מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu
כחמישה חודשים לאחר פגיעת הטיל האיראני במגדלי דה וינצ’י שבצומת הרחובות קפלן־דה וינצ’י בתל אביב, מתחיל להתבהר סדר הגודל של הפגיעה התכנונית, ההנדסית והכלכלית שנגרמה לשני המגדלים.
במגדל הדרומי, עיריית תל אביב הסירה את צו המבנה המסוכן וכעת ניתן לחזור להתגורר בו, ואילו המגדל הצפוני, שספג פגיעה ישירה, צפוי לעבור עבודות שיקום נרחבות ולדיירים צפויות עוד שנתיים של המתנה לפחות. עד אז, הדיירים ימשיכו להתגורר בדיור חלופי שממומן על ידי המדינה, ומבדיקה שערך גלובס מדובר בעלות כוללת שמוערכת ב־5-6 מיליון שקל לשנה.
נזכיר כי במקרה של פגיעה, צוות מס רכוש מגיע בסמוך למועד האירוע לאתר שבו הייתה הפגיעה, וקובע מה מהות הנזק, מה עלות השיקום או הבנייה מחדש, וכמה זמן יארכו עבודות התיקון. לפי חוות הדעת במקרה זה, התיקון יארך זמן רב והמדינה משלמת לבעלי הדירות את שכר הדירה במקום אחר.
412 דירות בשני מגדלים
במגדלי דה וינצ'י, חלק מהדירות הן דירות יוקרה גדולות - ושכר הדירה החלופי הוא בהתאם. רשות המסים אישרה לגלובס כי ברוב הדירות במגדל, המדינה מממנת "שכירות חודשית של 14 אלף שקל לדירה לערך", אולם "במקרה של הפנטהאוזים והדירות היוקרתיות העלות מזנקת ל־50 ואף ל־70 אלף שקל בחודש". לפיכך, עלות הדיור החלופי לבנייני דה וינצ'י מתקרבת לחצי מיליון שקל בחודש.
חלק מהדירות במגדל היו מושכרות ובעליהן לא גרו בהן. לפי החלטת האוצר, אם לא ניתן להשתמש בדירה כתוצאה מפגיעת טיל במערכה מול איראן, לאחר הגשת מסמכים מתאימים ותוך עמידה בתנאים, בעלי הדירות יקבלו את דמי השכירות מהמדינה, על ידי הגשת בקשה ישירה לרשות המסים, או באמצעות השוכר שבחר להמשיך את החוזה ולעבור לדיור חלופי, והוא זכאי לקבל מהמדינה את דמי השכירות בדירה בה אינו יכול לגור.
פרויקט דה וינצ'י הוקם על קרקע ששיווקה רשות מקרקעי ישראל ב־2015. במכרז זכו אקרו נדל"ן וקנדה ישראל, בתמורה ל־830 מיליון שקל. שני המגדלים, בני 44 קומות, הושלמו רק בסוף מרץ 2023. בשניהם יחד 412 דירות וכן 12.6 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה.
על המחירים של דירות במגדל אפשר ללמוד מכמה עסקאות שדווח באתר רשות המסים. כך לדוגמה, לפני כשנה נמכרה במגדל דירה בשטח 173 מ"ר, בקומה ה־39, עם שתי חניות, תמורת 16.7 מיליון שקל. דירת 4 חדרים בשטח 90 מ"ר, עם חניה אחת, נמכרה בסוף השנה שעברה ב־5.75 מיליון שקל.
מלבד הדירות שנמכרו בשוק החופשי, 40 דירות (20 בכל מגדל) יועדו לשוק השכירות בהנחה של 20% ממחיר השוק. לאחר שברמ"י ובעירייה הבינו שהמחיר לא יהיה "בר השגה", הוחלט למכור אותן, אולם לאורך השנים התקשו למצוא להן רוכש בשל המגבלות של השכרה לצמיתות.
בעקבות הפגיעה הקשה, בחודש האחרון רמ"י נאלצה לקצץ כמעט 60% ממחיר המינימום במכרז, כך שמחיר 40 הדירות ירד ל־43 מיליון שקל ללא מע"מ, זאת לאחר שבשנה שעברה פרסמה את אותו מכרז עם מחיר מינימלי של 101 מיליון שקל.
המהנדס ישראל דוד, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים בישראל והאחראי על תכנון השיקום, הסביר בעבר לגלובס כי במגדל הצפוני, "מדובר בפגיעה בשלד, במערכות מים, בחשמל, בתקשורת, בספרינקלרים ובמעליות", והעריך שמדובר בתיקון שיעלה עשרות מיליוני שקלים.
לכך מתווספת מחלוקת בין הדיירים לבין עיריית תל אביב בנוגע לצורך בהוצאת היתר בנייה לשיקום המגדל הצפוני. בעלי הדירות טוענים כי מדובר בעיכוב מיותר, ואילו בעירייה מדגישים כי כל פעולה הנדסית משמעותית מחייבת היתר כחוק.
ר"ג: 2.5 מיליון שקל לשנה
גם במגדל עלית ברמת גן, שנפגע אף הוא במתקפה האיראנית ביוני האחרון, העבודות טרם החלו, והדיירים נמצאים בדיור חלופי שעלותו מוערכת ב־2.5 מיליון שקל לשנה.