ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
יעד הגירעון של האוצר לתקציב 2026 יעמוד על 3.6% תוצר - כך עולה מהצעת התקציב של האוצר שהופצה לשרים. מדובר בהעמקת הגירעון השנתי בכ-8 מיליארד שקל, לעומת הצהרתו האחרונה של השר בצלאל סמוטריץ' לפיה התקציב יתבסס על גירעון מתוכנן של 3.2%.
העלאת רף הגירעון מוסברת בין השאר בתוספות הגבוהות לתקציב הביטחון, מעבר לתכנון האוצר. יעד הגירעון עלול לעלות עוד ביממה הקרובה, אם ייפלו חלק מתוכניות האוצר במשא־ומתן הסופי מול השרים, עד לאישור התקציב בממשלה.
● באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
● ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה
בשעה 11:00 תיפתח ישיבת הממשלה עצמה, ומניסיון העבר, בייחוד על רקע הפערים שנותרו - היא צפויה להימשך עד השעות הקטנות של הלילה.
לאחר אישור הממשלה, התקציב יועבר לקריאה ראשונה בכנסת ומשם להכנה בוועדות, עד להצבעות בקריאה שנייה ושלישית במליאה. באוצר שואפים לאישור התקציב לא יאוחר מתחילת חודש מרץ, אולם יש ספק אם הדבר יתממש במקרה שהבחירות יוקדמו ויתקיימו לפני אוקטובר.
הביקורת על הבנקים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג במסיבת עיתונאים את עיקרי התקציב. בפתח דבריו, אמר שר האוצר כי "הגענו יחד להישגים כבירים בזירות הלחימה ומצבנו הביטחוני היום טוב לעין ערוך משהיה לפני המלחמה. התחזיות קדימה של כולם מאוד אופטימיות ומשקפות אמון אדיר בכלכלה הישראלית". עם זאת, אמר סמוטריץ' כי "לא כולם היו שם איתנו במאמץ הזה. בזמן שאתם התגייסתם - הבנקים עמדו מנגד. הם ניצלו את הריבית הגבוהה וגרפו סכומי עתק על חשבונכם. במקום לתת כתף ולהוריד לכם את הריבית ולתת אשראי גם לעסקים לא הכי בטוחים ובמקום זה גרפו עוד ועוד רווחים".
"אחרי שנתיים שעסקנו בקיום בחיים ובביטחון אנחנו נוודא שהם ישלמו ואתם תקבלו. שההצלחות האדירות בביטחון והכלכלה יחזרו לכיס שלכם כי הניצחון שלכם והזכות לחיות בכבוד ולסגור את החודש היא שלכם.
"עקרון היסוד בתקציב- יוקר המחיה הוא לא גזירת גורל, נוכיח את זה ותראו שיתקדם לעוד סקטורים. יכול להיות כאן זול, ונוכיח בתקציב הזה שיש לו 4 יסודות: מזון, חשבון הבנק, רכישות של בגדים ומוצרים בסיסיים.
"רפורמת החלב היא הכרעה בצורה מאוד פשוטה: לא עובדים עבור המונופולים אלא עבורכם. הטלתי מס ולקחתי מהבנקים כסף כדי להחזיר לכם, ונמסה את הבנקים. יש מי שגוזר קופון על הריבית הגבוהה ואתם לא תשלמו פעמיים, גם מסים וגם עמלות.
"אנחנו סוף סוף פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. יכנסו בנקים קטנים עם מינימום בירוקרקטיה ותשלמו פחות ריבית על האוברדרפט והאשראי".
"מי שתורם למשק יישאר עם יותר כסף בכיס"
"הצעד השלישי - הורדת מסים - תשלמו פחות מס הכנסה. מי שיוצא לעבוד ותורם למשק יישאר עם יותר כסף בכיס.
"דבר אחרון זה הצריכה האישית. רוצים שתוכלו לקנות יותר ובזול ואם המונופולים לא יורידו את המחירים דרסטית - פשוט תזמינו את הבגדים שאתם אוהבים בפחות. אנחנו פשוט שוברים את מי שמנסה לשבור אותכם".
"הרפורמות הללו הן ליבת התקציב, ולא יהיה תקציב מדינה בלעדיהן. אם נצליח, המונופולים יבינו שנגמרה החסינות שלהם והכניעה לקמפיינים יקרים ואלימים ונגמרה הכניעה ללחצים פוליטיים שמשמרים את כוחם להמשיך ולעשוק אותנו".
"מילה לסיום לאחיי המילואימניקים - אתם המנצחים הגדולים. האדם שבטנק המנצח וחיזוק מערך מילואים ולוחמים - צעד מחויב מציאות והעברתי 20 מיליארד למעטפת ענקית של מילואים, נמשיך לעטוף אתכם מקסימלית. תראו בחשבון הבנק שלכם עוד כסף. הטבות המס יעניקו עד אלף שקל תוספת לנטו בחודש ונמשיך לעשות כל שאפשר. אתם הגאווה הלאומית שלנו ועם ישראל כולו אומר לכם תודה.
קורא להתייעלות במערכת הביטחון
"נצביע רק על חוק גיוס שיביא חרדים לצה"ל ויגדיל את הצבא שלנו ויוריד הנטל למשרתי מילואים, אין לזה קשר לתקציב. התקציב יוודא שההשגים הגדולים מחלחלים לכל כיס וכיס של אזרח ואזרחית".
"ביחס לארנונה - אנחנו מורידים מסים בתקציב הזה ומורידים את יוקר המחייה. אני קורא לראשי רשויות אל תייקרו את הארנונה אל תייקרו אותה. זה הזמן שבו כולנו צריכים להקל על אזרחי ישראל".
"לגבי הגירעון, נחוש לשמור על המסגרות ויהיו לנו 24 שעות מאתגרות. מערכת הביטחון חייבת להתכנס למסגרות תקציב נורמליות, יש עוד צרכים לעם ישראל ומדינת ישראל.
עטפנו את תושבי הדרום והצפון, אנחנו משקיעים בצמיחה המחודשת באזורים אלו סכומי עתק, ותראה התוצאות - שיעורי החזרה בדרום פנטסטיים, בונים בשדרות, ובמושבים עושים כלכלה וחברה".
על הורדת יעדי תעסוקה לחברה הערבית מהחוק, אמר: "אני משוכנע שהתקציב טוב, וכן יש לכלכלת ישראל פער של נשים ערביות וגברים ערבים, ועובדים על זה בשלל תוכניות, ואני חושב שרואים התקדמות אבל לא מספיק - וצריך יותר. אנחנו משקיעים גם בתקציב הזה".
"שברנו שיאים של התחלות בנייה"
על מחירי הדירות אמר: "זו פעם ראשונה אחרי למעלה מ-20 שנה של עליות מחירים בנדל"ן. אצל ליברמן הייתה עלייה של 20% בשנה. פעם ראשונה מורידים את מחירי הדיור וימשיכו לרדת בגלל תנאי השוק. שברנו שיאים של התחלות בנייה ב-24' וב-25'.
"יש המון כסף בתקציב עם מכרזי מטרה, ובונים אלפי יחידות דיור בכל רחבי ישראל. חוזר ואומר - תשמרו על השוק כשוק של קונים ולא של מוכרים. אם יקר, אל תקנו, כי לא יהיה מחסור בדיור בישראל".
נותרו פערים משמעותיים
גם לאחר העברת התקציב בממשלה, המבחן הגדול של חוק ההסדרים יהיה בוועדות הכנסת: ההיסטוריה מלמדת כי שם מבוצעים לא מעט שינויים, וכי רפורמות מרכזיות עלולות להידחות ולהתפצל להליכי חקיקה נפרדים - תרחיש שמשרד האוצר מנסה להימנע ממנו בכל שנה.
הסוגיה הקשה ביותר ביותר שעומדת היום לפתחה של הממשלה נוגעת לתקציב מערכת הביטחון. כבר לפני חודשים הוסכם בין המשרדים כי תקציב הבסיס יעמוד על 93 מיליארד שקל, אך את קביעת תקציב הבט"ש (ביטחון שוטף) המוגבר שכולל בין היתר את העלויות הכרוכות בגיוסם של כ־60 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון, הם השאירו בצד.
צה"ל מבקש לטובת הבט"ש המוגבר 37 מיליארד שקל, בנוסף ל־7 מיליארד להתמודדות עם האיום האיראני, ועוד 7 מיליארד הנמצאים במחלוקת בין המשרדים. סך הדרישות של מערכת הביטחון עומד על 144 מיליארד שקל לשנת 2026.
מעבר לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לשני הצדדים כי בכוונתו לעגן כבר כעת תוספת תקציב ביטחון לעשור 2027-2037 בהיקף של 350 מיליארד שקל - סכום אדיר ממדים שכובל מראש את האפשרות לממן תוכניות רב־שנתיות אזרחיות.
השבוע פנה אגף התקציבים למשרדי הממשלה בדרישה להציג תוכניות התייעלות, נוכח הצפייה להוצאה ביטחונית גבוהה במיוחד. במכתב בשם האגף נכתב: "בימים אלה מתקיימים דיונים על תקציב משרד הביטחון בשנת 2026 ובשנים הבאות. מהדיונים עולה כי צורכי מערכת הביטחון יהיו גבוהים במיוחד... על-מנת לתעדף את תקציב מערכת הביטחון, שמירה על מדיניות פיסקלית בת-קיימא תחייב דחיקה של יתר ההוצאות בתקציב המדינה". כלומר, גם בשנת בחירות שבה נהוג לנהל משאים־ומתנים על תוספות תקציב למשרדים, האוצר מנסה למנוע זאת - אך ספק אם יצליח.
צפויים מאבקים מול רגב ובן גביר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתגאה באופן אישי בשתי רפורמות מרכזיות שכלולות בחוק ההסדרים: האחת היא רפורמת החלב, שעיקרה פירוק המודל הריכוזי בענף מול התנגדות הרפתנים, המחלבות הגדולות ומשרד החקלאות; השנייה היא הגדלת הריווח בין מדרגות מס הכנסה כדי להקל על נטל המס.
אלא שהמהלך מותנה בהעברת מס רכוש על קרקעות פנויות שנועד לעודד בנייה במגרשים ריקים ולהניב לאוצר כ־8 מיליארד שקל בשנה. לצד זאת, הרפורמה במדרגות המס זוכה לביקורת ציבורית, נוכח העלאות המס שבוצעו במסגרת גזירות המלחמה - שינויים בדמי הביטוח הלאומי ובמס ההכנסה שמאיינים חלק מההטבה המוצעת כעת.
במקביל, כמדי שנה צפויים מאבקים נוספים מול שרים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צפוי לדרוש תוספות תקציב, ואילו שרת התחבורה מירי רגב מתנגדת לרפורמה שמנסה האוצר לקדם להפרטת הפעלת קווי רכבת באמצעות מכרזים לחברות פרטיות - רפורמה שככל הנראה תיתקל בקשיים גם בכנסת. בשונה משנים קודמות, טרם התקיימו משאים־ומתנים משמעותיים מול ההסתדרות, בין היתר בשל פרשת השחיתות שהתגלתה בה ומעצר בכירים. אף שההסתדרות הביעה התנגדות למספר רפורמות, ובהן הפרטת שירותי הרכבת, השפעתה מורגשת פחות מבעבר.
לצד השינויים המבניים המוצעים בחוק, נשמעת ביקורת על כך שהתקציב נעדר רפורמות שמטפלות בצווארי הבקבוק של המשק ומקדמות צמיחה. מאז שהופצה טיוטת חוק ההסדרים, מספר רפורמות כבר נגרעו ממנו, ובהן רפורמה משמעותית לקביעת יעדי תעסוקה בחברה הערבית.
במשרד האוצר שואפים כאמור להביא את התקציב לאישור בקריאה ראשונה כבר בחודש הבא, ולסיים את ההכנות לקריאה שנייה ושלישית עד סוף מרץ, כפי שמחייב החוק. אך לאור מצבה השברירי של הקואליציה והבחירות המתקרבות, ספק גדול אם עבודת החקיקה תושלם בזמן.