גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע
ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי" ) נחקק ב־2012, כדי לסייע לנוסעים שבוטלה טיסתם. עד לתיקון של החוק, החוק הטיל על חברות התעופה חובות נרחבות הכוללות פיצוי כספי, תשלום לינה ללא הגבלת זמן וטיסה חלופית לאותו יעד. במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוקן החוק כדי להתאימו למציאות הביטחונית המורכבת מולה התמודדו חברות התעופה - ולאזן בינה לבין הצורך להגן על זכויות הנוסעים.

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

התיקון כולל מספר הוראות מקלות כמו טיסה חלופית ליעד דומה, ביטול הפיצוי בתקופות חירום שהוגדרו, הגבלת תקופת הלינה ומתן סמכות לשרת התחבורה להשהות זכויות צרכניות. נראה היה שהבעיה נפתרה ונמצא איזון נכון. אולם, בחינה של פסקי דין בנושא מעלה תמונה לא אחידה בנוגע לשאלה: האם כדאי לנוסע לתבוע פיצוי מחברת התעופה ומתי חברות התעופה מוגנות מפני דרישה לפיצוי בגין ביטול טיסה בזמן המלחמה.

נסביר, הכנסת החליטה לתקן את החוק ולכלול בו שורה של אירועים בהם תחילת המלחמה, המתקפה האיראנית הראשונה, המלחמה מול חיזבאללה באוגוסט 24 והמתקפה האיראנית באוקטובר 24, שבהם ביטול טיסה לא יחייב פיצוי. מנגד, ביטול טיסה שלא באחד מהמועדים האלו, כמו למשל התקיפה האיראנית ביוני האחרון, אינה מזכה בפטור, ומצריך מחברת התעופה להראות שהביטול נגרם בנסיבות שלא היו בשליטה.

מאז תחילת המלחמה ניתנו שורה של פסקי דין בעניין תביעות של נוסעים שטיסתם בוטלה שלא במועדים הקבועים בתיקון לחוק, ואלו מציגים תמונה לא אחידה שיוצרת בלבול בשוק.

טיל הוא לא סיבה

בשבוע וחצי האחרונים ניתנו על ידי בתי משפט שונים פסקי דין שקיבלו את טענת הפיצוי של נוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך המלחמה. לצידם היו כאלה שדחו את הטענה. ממכלול פסקי הדין ניתן לראות שכל מקרה נבחן לגופו, בשים לב למועד הטיסות שבוטלו, אופי האירועים הביטחוניים, ומסד הנתונים שהוצג לבית המשפט בנוגע לסיבות לביטול הטיסה.

כך למשל, ביום רביעי האחרון (26.11.25) בית המשפט לתביעות קטנות בב"ש קבע כי על חברת Ryanair לשלם פיצוי כספי בסכום של 8,940 שקל לשלושה תובעים והוצאות משפט על סך 600 שקל, בשל טיסה לקפריסין שבוטלה בגלל פגיעת טיל חות'י בסמוך לנתב"ג כמה ימים קודם לכן.

בית המשפט קבע כי יש "לנקוט בפרשנות מצמצמת בנסיבות של כוח עליון" במועדים שאינם תחת החוק כמזכים בפטור מפיצוי. "בלא הוראה של רשות מוסמכת על איסור לטוס" לא היו נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה, כך כתב בית המשפט (ת"ק 48606-05-25 זלדקין ואח' נ' חברת התעופה ריינאייר Ryanair dac).

בבית משפט השלום בתל אביב נקבע כי חברת התעופה הרומנית Tarom תפצה את שישה נוסעים בסכום של 17,610 שקל, בשל ביטול טיסה לרומניה. בית המשפט פסק פיצוי שכלל כמה רכיבים: פיצוי סטטוטורי, פיצוי לדוגמה, שכ"ט, עלות מלון ללילה אחד ועלות מזון. השופט סבר כי על אף שבאותו בוקר נתב"ג נסגר לטיסות במשך שעתיים בגלל מתקפת מנע שיזמה ישראל, הוא נפתח לאחר מכן ו"לכאורה לא הייתה מניעה לקיום הטיסה" (תאד"מ 62851-02-25 מרדכי ואח' נ' Tarom - Romanian Air Transport).

