גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר
מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

בתקופה הנוכחית העיניים אומנם נשואות לחקיקת חוק הפטור מגיוס, אבל מקום לא פחות קריטי להשתלבותם של בני החברה החרדית בחברה הישראלית הוא שוק העבודה.

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?
ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק, אבל השורות לא מתרחבות

בשנה שעברה, בהחלטה שעברה קצת מתחת לרדאר, הממשלה ניסתה להתוות צעדים למיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים במשק. כפי שיכולתם להרגיש, השינוי המיוחל לא הגיע. אבל כשסוגיית השתלבות החרדים הולכת ומתקרבת לרגעי הכרעה - חשוב להבין מה לא עבד, וללמוד את הלקחים להבא. ועכשיו נעשה בדיוק את זה.

לצמצם את הפער

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2024 רק כ־54% מהגברים החרדים היו מועסקים לעומת כ־85.5% בקרב הגברים היהודים שאינם חרדים. בסוף הרבעון הראשון לשנת 2025 פער כבר התרחב, כאשר שיעור התעסוקה ירד ל־53.6% בקרב הגברים החרדים, ועלה ל־86% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים.

בניסיון לצמצם את הפער הזה, באוגוסט 2021 הממשלה הקודמת קבעה יעד: עד 2030, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יעמוד על 65%. אם גיל הפטור ירד ל־22, היעד יגדל ל־70%. מדובר ביעדים לא שוליים, שכן קצב הגידול בתעסוקת חרדים בין השנים 2018־2023 עמד על כ־4.3% - כלומר קצב גידול שנתי של פחות מ־1%, הרבה פחות מקצב העלייה המיועד.

לאור החלטת הממשלה ההיא, התקבלה ביוני 2024 החלטת ממשלה שמטרתה לקדם דרכים על מנת להגיע ליעד בשנת 2030, ולמצות את פוטנציאל התעסוקה במשק בקרב גברים חרדים. לפי דברי ההסבר להחלטה, אחוזי התעסוקה בשנת 2024 עדיין עמדו על 55% ועל מנת להגיע ליעד הנדרש בשנת 2030 על אחוזי התעסוקה לעלות בכל שנה ב־2% ונדרשים צעדים על מנת לעמוד ביעד זה.

ועדיין, לא בטוח שהיעד הוא שאפתני במיוחד. במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו שבארה"ב שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים גבוה משמעותית ועומד על קרוב ל־70%. לכן, במכון מציעים לקבוע את שיעורי התעסוקה לגברים חרדים לשנת 2030 על 70%.

כך או כך, בהחלטת הממשלה פורטו מספר דרכים על מנת לנסות לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ולהעלות את אחוזי התעסוקה: הראשונה, פיתוח תוכניות לתעסוקת גברים חרדים על ידי הכשרת בסיס ותכנים דיגיטליים; השנייה, תוכניות להשכלה גבוהה תוך מתן תוצאה גבוהה להשכלה ותרומה לביטחון המדינה אשר תסייע לצרכי מערכת הביטחון; השלישית, מתן הלוואות לאנשים שישתתפו בתוכניות אלו; הרביעית, גיבוש תוכנית עבודה עם קביעת יעדים של רמת ההשכלה ורמת השכר הנגזרת מההשכלה; החמישית, בחינה ובניית תוכנית עבודה לשילוב גברים חרדים עם מוגבלות בתעסוקה ברמה גבוהה ובמשק.

החרדים שישתלבו בצה"ל

נתחיל ממה שכן קרה. ההחלטה ניסתה לקדם שילוב בהשכלה גבוהה שתתרום לצורכי הביטחון. הרעיון היה לשלב את הגברים החרדים בהשכלה הגבוהה בתארים ובהכשרות מקצועיות. השילוב אמור להיעשות בליווי אנשי מקצוע ותמיכה לסטודנטים שלרוב עלולים לחוות ניכור מהקהילה בעת יציאתם להשכלה גבוהה. תינתן עדיפות לתוכניות אשר יכולות להביא תועלת גדולה יותר לצורכי ביטחון ולהשכלתם של הלומדים.

וזה אכן קרה. לפי משרד העבודה, נפתח מיזם משותף יחד עם עמותת JBH להפעלת תוכנית "קודקוד" אשר כוללת מספר מסלולים לשילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים בצה"ל. במחזור מרץ 2025 שנפתח החלו למעלה מ־200 גברים חרדים מכינה הכוללת מתמטיקה אנגלית ומבוא לתכנות כך שיוכלו בסופה לעבור את מבחני הקבלה ליחידות השונות בצה״ל.

מה שעוד קרה, אם כי בהצלחה חלקית בלבד, הוא פיתוח תוכניות והנגשתם דיגיטלית, במטרה להרחיב ולפתח תוכניות תעסוקה איכותיות עם שכר גבוה לגברים חרדים. זאת, מתוך שאיפה להקנות השכלת בסיס לכלל הגברים החרדים אשר לא למדו לימודי ליבה, באמצעות סבסוד הלימודים ופיתוח תכנים שיונגשו באופן דיגיטלי.

ממענה על בקשת חופש מידע משרד העבודה מסר כי התוכניות נמצאות בשלבי סגירה והפעלתן תחל בקרוב. נכון למועד מסירת התשובה, התוכנית הינה בשלבי סגירת המודל לפיתוח והפעלת פלטפורמה דיגיטלית אשר תכלול קורסי אנגלית ומתמטיקה הכוללים את התוכן הנלמד במכינה ללימודי הנדסאים של מה"ט. ההפעלה צפויה להתחיל בחודשים הקרובים.

ומה עם הכסף? התוכנית תוקצבה ב־70 מיליון שקלים שיועברו מתקציב שכבר הוקצה בחוק ההסדרים לנושא של תעסוקת והשכלת גברים חרדים. התקציב אומנם הועבר לרוב התוכניות שפותחו, אבל מי שנשאר בחוץ היו מרכזי החדשנות לפיתוח מרכז חדשנות לעידוד יזמות הייטק במגזר החרדי. למה? הסיבה היא שהפניה התקציבית של רשות החדשנות לא נדונה בוועדת הכספים ולכן לא הועבר חלק מתקציב הסעיף שעומד על סך 10 מיליון שקלים.

איך יממנו את הלימודים?

ונעבור לחלק הפחות חיובי של היישום. אחד מסעיפי ההחלטה עסקו במתן הלוואות. בפרט, ההוראה הייתה להקנות את האפשרות להלוואות למשתתפים בתוכניות שיפתחו אשר יתרמו להכנסה גבוהה לעובדים, למשק ולביטחון. הקריטריונים להלוואות יהיו על בסיס הכנסותיהם, וכן על בסיס תוכנית הלימודים שבה הם משתתפים כך שהשתתפות בתוכנית אשר תרומתה למדינה גבוהה יותר תקבל קדימות בקבלת ההלוואה.

אבל זה לא קרה. לפי משרד העבודה, סעיף זה בהחלטה של פתיחת מנגנון הלוואות לא קודם בתוכנית העבודה של המשרד, בגלל חוסר יכולת לבצע זאת במסגרת הזמנים של החלטת הממשלה. אלא שהתשובה הזאת מעלה סימני שאלה, כי לא ברור באיזו מסגרת זמנים מדובר - שכן אין בהחלטה דד־ליין ומועד לביצוע המשימה.

עוד צעד שלא הבשיל הוא גיבוש תוכניות עם יעדי השכלה ושכר. המטרה הייתה להורות על משרד העבודה לגבש תוכנית עבודה מפורטת עם קביעת יעדי השכלה ושכר באשר לתוכניות האמורות. לפי ההחלטה, התוכנית הייתה אמורה לעבור את אישור אגף התקציבים ולהגיע גם לעיון הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי, על מנת להתאים את התוכנית באופן ממצה לקהילה החרדית תוך התחשבות בצרכי המדינה ועמידה ביעדים שהוצבו למיצוי פוטנציאל התעסוקה לשנת 2030.

וגם זה לא יושם. משרד העבודה השיב שנראה כי בתוכנית העבודה שנמסרה לא צורפו יעדי השכלה ושכר. למה? לפי המשרד, ככל הנראה מאחר שאלה לא גובשו. אי גיבוש יעדי השכלה ושכר משאירה מקום לעמימות ופוגעת ביכולת לבצע מעקב אחר התקדמות התוכניות ומימוש הכספים בצורה מיטבית.

בין ההצהרות למציאות

אז למה ההחלטה הייתה רחוקה מיישום מלא? גורם אחד הוא הפער בין ההצהרות למציאות. למראית עין הממשלה מציבה יעדים נשגבים, אבל הכלים להשגתם לא פרקטיים מספיק והתכנון לקוי. ליישום לא הוקדשו משאבים מספקים ואי יישום ההחלטה בשלמותה מייצרת מצב שבו גם הצעדים שננקטו לא יסייעו להרחבת התעסוקה. כך, לדוגמה, גם אם נפתחו תוכניות שונות לצורך לימודי ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה, פיתוח מנגנון ההלוואות היה אמור לסייע לגברים חרדים שכבר עברו את שלב הלימודים הבסיסי להמשיך ללימודים מתקדמים. בין היתר, באמצעות הלוואות. לכן, המשמעות של היעדר מנגנון הלוואות משאיר את רמת הלימודים במגזר ברמה בסיסית באופן שלא מסייע למשק.

גורם נוסף קשור להיבטי תכנון וניהול. נראה כי היעדר לוח זמנים מחייב בהחלטת הממשלה וקביעת תאריך יעד רחוק (2030) הביאו לכך שהתוכניות לא מתקדמות בקצב ראוי באופן שיהיה בו להשפיע על שיעור התעסוקה. היה צורך להכניס דד־ליין לביצוע החלטת הממשלה ובכך לזרז את הגורמים השונים לעמוד בלוח הזמנים שנקבע על מנת שלהחלטה תהיה אפשרות לגרום לשינויים.

וישנו גם העניין התקציבי. כאמור, העובדה שלא כל ההעברות הכספיות הנדרשות אושרו בוועדת הכספים של הכנסת מנעה את הפעילות בחלק מהתוכנית. כך, הכספים שהיו אמורים להגיע דרך רשות החדשנות לצורך פיתוח מרכזי חדשנות ועידוד יזמי הייטק חרדיים לא הועבר ובכך התקציב הכולל להחלטה עמד על 60 מיליון שקלים בלבד.

יעד לאומי של ישראל

מכלל התחקיר שבוצע עולה כי למעשה הפעולות שבוצעו לא הצליחו להעלות את אחוז תעסוקת הגברים החרדים עד כה. למעשה, נראה כי ביצוע חלקי של הסעיפים האמורים בהחלטת הממשלה מביאים לכך שהתוכנית והמענה להעלאת אחוזי הגיוס אינה עומדת ביעדים שהציבה הממשלה קרי, 70% בשנת 2030.

התנאים בשטח הפכו את המשימה לקשה בהרבה. המלחמה מחד והחוק לפטור מגיוס מאידך השתלבו למעין תנועת מלקחיים שבה הגברים החרדים שאינם זכאים לפטור מגיוס ובכל זאת מצטרפים לשוק העבודה - דווקא הם המועמדים הראשונים למעצר.

מדברים הרבה על החשיבות שבהשלמת לימודי ליבה. זה נכון, אבל זה לא יורד לשורש הבעיה, שכן ילד חילוני ממוצע מסיים לימודי ליבה בתום לימודיו בבית הספר. לכן, השקעה בלימודי ליבה צריכה להיות צעד ראשון בתוך רשימת צעדים שבסופם יוכל הגבר החרדי לעבוד בעבודה מכובדת ולהשתכר בשכר גבוה ולהיות בתפקידים המובילים במשק.

מהסיבה הזו, ניתן היה לצפות שההחלטה תערב את המועצה להשכלה גבוהה, שכן הגבר החרדי אשר השתמש בהצלחה בלימודי הליבה ובתוכניות שסופקו על ידי הממשלה מכוח ההחלטה, אינו רשאי להיכנס לאוניברסיטה, לכאורה, מאחר שאין בידיו פסיכומטרי ונתונים מספיקים.

אלא שהמועצה להשכלה גבוהה כלל לא מוזכרת בהחלטה - ועד היום האפשרות של בוגרי המגזר החרדי להיכנס אל תוך עולם האקדמיה תלויה ברצונן טוב של המועצה להשכלה גבוהה ושל האוניברסיטאות להוריד את רף הקבלה ובכך לקבל גברים חרדים. בלי להקצות משאבים ייעודים ולגבש תוכניות עבודה יחד עם המל״ג, הגבר החרדי יתקשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית.

בנוסף, העובדה שלא נבנתה תוכנית שמציבה יעדי השכלה ויעדי שכר, מעקרת מתוכן את ההחלטה שכן המדדים הללו הם קריטיים למדידת ההצלחה בתעסוקת גברים חרדים בכלל ובתוכניות שנפתחו מכוח ההחלטה בפרט.

ולסיום, חשוב להתבונן על הנושא במבט־על. הדיון על שילוב החרדים בכלכלה לא עומד לבדו - והוא הולך יד ביד עם סוגיית הגיוס לצבא. אם יוסדר גיוס החרדים לצבא, אפשר יהיה גם לשלב אותם בכלכלה. כל עוד אין שילוב מיטבי של החרדים בצבא, יוצב בפניהם חסם בדרך לשילוב בשוק העבודה.

בנוסף, מדיניות הממשלה למתן הטבות לצעירים החרדים יוצרת תמריץ שלילי רחב היקף להשתלבות במשק, כפי שצוין בדוחות עבודה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2024. פעמים רבות בגין היציאה לשוק העבודה, בפרט כשהעבודה אינה בשכר גבוה, נפגעת הזכאות לסיוע במעונות הילדים ובתחומים נוספים. על נבחרי הציבור לבחון מחדש את מערך התמריצים הכולל לצעיר החרדי אשר מעוניין להשתלב בשוק התעסוקה ולהסיר חסמים שעלולים למנוע ממנו לקבל החלטה שכזו אשר תפלה אותו לרעה ביחס לציבור ולקהילה שממנה הוא מגיע ולהטבות שהם זכאים להם.

ועל כך אמר השנה מבקר המדינה: "שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. ההשכלה הגבוהה היא בסיס להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בעיקר בקרב הגברים פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. לפיכך יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית".

לקריאת הדוח המלא

עוד כתבות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הנסיך המפתיע שתמך ומה השתנה בשישי: מאחורי התקיפה באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● בימים הקרובים חברות תעופה נוספות צפויות להצטרף למודל דומה דרך טאבה או עקבה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי