גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר
מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

בתקופה הנוכחית העיניים אומנם נשואות לחקיקת חוק הפטור מגיוס, אבל מקום לא פחות קריטי להשתלבותם של בני החברה החרדית בחברה הישראלית הוא שוק העבודה.

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?
ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק, אבל השורות לא מתרחבות

בשנה שעברה, בהחלטה שעברה קצת מתחת לרדאר, הממשלה ניסתה להתוות צעדים למיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים במשק. כפי שיכולתם להרגיש, השינוי המיוחל לא הגיע. אבל כשסוגיית השתלבות החרדים הולכת ומתקרבת לרגעי הכרעה - חשוב להבין מה לא עבד, וללמוד את הלקחים להבא. ועכשיו נעשה בדיוק את זה.

לצמצם את הפער

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2024 רק כ־54% מהגברים החרדים היו מועסקים לעומת כ־85.5% בקרב הגברים היהודים שאינם חרדים. בסוף הרבעון הראשון לשנת 2025 פער כבר התרחב, כאשר שיעור התעסוקה ירד ל־53.6% בקרב הגברים החרדים, ועלה ל־86% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים.

בניסיון לצמצם את הפער הזה, באוגוסט 2021 הממשלה הקודמת קבעה יעד: עד 2030, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יעמוד על 65%. אם גיל הפטור ירד ל־22, היעד יגדל ל־70%. מדובר ביעדים לא שוליים, שכן קצב הגידול בתעסוקת חרדים בין השנים 2018־2023 עמד על כ־4.3% - כלומר קצב גידול שנתי של פחות מ־1%, הרבה פחות מקצב העלייה המיועד.

לאור החלטת הממשלה ההיא, התקבלה ביוני 2024 החלטת ממשלה שמטרתה לקדם דרכים על מנת להגיע ליעד בשנת 2030, ולמצות את פוטנציאל התעסוקה במשק בקרב גברים חרדים. לפי דברי ההסבר להחלטה, אחוזי התעסוקה בשנת 2024 עדיין עמדו על 55% ועל מנת להגיע ליעד הנדרש בשנת 2030 על אחוזי התעסוקה לעלות בכל שנה ב־2% ונדרשים צעדים על מנת לעמוד ביעד זה.

ועדיין, לא בטוח שהיעד הוא שאפתני במיוחד. במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו שבארה"ב שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים גבוה משמעותית ועומד על קרוב ל־70%. לכן, במכון מציעים לקבוע את שיעורי התעסוקה לגברים חרדים לשנת 2030 על 70%.

כך או כך, בהחלטת הממשלה פורטו מספר דרכים על מנת לנסות לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ולהעלות את אחוזי התעסוקה: הראשונה, פיתוח תוכניות לתעסוקת גברים חרדים על ידי הכשרת בסיס ותכנים דיגיטליים; השנייה, תוכניות להשכלה גבוהה תוך מתן תוצאה גבוהה להשכלה ותרומה לביטחון המדינה אשר תסייע לצרכי מערכת הביטחון; השלישית, מתן הלוואות לאנשים שישתתפו בתוכניות אלו; הרביעית, גיבוש תוכנית עבודה עם קביעת יעדים של רמת ההשכלה ורמת השכר הנגזרת מההשכלה; החמישית, בחינה ובניית תוכנית עבודה לשילוב גברים חרדים עם מוגבלות בתעסוקה ברמה גבוהה ובמשק.

החרדים שישתלבו בצה"ל

נתחיל ממה שכן קרה. ההחלטה ניסתה לקדם שילוב בהשכלה גבוהה שתתרום לצורכי הביטחון. הרעיון היה לשלב את הגברים החרדים בהשכלה הגבוהה בתארים ובהכשרות מקצועיות. השילוב אמור להיעשות בליווי אנשי מקצוע ותמיכה לסטודנטים שלרוב עלולים לחוות ניכור מהקהילה בעת יציאתם להשכלה גבוהה. תינתן עדיפות לתוכניות אשר יכולות להביא תועלת גדולה יותר לצורכי ביטחון ולהשכלתם של הלומדים.

וזה אכן קרה. לפי משרד העבודה, נפתח מיזם משותף יחד עם עמותת JBH להפעלת תוכנית "קודקוד" אשר כוללת מספר מסלולים לשילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים בצה"ל. במחזור מרץ 2025 שנפתח החלו למעלה מ־200 גברים חרדים מכינה הכוללת מתמטיקה אנגלית ומבוא לתכנות כך שיוכלו בסופה לעבור את מבחני הקבלה ליחידות השונות בצה״ל.

מה שעוד קרה, אם כי בהצלחה חלקית בלבד, הוא פיתוח תוכניות והנגשתם דיגיטלית, במטרה להרחיב ולפתח תוכניות תעסוקה איכותיות עם שכר גבוה לגברים חרדים. זאת, מתוך שאיפה להקנות השכלת בסיס לכלל הגברים החרדים אשר לא למדו לימודי ליבה, באמצעות סבסוד הלימודים ופיתוח תכנים שיונגשו באופן דיגיטלי.

ממענה על בקשת חופש מידע משרד העבודה מסר כי התוכניות נמצאות בשלבי סגירה והפעלתן תחל בקרוב. נכון למועד מסירת התשובה, התוכנית הינה בשלבי סגירת המודל לפיתוח והפעלת פלטפורמה דיגיטלית אשר תכלול קורסי אנגלית ומתמטיקה הכוללים את התוכן הנלמד במכינה ללימודי הנדסאים של מה"ט. ההפעלה צפויה להתחיל בחודשים הקרובים.

ומה עם הכסף? התוכנית תוקצבה ב־70 מיליון שקלים שיועברו מתקציב שכבר הוקצה בחוק ההסדרים לנושא של תעסוקת והשכלת גברים חרדים. התקציב אומנם הועבר לרוב התוכניות שפותחו, אבל מי שנשאר בחוץ היו מרכזי החדשנות לפיתוח מרכז חדשנות לעידוד יזמות הייטק במגזר החרדי. למה? הסיבה היא שהפניה התקציבית של רשות החדשנות לא נדונה בוועדת הכספים ולכן לא הועבר חלק מתקציב הסעיף שעומד על סך 10 מיליון שקלים.

איך יממנו את הלימודים?

ונעבור לחלק הפחות חיובי של היישום. אחד מסעיפי ההחלטה עסקו במתן הלוואות. בפרט, ההוראה הייתה להקנות את האפשרות להלוואות למשתתפים בתוכניות שיפתחו אשר יתרמו להכנסה גבוהה לעובדים, למשק ולביטחון. הקריטריונים להלוואות יהיו על בסיס הכנסותיהם, וכן על בסיס תוכנית הלימודים שבה הם משתתפים כך שהשתתפות בתוכנית אשר תרומתה למדינה גבוהה יותר תקבל קדימות בקבלת ההלוואה.

אבל זה לא קרה. לפי משרד העבודה, סעיף זה בהחלטה של פתיחת מנגנון הלוואות לא קודם בתוכנית העבודה של המשרד, בגלל חוסר יכולת לבצע זאת במסגרת הזמנים של החלטת הממשלה. אלא שהתשובה הזאת מעלה סימני שאלה, כי לא ברור באיזו מסגרת זמנים מדובר - שכן אין בהחלטה דד־ליין ומועד לביצוע המשימה.

עוד צעד שלא הבשיל הוא גיבוש תוכניות עם יעדי השכלה ושכר. המטרה הייתה להורות על משרד העבודה לגבש תוכנית עבודה מפורטת עם קביעת יעדי השכלה ושכר באשר לתוכניות האמורות. לפי ההחלטה, התוכנית הייתה אמורה לעבור את אישור אגף התקציבים ולהגיע גם לעיון הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי, על מנת להתאים את התוכנית באופן ממצה לקהילה החרדית תוך התחשבות בצרכי המדינה ועמידה ביעדים שהוצבו למיצוי פוטנציאל התעסוקה לשנת 2030.

וגם זה לא יושם. משרד העבודה השיב שנראה כי בתוכנית העבודה שנמסרה לא צורפו יעדי השכלה ושכר. למה? לפי המשרד, ככל הנראה מאחר שאלה לא גובשו. אי גיבוש יעדי השכלה ושכר משאירה מקום לעמימות ופוגעת ביכולת לבצע מעקב אחר התקדמות התוכניות ומימוש הכספים בצורה מיטבית.

בין ההצהרות למציאות

אז למה ההחלטה הייתה רחוקה מיישום מלא? גורם אחד הוא הפער בין ההצהרות למציאות. למראית עין הממשלה מציבה יעדים נשגבים, אבל הכלים להשגתם לא פרקטיים מספיק והתכנון לקוי. ליישום לא הוקדשו משאבים מספקים ואי יישום ההחלטה בשלמותה מייצרת מצב שבו גם הצעדים שננקטו לא יסייעו להרחבת התעסוקה. כך, לדוגמה, גם אם נפתחו תוכניות שונות לצורך לימודי ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה, פיתוח מנגנון ההלוואות היה אמור לסייע לגברים חרדים שכבר עברו את שלב הלימודים הבסיסי להמשיך ללימודים מתקדמים. בין היתר, באמצעות הלוואות. לכן, המשמעות של היעדר מנגנון הלוואות משאיר את רמת הלימודים במגזר ברמה בסיסית באופן שלא מסייע למשק.

גורם נוסף קשור להיבטי תכנון וניהול. נראה כי היעדר לוח זמנים מחייב בהחלטת הממשלה וקביעת תאריך יעד רחוק (2030) הביאו לכך שהתוכניות לא מתקדמות בקצב ראוי באופן שיהיה בו להשפיע על שיעור התעסוקה. היה צורך להכניס דד־ליין לביצוע החלטת הממשלה ובכך לזרז את הגורמים השונים לעמוד בלוח הזמנים שנקבע על מנת שלהחלטה תהיה אפשרות לגרום לשינויים.

וישנו גם העניין התקציבי. כאמור, העובדה שלא כל ההעברות הכספיות הנדרשות אושרו בוועדת הכספים של הכנסת מנעה את הפעילות בחלק מהתוכנית. כך, הכספים שהיו אמורים להגיע דרך רשות החדשנות לצורך פיתוח מרכזי חדשנות ועידוד יזמי הייטק חרדיים לא הועבר ובכך התקציב הכולל להחלטה עמד על 60 מיליון שקלים בלבד.

יעד לאומי של ישראל

מכלל התחקיר שבוצע עולה כי למעשה הפעולות שבוצעו לא הצליחו להעלות את אחוז תעסוקת הגברים החרדים עד כה. למעשה, נראה כי ביצוע חלקי של הסעיפים האמורים בהחלטת הממשלה מביאים לכך שהתוכנית והמענה להעלאת אחוזי הגיוס אינה עומדת ביעדים שהציבה הממשלה קרי, 70% בשנת 2030.

התנאים בשטח הפכו את המשימה לקשה בהרבה. המלחמה מחד והחוק לפטור מגיוס מאידך השתלבו למעין תנועת מלקחיים שבה הגברים החרדים שאינם זכאים לפטור מגיוס ובכל זאת מצטרפים לשוק העבודה - דווקא הם המועמדים הראשונים למעצר.

מדברים הרבה על החשיבות שבהשלמת לימודי ליבה. זה נכון, אבל זה לא יורד לשורש הבעיה, שכן ילד חילוני ממוצע מסיים לימודי ליבה בתום לימודיו בבית הספר. לכן, השקעה בלימודי ליבה צריכה להיות צעד ראשון בתוך רשימת צעדים שבסופם יוכל הגבר החרדי לעבוד בעבודה מכובדת ולהשתכר בשכר גבוה ולהיות בתפקידים המובילים במשק.

מהסיבה הזו, ניתן היה לצפות שההחלטה תערב את המועצה להשכלה גבוהה, שכן הגבר החרדי אשר השתמש בהצלחה בלימודי הליבה ובתוכניות שסופקו על ידי הממשלה מכוח ההחלטה, אינו רשאי להיכנס לאוניברסיטה, לכאורה, מאחר שאין בידיו פסיכומטרי ונתונים מספיקים.

אלא שהמועצה להשכלה גבוהה כלל לא מוזכרת בהחלטה - ועד היום האפשרות של בוגרי המגזר החרדי להיכנס אל תוך עולם האקדמיה תלויה ברצונן טוב של המועצה להשכלה גבוהה ושל האוניברסיטאות להוריד את רף הקבלה ובכך לקבל גברים חרדים. בלי להקצות משאבים ייעודים ולגבש תוכניות עבודה יחד עם המל״ג, הגבר החרדי יתקשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית.

בנוסף, העובדה שלא נבנתה תוכנית שמציבה יעדי השכלה ויעדי שכר, מעקרת מתוכן את ההחלטה שכן המדדים הללו הם קריטיים למדידת ההצלחה בתעסוקת גברים חרדים בכלל ובתוכניות שנפתחו מכוח ההחלטה בפרט.

ולסיום, חשוב להתבונן על הנושא במבט־על. הדיון על שילוב החרדים בכלכלה לא עומד לבדו - והוא הולך יד ביד עם סוגיית הגיוס לצבא. אם יוסדר גיוס החרדים לצבא, אפשר יהיה גם לשלב אותם בכלכלה. כל עוד אין שילוב מיטבי של החרדים בצבא, יוצב בפניהם חסם בדרך לשילוב בשוק העבודה.

בנוסף, מדיניות הממשלה למתן הטבות לצעירים החרדים יוצרת תמריץ שלילי רחב היקף להשתלבות במשק, כפי שצוין בדוחות עבודה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2024. פעמים רבות בגין היציאה לשוק העבודה, בפרט כשהעבודה אינה בשכר גבוה, נפגעת הזכאות לסיוע במעונות הילדים ובתחומים נוספים. על נבחרי הציבור לבחון מחדש את מערך התמריצים הכולל לצעיר החרדי אשר מעוניין להשתלב בשוק התעסוקה ולהסיר חסמים שעלולים למנוע ממנו לקבל החלטה שכזו אשר תפלה אותו לרעה ביחס לציבור ולקהילה שממנה הוא מגיע ולהטבות שהם זכאים להם.

ועל כך אמר השנה מבקר המדינה: "שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. ההשכלה הגבוהה היא בסיס להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בעיקר בקרב הגברים פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. לפיכך יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית".

לקריאת הדוח המלא

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

בשוק בטוחים מה הפד יעשה הערב. אבל מה יקרה ב-2026?

בעוד שטראמפ מחפש לו מחליף נוח, יו"ר הפד, ג'רום פאוול צפוי להכריז הערב על הורדת הריבית בארה"ב ● הסקרנות האמיתית היא לגבי תחזיות הריבית ל-2026, הפד צפוי לשדר שתהליך הפחתות הריבית יוצא להפסקה ● בתוך כך, ההתנגדות בין חברי הוועדה גוברת: חלקם מודאגים מהאינפלציה העיקשת, ושהריבית הנוכחית לא מספיקה כדי להחזיר אותה ליעד ● טראמפ לוחץ על הורדה חדה: "פאוול לא אוהב אותי"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

שוויה של ישראכרט זינק, ויצחק תשובה ברווח של כמעט מיליארד שקל "על הנייר"

כתוצאה מהזינוק במחיר המניה שרק בחודש האחרון קפצה ב-12%, קבוצת דלק של יצחק תשובה מורווחת "על הנייר" כמעט מיליארד שקל ● הזינוק החד בשווי השוק של ישראכרט, מגיע על רקע הציפיות הגבוהות של המשקיעים ממהלכי דלק בחברה

דיוויד קוסטמן / צילום: נועם גלאי

בפעם השנייה השנה: אאוטבריין מפטרת כ-180 עובדים

Teads (לשעבר אאוטבריין) מבצעת עוד תוכנית רה-ארגון שכוללת פיטורי 10% ממצבת העובדים שלה, וצופה חיסכון של 35-40 מיליון דולר בשנה ● מניית החברה זינקה אתמול -20.6% לאחר שבתחילת השבוע היא נסחרה בשפל של כל הזמנים, ולאחר הזינוק במניה שווי החברה מגיע ל-67.5 מיליון דולר

הנפקת אאוטבריין בנאסד''ק / צילום: נועם גלאי

סוף השנה בהייטק הפעם אגרסיבי במיוחד: כ-2,000 מפוטרים בחודש

חברות ההייטק מנצלות את סוף השנה להתייעלות, והפעם המגמה חריפה במיוחד ● בין המפטרים סטארט-אפים, חדי-קרן וחברות ותיקות כמו מובילאיי, אאוטבריין ופיוניר ● חלק גדול מהפיטורים נובע מהבינה המלאכותית, שדוחקת חלק מהמקצועות, וממעבר מהיר למיקוד ברווחיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר הורדת הריבית בארה"ב: וול סטריט ננעלה בירוק

הדאו ג'ונס קפץ בכ-1% ● הפד הוריד את הריבית ברבע אחוז, אך אותת כי צפויה הפסקה בהורדות הריבית בעתיד הקרוב • ענקיות הטכנולוגיה מגבירות את המרוץ שלהן בשוק בהודו - אל מיקרוסופט ואלפאבית, הצטרפה הבוקר אמזון ● אורקל תפרסם הלילה את תוצאות הרבעון, למרות הנפילה במניה, אנליסטים אופטימיים לגביה • ג'יי. פי. מורגן: הראלי בשוק צפוי להעצר לאחר הורדת הריבית

דודי השמש תופסים את החלל על גגות הבניינים בישראל / צילום: גיא ליברמן

דודי השמש יוחלפו במשאבות חום ופאנלים סולאריים

על פי ההצעה החדשה של משרד האנרגיה, כל בניין חדש למגורים בישראל יחויב בהתקנת פאנלים סולאריים על הגג, משולבים עם משאבות חום ● החיסכון למשק מוערך במיליארדי שקלים

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מחיר החשמל ייקבע בלונדון: חברת החשמל יוצאת להליך בוררות נגד מאגר תמר

חברת החשמל הגישה את המסמכים הרשמיים לפתיחת הליך בוררות בלונדון ● תהליך הבוררות, שנקבע מראש בהסכם בין הצדדים, יעלה מיליוני שקלים, והבורר יוכל להכריע אם להעלות או להוריד את מחיר הגז בעד 10%

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות בחוזים בוול סטריט; אורקל נופלת ב-13%

מגמה חיובית באירופה ● דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● דוחות מאכזבים של אורקל הציתו שוב חששות בשווקים ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יורדות, לאחר שהפד הודיע על הרחבת המאזן שלו ● ירידות במטבעות הקריפטו, הביטקוין בכ-90,000 דולר

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

הפרויקט הישראלי שיהפוך 3,500 תושבים באיי פוקלנד למיליונרים

נאוויטס מקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט "סי ליון" באיי פוקלנד - מהלך שצפוי להניב כ־4 מיליארד ליש"ט לממשלת הטריטוריה ולהפוך את 3,500 תושביה למיליונרים ● חלקה של החברה עומד על כ-1.2 מיליארד דולר, ותחילת ההפקה בפרויקט צפויה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2028

האלוף במיל' ניצן אלון בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

האלוף במיל' ניצן אלון ומייסד אנלייט גלעד יעבץ פותחים קרן השקעות באנרגיה

עד לאחרונה היה האלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים בצה"ל ● קרן ההשקעות החדשה "אלמנטס" תשקיע בחברות בתחום האנרגיה, התשתיות והאקלים

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מתגברות העליות בת"א; מדד ת"א 90 מזנקת ב-2%, מדד הבנייה ב-2.5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.9% ● השקל מתחזק מול הדולר ● מניות השבבים הדואליות נופלות ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ● הפתעה הגיעה מכיוון אחר דווקא: דוחות מאכזבים של אורקל הציתו שוב חששות בשווקים - והחוזים העתידיים על וול סטריט אדומים