כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת 2025 / צילום: Shutterstock
הכותב הינו רו"ח, עו"ד, שותף במשרד המס מאיר מזרחי עם א.רפאל
שנת 2025 מסתמנת כאחת השנים המשמעותיות ביותר במשטר המס הישראלי בשנים האחרונות. כניסתו לתוקף של חוק הרווחים הכלואים שינתה באופן דרמטי את משטר מס החברות, ואת קשת החברות שעשויות להיות מסווגות כחברות ארנק, והשפיעה ישירות על בעלי מניות בחברות מעטים ומשקיעי נדל"ן. לקראת סיום השנה, ריכזנו מספר צעדים שכדאי לשקול כדי לצמצם את עלויות המס.
● ראיון | "צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"
● ראיון | המשקיע שהתחיל עם 150 אלף שקל ומחזיק כיום תיק נכסים בארץ ובארה"ב
1 חוק הרווחים הכלואים - חובה לחלק או לשלם
החוק החדש מחייב חברות מעטים לחלק כדיבידנד 6% מהעודפים הנצברים (וב־2025 - 5%) או לחלופין לשלם קנס של 2% מהרווחים העודפים שלא חולקו. המשמעות היא שחברות אינן יכולות עוד לצבור רווחים בלתי־מחולקים לאורך זמן, מבלי לשלם על כך מס או קנס.
במקביל נחקקה הוראת שעה חריגה, המאפשרת להעביר נכסים מחברה לבעליה בפטור ממס, באחד משני מסלולים - שליפת נכס מהחברה או פירוק החברה. שני המסלולים מעניקים פטור ממס שבח ורכישה, אך מטילים חבות מס על העלות המופחתת של הנכס (עד לגובה העודפים - מס דיבידנד; מעבר לכך - מס שולי). בעת מכירת נכס שהועבר במסגרת הוראת השעה, יחול מיסוי ליניארי: חלק התקופה שעד למועד ההעברה ימוסה במס שולי (כיום 47%), והיתרה - במס שבח (25%), ובתוספת מס שולי.
מומלץ לבחון את הרלוונטיות של הוראת השעה בהתאם לסיווג החברה, עלות הרכישה, גובה העודפים, שווי הנכסים, והכוונות העתידיות ביחס לנכסים שבבעלות החברה, תוך השוואה לחלופה של פירוק מלא לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין. הוצאת הנכס במסגרת הוראת השעה גם מאפשרת לעמוד בחובת חלוקת הדיבידנד השנתית.
2 סיכון לחברות מעטים - הגדרה כ"חברת ארנק"
החקיקה החדשה הרחיבה את תחולת ההגדרה של "חברת ארנק" כך שהיא חלה כיום על קשת רחבה יותר של חברות מעטים. כתוצאה מכך, ההכנסות של אותן חברות עשויות להתחייב בשיעורי מס שולי של עד כ־47%, במקום מס חברות רגיל של 23% בלבד. בעלי חברות מעטים נדרשים לבחון כבר כעת את סיווג החברה עד לסוף 2025, ולבדוק האם ניתן לצאת מתחולת החוק או לפחות לצמצם את החשיפה למס עודף.
3 הקדמת מועד העלייה או החזרה לישראל
עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים כיום לפטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה של עשר שנים, וכן לפטור מדיווח על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. עם זאת, החל מתחילת שנת 2026 יבוטל הפטור מדיווח, בעוד שהפטור ממס יישאר בעינו.
לכן, מי ששוקל לעלות או לחזור לישראל - מומלץ לשקול להקדים את המעבר לשנת 2025, כדי ליהנות הן מהפטור ממס והן מהפטור מדיווח לאורך כל תקופת ההטבות.
4 השלמת בנייה עד 2030: לשמור על חישוב ליניארי
תיקון מס' 101 לחוק מיסוי מקרקעין ישנה את כללי המשחק.
בעלי קרקעות שישלימו בנייה של דירת מגורים על הקרקע שבבעלותם לאחר שנת 2030 לא יוכלו עוד ליהנות מהחישוב הליניארי המוטב, שמעניק פטור ממס שבח על התקופה עד ינואר 2014. משמעות הדבר: מי שדוחה את הבנייה צפוי לשלם מס שבח מלא במועד המכירה. לפיכך, מומלץ כי בעלי קרקעות ישלימו את בניית דירות המגורים על הקרקע שבבעלותם עד סוף 2030.
5 קיזוז הפסדים - מהלך פשוט שחוסך מס
נישומים שהפיקו שבח או רווח הון במהלך השנה (ממכירת נכסי נדל"ן, ניירות ערך או קריפטו) יכולים לקזז הפסדים כדי להפחית את המס, ולכן מומלץ לבחון מימוש של נכסים הפסדיים.
לדוגמה, משקיע המחזיק ניירות ערך בהפסד שאינו מצפה לעליית ערכם, יכול לממשם ולנצל את ההפסדים כנגד הרווחים שהופקו באותה שנה.