גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma
מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית משמשות כעמוד השדרה של מערכת הכספים העולמית. הן אינן מוחזקות רק כהשקעה, אלא בהיותן הנכס הבטוח והנזיל ביותר בעולם, הם המקבילה המוסדית למזומן, וככזו מחזיקים בהן חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קרנות ריבוניות, בנקים ובנקים מרכזיים. בהתאם לתקנות בזל 3 וחוק דוד־פרנק, איגרות החוב האמריקאיות נחשבות ל"נכסים נזילים באיכות גבוהה", ואחזקה בהן מאפשרות לבנקים לעמוד בדרישות הנזילות וההון הרגולטוריות. כך, נכון לתחילת שנת 2025, הבנקים המסחריים בארה"ב החזיקו, על פי פרסום של הפדרל ריזרב, בכ־2.9 טריליון דולר של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות כהון או השקעה, כמחצית מתיק ניירות הערך שבמאזניהם. במקביל, גם בנקים מרכזיים זרים מחזיקים בכ־7.6 טריליון דולר כחלק מהרזרבות הרשמיות שלהם.

כתבה ראשונה בסדרה | האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר
כתבה שנייה בסדרה | משקיע העל והמיליארדר שיודע איך כלכלות מסתבכות ונותן עצה למשקיעים
כתבה שלישית בסדרה | החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי
כתבה רביעית בסדרה | כשאי השוויון מעמיק והאמון בכלכלה נחלש: אמריקה מאבדת אחיזה בקפיטליזם

מעבר לתפקידן כהון רגולטורי, ובהיותן בטוחה מושלמת למימון קצר טווח, האג"ח משמשות מנוע מרכזי בשוק הנזילות העולמי. כך, לפי דו"ח של הפד מיוני 2025, בשוק הריפו, בו מופקדות אג"ח ממשלתיות כביטחון לנזילות קצרת טווח, מחזור יומי ממוצע של 4-6 טריליון דולר. כך מהוות איגרות החוב של הממשלה את הבסיס לנזילות במשק כולו, ומגדירות גם את הריבית חסרת הסיכון - שהיא הבסיס לתמחור כל חוב, משכנתא או מניה.

בקצרה, שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי משמש בעת ובעונה אחת ככסף, כביטחונות וכהון. הוא מערכת ההפעלה של מערכת הפיננסים הגלובלית. לפיכך, כל שיבוש בשוק זה, במעמד האג"ח ובנזילותן, יגרור גלי הדף מיידים וכבדים לכל פינה בכלכלה העולמית.

הריבית היא השיבר ואליה מתנקזים הלחצים

ארה"ב נהנית מיתרונות ייחודיים: היא מנפיקה חוב במטבע הרזרבה העולמי ויש לה שליטה מלאה במערכת הפיננסית הגדולה בעולם. אולם, גם יתרונות אלו לא הופכים אותה לחסינה ממשבר. הריבית על האג"ח לטווח ארוך היא הנקודה שבו משבר כזה עלול להתפרץ. הריבית לטווח ארוך היא השיבר - השסתום של זרימת הכסף במשק, ואליה מתנקזים כל הלחצים. שסתום סגור (ריבית גבוהה) פירושו כי הגירעון הממשלתי ועול הריבית על החוב ילכו ויגדלו, ועמם הצורך הממשלתי באשראי יקר או קיצוצים כואבים. במקביל גם המשק והכלכלה הריאלית ימשיכו ויחנקו, ועימם גם יגדל חוסר השקט החברתי.

מנגד שיבר פתוח (ריבית נמוכה) פירושו דולר נחלש ואינפלציה גוברת, אך גם פריחה כלכלית, לפחות בטווח הקצר. הלחצים על תקציב הממשלה הפדרלית קטנים בהרבה. ניתן לסכם זאת כך: לפנינו מעין נדנדה. הכלכלה הריאלית, כמו גם הממשל, רוצים ריבית נמוכה ודולר חלש; בעוד המערכת הפיננסית והמשקיעים הזרים, המחזיקים כשליש מהחוב הממשלתי, רוצים ריבית גבוהה ודולר חזק. הפדרל רזרב הוא "המבוגר האחראי" המבקש כי הנדנדה תשאר מאוזנת והדברים לא יצאו משליטה.

הביקוש הממשלתי הגובר לאשראי, יחד עם אינפלציה שאינה נרגעת והיחלשות הדולר, מייצרים לחץ גובר לעליית הריבית לטווח ארוך - דרישה של המשקיעים עבור האשראי שהם נותנים לממשלה. אם המגמות הללו באינפלציה ובדולר יימשכו לאורך זמן, והריבית לטווח ארוך לא תעלה, הדברים עלולים להתגלגל עד כדי כישלון במכרזי אג"ח. קרי, מצב שבו אין די משקיעים המשתתפים במכרזי האוצר למכירת החוב.

הירידה הדרמטית בביקושים לאג"ח הממשלתיות יכולה להתעצם נוכח היעלמותם של הקונים הזרים מסיבות גיאופוליטיות. במאי האחרון ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, אמר בפורום כלכלי כי שוק איגרות החוב האמריקאי עומד להיסדק, והוסיף: "זה מה שיקרה וכשזה יקרה אתם תיכנסו לפאניקה, כשיש פאניקה דברים נעשים גרועים יותר". הסיבות לסדקים האלה, בעיניו, הם החוב הצומח במהירות והלחצים לעלייה בתשואות.

משבר שעשוי לצבור תאוצה פתאומית

ממש כמו במשברי עבר, כולל ב-2008, משבר כזה עשוי להתחיל לאט מתחת לרדאר, אך לצבור תאוצה פתאומית במהירות עצומה. משבר מתפתח בשוק האג"ח עשוי להתחיל בעליות קבועות ונמשכות בתשואות ובריבית שמבקשים המלווים כדי להשתתף במכרזי האג"ח. העלייה בריבית תגדיל את הגירעון הממשלתי, ותאט עוד יותר את הפעילות במשק המקרטע ממילא. העלייה הנמשכת הזו בריבית תעצים את הלחץ התקציבי והפוליטי, והממשל יידחף לייצר נזילות בדרכים שונות, לרבות שערוך מלאי הזהב שבאחזקתו.

במצב כזה, הממשל גם יגביר את הלחצים על הפד לרכוש חלק מהחוב הממשלתי ולאמץ מדיניות של הורדה ושליטה בגובה הריבית לטווח ארוך, מה שמכונה Yield Curve Control, וזאת באמצעות רכישות מסיביות של החוב הממשלתי. הבנק המרכזי היפני יישם מדיניות כזו מספטמבר 2016 ועד מרץ 2024. במסגרתה, הוא רכש ושמר את הריבית על האג"ח ל-10 שנים באזור אפס. בשנים האלו הגדיל הבנק המרכזי היפני את אחזקתיו בחוב הממשלתי בכמעט 45% לכדי כמחצית מכל חובות הממשלה. אם וכאשר השוק יקפיץ את הריבית לטווח ארוך שהוא דורש עבור רכישת החוב של ממשלת ארה"ב, למשל מעל 5.5% על האג"ח ל-10 שנים ו-6.25% על האג"ח ל-30 שנה, הפד עלול להידחק לחדש את מדיניות רכישת האג"ח כדי למתן את הריבית לטווח ארוך, ואולי ליישם באופן רשמי, ולא רק מעשי, מדיניות שליטה בריבית לטווח ארוך.

קורבן ראשון לחזרה כזו למדיניות קבועה של הרחבות יהיה הדולר, שייחלש עוד יותר. לאחריו ייעלמו עוד ועוד קונים זרים ממכרזי האוצר, שחייב לגייס טריליוני דולרים של אג"ח מדי שנה. בכך יידחפו הבנקים והדילרים המקומיים לרכוש את עודפי הסחורה, אך מגבלות הון ורגולציה ימנעו מהם לייצר ביקושים בהיקפים הנדרשים, והנטל על הפדרל רזרב לקנות עוד ועוד מהחוב הממשלתי רק יגבר. משיתברר לכל כי שוק האג"ח הממשלתי דה-פאקטו הולאם, והוא תלוי באופן מוחלט במדפסות הפד, יחלו המרווחים בין שערי הקנייה והמכירה להתרחב. הנזילות תלך ותתייבש.

התרחבות המרווחים וקריסה בנזילות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, עמוד השדרה של מערכת הפיננסים העולמית, עלולה ליצור תגובת שרשרת הרסנית. ככל שהתנודתיות תגבר, שחקנים גדולים וממונפים יאלצו למכור עוד ועוד, מה שיביא עוד לחץ לירידות במחירי האג"ח ולהגדלת התשואות. לחץ כזה, ובעיקר הגידול במרווחים, יחלחלו לשוק הריפו, המגלגל מעל 4 טריליון דולר ביום. שוק זה מאפשר לצד אחד להנזיל באופן מיידי, לטווח קצר ובמחיר ידוע מראש יתרות אג"ח ממשלתיות שבידיו, מבלי שיצטרך למכור ולהיפטר מהן בפועל. הוא מהווה כלי מרכזי במימון המערכת הפיננסית, כמו גם בקיבוע הריביות לטווח קצר. שיבוש במרווחים בשוק האג"ח עלול להקפיא אותו - וזה יביא להקפאת מוחלטת של הנזילות במערכת כולה. או אז, כפי שהזהיר דיימון, הפאניקה באמת תתפשט.

מה אפשר ללמוד מהמקרה של AIG

סדקים כאלה בשוק האג"ח עלולים לגרור שיבוש יסודי גם בשוק הנגזרים העולמי הקשור לריביות, שהיקפו כ-500 טריליון דולר. שוק הנגזרים הזה הוא חלק מרכזי במערכת הפיננסית העולמית, ובימים כתיקונם ערכו רב. אך ברגעי משבר הוא מקור לסכנות ענק. הדגמה כיצד התמוטטות בשוק הנגזרים עלולה להתפשט ולהשפיע על הכלכלה כולה ניתנה לנו ב-2008, עם חברת הביטוח AIG.

בשנת 2007, ערב המשבר, הייתה AIG אחת החברות הפיננסיות הגדולות והמגוונות בעולם, עם כ־116 אלף עובדים ביותר מ־130 מדינות, הכנסות כוללות של כ־110 מיליארד דולר, ומאזן כולל שעלה על טריליון דולר. תחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני המסורתיים של החברה היו עצומים ורווחיים, עם נכסים בהיקף כ־1.1 טריליון דולר והתחייבויות של כ־900 מיליארד דולר.

יחידה קטנטנה במשרדי החברה בלונדון, בת פחות מ־400 עובדים, עסקה ברישום נגזרים, שהיו סוג של ביטוח על שוק האג"ח מגובה המשכנתאות. היקף החוזים האלו עמדו על כ-527 מיליארד דולר, כפרומיל אחד מגודל שוק הנגזרים על הריביות כיום. כאשר שוק הדיור האמריקאי קרס בשנת 2008, החוזים הללו חשפו את החברה להתחייבות בסכומי עתק שלא היו ברשותה, והיא עמדה בפני קריסה. החשש היה כי זו תביא לתגובת שרשרת שתביא לנפילת המערכת הפיננסית העולמית כולה. לפיכך נחלץ הממשל לחלץ את AIG בסכום של כ-182 מיליארד דולר באותה שנה.

אם שוק האג"ח הממשלתי יקפא והממשלה לא תוכל לגייס את כל החוב החדש, היא תאלץ להחליט בין תשלומי התחייבויותיה הפיננסיות לבין הוצאותיה השוטפות. ככל שתסריט כזה יהיה חלום בלהות למחזיקים, האימפקט הכללי יהיה גדול בהרבה. דיימון תיאר גם תרחיש כזה: "אם שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי יקפא ויפסיק לתפקד כל דבר אחר (בעולם) יישבר, שכן שוק האג"ח הזה הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית".

אירוע כזה יהיה גדול ממה שהתרחש ב -2008, כאשר המערכת הייתה מרחק שעות ספורות מכך שיאזל הכסף במכונות הכספומט. כפי ששר האוצר גייטנר, אז ראש סניף ניו יורק של הפד, העיד לימים: "כל המערכת הפיננסית האמריקאית, כל החברות הגדולות במדינה, וגם הבנקים האזוריים הקטנים, היו בתהליך של 'ריצה קלאסית על הבנק'... אף אחד מהם לא היה שורד לולא התערבנו".

בעשר הימים הראשונים של המשבר הפד הציף את המוסדות ב-300 מיליארד דולר, אך זו היתה רק טיפה בים, והמשבר לא נרגע. תיאר לימים בן ברננקי, יו"ר הפד לשעבר: "מתוך 13 מוסדות פיננסיים מרכזיים בארה"ב, 12 היו בסיכון גבוה של פשיטת רגל בתוך שבוע או שבועיים". משבר זה נגרם בגין משכנתאות חדלות פירעון של 750 מיליארד עד 1.25 טריליון דולר. משבר כמתואר בשוק האג"ח יהיה בממדים של פי 20 לפחות מכך.

מהלך ראשון יהיה להבטיח נזילות בסיסית

אם שוק האג"ח האמריקאי יחדל מלתפקד, כל המערכת הפיננסית העולמית תיעצר בחריקת בלמים נוראית. בהתרחשות שכזו, גם דברים בסיסיים כמו מערכות תשלומים, אשראי צרכני ומשכנתאות ישתבשו וישתתקו. או אז יידרשו הפדרל רזרב והממשל, ממש כמו ב-2008, להתערב באופן מיידי. מהלך ראשון יהיה להבטיח נזילות בסיסית שתאפשר לכלכלה הריאלית להמשיך לתפקד ברמה היומיומית. התערבות שכ זו, אם תתרחש, תהיה כנראה תחת ביטוח הפיקדונות הפדרלי FDIC, המכסה הפקדות בפיקדונות ברוב הבנקים בארה"ב עד לסך של 250 אלף דולר לפיקדון.

אם משבר כזה יתרחש, לא נתפלא אם הפד והממשלה יטלו דוגמא מספר ההיסטוריה הגרמני. בסוף 1923, במטרה לעצור את האינפלציה של מיליוני אחוזים, הוציאה הממשלה הגרמנית מטבע חדש. יציב ומוגבל בכמותו, רנטנמארק. המרק החדש היה מגובה לא בזהב פיזי, אלא באדמות ונכסים אחרים של ממשלת גרמניה. המטבע, שרק 3.2 מיליארד הונפקו ממנו, החליף את המטבע האינפלציוני הישן ביחס של אחד לטריליון, ומחק אגב כך, גם רשמית, את כל חובות ממשלת גרמניה הנקובים במטבע המקומי. כך הפכו 154 מיליארד מארק שלוותה ממשלת גרמניה מאזרחיה למימון מלחמת העולם הראשונה, להתחייבות בסך 0.15 מארק חדש. הטראומה מאירוע זה טרם נמחתה מהזיכרון הקולקטיבי הגרמני, גם כעבור 100 שנה.

תוצאה טראומטית שכזו אינה הכרחית הפעם. חיבור של השיפור העצום בתוצר בגין ההתפתחויות הטכנולוגיות בבינה המלאכותית וברובוטיקה, יחד עם המגמות הדמוגרפיות שהן דיפלציוניות מטבען, יכולות להוות רשת הצלה - ולמנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים. השאלה היחידה היא אם הנס הזה יספיק להגיע בזמן, בטרם חשרת הסופה.

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?