גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

ביהמ"ש קבע כי מסמך שערכו בני זוג בכתב־יד, המעניק לאישה שליש בלבד משווי בית המגורים, גובר על הסכם ממון קודם שאושר בביהמ"ש ומחלק את הרכוש בחלקים שווים ● נקבע כי לא כל הסכם בין בני זוג הוא "הסכם ממון" המחייב את אישור ביהמ"ש

הסכם ממון / צילום: Shutterstock
הסכם ממון / צילום: Shutterstock

בני זוג שהחליטו להתגרש הציגו בפני בית המשפט שני מסמכים בנוגע לחלוקת הרכוש: הראשון - הסכם ממון שאושר על־ידי בית המשפט, ובו נקבע כי בית המגורים יחולק ביניהם בחלקים שווים; והשני - הסכם מאוחר יותר שנערך בכתב־יד ולא אושר בבית המשפט, ולפיו האישה תהיה זכאית לשליש מערכו של הבית בלבד.

חרף העובדה שבהסכם בכתב־יד נכלל תנאי הקובע כי יש לאשרו בבית המשפט בדומה להסכם הממון, והוא לא אושר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי דווקא הוא ההסכם הקובע, והעניק לבעל שני שלישים מערכו של בית המגורים, ששוויו 15 מיליון שקל, ולאישה שליש בלבד. איך זה קרה?

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?
הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

השופטת אליה נוס קבעה כי אישור ההסכם השני לא היה הכרחי על־פי חוק, אלא תנאי שהצדדים לקחו על עצמם ויכלו לוותר עליו, ולכן היעדר האישור לא מביא לביטולו. "מאחר שהצדדים הם אלה שקבעו את התנאי (לפיו ההסכם יאושר בבית המשפט - א.ל.ו), ואין מדובר בהסכם הדורש אישור על־פי חוק, בידם האפשרות לוותר על אישור המסמך, בבחינת 'הפה שאסר הוא הפה שהתיר'. אין חולק כי הצדדים בחרו להסתפק בחתימה על ההסכם ללא אישור, ואין בכך שהמסמך לא אושר בידי בית המשפט כדי להביא לביטולו", כתבה השופטת.

עוד הוסיפה השופטת כי גם העובדה שהצדדים פעלו לפי ההסכם בכתב־יד ורשמו את הבית בחלקים לא שווים בטאבו, מחזקת את העובדה שהוא ההסכם התקף. לדבריה, "אף אם נניח כי הסכמת הצדדים בהסכם הממון יצרה חיוב לאשר אף את המסמך על־פי החוק, הרי שלאור העובדה שזכויות הצדדים בבית נרשמו בהתאמה לאמור במסמך, והאישה זכתה בזכויות בבית לאורך שנים ארוכות, תוך שהיא נמנעת מלהעלות כל טענה נגד חלוקת הזכויות הנוכחית - יוצרת מניעות להעלאת הטענה כעת, בחוסר תום־לב".

ההורים של הבעל עזרו, של האישה לא

בני הזוג נישאו בשנת 2000, אז חתמו על הסכם הממון שמחלק את רכושם, לרבות בית המגורים העתידי, בחלקים שווים. לאחר שנולדו ילדיהם החליטו לרכוש בית, מתוך הנחה שהוריהם יסייעו במימון הרכישה בחלקים שווים. אלא שכאשר נמצא הבית, הודיעה האישה כי הוריה לא יסייעו ברכישה.

בעקבות כך הבית נרכש בשנת 2006 ונבנה מכספי הוריו של הבעל, אשר לטענת הבעל התנו את המימון - בסך מיליון דולר - ברישום זכויות עודף על שמו.

טרם הרכישה תיעדו בני הזוג את ההסכמות בדבר החלוקה הלא שוויונית של בית המגורים. האישה הייתה זו שהעלתה את ההסכמות על הכתב בכתב־ידה, ושני בני הזוג חתמו על המסמך. בהמשך לכך אף נרשמו הזכויות בבית בחלוקה של שני שלישים על שם האיש ושליש על שם האישה בלשכת רישום המקרקעין.

לימים נפרדו בני הזוג והחלו לנהל הליכים בנוגע להפרדה הרכושית ביניהם, כשביחס לבית המשותף, שבינתיים הוערך על־ידי שמאי מקרקעין ב־15 מיליון שקל, טענה האישה באמצעות עו"ד אליעד שרגא לחלוקה שווה. לטענתה, במערכת היחסים בין הצדדים היא הייתה הצד החלש, והאיש היה הצד החזק. בשנת 2006 פנה אליה האיש וביקש כי תעלה על הכתב מלל שיכתיב לה, בנימוק שהמצב בעסקי המשפחה איננו מזהיר, ושעליה לסמוך עליו. לטענתה, הוא הצהיר בפניה כי המסמך לא יפגע בה או בזכויותיה, והיא נתנה בו את אמונה.

עוד היא טענה כי המסמך בכתב־יד עומד בסתירה מוחלטת להסכמת הצדדים לקיום שותפות מלאה ושוויונית וסותר את הסכם הממון, ולכן היא דורשת את ביטולו.

האיש, שיוצג על־ידי עו"ד רונן דליהו, טען מנגד כי לאורך השנים שחלפו מרכישת הבית ועד לפתיחת ההליכים בבית המשפט, האישה לא העלתה כל טענה בעניין חלוקת הזכויות בבית, והיא אף הודתה בכך בעדותה בבית המשפט. לטענתו, מטרת האישה היא לעכב את ההליכים בין הצדדים ולקבל לידיה כספים ונכסים לא לה.

השופטת: האישה לא קופחה ולא נושלה

השופטת נוס דחתה את טענות האישה כי המסמך עליו חתמה טרם רכישת הבית הוא חסר תוקף משום שלא אושר כדין, וקבעה כי לא כל הסכמה בין בני זוג לגבי נכס מקרקעין היא "הסכם ממון" הדורש אישור שיפוטי.

השופטת ציינה כי הפסיקה ביקשה לקבוע כללים שיסייעו להבחין בין הסכם ממון, אותו יש לאשר בהתאם לחוק - לבין הסכם אשר אינו טעון אישור, ונקבע כי אין לראות בהסכם אשר כלל ויתור על נכס מסוים, כגון דירת מגורים, משום הסכם ממון הטעון אישור בית המשפט לצורך קבלת תוקף, כאשר הוא אינו צופה פני פקיעת נישואים - אלא נועד לתת תשובה לבעיה נקודתית שבה נתקלו בני הזוג.

נקבע כי ויתור זה מתיישב עם קיום הסכם בכתב בין בני זוג, שלפיו שוויו של נכס מסוים לא יאוזן ביניהם לפי חוק יחסי ממון, והסכם כזה אינו מחייב אישור בית המשפט, משום שאין הוא "הסכם ממון" במשמעותו הפורמלית.

השופטת דחתה גם את טענות האישה לקיפוח ונישול מהרכוש, תוך שהיא מציינת כי "האישה לא קופחה ולא נושלה, כי אם זכתה בשליש מן הזכויות בבית אשר בהתאם להערכת השמאי המונחת בתיק שוויו 15 מיליון שקל".

עוד צוין כי "מאחר שהאישה הודתה כי למעט אספקת קרמיקה וכלים סניטריים לבית אשר בנו הצדדים, לא שילמו הוריה דבר עבור רכישת הבית, ניתן לאתר היגיון בהוראות המסמך, אשר היקנה לאיש חלק גדול יותר מן הזכויות בבית, אך בשום אופן לא קיפח את האישה, שנותרה ובידיה זכויות בלתי מבוטלות בבית יקר־ערך".

עוד קבעה השופטת כי גם הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו פרט טכני - אלא עוגן מהותי לזכויות. נקבע כי בסוגיית רישום הזכויות בבית, אשר תואמת את הוראות המסמך, יש "כדי לעגן באופן סופי את חלוקת הזכויות בבית אודותיה הסכימו הצדדים".

עו"ד רונן דליהו, המייצג את האיש, מסר כי "המסר של פסק הדין הוא שכסף 'משפחתי' שמוזרם לעסקת מקרקעין - עדיף שיעוגן בהסכמה כתובה וברישום תואם, גם אם לא מדובר בהסכם ממון קלאסי".

לדבריו, "פסק הדין משדר מסר חד וברור לפיו חתימה על מסמך - גם לא פורמלי, גם ללא עורך דין, גם ללא אישור - עלולה להיות סופית ומכרעת, במיוחד כאשר היא מגובה ברישום ובשנים של שתיקה, ומי שפועל בחוסר תום־לב, שערי בית המשפט אמורים להיות נעולים בפניו. כמו כן, פסק הדין מחזק את מעמדו של ההסכם הקנייני והרישום בפנקסים על פני עקרונות כלליים של שיתוף זוגי".

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק