חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל
תקציב הביטחון הוא הסוגיה הקשה ביותר שעומדת היום לפתחה של הממשלה, משום שרק לאחריו ייבנה התקציב האזרחי. לגלובס נודע כי במסגרת הדיונים שמתקיימים היום בקדחתנות בין משרד האוצר למערכת הביטחון העלה המל"ל, שמתווך בין הצדדים, הצעה לפיה תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2026 על 118 מיליארד שקל.
● שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"
● באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
● בלעדי | האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון
כבר לפני חודשיים סיכמו המשרדים כי תקציב הבסיס יעמוד על 93 מיליון שקל, אך השאירו לרגע האחרון את קביעת תקציב הבט"ש (ביטחון שוטף) המוגבר, שכולל בתוכו גם גיוס של 60 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון. תקציב הבט"ש המוגבר שמבקש הצבא הוא 37 מיליארד שקל, בנוסף ל-7 מיליארד שקל להתמודדות עם האיום האיראני ו-7 מיליארד שקל שנמצאים במחלוקת בין המשרדים. סך הדרישות הן 144 מיליארד שקל לשנת 2026.
מעבר לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לצדדים כי הוא מתכנן תוספת של 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לעשור 2027-2037 - סכום עתק שכובל כבר עתה את האפשרויות לתקצב פרויקטים רב-שנתיים בתקציבים האזרחיים.
בכל אופן, באוצר קבעו את מסגרת ההוצאה הביטחונית בהצעה שהונחה על שולחן הממשלה ל-90 מיליארד שקל, אך בשיחות המשא-ומתן נשמע גם סכום של 105 מיליארד שקל. גם במערכת הביטחון הסכימו להפחית את סד"כ המילואים הנדרש ובהתאמה את תקציב הבט"ש.
יש לציין כי לפני כשנה הגישה ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון את מסקנותיה. אז היא סברה כי התוספת לתקציב הביטחון צריך לעמוד על 133 מיליארד שקל, וכי התקציב השנתי צריך לעמוד על קצת יותר מ-100 מיליארד שקל.