גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל
לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

הצעת חוק הגיוס שהונחה על שולחן הכנסת מטעמו של בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, חוללה סערה ציבורית חוצת-מחנות בשאלות הנוגעות בשוויון בנטל, ואולם, ניתוח כלכלי של ההצעה ומשמעויותיה כמעט נעדר מהשיח.

בהצעת החוק בוטלה הדרישה למכסה של לוחמים קרביים לעומת טיוטה קודמת, הכללת שירות אזרחי-ביטחוני כחלק ממכסת המתגייסים השנתית, וכולל סנקציות כמו איסור הוצאת רשיון נהיגה ואיסור יציאה לחו"ל עד גיל 26 וזאת לצד סנקציות כלכליות אם לא יעמדו במכסה הנדרשת.

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים"
האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון | בלעדי

"מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים , ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל", נכתב בחוות דעת שפרסמו באגף התקציבים באוצר בהתייחסות להצעת ביסמוט. באוצר ניתחו את הסעיפים אחד השונים וציינו היכן להערכתם נמצאות הבעיות.

לפני שצוללים לסעיפים השונים, נתון אחד בולט במיוחד: העלות המשקית של כל חייל מילואים בחודש עומדת על כ־50 אלף שקל. במצב הנוכחי משרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת מספר חודשים בשנה, העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים. זאת, מעבר לעלויות הכבדות שכבר הצטברו נוכח היקף המילואים מתחילת המלחמה, הנאמדות בכ-120 מיליארד שקל בגין אובדן הפעילות הכלכלית, ומעל לכ-70 מיליארד שקל עבור העלות הישירה.

גיל הפטור

סעיף בעייתי במיוחד מבחינת האוצר הוא השימוש במנגנון "גיל הפטור". הגיל שבו פוקעת חובת הגיוס לצה"ל, ועד להגעתו נאסר על הצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה או לרכוש השכלה והכשרה מקצועית. לפי ההצעה, הוא יעמוד על 26. המנגנון כבר היה קיים בעבר, ובאוצר מציינים כי הוא לא הביא תועלת מבחינת הגיוס, אך גרם נזק כלכלי משמעותי למשק.

"מנגנון זה, הטיל במשך שנים רבות משקולת כבדה על יכולתם של גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה, ולתוצאה של 'הפסד כפול' בו חלק ניכר מאוכלוסייה זו לא התגייס ולא השתלב בשוק העבודה", מציינים באוצר.

הטבות במקום סנקציות

במצב הנוכחי, נשללו מחייבי גיוס שורה של הטבות לרבות קצבת אברך, סבסוד שכר הלימוד במעונות יום והנחה בדמי ביטוח לאומי. על פי המתווה שהציג יו"ר הוועדה ביסמוט, עם העברת החוק חלק נרחב מכספים אלו יושבו מיידית. סנקציות חדשות, במקרה הצורך, יוטלו אולי רק בהמשך.

כך למשל כיום נשללת הזכאות לחייבי גיוס מתמיכה במוסדות תורניים שעולה לכל משק בית בישראל כעשרת אלפים שקלים. בחוק מוצע להשיב מחצית מהסכום, ואם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס ובאישור ועדה מייעצת ורק בתנאי שלא תהיה הגדלה של תקציב התמיכות הכולל - היא תשלל.

באוצר מציינים כי התוצאה הסופית תהיה "הגדלת הכנסה בסך עשרות אלפי שקלים בשנה למשק הבית של חייבי הגיוס ביום שאחרי חקיקת החוק", וכי המהלך בצורתו הנוכחית מחליש את התמריץ להתגייס ולא מגדיל אותו. ההטבה המשמעותית ביותר למשקי הבית החרדים היא סבסוד שכר הלימוד במעונות יום בשווי של כ־25 אלף שקל לשנה. גובה ההטבה בביטוח לאומי מוערך ביותר מאלף שקל בשנה לזכאים. במסגרת ההצעה הזכאות תושב מיידית ותשלל רק במקרה שלא יעמדו במכסה.

סנקציות חלשות ודחויות

הצעת החוק כוללת מנגנון סנקציות, כולל כאלו שלכאורה אינן קיימות כיום, אך באוצר מסבירים שהן לא אפקטיביות. מדובר בין היתר על השתתפות ברכישת "דיור במחיר מוזל", אלא שלעמדת האוצר זו לא צפויה להתממש. הסיבה: מועד קניית הדירה יידחה לגיל 26, ולכן הסנקציה לא תוביל לעלות נוספת. כך גם סנקציות נוספות שכוללות שלילת סיוע כספי לרכישת דירה ושלילת הטבות בנושא מס רכישה.

בועז ביסמוט, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה

"כלל ההטבות הנוגעות לדיור, לרבות ביטול הפטור ממס הרכישה, אינן צפויות להביא לשינוי ההתנהגות הרצוי, שכן הפרט ייהנה מהטבה זו במלואה במידה ויבצע את רכישת הדירה לאחר גיל 26. כך, לכאורה מוטלת סנקציה משמעותית, אך בפועל היא אינה צפויה להתממש", מציינים באוצר.

גם ההפחתה בתקציבי המוסדות התורניים שלא יעמדו ביעדי הגיוס זוכה לביקורת ובאוצר טוענים שבאמצעות מניפולציה פשוטה יחסית ניתן יהיה לעקוף אותה. בנוסף, מציינים באוצר, החוק כולל מנגנונים בירוקרטיים שמאפשרים לדחות או לבטל את הסנקציות.

העומס לא צפוי לרדת

ההערכות של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הן שבעשור הקרוב ישראל תמשיך להתמודד מול שלוש חזיתות פעילות - בצפון מול חיזבאללה, בעזה - במסגרת יישום יוזמת טראמפ, שם רק בסוף העשור צה"ל יתמקם בפרימטר, וכן ביהודה ושומרון, ועל כן העמידו את הערכתם לתקציב הביטחון לשנת 2026 על כ-130 מיליארד שקל.

במערכת הביטחון ובמשרד האוצר סיכמו על תקציב בסיס של 93 מיליארד שקל, וכעת מתנהל משא ומתן על 50 מיליארד נוספים - 37 מתוכם תקציב בט"ש (ביטחון שוטף) מוגבר, הכולל 60 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון. למעשה, בצבא ציינו כי הצורך הנוסף בחיילים עומד על 12 אלף מדי שנה, כדי לעמוד במשימותיו השונות, ובמשרד האוצר מסבירים שכדי למלא את החוסר הם נדרשים לתקצב ימי מילואים.

בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, שיעורי ההתייצבות לגיוס בצבא עומדים על כ-85%, ונמצאים במיצוי כמעט מלא. זאת בשעה שהיום ישנם 100 אלף חייבי גיוס בחברה החרדית (גילאי 18-28), וזאת לצד כ-14 אלף גברים שמגיעים לגיל 18 מדי שנה.

הקשר בין גיוס לתעסוקה

במשרד האוצר סבורים שבאמצעות חובת גיוס ניתן להוביל להגברת ההשתתפות בשוק העבודה, וכך גם בוועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון.

במכון אהרן מסבירים שיש לפתח תוכנית אסטרטגית לטיפול בהשכלה ותעסוקה בקרב גברים חרדים גם בלי קשר לחוק גיוס. אבל על דבר אחד כולם מסכימים - גיל הפטור (26) מחובת הגיוס מעכב את שילובם בעבודה לנוכח האיסור ללמוד ולעבוד באותה תקופה, לצד זאת שניסיון העבר מראה ששינוי גיל הפטור לא הביא להגדלת המתגייסים לצבא.

במשרד האוצר צופים צמיחה גבוהה יותר בשנה הבאה, שכן השנים שלאחר מלחמה מתאפיינות בצמיחה גבוהה יותר מאשר בשגרה, אבל זו תתייצב חזרה החל משנת 2027, על נתון המתקרב ל-4% תוצר. במכון אהרן התחזית שלילית בהרבה, ולפיה הצמיחה תעמוד על 2.5% תוצר בלבד, אם לא תהיה מדיניות שכוללת רפורמות תומכות צמיחה, ובהן העלאת שיעור התעסוקה וההשכלה בחברות החרדית והערבית.

לאחוזי התוצר יש השפעה על מאזן יחס החוב לתוצר, שלא יצליח להשתפר לאחר שנתיים של מלחמה אם התרחיש הפסימי יתרחש. להערכת המכון, הטיפול בחברה החרדית לבדו יניב תוספת של 0.3% תוצר בכל שנה.

ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בדקה במחקרה כמה תרחישים אפשריים לעשור הקרוב. "בתרחיש של עסקים כרגיל, שבו חרדים ממשיכים להתגייס בשיעורים נמוכים, ומחויבים להשאר בישיבות עד גיל 26 - בעוד עשור האוכלוסייה תגדל, ושיעור התעסוקה בה לא ישתנה, ולכן התוצר לנפש בישראל ירד".

ואולם לדבריה, "בתרחיש מעט טוב יותר, שבו חלק מתגייסים ושבו תוסר ההגבלה על יציאה לעבודה - שיעורי התעסוקה יעלו ל-66%, והשכר יעלה ב-7%. מדובר בשינוי אדיר, ולכן בכל מתווה גיוס שמדברים עליו חייבים לתמרץ גיוס, ואם לא - צריך לשלול הטבות מסוימות, אבל לאפשר לצאת לעבוד כמו שמאפשרים לכל אזרח. בדקנו וראינו שבקרב חסידים למשל, שיעור התעסוקה בישראל עומד על כ-60%, ואילו בארה"ב על 84%, ואחת הסיבות המרכזיות לפער הזה היא חוסר היכולת לצאת ולעבוד".

עוד כתבות

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר־פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר–פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם שכולל כ–9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם, הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל–AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני, שמכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● לדברי העותרים, דרישה זו מעלה משמעותית את עלויות השיפוץ

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

חמאס: העברנו לישראל את אחד משני החללים החטופים שנותרו

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט; הביטקוין קופץ ב-7.3%

נאסד"ק מתחזק ב-0.5%, S&P 500 עולה ב-0.3% ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי מזנקת ב-27% ● באסיה נסגר המסחר במגמה חיובית ● זינוק חד במניות הקריפטו: הביטקוין נסחר סביב 91 אלף דולר, האת'ריום מזנק במעל 10%

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

פערים במחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

רובעים 3 ו־4, שעברו גל של התחדשות עירונית ומזוהים עם "תל אביב של פעם", נחשבים למבוקשים במיוחד בשוק הנדל"ן ● אך בעוד שמחירי דירות מסוימות נשארים גבוהים, דירות בקומות נמוכות ועורפיות רושמות ירידות משמעותיות ויוצרות פערים גדולים בין דירות סמוכות