גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG
מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

באחד ממבחני הדרכים שערכתי לאחרונה לרכב סיני חדש, נתקלתי בבעיה טכנית לא פשוטה. בסיטואציות מסוימות, תחת עומס, נכנס מחשב המנוע לפעולה ו"חתך" דרמטית את אספקת הכוח ואת תגובת דוושת התאוצה באמצע הנהיגה. "באגים" כאלה בדגמי רכב חדשים לגמרי אינם ייחודיים לכלי רכב מתוצרת סין והם מופיעים גם בדגמים "מערביים". מה שהיה יוצא דופן בסיטואציה הספציפית הזו הוא המהירות שבה תוקנה התקלה.

המטרו מתגלגל קדימה, המדיניות תקועה: מי יכריע לגבי מעורבות סינית בפרויקט?
לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

תוך שעות ספורות מרגע הדיווח הועבר המידע לצוות הטכני של היצרן הסיני, שנמצא דרך קבע בישראל. הצוות התחבר למחשב המנוע של הרכב, זיהה את מקור התקלה ושלח את הנתונים למטה היצרן בסין. שם גובש עדכון תוכנה לבעיה שהופץ תוך ימים בודדים דרך הרשת לכל כלי הרכב מאותו דגם, בישראל ובעולם. בתעשיית הרכב שיטת התיקון הזו מכונה OTA (Over the air). תהליך תיקון דומה אצל מרבית היצרנים המערביים היה עשוי לארוך שבועות רבים.

המקרה הזה ממחיש עד כמה התקדמו הסינים בשנים האחרונות בתחום שמכונה בשפה המקצועית "כלי רכב מוגדרי תוכנה" (SDV). כלומר כלי רכב שכמעט כל מאפייני הנהיגה, הבטיחות, הנוחות והפנאי שלהם נשלטים באמצעות מעבדי נתונים ותוכנה שמקושרת אלחוטית לשרתים מרוחקים. אך האם מאחורי הנוחות הטכנולוגית מסתתרת פגיעה פוטנציאלית בביטחון הלאומי?

הרכב לאט לאט הופך ל"סמארטפון על גלגלים"

לטכנולוגיה יש הרבה יתרונות מבחינת רוכשי הרכב; היא הופכת את הרכוש היקר שלהם מ"ברזל", שנולד ומסיים את חייו עם התכונות שאותן קיבל בפס הייצור, ל"מכשיר חכם" שמתעדכן, מתוקן מרחוק ומשתדרג לאורך שנים - ממש כמו הטלפון החכם או המחשב הנייד.

"על הדרך" נוהגים הרבה יצרני רכב בעולם, ולא רק סינים, לאסוף את המידע הנאגר בחיישנים ובמעבדים של הרכב, בהיקף של טרה־בייטים לשנה, לשגר אותו לשרתים מרוחקים ולהשתמש בו לצרכיהם. בתיאוריה זה יכול להיות מידע מהמצלמות החיצוניות והפנימיות ברכב, נתוני מיקום, נתונים ביומטריים ועוד - כאשר במכפלות של עשרות ומאות אלפי כלי רכב ניתן לבנות מהם תמונה אסטרטגית על מדינות זרות, שמתעדכנת בזמן אמת.

ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי HIT בחולון, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, מסביר כי "שימוש בטכנולוגיות ובמוצרים מתוצרת חברות סיניות מייצר איומים פוטנציאליים רבים, בכלל זה להטמנת 'דלת אחורית' שתאפשר גישה מרחוק ושליטה, שיבוש בשרשרת האספקה ועוד".

לדבריו, "יש חשש שגורמי המודיעין הסיני משתמשים במערכות הטכנולוגיות הנמכרות בארץ, כמו כלי רכב ותשתיות אסטרטגיות, כפלטפורמה לאיסוף מידע מודיעיני ואף נערכים להשבתה שלהן ביום דין. יצוין, שבסין אין חברה פרטית במשמעות המערבית של פרטיות, ולמעשה כלל החברות נשלטות על ידי המשטר". עוד מזכיר ד"ר מנשרי כי מתקפות סייבר סיניות נרחבות על מערכות הממשלה, המשק והאקדמיה הישראליות קיימות כל הזמן.

עבור הרבה בעלי רכב "אזרחיים" אובדן הפרטיות הוא מחיר קטן לשלם עבור היתרונות המשמעותיים של הרכב החכם ומקושר הרשת. אבל המצב שונה לחלוטין כאשר על הפרק ניצבים סיכוני ביטחון לאומי, שנגזרים מדליפת מידע מכלי הרכב לגורמי צד ג'.

באופן לא מפתיע הסינים היו הראשונים בעולם שהפנימו את הסיכונים האלה לתוך רגולציית הרכב הפנימית שלהם בתוך סין. כבר ב־2021 נכנס לתוקף בסין "חוק ביטחון המידע", שאוסר על יצרני רכב שמוכרים רכב בסין ועל ספקי מערכות לרכב, "לייצא" לשרתים בחו"ל מידע שנאסף מכלי רכב בתוך סין עצמה - וזאת כתנאי לאישור שיווק שלהם במדינה. הרגולציה הזו עברה שדרוג בשנתיים האחרונות וכיום יש לממשל הסיני כלים לפקח על כל עדכון תוכנה מרחוק שמבצעים היצרנים. זה לא אומר בהכרח ששימוש כזה נעשה בפועל, אבל הפוטנציאל קיים.

הרגולטורים האמריקאים מתעוררים - ומגבילים

החדירה המואצת של כלי הרכב הסיניים לעולם העירה גם את הרגולטורים. מי שהוציא סופית "את השד מהבקבוק" היה ממשל ביידן, שבשלהי כהונתו פרסם רגולציה מקיפה להגבלת החדירה לארה"ב של כלי רכב חכמים ומקושרי רשת מתוצרת "מדינות יריבות", ובהן סין.

הרגולציה נועדה לבלום את סיכוני איסוף המידע באמצעות כלי הרכב ולמנוע הטמעה של רכיבי חומרה ותוכנה שמיוצרים על ידי חברות סיניות גם בכלי רכב חכמים של יצרנים ממדינות אחרות שמשווקים בארה"ב. הרגולציה תצא לדרך בתחילת 2026 וצפויה להימשך עד לסוף העשור לכל הפחות.

החקיקה החדשה לא היססה לציין בצורה בוטה ולא דיפלומטית את מה שמהווה לטענת האמריקאים איום אסטרטגי עליהם: "סין מסוגלת למנף את הרגולציה המקומית שלה כדי לחייב חברות הכפופות לסמכות השיפוט שלה לשתף פעולה עם שירותי הביטחון והמודיעין", נכתב. "הגישה לכלי רכב מקושרי רשת באמצעות רכיבי התוכנה והחומרה שלהם, מאפשרת למדינות 'לקצור' נתונים רגישים, לגשת אליהם מרחוק ולבצע בהם מניפולציה".

האבן שזרקו האמריקאים למים הכתה גלים ברחבי העולם. בשנה האחרונה ראינו הטלת מגבלות על כלי רכב סיניים שנמצאים בשירות של גופי ביטחון וממשל בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה ואפילו בדרום קוריאה. בנורבגיה, מספר ד"ר מנשרי, התבצעה בחודש האחרון בדיקת אבטחת שהתמקדה באוטובוסים חשמליים מתוצרת חברת Yutong הסינית, בשל החשש מגישה זרה לתשתיות קריטיות. "התברר שיוטונג החזיקה בגישה דיגיטלית ישירה לכל אוטובוס באמצעות כרטיס SIM שהותקן לצורך עדכוני תוכנה ודיאגנוסטיקה מרחוק", אומר מנשרי.

אף שלא נמצאה יכולת לנהוג או להאיץ את האוטובוסים מרחוק, נמצא שניתן להשבית אותם, כולל בזמן נסיעה, וכן עלו חששות בנוגע לאיסוף מידע רגיש כגון מיקום, נתוני נסיעה ודיאגנוסטיקה. "הבדיקה הנורבגית שימשה כקריאת השכמה ברחבי אירופה, ובעקבות הממצאים הדרמטיים ובדיקות דומות שנערכו ברחבי היבשת החל תהליך מהיר של שינויים בתהליכי רכש, חקיקה ודרישות אבטחה", אומר מנשרי.

הגלים מגיעים לגופי הביטחון בישראל

כעת הגלים הללו מגיעים גם לישראל, וייתכן בהחלט שבעקבות לחץ אמריקאי. לאחר שמשרד הביטחון הוציא לפני מספר שבועות את כלי הרכב מתוצרת סין ממכרזי ההצטיידות שלו והטיל מגבלות על תנועותיהם במתחמים ביטחוניים, פורסם בימים האחרונים שגם חברות ביטחוניות כמו רפאל והתעשייה האווירית אימצו מדיניות דומה.

עד כה לא יצאה על כך כל הודעה רשמית מאף אחד מהגופים האמורים, ולא בכדי; לסין ולישראל יש יחסי סחר ענפים עם השקעות סיניות מהותיות בישראל, ומאחורי הקלעים עדיין מתנהל עם סין מו"מ על חתימת הסכם סחר חופשי.

בעקבות הפרסומים על המהלך של משרד הביטחון פרסמה שגרירות סין תגובה רשמית, שלפיה "כל כלי הרכב המיוצאים מסין לישראל עומדים בתקנות אבטחת המידע של ישראל. סין מעולם לא ביקשה ולא תבקש משום חברה לעסוק בשום צורת ריגול, והטענה שהיא אוספת נתונים באמצעות כלי רכב היא ספקולציה חסרת בסיס. מה שנקרא 'איסוף נתונים' הוא פונקציה רגילה וחשובה של מערכות נהיגה חכמות, ובהקשר זה אין הבדל בין רכב סיני לרכב ממדינות אחרות. לאור הרגישות של ישראל לנושאי ביטחון, יצרני הרכב הסירו את פונקציות החיבוריות מהדגמים המיוצאים לישראל כדי לבטל את אפשרות העברת הנתונים".

לפיכך, אפשר להניח שאם אכן תיושם מדיניות להגבלת כלי רכב סיניים, היא תתמקד בציי גופי ביטחון ותתבצע מאחורי הקלעים. בכל הנוגע לשוק הפרטי בישראל, שבו נעים כרבע מיליון כלי רכב תוצרת סין, נראה שהסוסים כבר ברחו מהאורווה.

ברפאל סירבו להתייחס לנושא.

עוד כתבות

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

איל פז, מנכ''ל מאסטרקארד ישראל / צילום: יח''צ

עם מאות עובדים וכבר בגיל 37: הקידום המטאורי של מנכ"ל חברת התשלומים

"התגייסתי לקורס טיס, אבל אחרי תשעה חודשים הבנתי שזה לא מתאים לי וחתמתי ויתור. עברתי לתותחנים. בהתחלה זה היה הלם של בוץ ותותחים, אבל בסוף יצאתי לקצונה" ● שיחה קצרה עם איל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

צילום של אוהד צוינברג, המקום הראשון בקטגוריית ''טבע וסביבה'' / צילום: ap, אוהד צוינברג

"עדות מקומית": אירוע הצילום המרכזי חוזר לרגעים הגדולים של 2025

תערוכת הצילום העיתונאי והתיעודי הגדולה בישראל חוזרת, ובמרכזה רגעי השנה הסוערת: מטילים בליסטיים מאיראן ועד מחאות החרדים וההלוויות הצבאיות ● מתוך כ-7,000 עבודות הוצגו 64 עבודות, המשקפות את פרדוקס החיים כאן: הכאב והטלטלה לצד היופי המבצבץ מבין הסדקים

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דירת חדר ליד שוק הכרמל / צילום: דניאל בוזגלו - צימוקי נכסים

בכמה נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר ליד שוק הכרמל בתל אביב?

במרכז תל אביב, ליד שוק הכרמל, נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר, בקומת קרקע, תמורת 800 אלף שקל ● הרוכשים הם זוג מאזור השפלה שרכש את הדירה להשקעה ובכוונתו לשפץ אותה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה / צילום: AI

"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

מדע הסרטן והטיפול המתקדם בו הביאו בשורה לחולים, ובישראל כשני שלישים מהם זוכים לחיות יותר משנה מרגע הגילוי ● אלא שבפועל נוצר פה פסיפס מורכב של אנשים, עם צרכים שונים ומשתנים, שמערכות התמיכה לא יודעות לעכל: ממימון תרופות, דרך מענה בקהילה ועד הניסיון להשתלב בשגרה ובעבודה ● כרגע אין תוכנית לאומית ו"החולים החדשים" נופלים בין הכיסאות

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה