שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בפסק דין תקדימי שניתן היום (ד') בבית המשפט העליון, בוטלתה החלטתו של שר המשפטים יריב לוין להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו ללוות ולפקח על חקירת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן. בית המשפט, בהרכב הנשיא יצחק עמית והשופטים יעל וילנר וחאלד כבוב, קבע כי שר המשפטים חרג מהמבחנים שנקבעו בפסק הדין שניתן רק לאחרונה בעניין "משמר הדמוקרטיה", וכי המינוי אינו עומד בתנאי של "עובד מדינה בכיר".
בינתיים, שר המשפטים כבר תקף את ההחלטה: "עמית ווילנר מיירטים בזה אחר זה את השופטים שמונו כדי ללוות את החקירה״.
● בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח
● המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ
למה למעשה ההחלטה נפסלה?
אז למה למעשה ההחלטה נפסלה? באותו פסק דין בעניין "משמר הדמוקרטיה", שניתן בעקבות מאבק משפטי על זהות הגורם שיוסמך לפקח על החקירה, בית המשפט הדגיש כי ההחלטה של שר המשפטים להעביר את סמכות היועמ"שית לידי גורמים שאינם נמנים על הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות היא החלטה דרמטית וכי "אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות קונקרטיות". ואולם, בשל הנסיבות חסרות התקדים, הייתה הצדקה לחרוג מכך ולאפשר מינוי שכזה.
בשל הקשיים הכרוכים בהפעלת סמכותו של שר המשפטים למינוי שכזה, בית המשפט שרטט מספר מגבולות לקביעת המינוי. בין העיקריות שבהן: העברת סמכות תיעשה לעובד מדינה בכיר שהינו משפטן בעל ניסיון בתחום החקירה או התביעה הפלילית, ולא לעובד מדינה בעל שיוך פוליטי בעבר או בהווה.
השופטת וילנר, שכתבה כעת את פסק הדין קבעה כי השופט בדימוס בן-חמו, שנקלט לשירות המדינה אך ורק לצורך המינוי, לעומת עובד מדינה שמפעיל סמכויות בתחום התביעה או החקירה בשגרה ומוטלת עליו אחריות נוספת, אינו עומד בתנאי המרכזי של "עובד מדינה בכיר". לגישת בית המשפט, במצב שכזה מתעצם החשש שאותו ממונה ישמש כ"שלוחו של השר" לצורך התפקיד, ונפגעת התכלית של חדירת שיקולים פוליטיים בחקירה פלילית קונקרטית.
השופטת התייחסה לכך שבמסגרת הדיון השופטים הציעו למנות שופט מחוזי מכהן או שופט עליון בדימוס אבל הצעה זו ניתנה רק כדי לפשר בין הצדדים. כמו כן, למעלה מן הצורך, נאמר כי כהונתו כשופט במשך שנים רבות וכסגן נשיא עומדת בתנאי "שעיסקו בעבר במישור החקירה או התביעה", אך הוא אינו התמקד בתחום הפלילי.
השופט עמית סבר שהחלטת השר על המינוי "אינה מגובה בתשתית עובדתית מינימלית" באשר לתהליך הבדיקה, שהובילה אותו למסקנה לכאורה כי אין אף גורם בשירות המדינה העומד באמות המידה שבפסק הדין. לגישת השופט כבוב, "השר קבע לעצמו מגבלות מחמירות בחיפושיו שאינן מעוגנות בדבר, ולכן אין פלא שלא מצא מועמד מתאים משירות המדינה".
ומה הלאה? בית המשפט עמד על הדחיפות והחשיבות במינוי גורם מלווה למפקח לחקירה והשאיר פתח ברור: השר רשאי לקבל החלטה חדשה, ובלבד שתעמוד בכל אמות המידה שנקבעו בפסק הדין בעניין משמר הדמוקרטיה.