לפני למעלה משבוע בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבע כי Ryanair תפצה את חמישה נוסעים על ביטול טיסה לקפריסין בסכום כולל של 18,973 שקל, למרות שביטול הטיסה היה לאחר חיסול של מספר בכירים על ידי ישראל, כנטען. הפיצוי כלל גם תשלום של אלפי שקלים בגין מוניות והפרשי העלויות בכרטיסי הטיסה החלופיים שנדרשו הנוסעים לרכוש, וכן פיצוי לדוגמה מעבר לפיצוי הסטטורי.

פטור מפיצוי במועדים שאינם נקובים בחוק, כך לגישת בית המשפט, שמור למקרה של "סיכון בטחוני ממשי" לשדה התעופה הספציפי ביום מסוים" ולא "סיכון ערטילאי כללי של נזק ממלחמה". נקבע כי חיסולי הבכירים לא עמדו בבסיס ההחלטה לבטל את הטיסה וכי היה על חברת התעופה להקשיב לגופים אליהם היא כפופה, ולא לגופים אחרים (ת"ק [קריות] 36753-05-25‏ ‏ איילת קוליש נ' ‏RYANAIR DAC).

לא תמיד הנוסע מנצח

ואולם, לצד פסק הדין הללו, יש גם לא מעט פסקי דין שבהם בית המשפט דוחה את התביעה, מחזק את ידי חברות התעופה ולא פוסק פיצוי לנוסעים. כך למשל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בית המשפט דחה תביעה לקבלת פיצוי בגין ביטול טיסה בשל סמיכות מועד טיסת החזור לתקופה שכן הוחרגה בחוק - כמה ימים לאחר שישראל תקפה באיראן. "בית המשפט חי בתוך עמו (וארצו), ובראי התקופה המורכבת בה חיינו בחודש אוגוסט 2024, יש לראות את החלטת הנתבעת כהחלטה סבירה", כלשונו.

נקודה שחשוב להדגיש, ביהמ"ש עומד על הקושי העובדתי והמשפטי בניהול תביעות מכוח חוק שירותי תעופה בבית המשפט לתביעות קטנות. זאת נוכח מורכבות התביעות הכוללות חוות דעת ביטחוניות ודוחות לניהול סיכונים של חברות התעופה (ת"ק 53680-02-25 אייזנפיש ואח' נ' air europa).

בית המשפט המחוזי בלוד אישר פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, שקבע שאין מקום לפסוק פיצוי ל־5 נוסעים שבוטלה טיסתם לקרואטיה, בשל איומים מצד איראן לפעולות נקם על חיסול הנייה. לפי ביהמ"ש: "לחברת התעופה אין כלים ידע וניסיון להחליט אם סיכון השארת הטיסה הוא סיכון סביר" (ת"ק 7662-04-25 גרייבר ואח' נ' קרואטיה איירליינס באמצעות ביעף שירותי תעופה בע"מ).

ביקורת בקרב החברות

נראה שחוסר האחידות בבית המשפט, היעדר יכולתן של חברות התעופה לכלכל את צעדיהן ואי מתן הקלות אפשריות הקבועות בחוק על ידי שרת התחבורה, הביאו את ארגון התעופה הבינלאומי (IATA), יחד עם תשע חברות תעופה לעתור ביום שני לבג"ץ כמוצא אחרון. טענתם ממוקדת בתקופה של שבועיים בזמן המתקפה האיראנית מיוני האחרון - שלא נכנסה בחוק כמקנה הקלות.

העתירה נוגעת לנסיבות מבצע "עם כלביא", שבמהלכו החליטה ממשלת ישראל לסגור את המרחב האווירי של ישראל לתקופה בלתי מוגבלת ביוני 2025. בעקבות זאת, חברות התעופה נאלצו לבטל את כל הטיסות אל ומישראל, והותירו נוסעים רבים ללא אפשרות לשוב לישראל או לעזוב את המדינה.

במצב כזה, לטענתם, החוק וחובות שלו הופכות לבלתי ישימים. העותרים טוענים כי בנסיבות הללו היה על שרת התחבורה מכוח סעיף 9א לחוק להוציא צו המקל על חובות מרכזיות במסגרת חוק שירותי התעופה, הגבלת חובות הלינה, פטור מפיצוי וטיסה חלופית ליעד אחר בתקופת המתקפה האיראנית האחרונה. ואולם, כך על פי העתירה: "למרות פניות רבות, שרת התחבורה לא שקלה או הוציאה את הצו המתאים לפי חוק שירותי התעופה".

עוד כתבות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שלקחה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב נבנה בשנות ה־70 והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו על ידי משקיעים ואחת על ידי משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים