גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

ביהמ"ש קבע כי מסמך שערכו בני זוג בכתב־יד, המעניק לאישה שליש בלבד משווי בית המגורים, גובר על הסכם ממון קודם שאושר בביהמ"ש ומחלק את הרכוש בחלקים שווים ● נקבע כי לא כל הסכם בין בני זוג הוא "הסכם ממון" המחייב את אישור ביהמ"ש

הסכם ממון / צילום: Shutterstock
הסכם ממון / צילום: Shutterstock

בני זוג שהחליטו להתגרש הציגו בפני בית המשפט שני מסמכים בנוגע לחלוקת הרכוש: הראשון - הסכם ממון שאושר על־ידי בית המשפט, ובו נקבע כי בית המגורים יחולק ביניהם בחלקים שווים; והשני - הסכם מאוחר יותר שנערך בכתב־יד ולא אושר בבית המשפט, ולפיו האישה תהיה זכאית לשליש מערכו של הבית בלבד.

חרף העובדה שבהסכם בכתב־יד נכלל תנאי הקובע כי יש לאשרו בבית המשפט בדומה להסכם הממון, והוא לא אושר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי דווקא הוא ההסכם הקובע, והעניק לבעל שני שלישים מערכו של בית המגורים, ששוויו 15 מיליון שקל, ולאישה שליש בלבד. איך זה קרה?

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?
הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

השופטת אליה נוס קבעה כי אישור ההסכם השני לא היה הכרחי על־פי חוק, אלא תנאי שהצדדים לקחו על עצמם ויכלו לוותר עליו, ולכן היעדר האישור לא מביא לביטולו. "מאחר שהצדדים הם אלה שקבעו את התנאי (לפיו ההסכם יאושר בבית המשפט - א.ל.ו), ואין מדובר בהסכם הדורש אישור על־פי חוק, בידם האפשרות לוותר על אישור המסמך, בבחינת 'הפה שאסר הוא הפה שהתיר'. אין חולק כי הצדדים בחרו להסתפק בחתימה על ההסכם ללא אישור, ואין בכך שהמסמך לא אושר בידי בית המשפט כדי להביא לביטולו", כתבה השופטת.

עוד הוסיפה השופטת כי גם העובדה שהצדדים פעלו לפי ההסכם בכתב־יד ורשמו את הבית בחלקים לא שווים בטאבו, מחזקת את העובדה שהוא ההסכם התקף. לדבריה, "אף אם נניח כי הסכמת הצדדים בהסכם הממון יצרה חיוב לאשר אף את המסמך על־פי החוק, הרי שלאור העובדה שזכויות הצדדים בבית נרשמו בהתאמה לאמור במסמך, והאישה זכתה בזכויות בבית לאורך שנים ארוכות, תוך שהיא נמנעת מלהעלות כל טענה נגד חלוקת הזכויות הנוכחית - יוצרת מניעות להעלאת הטענה כעת, בחוסר תום־לב".

ההורים של הבעל עזרו, של האישה לא

בני הזוג נישאו בשנת 2000, אז חתמו על הסכם הממון שמחלק את רכושם, לרבות בית המגורים העתידי, בחלקים שווים. לאחר שנולדו ילדיהם החליטו לרכוש בית, מתוך הנחה שהוריהם יסייעו במימון הרכישה בחלקים שווים. אלא שכאשר נמצא הבית, הודיעה האישה כי הוריה לא יסייעו ברכישה.

בעקבות כך הבית נרכש בשנת 2006 ונבנה מכספי הוריו של הבעל, אשר לטענת הבעל התנו את המימון - בסך מיליון דולר - ברישום זכויות עודף על שמו.

טרם הרכישה תיעדו בני הזוג את ההסכמות בדבר החלוקה הלא שוויונית של בית המגורים. האישה הייתה זו שהעלתה את ההסכמות על הכתב בכתב־ידה, ושני בני הזוג חתמו על המסמך. בהמשך לכך אף נרשמו הזכויות בבית בחלוקה של שני שלישים על שם האיש ושליש על שם האישה בלשכת רישום המקרקעין.

לימים נפרדו בני הזוג והחלו לנהל הליכים בנוגע להפרדה הרכושית ביניהם, כשביחס לבית המשותף, שבינתיים הוערך על־ידי שמאי מקרקעין ב־15 מיליון שקל, טענה האישה באמצעות עו"ד אליעד שרגא לחלוקה שווה. לטענתה, במערכת היחסים בין הצדדים היא הייתה הצד החלש, והאיש היה הצד החזק. בשנת 2006 פנה אליה האיש וביקש כי תעלה על הכתב מלל שיכתיב לה, בנימוק שהמצב בעסקי המשפחה איננו מזהיר, ושעליה לסמוך עליו. לטענתה, הוא הצהיר בפניה כי המסמך לא יפגע בה או בזכויותיה, והיא נתנה בו את אמונה.

עוד היא טענה כי המסמך בכתב־יד עומד בסתירה מוחלטת להסכמת הצדדים לקיום שותפות מלאה ושוויונית וסותר את הסכם הממון, ולכן היא דורשת את ביטולו.

האיש, שיוצג על־ידי עו"ד רונן דליהו, טען מנגד כי לאורך השנים שחלפו מרכישת הבית ועד לפתיחת ההליכים בבית המשפט, האישה לא העלתה כל טענה בעניין חלוקת הזכויות בבית, והיא אף הודתה בכך בעדותה בבית המשפט. לטענתו, מטרת האישה היא לעכב את ההליכים בין הצדדים ולקבל לידיה כספים ונכסים לא לה.

השופטת: האישה לא קופחה ולא נושלה

השופטת נוס דחתה את טענות האישה כי המסמך עליו חתמה טרם רכישת הבית הוא חסר תוקף משום שלא אושר כדין, וקבעה כי לא כל הסכמה בין בני זוג לגבי נכס מקרקעין היא "הסכם ממון" הדורש אישור שיפוטי.

השופטת ציינה כי הפסיקה ביקשה לקבוע כללים שיסייעו להבחין בין הסכם ממון, אותו יש לאשר בהתאם לחוק - לבין הסכם אשר אינו טעון אישור, ונקבע כי אין לראות בהסכם אשר כלל ויתור על נכס מסוים, כגון דירת מגורים, משום הסכם ממון הטעון אישור בית המשפט לצורך קבלת תוקף, כאשר הוא אינו צופה פני פקיעת נישואים - אלא נועד לתת תשובה לבעיה נקודתית שבה נתקלו בני הזוג.

נקבע כי ויתור זה מתיישב עם קיום הסכם בכתב בין בני זוג, שלפיו שוויו של נכס מסוים לא יאוזן ביניהם לפי חוק יחסי ממון, והסכם כזה אינו מחייב אישור בית המשפט, משום שאין הוא "הסכם ממון" במשמעותו הפורמלית.

השופטת דחתה גם את טענות האישה לקיפוח ונישול מהרכוש, תוך שהיא מציינת כי "האישה לא קופחה ולא נושלה, כי אם זכתה בשליש מן הזכויות בבית אשר בהתאם להערכת השמאי המונחת בתיק שוויו 15 מיליון שקל".

עוד צוין כי "מאחר שהאישה הודתה כי למעט אספקת קרמיקה וכלים סניטריים לבית אשר בנו הצדדים, לא שילמו הוריה דבר עבור רכישת הבית, ניתן לאתר היגיון בהוראות המסמך, אשר היקנה לאיש חלק גדול יותר מן הזכויות בבית, אך בשום אופן לא קיפח את האישה, שנותרה ובידיה זכויות בלתי מבוטלות בבית יקר־ערך".

עוד קבעה השופטת כי גם הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו פרט טכני - אלא עוגן מהותי לזכויות. נקבע כי בסוגיית רישום הזכויות בבית, אשר תואמת את הוראות המסמך, יש "כדי לעגן באופן סופי את חלוקת הזכויות בבית אודותיה הסכימו הצדדים".

עו"ד רונן דליהו, המייצג את האיש, מסר כי "המסר של פסק הדין הוא שכסף 'משפחתי' שמוזרם לעסקת מקרקעין - עדיף שיעוגן בהסכמה כתובה וברישום תואם, גם אם לא מדובר בהסכם ממון קלאסי".

לדבריו, "פסק הדין משדר מסר חד וברור לפיו חתימה על מסמך - גם לא פורמלי, גם ללא עורך דין, גם ללא אישור - עלולה להיות סופית ומכרעת, במיוחד כאשר היא מגובה ברישום ובשנים של שתיקה, ומי שפועל בחוסר תום־לב, שערי בית המשפט אמורים להיות נעולים בפניו. כמו כן, פסק הדין מחזק את מעמדו של ההסכם הקנייני והרישום בפנקסים על פני עקרונות כלליים של שיתוף זוגי".

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הבורסה יורדת, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 יורד בכ-0.6% ות"א 90 מאבד 1.3% ● נובה, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

"כל עוד יש טיסות": שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי חלק מהעובדים

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה