גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

בתחילת המלחמה, מיד אחרי ההלם הראשוני עם היוודע זוועות 7 באוקטובר, קיבלו מאות אלפי ישראלים צווי 8 למילואים. הם הניחו בצד משפחות וקריירות, עלו על מדים ויצאו לקרבות מתוך תחושת אחריות קולקטיבית והבנה של מצב החירום הלאומי. יותר משנתיים חלפו, וגם במצב של הפסקת אש ממשיך צה"ל לעשות שימוש בצו 8, כאשר רבים כבר קיבלו זימונים לחודשים הקרובים. איך הפך הצו מפקודת גיוס חירום לשגרה מתמשכת, ולמעשה לכלי היחיד שבאמצעותו יכול כיום צה"ל להעמיד את מערך המילואים?

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך
מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מקור השם "צו 8" מגיע מסעיף 8 בחוק שירות הביטחון משנת 1949 (וכיום בחוק שירות המילואים), המתייחס ל"שירות מילואים בנסיבות חירום". הסעיף מתיר לשר הביטחון, באישור הממשלה, "בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת - לקרוא בצו לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים... כל זמן שהצו עומד בתוקפו". להבדיל משירות מילואים רגיל, צו 8 מתיר התייצבות מיידית, ללא התראה מוקדמת, וללא הגבלת זמן.

מלחמת חרבות ברזל היא הראשונה שבה נעשה שימוש כה נרחב וממושך בצו 8. בתחילתה, לא היה קשה לנמק את הצורך. אבל מה שהיה תקף באוקטובר 2023 כבר איבד את הרלוונטיות שלו מזמן. האם הארכת צווי ה־8 אל תוך 2026 נעשתה, על פי חוק, "בנסיבות חירום" ורק לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ "שוכנע שביטחון המדינה מחייב"? התשובה לכך טמונה פחות בעולמות האסטרטגיים, ויותר בנבכי הטכנוקרטיה שבין הצבא למדינה.

על פי חוק, שירות המילואים הרגיל מוגבל ל־54 ימים בשלוש שנים לחייל, 70 ימים למפקד שאינו קצין, ו־84 ימים לקצין - מגבלה שנועדה לאזן בין צורכי הצבא לבין חיי המילואימניקים ובני משפחותיהם. תחת תנאים מסוימים, ניתן להאריך את משך הגיוס עד 108 ימים.

אלא שכבר בסוף 2023, חוק המילואים במתכונתו הנוכחית הפך ללא תואם את המציאות, כי למעשה כמעט כל המילואימניקים במדינה כבר חרגו מהמסגרת של 54 ימים בשלוש שנים. רבים שירתו חודשיים וחצי ברצף. ולכן, מתחילת 2024, צה"ל מגייס כמעט באופן בלעדי באמצעות צו 8 - לא מתוך בחירה אידיאולוגית, אלא מחוסר ברירה. אם היה מפסיק את צו 8, פשוט לא היה יכול לקרוא כמעט לאף אחד למילואים.

המצב הנוכחי יצר מציאות שבה לצה"ל יש חופש פעולה מוחלט. כמו שתיארו זאת גורמים באוצר, "הבופה פתוח" - והצבא יכול לגשת אליו ולטעום מכל מה שיש. צו 8 אמור להיות מיידי בזמן בשל משמעותו הבהולה, אך בפועל מודיעים מראש לאנשים שהם מקבלים צו 8 למשך חודש או חודשיים - מה שסותר את עצם המהות של גיוס חירום. זה גיוס של שגרה, אבל תחת פלטפורמה של צו 8, עם כל החסרונות שלו: אי ודאות למשרתים, משפחותיהם ומעסיקיהם; עלויות משקיות כבדות; ופתח לבזבזנות ונצילות נמוכה במערך המגויס.

ניסיון החקיקה שצה"ל קידם, והטוויסט בעלילה

תת־אלוף (במיל') ד"ר אריאל היימן הוא כנראה האדם שמכיר את חוק המילואים יותר מכל אדם אחר. בשנת 2002 מונה לקצין המילואים הראשי הראשון של צה"ל, ובתפקידו יזם והוביל את חוק המילואים שאושר לבסוף בכנסת ב־2008 - החוק שקבע את מגבלות הזמן על שירות המילואים ואת הזכויות של המשרתים. כיום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

חוק המילואים נוסח לפני מלחמת לבנון השנייה, ואושר לאחריה עם התאמות. אלא שבכל המלחמות עד חרבות ברזל, שהיו קצרות ממנה, ברגע שנגמרה הלחימה שחררו את המילואימניקים מצו 8 ושלחו אותם לתקופות מילואים רגילות. "בעבר כלל לא עלתה בעיה של פרק הזמן המוגבל בחוק", אומר היימן בשיחה עם גלובס. "וגם עכשיו כשהיא נוצרה, אף אחד לא חשב שהמלחמה הזאת תימשך שנתיים".

כבר בתחילת 2024, כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הצבא הבין שאי אפשר להמשיך כך. משרד הביטחון הציע הצעת תיקון לחוק המילואים שתאפשר לקרוא לחיילים למספר ימים גדול יותר מהקבוע בחוק הקיים. "הצבא קידם את ההצעה מתוך הבנה שצריך לשנות את מארג היחסים עם אנשי המילואים ולעבור מצו 8 למסגרת חוקית ולהנחיות שתואמות את המצב המלחמתי", אומר היימן.

תא''ל (במיל') אריאל היימן, קצין המילואים הראשון של צה''ל / צילום: פרטי

לבסוף, מי שעצר את המהלך הייתה דווקא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מנימוק שקשור לשוויון בנטל. "הם לא יכולים לחוקק חוק שמכביד על חיילי המילואים - ועל חיילי הסדיר בהקשר של הארכת שירות החובה - כל עוד החרדים לא מגויסים", מסביר היימן. "מבחינת הוועדה, זה לא רק עניין ערכי, אלא יש גם פן חוקתי - לא ניתן לחוקק חוק שמוסיף נטל על אלה כשאלה לא משרתים".

ואז חל טוויסט בעלילה. הצבא, שתחילה דחף לשינוי, גילה שהמצב הקיים דווקא נוח לו. "לצבא הסיטואציה הזאת נתנה סטטוס בלתי רגיל: הוא יכול לקרוא לכמה אנשי מילואים שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ולכמה זמן שהוא רוצה, בלי שום הגבלה. ברגע שיש צו 8, אז גם אין מגבלה תקציבית ממשית. וכך, לצד הצורך הברור בשירות של מילואימניקים רבים, גם היה נוח לצבא והוא התאהב בסיטואציה", אומר היימן.

היימן מדגיש כי "מערך המילואים, שהתגייס כולו בנחישות, הציל פעם נוספת את עם ישראל". אך מנגד הוא מתאר את הבעיות שנוצרו בעקבות השימוש הגורף בצו: "במשך הזמן התגלו התופעות הלא טובות שזה גרם. גורמים שאינם לוחמים בגדודי הלחימה בתוך רצועת עזה, כאלה המשרתים בעורף ובמפקדות, שניצלו את הסיטואציה לעבוד עבודה כפולה - גם בצבא וגם במה שהם עושים באזרחות, להרוויח פעמיים משכורת".

התופעה הבולטת ביותר היא מתכונת "שבוע־שבוע": שירות מילואים ביחידה שבוע, ואז שבוע בבית - כאשר התשלום הוא על כל התקופה. מודל זה התנרמל לאורך המלחמה, עד שבאוצר מעריכים כי כיום רוב צבא המילואים עובד במודל הזה.

ברשתות החברתיות מתנהל מסחר פתוח בתפקידי מילואים, תוך מעבר בין יחידות שונות, כמו בלוחות מודעות לחיפוש עבודה. יחידות שונות מחפשות מילואימניקים לתפקידים מגוונים - חלקם חיוניים, ואחרים פחות. מודעה שפורסמה באחרונה, למשל, הציגה דרישות תפקיד שכללו "ניהול לו"ז סא"ל", למשך של חודשיים בעוטף.

מודעות מתפרסמות גם מהצד השני, של חיילים "דורשי" מילואים. אחת המודעות פירטה תנאים מבוקשים: "מחפשים יציאות שבוע שבוע ומעלה, או לחליפין צו 8 פתוח עם אפשרות לשילוב עבודה באזרחות, והתחשבות במבחנים". עם הזמן אף השתרשו התארגנויות קבוצתיות בנוסח חברות כוח אדם: "אם התנאים טובים ויש צורך, יכול גם להביא איתי עוד מספר רב של מילואימניקים, מחפשים לטווח הארוך! (חצי שנה קדימה)", פורסם בקבוצות.

המודל שהיה אמור להסדיר את המצב - ונפל

הניסיון להסדיר את מערך המילואים חזר לשולחן עם הרגיעה הביטחונית. בחודשיים האחרונים הגיעו משרדי הביטחון והאוצר להסכמות עקרוניות על קידום מודל הגיוס החדש. בצה"ל רצו להגדיל את מכסות הגיוס לחמש שנים לפחות. באוצר רצו לקבוע זאת כהוראת שעה זמנית לשנה. לבסוף, המתווה הוכנס לטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים כהוראת שעה לשנת 2026, עם אופציה להארכה עד בשנתיים, ונועד להחליף את הצורך המתמשך בצו 8.

כמו בניסיון הקודם מתחילת המלחמה, המודל החדש הציע להעלות את התקרה המרבית לימי שירות לרמה מספקת לצרכים העדכניים של מערכת הביטחון, כך שלא יהיה עוד צורך בצו 8 בשגרה. גובהו המדויק של הרף החדש נשאר פתוח בטיוטה וסומן ב־X.

מה שמכונה בשיח שבין הצבא לאוצר "הבט"ש החדש" (ביטחון שוטף), צפוי להיות עמוס יותר מאשר לפני המלחמה. בצה"ל מדברים על גיוס מילואימניקים לכ־60-70 יום בשנה הקרובה, וזה הרף שביקשו לסמן בנעלם במודל החדש. באוצר סברו שניתן להסתפק בפחות.

המודל גם אפשר להאריך את משך השירות במקרה של צורך מבצעי, אך באופן מוגבל - עד 14 יום, ורק עבור אחוז מסוים מכלל המשרתים. שר הביטחון היה אמור לקבל סמכות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את המנגנון בעד שתי תקופות נוספות.

ומה קורה אם מגיעים שוב למצב של לחימה אינטנסיבית, למשל מול איראן או בלבנון? המנגנון החדש לא מונע שימוש עתידי בצו 8, בנסיבות המתאימות. הוא רק מייתר אותו בין המערכות, ככוונת המחוקק במקור.

מודעות בקבוצת דרושים לחיילי מילואים / צילום: צילומי מסך מפייסבוק

אבל המודל נפל מחוק ההסדרים ולא יגיע לאישור הממשלה לצד תקציב המדינה בסוף השבוע הנוכחי. השרים בצלאל סמוטריץ' וישראל כ"ץ הגיעו להסכמות, אבל הברקס הגיע מכיוון הייעוץ המשפטי. ראשית, פסיקת בג"ץ בנושא שוויון בנטל קבעה שלא ניתן להגדיל את הנטל החוקי על משרתי המילואים כל עוד לא מסדירים את נושא גיוס החרדים ומביאים תוכנית אכיפה. אפילו שבפועל, המטרה היא דווקא צמצום נטל השירות על המילואימניקים לעומת המצב הקיים של צו 8 פתוח ומתמשך. שנית, עלתה הטענה שתיקון רוחבי מהסוג הזה אינו מתאים לחוק ההסדרים, שמקודם הפעם תחת לוח זמנים מאוחר ומקוצר ביותר.

המחיר הכלכלי: בזבוז של מיליארדי שקלים

מעבר לסוגיות החוקיות והערכיות, יש גם שאלה של כסף - הרבה כסף. נתוני משרד האוצר מראים שיותר מ־70 מיליארד שקל יצאו מתקציב המדינה רק על רכיב ימי המילואים מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל. כלל האצבע באוצר הוא שעלות חייל מילואים עומדת על כ־1,000 שקל ליום בממוצע. כשמחשבים את העלות למשק, כולל אובדן פעילות כלכלית, מחיר חודש מילואים מגיע לכ־50 אלף שקל.

אבל האמת היא שגם לאוצר קשה לקבוע כמה בדיוק מהסכום הזה הוא בזבוז, וכמה הוצאה מוצדקת. שר האוצר סמוטריץ' מעריך ששולי הבזבוז מגיעים ל־5-10 מיליארד שקל. אלה בערך הסכומים שהאוצר קיווה לחסוך עם המעבר מהשימוש הנרחב בצו 8 למודל המילואים שסוכם ונפל.

להמחשה, חיסכון של 10 מיליארד שקל בתקציב השנתי שווה ערך להורדה של המע"מ באחוז וחצי, לבניית 10,000 כיתות לימוד, או להקמת שניים־שלושה בתי חולים חדשים.

במערכת הביטחון לא מכחישים שיש בזבוז מסוים, אך טוענים שכך זה בכל מערכת גדולה, ומציינים שנעשים מהלכים להידוק החגורה בתוך צה"ל.

מנגד, גם באוצר מבינים שבמצב הנוכחי - שבו אותה אוכלוסייה מצומצמת של מילואימניקים נקראת לשאת בנטל סבב אחר סבב, בשרירותיות ובאופן שמקשה על ניהול אורח חיים, מעכב קריירות ויוצר מתחים במשפחות - ייתכן שבלי הטבות יצירתיות צה"ליות כמו מתכונת שבוע־שבוע, צבא המילואים כבר היה נופל מהרגליים אחרי שנתיים כאלה, ולקראת עוד שנים מתוחות.

במשרד האוצר כבר השלימו עם ההבנה שבשנת 2026 המציאות של צו 8 תימשך. צה"ל ימשיך לגייס ללא מגבלות חוקיות אפקטיביות. האפשרות לשינוי עמוק היא רק מ־2027, וגם זה לא מובטח.

בינתיים, באוצר מקווים להחלטת ממשלה שתתרום לפחות ברמה הדקלרטיבית: הצהרה על צמצום בגיוס המילואים או על ניהול יותר אחראי שלו. כפי שתיארו זאת במשרד, "אפשר להשתמש בכלי של צו 8 בדרך הפרועה שמשתמשים בו היום, ואפשר להשתמש בו בדרכים אחרות שבהן הצבא ידע להגביל את עצמו. בסוף זה כמו להוריד במשקל - אתה לא חייב שיעשו לך ניתוח קיצור קיבה, אתה יכול גם פשוט להחליט שאתה עושה דיאטה".

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצרכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI