גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוחות חברות הנדל"ן מגלים כמה הן שילמו על מבצעי המימון לרוכשי הדירות

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גל מבצעי המימון שמציף את שוק הנדל"ן למגורים נועד להמריץ את הביקוש המדשדש, ולהחזיר תנועת קונים, אך יש לו גם מחיר. חלק משמעותי מהעסקאות המוצעות נשען על מנגנוני מימון המטילים על היזמים עלויות כבדות - לעיתים כאלו שמנפחות את הוצאות המימון, מקטינות את ההכנסות, ומקשות על תזרים המזומנים.

מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?
מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור עכשיו את הדירה?

כלפי חוץ הרוכש מבצע עסקה "ללא הנחה", אך בפועל היזם הוא זה שסופג את העלויות, בדמות ריביות, הצמדות או הוצאות מימון אחרות, המכרסמות ישירות ברווח הגולמי של הפרויקט. ולמרות אותם מבצעים, נתוני מכירות הדירות עדיין מדשדשים.

את השפעת הטבות המימון על התוצאות של החברות ניתן לראות במספר דוגמאות. למשל, בדוחות הרבעוניים של חברת קרסו נדל"ן נרשם גידול בתזרים המזומנים השלילי בפעילות השוטפת ברבעון השלישי של 2025 (שעמד על 85 מיליון שקל), בהשוואה לתקופה המקבילה (47 מיליון שקל). גם מתחילת השנה הגידול ניכר, כאשר תזרים המזומנים השלילי של החברה עמד על 355 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, לעומת 167 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

גם בדוחות אזורים דווח כי הוצאות המימון נטו גדלו ברבעון השלישי, ל-54 מיליון שקל, והסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2025 בכ-107 מיליון שקל, לעומת סך של כ-82 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

לצד אלו, חברת אפי קפיטל ציינה בדוחותיה הכספיים כי בשנת 2024 ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, "בעקבות מבצעי הלוואות הקבלן שהחברה קידמה בפרויקטים המשווקים, החברה שילמה תזרימית לבנקים למשכנתאות ריבית המסתמכת לסך של כ-11 מיליון שקל וכ-26 מיליון שקל בהתאמה".

"תשלומים לפי אבני דרך"

בקרסו מסבירים, כי "החברה מצויה בתקופת צמיחה והרחבת פעילות עם התחלות של פרויקטים רחבי היקף. בתקופה זו התזרים מושפע בעיקר מהשקעת ההון העצמי בתחילת הביצוע, בעוד שהתשלומים מהלקוחות מופקדים בחשבונות הליווי ומשתחררים רק בעמידה באבני דרך - ובעיקר בשליש האחרון של הפרויקט, שבו הבנק מתחיל לשחרר עודפים. לכן, בשלבים מוקדמים כמעט שאין תזרים נכנס גם כאשר קצב המכירות גבוה.

"ההשפעה התזרימית של הגידול בסעיף ‘חוזים עם לקוחות’ לאור תנאי תשלום מיטיבים היא מזערית ביחס להשקעות כאמור, במיוחד משום שההטבות ניתנו בפרויקטים צעירים שטרם הגיעו לשלב שחרור העודפים".

גם במשרד האוצר מתייחסים להשפעות של הטבות המימון על תזרים המזומנים של חברות הנדל"ן. כך, בסקירת הנדל"ן למגורים לספטמבר, האוצר ביצע סקירה של ניתוח תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות (התמורה הכספית בגין מכירת הדירות, ללא תלות במועד שבו תתקבל תמורה זו, ולפני קיזוז התשומות המותרות בניכוי), שם מצאו כי זה עמד בחודש ספטמבר על 6 מיליארד שקל - ירידה ריאלית של 37% בהשוואה לספטמבר 24', בדומה לשיעור הירידה הכמותית במכירות.

עוד צוין, כי בניתוח תזרים המזומנים בפועל של הקבלנים ממכירת דירות חדשות, בהתבסס על דיווחי העסקאות למע"מ, נמצא כי תזרים המזומנים, לפני ניכוי תשומות, עמד בחודש ספטמבר על 5.3 מיליארד שקל - ירידה ריאלית של 12% בלבד בהשוואה לספטמבר אשתקד.

עם זאת צוין בסקירה, כי הפערים בין ניתוח התזרים הפוטנציאלי לתזרים בפועל, "עשויים להיות מוסברים בין היתר בקבלת תשלומים נדחים על עסקאות שבוצעו בעבר - עסקאות מכירה 'על הנייר' שבוצעו אשתקד, או אף מוקדם מזה, ושהגיע מועד התשלום האחרון עם מסירת הדירה.

"כמו כן עשוי ממצא זה לנבוע מכך שהקבלנים הקדימו באופן יזום תשלומים מצד רוכשים החשופים למדד תשומות בנייה, על מנת לשפר את תזרים המזומנים שלהם בפועל, בפרט נוכח הירידה החדה והמתמשכת במכירות". עוד ציינו במשרד האוצר, כי "הסבר נוסף עשוי להיות טמון בתזרים מזומנים בפועל, הנובע ממכירה של קרקעות על ידי יזמים, כדי לפצות על הירידה החדה במכירת דירות".

"נמנעת האטה חדה"

ולמרות המבצעים היצירתיים של החברות, נתוני המכירות של הרבעון השלישי של השנה מציגים עדיין תמונה עגומה. מכירות הדירות רשמו צניחה של כ־30% בממוצע לעומת התקופה המקבילה אשתקד - ירידה שמחדדת עד כמה הביקוש בענף עדיין חלש.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מסביר בשיחה עם גלובס כי "מהנתונים השוטפים, גם מדוחות חברות הבנייה למגורים וגם מפרסומי משרד האוצר, עולה די בבירור שללא מבצעי המימון היקף המכירות היה נמוך עוד יותר. כלומר, המבצעים מסייעים לביקוש, אבל הם לא מחזירים את השוק לרמות מכירה גבוהות, אלא בעיקר מונעים האטה חדה עוד יותר.

"יחד עם זאת חשוב לזכור, כי כל אותם מבצעי מימון שדוחים את עיקר לוח התשלומים לסוף הפרויקט - הם הנחה שנדחית בזמן, שכן היזם מוותר על חלק מהתמורה או לוקח על עצמו מימון יקר יותר. בפועל, המבצעים האלה שוחקים את שיעורי הרווחיות ומגדילים את הסיכון התזרימי של היזמים והקבלנים, בדיוק בתקופה שבה הרווחיות בענף ממילא נמוכה ועלויות המימון גבוהות".

שטרית מסביר כי גם בצד של הצרכן יש סיכונים לא מבוטלים. "מי שקונה דירה באמצעות מבצעי מימון חשוף לחוסר ודאות לגבי תנאי ההלוואה העתידיים והיכולת להשלים הון עצמי במועד המסירה, ולעיתים גם לתרחיש שבו הבנק כלל לא יאשר לו את המשכנתא שהוא בנה עליה".

עוד הוא מציין, כי "באחת מסקירות האוצר נכתב במפורש כי 'ספק בכלל אם חלק לא מבוטל מרוכשים אלו יכלו לקבל משכנתא עכשיו'. גם בנק ישראל התריע שתרחיש של מיתון עתידי עלול למנוע מחלק מהרוכשים להבטיח הלוואות בסכומים הדרושים להם".

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: עודד קרני

למה לא להוריד מחיר?

שמואל בן אריה, סמנכ"ל השקעות ראשי בחברת פיוניר, מצטרף לדבריו של שטרית ומסביר כי "זה לא רק עניין של איך זה מוצג חשבונאית, אלא שיש כאן פגיעה אמיתית ברווחיות של היזמים. גם אם היזם לא נותן הנחה ישירה במחיר הדירה, הרבה מהמבצעים שאנחנו רואים כיום, במיוחד אלו שמחליפים את מסלולי ה-20/80 שעצרו בבנקים, בעצם מעבירים ליזם עלויות מימון לא קטנות.

על פניו, אפשר היה לצפות שהיזמים פשוט יורידו מחירים במקום לספוג עלויות מימון כבדות. אך במציאות התמונה מורכבת יותר. כפי שמסביר שטרית: "למי שתוהה מדוע הקבלנים כל כך חוששים מירידות מחיר רשמיות, כאן נכנס מושג מעולם הכלכלה - ציפיות אדפטיביות. ברגע שהציבור מפנים שמחירי הדירות במגמת ירידה, הוא מעדיף לחכות, הביקוש נחלש עוד, והלחץ להוריד מחירים רק מתגבר".

גורמים באוצר מציינים כי בטווח קצר בינוני, הדרך המעשית היחידה לעודד את הביקוש לדירות היא הורדת מחירים. במקביל, מדגישים הגורמים, כי היקף מכירת הדירות ממשיך לרדת, וזאת למרות שורה של מבצעי מימון אגרסיביים, שגם אינם בהכרח משוקפים במחירים הרשמיים.

עוד כתבות

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"זה לא כי היזם רוצה יאכטה": למה חברות הייטק רצות להימכר במקום לקדם הנפקה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות: "מי שיכול, דורש מהמעסיק שיפור"

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה