גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי
ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"השוק מתחיל לתמחר בשבועות האחרונים סיכונים רבים, אבל הסיכון המרכזי לדעתי הוא פיסקלי - חוסר היכולת של ממשלות ברחבי העולם להתמודד עם גירעונות תקציביים עמוקים", מעריך הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ויקטור בהר, בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס.

כוחות השוק | מנכ"לית חברת הביטוח: "אחיינית שלי רצתה לקנות את האוטו הזה. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'"

"זה חוצה יבשות: בארה"ב רואים ממשל שרוצה להפחית מסים, אבל פוליטית לא מסוגל להתמודד עם צד ההוצאות. בצרפת ראינו נפילה של ממשלה בעקבות גירעונות, ובריטניה בקושי הצליחה להעביר העלאת מסים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא יפן, עם יחס חוב תוצר של מעל 200% ודמוגרפיה לא מעודדת", הוא מוסיף.

לדבריו, "אנחנו נוטים לייחס את האינפלציה הנוכחית לשיבושים של אחרי הקורונה, אבל 'החטא הקדמון' היה עוד קודם לכן - הגירעונות המאוד גבוהים. אין ארוחות חינם. גירעונות כאלו יוצרים בסופו של דבר סיכונים אינפלציוניים ושחיקה של המטבע, וזה תהליך שעוד לא הסתיים להערכתי".

איפה ישראל נמצאת בתוך המגמה הזו? אנחנו נסחפים עם הזרם העולמי?
"למרבה הפלא, ישראל ממוצבת טוב יותר. יש לנו מורשת טובה מאוד של אחריות פיסקלית מהשנים שלאחר תוכנית הייצוב, מה שרבים מכנים 'נערי האוצר' ששולטים בתקציב. אפילו שר האוצר אמר שהוא לא באמת מנהל את המדיניות הפיסקלית. זה אומר שהאחריות כאן הייתה גבוהה יותר מבעולם.

"זו הסיבה שאחרי שנתיים של מלחמה יקרה, יחס החוב־תוצר שלנו נושק ל־70% מלמטה, בעוד שרוב מדינות אירופה חצו את ה־100%. נכון, אנחנו רואים לאחרונה סדקים במשמעת הזו ויעד הגירעון בספק, אבל צריך לתת קרדיט לממשלה שבשיא המשבר הצליחה להעביר צעדים לא פופולריים כמו העלאת מע"מ וקיצוצים בהיקף של 30 מיליארד שקל. השקל החזק הוא במידה רבה תמונת ראי לאמון הזה שהעולם עדיין נותן בכלכלה הישראלית".

"הדור שלא ידע את יוסף"

כשויקטור בהר מסתכל על המצב הנוכחי בשווקים ועל תמהיל המשקיעים, הוא מזהה תופעה שלא הכיר בעבר: דור חדש של משקיעים שהתרגל לכך שהשוק תמיד עולה, וגם אם יש משבר הוא בדרך כלל נגמר מהר מאוד.

מה יכול להיות הברבור השחור הבא שיטלטל את השווקים?
"אם נתעלם לרגע מסיכונים גיאופוליטיים כמו פלישה של סין לטייוואן, שזה סיכון ידוע ואולי גם מתומחר במידה מסוימת, הסיכון הגדול הוא שילוב של שווקים פיננסיים בשיא, קריפטו בשיא, ודור שלם של משקיעים צעירים שלא חוו מעולם שוק יורד אמיתי. אני קורא להם 'דור שלא ידע את יוסף'. הוא לא יודע מה זה תיקונים בשוק המניות.

"אני שומע צעירים שאומרים: 'מה זה משנה? ניכנס למניות, יהיה תיקון, ותוך חצי שנה זה יעלה חזרה'. הם רואים בשוק המניות סוג של הכנסה קבועה (Fixed Income), הכסף זורם כל חודש. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים, כמו בנאסד"ק בשנת 2000 או בניקיי היפני, יכולים לקחת 10 או 20 שנה עד שחוזרים לקרן. בינתיים האינפלציה שוחקת את ערך הכסף. אם השווקים יחתכו בחדות, ייווצר 'אפקט עושר' שלילי חזק מאוד. אנשים מרגישים עשירים 'על הנייר', ואם הערך הזה יימחק, החשש שלי שזה יוביל לירידה בצריכה ולמיתון ריאלי בכלכלה העולמית.

"בסוף כלכלה זה הרבה פסיכולוגיה. אנחנו מאמינים בערך שיש לנו, ואז אם הערך הזה פתאום יורד לטמיון הוא יוצר איזשהו גלגל, מעגל קסמים שלילי, עם השלכות שליליות לכלכלה העולמית".

אולי אותם צעירים צודקים? הם מסתכלים על הממשלות שמתקשות לעשות צעדים קשים ועושות הכול למנוע נפילות בשוק.
"זה מה שקורה בארה"ב פחות או יותר. טראמפ מנסה כל פעם לתת זריקת מרץ נוספת לכלכלה האמריקנית. האינפלציה נעה סביב 3% (מעל היעד של הבנק המרכזי) והלחץ להוריד ריבית שם הוא ענק. זה קורה לא רק בארה"ב אלא בחלק ממדינות העולם.

"הסיכון הוא שאם אתה נוקט במדיניות כזו לאורך זמן, בנקודה מסוימת יפסיקו להאמין לך, ואז נראה את הדולר מתרסק בעולם. אגב, זה סיכון אמיתי שהדולר ימשיך להתרסק בעולם". בשנה האחרונה בלבד איבד המטבע האמריקאי כ־8% מול סל המטבעות.

סיכון נוסף ממדיניות זו, לפי בהר, הוא חזרת האינפלציה: "למשקי הבית יש תחושת עושר מאוד גבוהה, והם רוצים לתרגם אותה לצריכה. אבל כשהם באים לצרוך אין מי שייצר את מוצרי הצריכה האלו, וכדי שמישהו ייצר את מוצרי הצריכה האלה צריך לשלם לו, ואז השכר עולה. כך נכנסים פה למעגל קסמים של של עליות שכר ועליות מחירים".

"הסיכון שהשוק בארץ לא מתמחר"

עליות השכר המהירות מאפיינות גם את המגזר העסקי בישראל. נתוני ספטמבר שפורסמו לאחרונה הצביעו על קצב שנתי של 5%־6%, שנחשב מהיר מאוד ועל פי כלכלנים עשוי להוות סיכון אינפלציוני.

התחזיות בישראל מדברות על אינפלציה של כ־2% בעוד שנה, ובשטח השכר ממשיך לעלות. אנחנו מפספסים את הסיכון?
"השוק היום לא מתמחר מספיק את הסיכון הזה. יש פה גורמים שאנחנו יכולים להבין אותם, כמו למשל התחזקות השקל שמתורגמת להקלה באינפלציה בשנה הראשונה. אבל האם גם בעוד שנתיים נראה את המשך המגמה? אם השכר במגזר העסקי עולה ב־5%־6% זה מהווה סיכון שגם בישראל, כמגמה עולמית, נראה את האינפלציה חוזרת להרים ראש".

למה בעצם השוק מפספס את זה?
"אני לא אוהב לצאת נגד חוכמת ההמונים. לאורך ההיסטוריה, השווקים מאוד חכמים. אולי מתמחרים שהמלחמה הסתיימה, שהשקל עומד להתחזק לאורך זמן ושהמדיניות הממשלתית פה תהיה אחראית ביחס לעומס, וכתוצאה מכך שהאינפלציה תהיה נמוכה לאורך זמן. אני לא יכול לפסול את התרחיש הזה".

מאחורי עליית הביטקוין והזהב

בהר הזכיר את הסיכון לשחיקת הדולר האמריקאי. במקביל, וחרף הירידה מהשיא של כ־27%, בראייה לטווח ארוך הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו מתחזקים. אבל יותר מכולם, אין ספק שזו הייתה השנה של הזהב, שמחירו שבר שיאים חדשים השנה וזינק בכ־55%.

יכול להיות שהסיכון האינפלציוני שדיברת עליו קודם מתומחר דרך האפיקים הללו?
"בהחלט. העלייה בקריפטו היא למעשה הבעת אי־אמון במערכת הפיננסית המסורתית. אולי בכלכלה אין מה לדבר במונחי צדק, אבל אפשר לומר שיש כאן אפילו עניין של צדק: היה מעין 'חוזה' לא כתוב בינינו לבין הבנקים המרכזיים - הם אמרו לנו 'תחזיקו את הכסף, ואנחנו נדאג לשמור על ערכו'. בפועל, הם לא עמדו בחוזה הזה. הם הדפיסו כסף ושחקו את הערך של ההון. בקריפטו, בניגוד לכסף רגיל, אי אפשר פשוט להמשיך להדפיס, ולכן הציבור רואה בו מפלט.

"עלויות הכרייה עולות בקצב מאוד מהיר וכמעט בלתי אפשרי כבר לכרות עוד ועוד מטבעות. העלות השולית הולכת וגדלה לעומת עלות שולית של הדפסת כסף, שהיא אפסית וקבועה".

למה שוק הנדל"ן עדיין לא מתעורר?

כשמדברים על סיכונים, אחת השאלות המרכזיות היא לאן הולך ענף הנדל"ן בישראל. בחודש אוקטובר הקבלנים מכרו בסך הכול אלף דירות חדשות, ומלאי הדירות הלא מכורות חצה כבר את רף ה־80 אלף. באופן רשמי לפחות, על פי נתוני הלמ"ס, המחירים יורדים כבר שבעה חודשים ברציפות, למרות שבחישוב של קצב שנתי אנחנו עדיין ברמות חיוביות. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מחיר דירה ממוצעת ירד ב־2.5% ברבעון השלישי. וזה עוד בלי לשקלל את מבצעי המימון ויתר ההטבות שמעניקים הקבלנים. ולא שיש לי כאן איזושהי ביקורת על הלמ"ס.

"אנחנו לא מודאגים" אומר בהר, ומוסיף כי "אם משקללים את סך ההטבות שהקבלנים נותנים, המחירים בפועל ירדו הרבה יותר מ־2.5% כפי שרואים במדידת הלמ"ס. אבל עדיין, הבנקים מוצבים טוב בנדל"ן. מה שמאוד עוזר לנו זו הדמוגרפיה. אם היית אומר לנו 'יש 85 אלף דירות לא מכורות באוכלוסייה שלא גדלה' - היינו מודאגים מאוד. אבל מדובר באוכלוסייה שגדלה, וכל שנה המשק צריך כ־65 אלף דירות חדשות. בנוסף, רק כ־22% מהמלאי הזה הן דירות גמורות (היתר 'על הנייר'). לכן אני פחות מודאג, למרות שזה סיכון שאנחנו מנטרים אותו כל הזמן".

אתה חושב שאנחנו נראה את מגמת הירידה נמשכת?
"בטווח הקצר כן. נדל"ן למגורים מונע הרבה יותר מפסיכולוגיה מאשר מכלכלה נטו. זה משחק של ציפיות: ברגע שהציבור רואה שמי ש'יושב על הגדר' מקבל מבצעים טובים יותר ומחירים אטרקטיביים יותר, הוא ממשיך להמתין. הוא קורא כותרות על ירידות, רואה את המבצעים בשטח, ומחכה. עד שיגיע משהו שישנה את הפסיכולוגיה".

מה יהיה אותו אירוע? נראה שהקבלנים קיוו שזו תהיה הורדת הריבית הראשונה - וזה לא קרה.
"אני מאמין שבסוף זו תהיה הריבית. גם אם הפחתות הריבית כבר מגולמות בשוק המשכנתאות, הפסיכולוגיה היא הקובעת. ברגע שהרוכשים יראו את הריבית יורדת לאזור ה־3.5% (לעומת 4.25% היום, ב"ל), ויחשבו שזה זמן טוב לקנות, נראה אפקט עדר של חזרה לשוק. עד אז, הירידות בהחלט יכולות להימשך, אולי גם בגלל שינוי עומק דורי: הדור הצעיר הנוכחי לא בהכרח רואה בבעלות על דירה את חזות הכול, כפי שזה היה בדור שלי".

אם אתה צריך להמר, בכמה תסתכם ירידת המחירים?
"אם אני צריך להמר, אז הייתי אומר לפי מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצביע כרגע על ירידה של 2.5%, נגיע גם למינוס 6%־7%".

מה לגבי שוק המשרדים?
"באופן כללי, משרדים זה תמיד שוק עם סיכון יותר גבוה ממגורים, כי הוא יותר תלוי בפעילות העסקית. משרדים זה גם שוק מאוד לא הומוגני: יכול להיווצר מצב שבאזור מסוים המחירים יורדים ובאיזור אחר המחירים עולים. שיעורי התפוסה מאוד שונים בין מרכז תל אביב לבין הפריפריה. המפתח הוא נגישות לתחבורה ציבורית".

"התמחור בבורסה בת"א עדיין סביר"

הבורסה בת"א רושמת שנה היסטורית עם שבירת שיא אחר שיא, ומציגה תשואה עודפת על מקבילתה האמריקאית. מתחילת השנה, טיפס מדד הדגל ת"א 125 בכ־50%, אם הבורסה תמשיך בקצב הזה, 2025 עומדת להיות השנה הטובה ביותר באחוזת בית מאז 2009.

הבורסה בארץ עדיין אטרקטיבית בתמחורים הללו?
"הבורסה בתל אביב שונה מאוד מארה"ב. אין לנו את 7 המופלאות (ענקיות הטכנולוגיה). הבורסה שלנו מוטה לפיננסים (בנקים וביטוח) ונדל"ן. אלו חברות עם מודל כלכלי מוצק ומכפילי רווח שפויים, בניגוד למכפילים הדמיוניים בחלק ממניות הטכנולוגיה בחו"ל. לכן אני לא רואה פה סיכון של 'בועה' כמו שיש אולי בשווקים מסוימים בעולם. היה פה תהליך של קאץ'־אפ (סגירת פערים), והתמחור עדיין סביר".

החברות הביטחוניות היו מנוע צמיחה משמעותי בבורסה בשנתיים האחרונות. האם לדעתך המגמה הזו תימשך גם ביום שאחרי המלחמה, או שאנחנו מתקרבים למיצוי הפוטנציאל?
"מבחינת רווחיות, להערכתי עדיין יש שם מקום לאפסייד. בזמן המלחמה, החברות הללו התמקדו באספקת ציוד לצה"ל, אבל ברגע שהמלחמה תסתיים, כושר הייצור יוכל להיות מופנה בחזרה לייצוא, ושם הפוטנציאל גדול. צריך לזכור שייצוא מערכות נשק יוצר תלות ארוכת טווח: אחרי שמכרת את המערכת, אתה מספק תחמושת יקרה ושירותי תחזוקה לאורך שנים. בנוסף, העולם השתנה. כל אירופה נמצאת כרגע במירוץ חימוש מטורף, בעיקר בתחום ההגנה האווירית. גם אם נקווה שהמצב שם יירגע, הביקושים הביטחוניים הגבוהים מייצרים לחברות הישראליות הזדמנויות משמעותיות להמשך צמיחה".

עוד כתבות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר