לצד לא מעט החלטות שניתנו בישראל מתחילת המלחמה לפיהם "שירות מילואים אינה מילת קסם", בתי המשפט לא מתעלמים ממצוקותיהם של מילואימניקים שנקלעו לחובות בצל שירותם. שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים את הדרך שבה מערכת המשפט מנסה לאזן בין אינטרס הנושים לבין הצורך בהגנה על אוכלוסיות פגיעות, תוך קידום שיקום כלכלי וחברתי.
● המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן
● הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?
הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל
פסק הדין שניתן על-ידי רשמת הוצאה לפועל עינת להבי-אשר ניתן ב-26 בנובמבר, מהווה דוגמה בולטת לכך שבתי המשפט לא מתעלמים ממצוקות המילואימניקים. החייב, משרת מילואים פעיל מאז 7 באוקטובר, ואב ל-3 ילדים במשמורת משותפת, ביקש לבטל את תפיסת רכבו שנלקח במסגרת מימוש משכון ע"י תאגיד בנקאי גדול. הוא הסביר שהוא זקוק לרכב לשם הגעה לילדים שלו לצד ההתייצבות למילואים, הציג מסמכים המעידים על שירות ממושך, כולל צו שמורה להתייצב לשירות נוסף כבר בסוף נובמבר האחרון.
הרשמת קיבלה את טענותיו וקבעה כי תקנה 3(ג) מחייבת ביטול הליכים מבצעיים, ובכלל זה את תפיסת הרכב. למרות שהזוכה פעל כדין בעת תפיסת הרכב, בטרם נודע לו על שירות המילואים של החייב, הרי שמרגע שהתגלה, חלה חובה לבטל את ההליך, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים להימנע מכך. ע"פ קביעת הרשמת, תקנות הוצאה לפועל שנכנסו לתוקף ב-28 באוגוסט, יצרו איזון בין זכויות הנושים לבין הצורך להגן על אוכלוסייה שמקריבה חודשים ארוכים למען המדינה.
הרשמת אף בחרה לייחד פסקה ולהתייחס לחשיבותם של משרתי המילואים. "משרתי המילואים נאלצים להותיר מאחור את בתיהם, את עסקיהם, את מקומות עבודתם, את הוריהם ואחיהם, את בנות זוגם ואת ילדיהם, בצאתם לשירות מילואים, אשר לא פעם כרוך בסיכון חיי אדם. חלק לא מבוטל של משרתי המילואים נחשפו לא פעם למראות קשים, ספגו אירועים מטלטלים ומייצרי טראומות, והכל לאורך למעלה משנתיים של מלחמה קשה".
היא אף הוסיפה כי "בתקופת שירותם, מתקשים משרתי מילואים להתמודד עם חיי היומיום בזירה האזרחית, לרבות פינוי זמן, כוחות ומשאבים לשם טיפול בחובותיהם, המצטברים, בין היתר, עקב שירות המילואים הממושך עצמו. לפיכך, נמצא להעניק להם הגנה מפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל, ולו לתקופות הזמניות ובמטרה לסייע להם להימנע מלשקוע בסבך ההליכים, מבלי שניתנה בידם קודם לכך הזדמנות נאותה לטפל בהסדרת החובות".
תיק זוכה נ' חייב (524452-10-25)
הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית
פסק דין נוסף שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ביוני האחרון, מהווה דוגמה מיוחדת לגישה חדשנית של בתי המשפט: הכרה ביוזמות חברתיות חוץ־ממשלתיות ככלי משמעותי לשיקום חייבים.
בהליך זה החייב, שנקלע לחובות לאחר פציעה בשירותו הצבאי, ביקש להקדים את פירעון יתרת חובו באמצעות הלוואה חברתית נטולת ריבית, מעמותת "עוגן" במסגרת תוכנית "חוף מבטחים". למרות התנגדות הנאמן הממונה והנושה, שסברו שמדובר בהחלפת חוב בחוב אחר, קיבל בית המשפט את הבקשה. בית המשפט דחה את הטענה כי היחיד צבר לאחרונה חוב פיגורים בסך 2,500 ש''ח, ובחר להדגיש ולהזכיר שהסתבכותו הכלכלית של היחיד "החלה בשל פציעה בשירותו הצבאי".
השופט רון גולדשטיין קבע כי החייב התנהל ללא דופי לאורך כל ההליך, הכל במטרה להחזיר את חובותיו ולשקם עצמו כלכלית, וכי ההלוואה עומדת בתנאי סעיף 170 לחוק חדלות פירעון. מעבר לכך, בית המשפט הרחיב וקבע כי יש "יש לעודד ולקדם פרויקטים ביוזמה אזרחית-חברתית המסייעים ליחידים להיחלץ ממעגל חדלות הפירעון וממעגל העוני".
"נדרשת בחינה הוליסטית", כתב השופט, "ודגש על צמצום תופעת ה'דלת המסתובבת' המחזירה חייבים ויחידים רבים להליכי חדלות פירעון".
חדל"פ (שלום תל אביב-יפו) 44474-04-23 סימנך נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
החברה קרסה אחרי 700 ימי מילואים של הבעלים
פסק הדין נוסף מדגיש את האופן שבו נסיבות חיצוניות וחברתיות לאומיות עשויות להשפיע באופן מהותי על קבלת תוכנית לשיקום כלכלי. החברה, שסיפקה שירותי כביסה תעשייתיים למוסדות שונים, קרסה לאחר שהבעלים, סגן אלוף במילואים, גויס לשירות ממושך של כ-700 ימי לחימה.
שירותו הרציף והפציעות שחווה הובילו לניהול לקוי שנכפה עליו עקב היעדרותו הפיזית מהעסק, ולצבירת חובות משמעותיים שהגיעו לכ־8.7 מיליון שקל. לאור נסיבות אלה גובשה הצעת הסדר שזכתה לתמיכה רחבה של כ־84% מהנושים. על התמיכה הרחבה של הנושים אמר בית המשפט כי היא "מעידה על הנסיבות המיוחדות של החברה ובעל השליטה, כאשר נראה כי קריסת החברה נובעת ישירות משירותו הצבאי הארוך והמתמשך של בעל השליטה אשר גויס למילואים".
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מדובר במקרה בעל "נסיבה ציבורית־חברתית המצביעה על הצדקה מיוחדת לאשר את ההצעה לתכנית שיקום כלכלי... ההסדר המוצע מאפשר לחברה, לבעל השליטה ולבני המשפחה הערבים להימנע מהדרדרות להליכי חדלות פירעון אישיים, וכנראה שההסדר מבטא את מקסום מקורות ההחזר האפשריים".
חדל"ת 5900-12-24 רבע ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון - מחוז ירושלים ואח'
