה לו כיוון: גיבורי הילדות שלו היו חלוצים מדעיים, כמו המתמטיקאי אלן טיורינג והפיזיקאי ריצ'רד פיינמן. וההישגים שלו לא מביישים אותם.
הסביס היה בן 4 כשראה את אביו ודודו משחקים שחמט וביקש שילמדו אותו את המשחק. הוא קלט את המשחק במהירות וניצח את שניהם בקלות. "כשאתה משחק בהם בגיל כל כך צעיר, זה מעצב את אופן פעולת המוח שלך. הרבה מהאופן שבו אני חושב מושפע מחשיבה אסטרטגית בשחמט, ומהתמודדות עם לחץ", הוא סיפר לגארדיאן.
גם טכנולוגיה הייתה חלק אינטגרלי מילדותו. בגיל 8 הוא קיבל את המחשב הראשון שלו, שרכש מכספי זכיות בתחרויות שחמט. הסביס תכנת אותו כדי שיוכל לשחק את משחק הלוח הקלאסי Othello.
בגיל 13 הסביס כבר נחשב אמן שחמט והתמודד מול מבוגרים בתחרויות בינלאומיות. לצד זאת, הוא התעמק בתחום המחשוב. הוא סיים בגרויות מוקדם וביקש להתחיל ללמוד באונ' קיימברדיג' כבר בגיל 17, אך ביקשו שימתין שנה בשל גילו. לכן, הוא הצטרף לחברת משחקי המחשב Bullfrog Productions.
בהמשך הוא למד לתואר במדעי המחשב באונ' קיימברידג', שם הוא הוביל את נבחרת השחמט, ואף סיים את הלימודים בהצטיינות. הוא הצטרף לעוד חברת משחקים, ולאחר מכן ייסד חברה משלו, Elixir Studios, דרכה חתם על הסכמים עם מיקרוסופט. בנוסף, הסביס השתתף בתחרויות משחקי חשיבה וזכה באליפויות עולם בתחום כמה שנים רצופות.
גם אילון מאסק בפנים
ב־2005 הסביס החליט כי הוא רוצה לחקור את פעילות המוח האנושי. הוא מכר את החברה שלו, התחיל ללמוד נוירו־ביולוגיה קוגניטיבית ביוניברסיטי קולג' לונדון וסיים את הדוקטורט שלו ב־2009. לאחר מכן נסע לארה"ב עם מלגות פוסט דוקטורט בהרווארד וב־MIT. את הדוקטורט עשה בתחום הזיכרון האוטוביוגרפי והאמנזיה. הוא כתב מאמרים בכתבי עת מוכרים וחשובים שכללו גילויים בנוגע ליכולת של חולה אמנזיה לדמיין מצבים וסצנות. אלה הביאו לו פרסום נרחב, והוכתרו כאחת מ"10 פריצות הדרך המדעיות המובילות של השנה" מטעם כתב העת Science.
הסביס החליט ב־2011 לחבר בין מדע למחשוב, והקים את חברת הבינה המלאכותית DeepMind עם שני שותפים. הם הגדירו משימה שאפתנית למדי: לפתור את "בעיית האינטליגנציה", ואז, בעזרת ה־AI, "לפתור את כל השאר". כלומר לשלב לימודי מוח ולמידת מכונה. הוא ניסה לפתח מה שכיום קוראים לו AGI - בינה מלאכותית כללית - כזו שתוכל לבצע כל משימה אינטלקטואלית שאדם יכול לבצע. החברה פיתחה אלגוריתם שיכול לשחק משחקי מחשב ברמה על־אנושית.
שנה לאחר מכן, הסביס נפגש עם אילון מאסק לארוחת צהריים במפעל של SpaceX בקליפורניה. מאסק סיפר לו על תוכניתו להפוך את מאדים לכוכב לכת גיבוי לכדור הארץ, אם משהו בכוכב שלנו ישתבש. אז, טוען הסביס, מאסק כלל לא חשב אז על הבינה המלאכותית כפקטור. "אמרתי לו מה אם ה־AI היא הדבר שישתבש? אז להיות על מאדים לא יעזור לנו?! כי אם נגיע לשם, ברור שיהיה קל לבינה המלאכותית להגיע לשם, דרך מערכות התקשורת שלנו". מאסק, נזכר הסביס, ישב שם לרגע בלי לומר מילה, פשוט חשב, 'הממ, זה כנראה נכון'". זמן קצר לאחר מכן מאסק הפך משקיע ב־DeepMind.
המחקר של DeepMind משך את תשומת ליבה של ענקית הטכנולוגיה גוגל, שרכשה אותה עבור חצי מיליארד דולר בשנת 2014. הסביס נשאר מנכ"ל והחברה פעלה עצמאית. לימים התגלה כי הוא התעקש על חומת אש חוזית - סעיף שאוסר במפורש שימוש בטכנולוגיה שלו ליישומים צבאיים. אולם כעבור כעשור, נכתב במגזין טיים, הסעיף הזה התאייד וטכנולוגיות ה־AI של דיפמיינד נמכרת לגופים צבאיים, כולל לישראל.
כל הזמן מחפש אתגרים
ככלל, הסביס מחפש אתגרים ללא הרף. כך למשל, הוא החליט להסביר את ההיגיון מאחורי המשחק הסיני העתיק גו. בשל העובדה שיש לשחקן גו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות, כמעט בלתי אפשרי להסביר את מה שעומד מאחורי המשחק והמהלכים השונים. לכן, הוא ראה בו אתגר מעולה ללמידת מוכנה. ב־2015, מערכת AlphaGo של DeepMind ניצחה את אלוף אירופה בגו בתוצאה 5-0, ובשנה לאחר מכן ניצחה את לי סדול, אלוף העולם לשעבר 4-1.
רבים מתייחסים למהלך 37 במשחק מול סרול כרגע מפתח: הוא הפגין את יכולתה של AlphaGo לפתח אינטואיציה משלה, שמפתיעה ואף עולה על האינטואיציה האנושית. הוא סימן את הרגע שבו הבינה המלאכותית לא רק חישבה טוב יותר, אלא חשבה אחרת מאשר בני אדם.
השלב הבא היה לפתח את AlphaFold, בינה מלאכותית שיכולה לחזות את צורת החלבונים עד לאטום הקרוב ביותר, מודל שהגיע למקום הראשון בדירוג הכללי CASP - תחרות בינלאומית המתקיימת אחת לשנתיים, שמטרתה לבחון את הדיוק והיכולות של שיטות חיזוי מבנה חלבון.
הסביס המשיך לצבור תארים והישגים לאורך השנים: ב־2015, FT הכתירו אותו כאחד מ־50 היזמים המובילים באירופה, ובשנה לאחר מכן כיזם הדיגיטלי של השנה; מגזין Science כינה את מערכת AlphaGo אחת מ־10 פריצות הדרך המדעיות המובילות של 2016; מגזין TIME כלל את הסביס כאחד מ־100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם ב־2017.
שנה לאחר מכן, הוא זכה בתואר Commander of the Order of the British Empire ונבחר כחבר בחברה המלכותית, האיגוד המדעי הוותיק בעולם. כיום הוא יועץ בינה מלאכותית לממשלת בריטניה; בשנת 2024 הוא קיבל תואר אבירות על עבודתו בתחום הבינה המלאכותית; ב־2025, שוב, נכלל ברשימת המגזין טיים של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם.
הסביס מילא תפקידים נוספים כמו מנכ"ל בסטארט־אפ Isomorphic Labs בתחום האקוסיסטם של קבוצת אלפבית. בשנת 2023 אלפבית הודיעה ש־DeepMind מתמזגת עם מעבדת הבינה המלאכותית שלה, Google Brain. הצוות, כך הוגדר, יעסוק ב"מערכות בינה מלאכותית כלליות" שהן "בעלות יכולות ואחראיות".
חלם על פרס נובל
אחרי הישגים רבים נוספים, באוקטובר 2024 זכה הסביס בפרס נובל לכימיה לצידו של ג'ון ג'אמפר, על פריצת הדרך שלהם בחיזוי מבנה חלבונים. בעזרת מערכת AlphaFold2, נחזה המבנה של כמעט כל החלבונים הידועים. הגילוי הזה חולל מהפכה במחקר המדעי, תרם להתקדמות רפואית, לעמידות לאנטיביוטיקה ולמדעי הסביבה.
בראיון לטיימס סיפר כי על הזכייה נודע לו 20 דקות בלבד לפני שאר העולם; בקרן הנובל לא מצאו את פרטי הקשר שלו. "הייתי חוטף התקף לב אם היה נודע לי על הפרס מהטלוויזיה", הוא אמר, והוסיף: "זה משהו שחולמים עליו כילדים… אני ממש גרוע בליהנות מהרגע, זכיתי בפרסים בעבר, ואני תמיד חושב מה הדבר הבא. אבל הפעם זה באמת מיוחד".
סטודנטים מאונ' קיימברידג' שפגשו את הסביס שאלו אותו איך לנהל נכון את הזמן שלהם. תשובתו הייתה: להקדיש זמן להבין איך "ללמוד ללמוד" (learning to learn). לדבריו, כדאי גם "להשתמש בזמן שיש לך כסטודנט לתואר ראשון כדי להבין את עצמך טוב יותר, וכיצד אתה לומד בצורה הטובה ביותר". באותו מפגש הוא אמר לסטודנטים כי "AI, גם AR ו־VR (מציאות רבודה ומציאות מדומה, בהתאמה; נ"ב) וגם מחשוב קוונטי - נראה שכל הדברים האלה הולכים להיות מבטיחים בחמש עד עשר השנים הקרובות".
הוא גם שותף לגבי החשיבות בשמירה על הבטיחות בבינה המלאכותית והקדשת משאבים לאחריות. בראיון באירוע AI Action Summit, שנערך בפריז בחודש פברואר האחרון, אמר הסביס כי ככל שהמרוץ הבינה המלאכותית מתחמם, כך קשה יותר למנוע מהטכנולוגיה להפוך ללא בטוחה.
חייבים לאמץ חדשנות
על עידן הבינה המלאכותית, שיש לו חלק נכבד בו, הוא אומר: "זה קצת כמו התקופה שמחשבים ביתיים נכנסו לאינטרנט. ברור שזה יהיה גדול יותר מזה, אבל חייבים לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, את ה־AI. מי שהופך למומחה, סוג של נינג'ה, בשימוש הדברים האלה - זה באמת יעצים אותו".
עם זאת, לדבריו, גם לדיסציפלינות אחרות ומסורתיות יש מקום. "אנחנו צריכים כמה פילוסופים גדולים, אבל גם כלכלנים שיחשבו איך העולם צריך להיראות בעידן החדש. מהי מטרה? מהי משמעות? אנחנו הולכים להתמקד בתחומים האלה, כחברה, אפילו יותר, כי יהיה לנו את הזמן והמשאבים לעשות זאת", אמר לגארדיאן.
כיום הוא רואה עצמו קודם כל כמדען, ולדבריו "הסיבה היחידה שאני עושה כל מה שאני שעושה היא החתירה לידע וניסיון להבין את העולם סביב". עוד ציין כי הוא עסוק לרוב שבעה ימים בשבוע, ובזמנו הפנוי והמועט הוא מבלה עם ילדיו במשחקי לוח - ולא נותן להם לנצח ("אנחנו תחרותיים").
הוא גם אוהד כדורגל ומחזיק במנוי עונתי לליברפול. במקביל, הוא עדיין משחק שחמט באינטרנט. "זה קצת כמו ללכת לחדר כושר, בשביל המוח", הוא אומר. כמו כן, הוא גם שחקן פוקר מוצל ח וסיפר שבלילה אחרי הזכייה בנובל, הוא חגג בערב פוקר עם אלוף העולם בשחמט לשעבר, מגנוס קרלסן, וכמה אלופי עולם בפוקר.
לאן הוא חושב שהבינה המלאכותית הולכת? לדעתו ה־AGI - הבינה המלאכותית הכללית - עדיין לא כאן, אבל צפויה להגיע בעשור הקרוב. "המערכות של היום מאוד פסיביות, ועדיין יש הרבה דברים שהן לא יכולות לעשות. אבל לדעתי ב-5-10 השנים הבאות, הרבה יכולות יתחילו לבוא לידי ביטוי. נתחיל לנוע לעבר מה שאנחנו מכנים בינה מלאכותית כללית". לדבריו, "המערכות האלה מרשימות מאוד בדברים מסוימים, אבל יש דברים שהן עדיין לא יכולות לעשות, ויש לנו לא מעט עבודת מחקר לפני כן. אבל אני אופטימיסט זהיר".