גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG
מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

באחד ממבחני הדרכים שערכתי לאחרונה לרכב סיני חדש, נתקלתי בבעיה טכנית לא פשוטה. בסיטואציות מסוימות, תחת עומס, נכנס מחשב המנוע לפעולה ו"חתך" דרמטית את אספקת הכוח ואת תגובת דוושת התאוצה באמצע הנהיגה. "באגים" כאלה בדגמי רכב חדשים לגמרי אינם ייחודיים לכלי רכב מתוצרת סין והם מופיעים גם בדגמים "מערביים". מה שהיה יוצא דופן בסיטואציה הספציפית הזו הוא המהירות שבה תוקנה התקלה.

המטרו מתגלגל קדימה, המדיניות תקועה: מי יכריע לגבי מעורבות סינית בפרויקט?
לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

תוך שעות ספורות מרגע הדיווח הועבר המידע לצוות הטכני של היצרן הסיני, שנמצא דרך קבע בישראל. הצוות התחבר למחשב המנוע של הרכב, זיהה את מקור התקלה ושלח את הנתונים למטה היצרן בסין. שם גובש עדכון תוכנה לבעיה שהופץ תוך ימים בודדים דרך הרשת לכל כלי הרכב מאותו דגם, בישראל ובעולם. בתעשיית הרכב שיטת התיקון הזו מכונה OTA (Over the air). תהליך תיקון דומה אצל מרבית היצרנים המערביים היה עשוי לארוך שבועות רבים.

המקרה הזה ממחיש עד כמה התקדמו הסינים בשנים האחרונות בתחום שמכונה בשפה המקצועית "כלי רכב מוגדרי תוכנה" (SDV). כלומר כלי רכב שכמעט כל מאפייני הנהיגה, הבטיחות, הנוחות והפנאי שלהם נשלטים באמצעות מעבדי נתונים ותוכנה שמקושרת אלחוטית לשרתים מרוחקים. אך האם מאחורי הנוחות הטכנולוגית מסתתרת פגיעה פוטנציאלית בביטחון הלאומי?

הרכב לאט לאט הופך ל"סמארטפון על גלגלים"

לטכנולוגיה יש הרבה יתרונות מבחינת רוכשי הרכב; היא הופכת את הרכוש היקר שלהם מ"ברזל", שנולד ומסיים את חייו עם התכונות שאותן קיבל בפס הייצור, ל"מכשיר חכם" שמתעדכן, מתוקן מרחוק ומשתדרג לאורך שנים - ממש כמו הטלפון החכם או המחשב הנייד.

"על הדרך" נוהגים הרבה יצרני רכב בעולם, ולא רק סינים, לאסוף את המידע הנאגר בחיישנים ובמעבדים של הרכב, בהיקף של טרה־בייטים לשנה, לשגר אותו לשרתים מרוחקים ולהשתמש בו לצרכיהם. בתיאוריה זה יכול להיות מידע מהמצלמות החיצוניות והפנימיות ברכב, נתוני מיקום, נתונים ביומטריים ועוד - כאשר במכפלות של עשרות ומאות אלפי כלי רכב ניתן לבנות מהם תמונה אסטרטגית על מדינות זרות, שמתעדכנת בזמן אמת.

ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי HIT בחולון, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, מסביר כי "שימוש בטכנולוגיות ובמוצרים מתוצרת חברות סיניות מייצר איומים פוטנציאליים רבים, בכלל זה להטמנת 'דלת אחורית' שתאפשר גישה מרחוק ושליטה, שיבוש בשרשרת האספקה ועוד".

לדבריו, "יש חשש שגורמי המודיעין הסיני משתמשים במערכות הטכנולוגיות הנמכרות בארץ, כמו כלי רכב ותשתיות אסטרטגיות, כפלטפורמה לאיסוף מידע מודיעיני ואף נערכים להשבתה שלהן ביום דין. יצוין, שבסין אין חברה פרטית במשמעות המערבית של פרטיות, ולמעשה כלל החברות נשלטות על ידי המשטר". עוד מזכיר ד"ר מנשרי כי מתקפות סייבר סיניות נרחבות על מערכות הממשלה, המשק והאקדמיה הישראליות קיימות כל הזמן.

עבור הרבה בעלי רכב "אזרחיים" אובדן הפרטיות הוא מחיר קטן לשלם עבור היתרונות המשמעותיים של הרכב החכם ומקושר הרשת. אבל המצב שונה לחלוטין כאשר על הפרק ניצבים סיכוני ביטחון לאומי, שנגזרים מדליפת מידע מכלי הרכב לגורמי צד ג'.

באופן לא מפתיע הסינים היו הראשונים בעולם שהפנימו את הסיכונים האלה לתוך רגולציית הרכב הפנימית שלהם בתוך סין. כבר ב־2021 נכנס לתוקף בסין "חוק ביטחון המידע", שאוסר על יצרני רכב שמוכרים רכב בסין ועל ספקי מערכות לרכב, "לייצא" לשרתים בחו"ל מידע שנאסף מכלי רכב בתוך סין עצמה - וזאת כתנאי לאישור שיווק שלהם במדינה. הרגולציה הזו עברה שדרוג בשנתיים האחרונות וכיום יש לממשל הסיני כלים לפקח על כל עדכון תוכנה מרחוק שמבצעים היצרנים. זה לא אומר בהכרח ששימוש כזה נעשה בפועל, אבל הפוטנציאל קיים.

הרגולטורים האמריקאים מתעוררים - ומגבילים

החדירה המואצת של כלי הרכב הסיניים לעולם העירה גם את הרגולטורים. מי שהוציא סופית "את השד מהבקבוק" היה ממשל ביידן, שבשלהי כהונתו פרסם רגולציה מקיפה להגבלת החדירה לארה"ב של כלי רכב חכמים ומקושרי רשת מתוצרת "מדינות יריבות", ובהן סין.

הרגולציה נועדה לבלום את סיכוני איסוף המידע באמצעות כלי הרכב ולמנוע הטמעה של רכיבי חומרה ותוכנה שמיוצרים על ידי חברות סיניות גם בכלי רכב חכמים של יצרנים ממדינות אחרות שמשווקים בארה"ב. הרגולציה תצא לדרך בתחילת 2026 וצפויה להימשך עד לסוף העשור לכל הפחות.

החקיקה החדשה לא היססה לציין בצורה בוטה ולא דיפלומטית את מה שמהווה לטענת האמריקאים איום אסטרטגי עליהם: "סין מסוגלת למנף את הרגולציה המקומית שלה כדי לחייב חברות הכפופות לסמכות השיפוט שלה לשתף פעולה עם שירותי הביטחון והמודיעין", נכתב. "הגישה לכלי רכב מקושרי רשת באמצעות רכיבי התוכנה והחומרה שלהם, מאפשרת למדינות 'לקצור' נתונים רגישים, לגשת אליהם מרחוק ולבצע בהם מניפולציה".

האבן שזרקו האמריקאים למים הכתה גלים ברחבי העולם. בשנה האחרונה ראינו הטלת מגבלות על כלי רכב סיניים שנמצאים בשירות של גופי ביטחון וממשל בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה ואפילו בדרום קוריאה. בנורבגיה, מספר ד"ר מנשרי, התבצעה בחודש האחרון בדיקת אבטחת שהתמקדה באוטובוסים חשמליים מתוצרת חברת Yutong הסינית, בשל החשש מגישה זרה לתשתיות קריטיות. "התברר שיוטונג החזיקה בגישה דיגיטלית ישירה לכל אוטובוס באמצעות כרטיס SIM שהותקן לצורך עדכוני תוכנה ודיאגנוסטיקה מרחוק", אומר מנשרי.

אף שלא נמצאה יכולת לנהוג או להאיץ את האוטובוסים מרחוק, נמצא שניתן להשבית אותם, כולל בזמן נסיעה, וכן עלו חששות בנוגע לאיסוף מידע רגיש כגון מיקום, נתוני נסיעה ודיאגנוסטיקה. "הבדיקה הנורבגית שימשה כקריאת השכמה ברחבי אירופה, ובעקבות הממצאים הדרמטיים ובדיקות דומות שנערכו ברחבי היבשת החל תהליך מהיר של שינויים בתהליכי רכש, חקיקה ודרישות אבטחה", אומר מנשרי.

הגלים מגיעים לגופי הביטחון בישראל

כעת הגלים הללו מגיעים גם לישראל, וייתכן בהחלט שבעקבות לחץ אמריקאי. לאחר שמשרד הביטחון הוציא לפני מספר שבועות את כלי הרכב מתוצרת סין ממכרזי ההצטיידות שלו והטיל מגבלות על תנועותיהם במתחמים ביטחוניים, פורסם בימים האחרונים שגם חברות ביטחוניות כמו רפאל והתעשייה האווירית אימצו מדיניות דומה.

עד כה לא יצאה על כך כל הודעה רשמית מאף אחד מהגופים האמורים, ולא בכדי; לסין ולישראל יש יחסי סחר ענפים עם השקעות סיניות מהותיות בישראל, ומאחורי הקלעים עדיין מתנהל עם סין מו"מ על חתימת הסכם סחר חופשי.

בעקבות הפרסומים על המהלך של משרד הביטחון פרסמה שגרירות סין תגובה רשמית, שלפיה "כל כלי הרכב המיוצאים מסין לישראל עומדים בתקנות אבטחת המידע של ישראל. סין מעולם לא ביקשה ולא תבקש משום חברה לעסוק בשום צורת ריגול, והטענה שהיא אוספת נתונים באמצעות כלי רכב היא ספקולציה חסרת בסיס. מה שנקרא 'איסוף נתונים' הוא פונקציה רגילה וחשובה של מערכות נהיגה חכמות, ובהקשר זה אין הבדל בין רכב סיני לרכב ממדינות אחרות. לאור הרגישות של ישראל לנושאי ביטחון, יצרני הרכב הסירו את פונקציות החיבוריות מהדגמים המיוצאים לישראל כדי לבטל את אפשרות העברת הנתונים".

לפיכך, אפשר להניח שאם אכן תיושם מדיניות להגבלת כלי רכב סיניים, היא תתמקד בציי גופי ביטחון ותתבצע מאחורי הקלעים. בכל הנוגע לשוק הפרטי בישראל, שבו נעים כרבע מיליון כלי רכב תוצרת סין, נראה שהסוסים כבר ברחו מהאורווה.

ברפאל סירבו להתייחס לנושא.

עוד כתבות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף