גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע
ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי" ) נחקק ב־2012, כדי לסייע לנוסעים שבוטלה טיסתם. עד לתיקון של החוק, החוק הטיל על חברות התעופה חובות נרחבות הכוללות פיצוי כספי, תשלום לינה ללא הגבלת זמן וטיסה חלופית לאותו יעד. במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוקן החוק כדי להתאימו למציאות הביטחונית המורכבת מולה התמודדו חברות התעופה - ולאזן בינה לבין הצורך להגן על זכויות הנוסעים.

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

התיקון כולל מספר הוראות מקלות כמו טיסה חלופית ליעד דומה, ביטול הפיצוי בתקופות חירום שהוגדרו, הגבלת תקופת הלינה ומתן סמכות לשרת התחבורה להשהות זכויות צרכניות. נראה היה שהבעיה נפתרה ונמצא איזון נכון. אולם, בחינה של פסקי דין בנושא מעלה תמונה לא אחידה בנוגע לשאלה: האם כדאי לנוסע לתבוע פיצוי מחברת התעופה ומתי חברות התעופה מוגנות מפני דרישה לפיצוי בגין ביטול טיסה בזמן המלחמה.

נסביר, הכנסת החליטה לתקן את החוק ולכלול בו שורה של אירועים בהם תחילת המלחמה, המתקפה האיראנית הראשונה, המלחמה מול חיזבאללה באוגוסט 24 והמתקפה האיראנית באוקטובר 24, שבהם ביטול טיסה לא יחייב פיצוי. מנגד, ביטול טיסה שלא באחד מהמועדים האלו, כמו למשל התקיפה האיראנית ביוני האחרון, אינה מזכה בפטור, ומצריך מחברת התעופה להראות שהביטול נגרם בנסיבות שלא היו בשליטה.

מאז תחילת המלחמה ניתנו שורה של פסקי דין בעניין תביעות של נוסעים שטיסתם בוטלה שלא במועדים הקבועים בתיקון לחוק, ואלו מציגים תמונה לא אחידה שיוצרת בלבול בשוק.

טיל הוא לא סיבה

בשבוע וחצי האחרונים ניתנו על ידי בתי משפט שונים פסקי דין שקיבלו את טענת הפיצוי של נוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך המלחמה. לצידם היו כאלה שדחו את הטענה. ממכלול פסקי הדין ניתן לראות שכל מקרה נבחן לגופו, בשים לב למועד הטיסות שבוטלו, אופי האירועים הביטחוניים, ומסד הנתונים שהוצג לבית המשפט בנוגע לסיבות לביטול הטיסה.

כך למשל, ביום רביעי האחרון (26.11.25) בית המשפט לתביעות קטנות בב"ש קבע כי על חברת Ryanair לשלם פיצוי כספי בסכום של 8,940 שקל לשלושה תובעים והוצאות משפט על סך 600 שקל, בשל טיסה לקפריסין שבוטלה בגלל פגיעת טיל חות'י בסמוך לנתב"ג כמה ימים קודם לכן.

בית המשפט קבע כי יש "לנקוט בפרשנות מצמצמת בנסיבות של כוח עליון" במועדים שאינם תחת החוק כמזכים בפטור מפיצוי. "בלא הוראה של רשות מוסמכת על איסור לטוס" לא היו נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה, כך כתב בית המשפט (ת"ק 48606-05-25 זלדקין ואח' נ' חברת התעופה ריינאייר Ryanair dac).

בבית משפט השלום בתל אביב נקבע כי חברת התעופה הרומנית Tarom תפצה את שישה נוסעים בסכום של 17,610 שקל, בשל ביטול טיסה לרומניה. בית המשפט פסק פיצוי שכלל כמה רכיבים: פיצוי סטטוטורי, פיצוי לדוגמה, שכ"ט, עלות מלון ללילה אחד ועלות מזון. השופט סבר כי על אף שבאותו בוקר נתב"ג נסגר לטיסות במשך שעתיים בגלל מתקפת מנע שיזמה ישראל, הוא נפתח לאחר מכן ו"לכאורה לא הייתה מניעה לקיום הטיסה" (תאד"מ 62851-02-25 מרדכי ואח' נ' Tarom - Romanian Air Transport).

לפני למעלה משבוע בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבע כי Ryanair תפצה את חמישה נוסעים על ביטול טיסה לקפריסין בסכום כולל של 18,973 שקל, למרות שביטול הטיסה היה לאחר חיסול של מספר בכירים על ידי ישראל, כנטען. הפיצוי כלל גם תשלום של אלפי שקלים בגין מוניות והפרשי העלויות בכרטיסי הטיסה החלופיים שנדרשו הנוסעים לרכוש, וכן פיצוי לדוגמה מעבר לפיצוי הסטטורי.

פטור מפיצוי במועדים שאינם נקובים בחוק, כך לגישת בית המשפט, שמור למקרה של "סיכון בטחוני ממשי" לשדה התעופה הספציפי ביום מסוים" ולא "סיכון ערטילאי כללי של נזק ממלחמה". נקבע כי חיסולי הבכירים לא עמדו בבסיס ההחלטה לבטל את הטיסה וכי היה על חברת התעופה להקשיב לגופים אליהם היא כפופה, ולא לגופים אחרים (ת"ק [קריות] 36753-05-25‏ ‏ איילת קוליש נ' ‏RYANAIR DAC).

לא תמיד הנוסע מנצח

ואולם, לצד פסק הדין הללו, יש גם לא מעט פסקי דין שבהם בית המשפט דוחה את התביעה, מחזק את ידי חברות התעופה ולא פוסק פיצוי לנוסעים. כך למשל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בית המשפט דחה תביעה לקבלת פיצוי בגין ביטול טיסה בשל סמיכות מועד טיסת החזור לתקופה שכן הוחרגה בחוק - כמה ימים לאחר שישראל תקפה באיראן. "בית המשפט חי בתוך עמו (וארצו), ובראי התקופה המורכבת בה חיינו בחודש אוגוסט 2024, יש לראות את החלטת הנתבעת כהחלטה סבירה", כלשונו.

נקודה שחשוב להדגיש, ביהמ"ש עומד על הקושי העובדתי והמשפטי בניהול תביעות מכוח חוק שירותי תעופה בבית המשפט לתביעות קטנות. זאת נוכח מורכבות התביעות הכוללות חוות דעת ביטחוניות ודוחות לניהול סיכונים של חברות התעופה (ת"ק 53680-02-25 אייזנפיש ואח' נ' air europa).

בית המשפט המחוזי בלוד אישר פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, שקבע שאין מקום לפסוק פיצוי ל־5 נוסעים שבוטלה טיסתם לקרואטיה, בשל איומים מצד איראן לפעולות נקם על חיסול הנייה. לפי ביהמ"ש: "לחברת התעופה אין כלים ידע וניסיון להחליט אם סיכון השארת הטיסה הוא סיכון סביר" (ת"ק 7662-04-25 גרייבר ואח' נ' קרואטיה איירליינס באמצעות ביעף שירותי תעופה בע"מ).

ביקורת בקרב החברות

נראה שחוסר האחידות בבית המשפט, היעדר יכולתן של חברות התעופה לכלכל את צעדיהן ואי מתן הקלות אפשריות הקבועות בחוק על ידי שרת התחבורה, הביאו את ארגון התעופה הבינלאומי (IATA), יחד עם תשע חברות תעופה לעתור ביום שני לבג"ץ כמוצא אחרון. טענתם ממוקדת בתקופה של שבועיים בזמן המתקפה האיראנית מיוני האחרון - שלא נכנסה בחוק כמקנה הקלות.

העתירה נוגעת לנסיבות מבצע "עם כלביא", שבמהלכו החליטה ממשלת ישראל לסגור את המרחב האווירי של ישראל לתקופה בלתי מוגבלת ביוני 2025. בעקבות זאת, חברות התעופה נאלצו לבטל את כל הטיסות אל ומישראל, והותירו נוסעים רבים ללא אפשרות לשוב לישראל או לעזוב את המדינה.

במצב כזה, לטענתם, החוק וחובות שלו הופכות לבלתי ישימים. העותרים טוענים כי בנסיבות הללו היה על שרת התחבורה מכוח סעיף 9א לחוק להוציא צו המקל על חובות מרכזיות במסגרת חוק שירותי התעופה, הגבלת חובות הלינה, פטור מפיצוי וטיסה חלופית ליעד אחר בתקופת המתקפה האיראנית האחרונה. ואולם, כך על פי העתירה: "למרות פניות רבות, שרת התחבורה לא שקלה או הוציאה את הצו המתאים לפי חוק שירותי התעופה".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי