דודי השמש תופסים את החלל על גגות הבניינים בישראל / צילום: גיא ליברמן
משרד האנרגיה מתכוון לשנות את התקנות ההיסטוריות משנות השבעים שחייבו התקנת דודי שמש ודודים חשמליים על בניינים חדשים, ולהחליף אותן בחובת התקנת פאנלים סולאריים ו"משאבות חום" יעילות יותר. החיסכון למשק מוערך במיליארדי שקלים ובשווי יכולת ייצור של תחנת כוח שלמה. בהשקעה של כ-4,500 שקל לדייר, צפוי חסכון שנתי של 1,550-660 שקל בשנה. המרוויחים הגדולים: מתקיני הפאנלים הסולאריים ויצרני משאבות החום הישראלים. יפסידו: מתקיני הדודים.
● שאלות ותשובות | בונים בית פרטי? ממחר אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג
● ראיון | יצרנית החשמל של עידן עופר כבר שווה 20 מיליארד שקל. זה האיש שמוביל אותה
על פי ההצעה החדשה של משרד האנרגיה, כל בניין חדש למגורים בישראל יחויב בהתקנת פאנלים סולאריים על הגג, משולבים עם משאבות חום. זאת בהמשך לתקנה שתיכנס לתוקף כבר מחר (חמישי) שמחייבת בתים פרטיים ומגדלים שלא למגורים בהתקנת פאנלים סולאריים. בנוסף, משרד האנרגיה מעוניין לחלק תמריצים גם לבניינים קיימים לעבור לטכנולוגיות החדשות, והגישו בקשה ל"קרן העושר" מרווחי הגז למימון שלהם. כרגע לא ברור מה יהיה הגובה התמריצים וכמה זה יעלה. התקנות יתפרסמו בקרוב להערות הציבור, והם מקווים שהן יתקבלו במהלך 2026, כך שהחובה תחל כבר משנת 2027.
דודי השמש משולבים עם דוד חשמלי, שבולטים מאוד בבניה הישראלית, חסכו חשמל רב מאז הטלת חובת ההתקנה שלהם בשנות ה-70. אך היום הם נחשבים טכנולוגיה מיושנת ובזבזנית יחסית, מכיוון שלא ניתן לנצל את האנרגיה של המים החמים כשהם לא בשימוש. הדודים החשמליים שמופעלים בבת אחת בשעות הערב בחורף נחשבים מאוד לא יעילים מבחינת משק האנרגיה, ודורשים יכולת ייצור נוספת של תחנות כוח. משאבות חום, שפועלות בטכנולוגיה הדומה למזגן ומנצלים גם "חום שיורי" מהסביבה, נחשבות יעילות פי 2.5-4 ביחס לדודים החשמליים שאותם אנחנו מפעילים בלילות החורף הקרים. דבר זה גם יסיים את המצב היום בו הקומות התחתונות במבני מגורים גבוהים לא נהנות ממלוא הפוטנציאל של הגג, ונאלצות להשתמש הרבה יותר בדודים החשמליים הבזבזניים.
בנוסף, הפאנלים הסולאריים שישלימו את המערכת ימכרו את החשמל המיוצר לרשת. בצורה כזאת, כל בתי המגורים בישראל (פרטיים ומשותפים כאחד) יכילו יכולת סולארית כלשהי. זאת למרות שבתים משותפים מכילים שטח גג קטן יותר, שלרוב גם מוגבל בידי הדודים. אך על פי הערכת משרד האנרגיה, סילוק הדודים והשילוב בין חסכון ישיר בצריכת חשמל לחימום המים לבין מכירת החשמל ברשת יניב תשואה של 15-33 אחוזים בשנה על התקנת המערכות. זה עשוי להפחית משמעותית, או אף לאפס את תשלומי ועד הבית של הבניינים המשותפים. התשואה למשק בית מבוססת על מחירי החשמל ליצרנים הביתיים שיש כרגע, שעשויים לרדת בשנים הקרובות - כך שהתשואה עלולה לרדת בהתאם.
המרוויחים הגדולים מהתוכנית הם מתקיני הפאנלים הסולאריים
ברמה המשקית, במשרד האנרגיה מעריכים שמימוש מלא של התוכנית יחסוך עד 2050 בין 350 ל-1,100 מגה-וואט ביכולת הייצור סולארית, עם תועלת משקית מצטברת של עד 3.3 מיליארד שקל.
הסיבה לכפיית ההתקנה ע"פ המשרד, למרות שלכאורה מדובר בפרויקט כלכלי מאוד, היא "בעיית הסוכן" במסגרתה היזם והקבלן מעוניינים למכור את הבית בזול, ולא תמיד מתחשבים בחסכון שיכול להיווצר מהתקנת מערכות כאלה. זאת למרות שמדובר בעלות זניחה ביחס לעלויות הבניה, של 4,500-4,200 שקל לכל יחידת דיור.
בעוד ששואפים שהחובה תחל כבר מ-2027, כדי להאיץ את המעבר לטכנולוגיה החדשה במשרד האנרגיה מעוניינים לספק תמריצים לבניינים קיימים לעבור אליה. זה ידרוש השקעה ראשונית משמעותית, וכדי להשיג אותה הם פנו לקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר") שמכילה את רווחי הגז, במטרה לממן מתוכה את הפרויקט.
המרוויחים הגדולים מהתוכנית הם מתקיני הפאנלים הסולאריים, שייהנו מהרחבה דרמטית של הפעילות שלהם בבתים פרטיים ולכל הבניינים בישראל. כמו כן, בישראל קיים ייצור מקומי של מזגנים ושל משאבות חום (טכנולוגיה דומה יחסית), כולל בידי חברות גדולות כמו אלקטרה ותדיראן. גם הם ייהנו משמעותית מהחובה החדשה. לעומת זאת, מתקיני הדודים היום יאלצו להתאים את עצמם או לצאת מהעסק, כפי שמתרחש פעמים רבות במהלך שינוי טכנולוגי משמעותי.