ביוני 2022, בתום דיונים של חודשים, הכריזה הנציבות האירופית על צעד מרחיק לכת: איסור על מכירת כלי רכב עם מנוע בעירה פנימי בכל מדינות האיחוד האירופי החל משנת 2035. המועד נקבע משום שאירופה התחייבה לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד שנת 2050 בשם המאבק בשינויי האקלים.
● הסיניות השתלטו, החשמליות נזנחו: הנתונים שמאחורי השנה הדרמטית בשוק הרכב הישראלי
● גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר
זמן החיים הממוצע של רכב הוא 15 שנה, ולכן - ברוח הזמן שעדיין לא השתנתה אז, שלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה - בירכו כולם על הצעד. "יום טוב להגנה על הסביבה", אמר סגן נשיא האיחוד. "מסר ברור בנוגע להשגת יעדי האקלים", הכריזה שרת איכות הסביבה הגרמנית, אז ממפלגת "הירוקים".
השבוע, שלוש שנים וחצי אחרי, ביטלה למעשה הנציבות האירופית את ההחלטה. גם מכוניות עם מנוע בעירה פנימי יורשו להימכר באירופה אחרי 2035, כולל מכוניות היברידיות עם שני מנועים, כל עוד חברות הרכב יציגו בשנה זו ירידה של 90% בפליטות הפחמן בהשוואה למצב שלפני אימוץ ההחלטה.
החברות יוכלו להשיג את המטרה הזו, בין היתר, על ידי שימוש ב"פלדה ירוקה" (המיוצרת ללא דלקי מאובנים) או באמצעות שימוש בדלק ביולוגי. הן גם יוכלו לקבל "קרדיט מוגדל" לקיזוז פחמן דו־חמצני על ידי ייצור של כלי רכב חשמליים זולים וקטנים. בשורה התחתונה, מדובר בסיבוב פרסה שמסמל את דעיכת סוגיית האקלים ועליית החששות הכלכליים ביבשת. כלי התקשורת האירופיים הגדירו אותו כ"נסיגה הגדולה ביותר מחזון המהפכה הירוקה" של האיחוד בחמש השנים האחרונות.
ממשלת גרמניה הפעילה לחץ כבד
מי שעומדת מאחורי ההחלטה היא בעיקר הממשלה הגרמנית, שהפעילה לחץ כבד על הנציבות לבטל את האיסור. גם איטליה הצטרפה, וגם הונגריה, והתוצאה היא ההכרזה שפורסמה השבוע עם "בחינה מחדש" של הנושא בשנים הקרובות. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ שיגר בנובמבר האחרון מכתב רשמי לנציבות, שבו הוא מתווה את הפתרון שהוצע אתמול, ושעדיין צריך להיבחן משפטית ולקבל אישור על ידי הפרלמנט האירופי.
הסיבה שגרמניה נאבקה נגד האיסור היא תעשיית הרכב שלה, שמכירותיה השנה הפגינו ירידה של עשרות אחוזים לעומת השנה שעברה: נתוני הרבעונים הראשונים של ענקיות הרכב הגרמניות הראו ירידה חדה במכירות, בעיקר באסיה, ואיתן גם ירידה ברווחים.
למעשה, השוק האסיאתי, שהיה מכרה זהב בעבור התעשייה הגרמנית, הלך ונעלם בשנים האחרונות. הדגמים החשמליים אינם נמכרים בשיעור גבוה באירופה, סובסידיות ממשלתיות משפיעות דרמטית על המכירות וחברות רכב סיניות חדרו לשוק האירופי במחירי רצפה. האיחוד "נזכר" להיאבק בכך רק השנה, עם מס גבוה על מכוניות חשמליות סיניות, אך הוא עדיין תלוי בסין כמדינה לטובת אספקת מתכות נדירות, תאי דלק ושבבים לטובת ייצור כלי רכב חשמליים.
החברות מרצדס־בנץ, ב.מ.וו ופולקסווגן החלו בשנה החולפת בהליכי "ארגון מחדש" ולפי מחקר של חברת EY, פיטרו כ־51 אלף עובדים - קרוב ל־7% מכוח העבודה בתחום בגרמניה. החברות משקיעות מיליארדים בחבילות פרישה במטרה לצמצם את ההוצאות על כוח אדם, בתיאום עם איגודי העובדים החזקים בתחום הרכב בגרמניה. חברת הייעוץ מצאה כי מבחינת רווחים, תעשיית הרכב הגרמנית עד כה רשמה את השנה הגרועה ביותר מאז 2009.
כאמור, גם באיטליה ההחלטה זכתה לברכות מצד הממשלה, שלחצה על בריסל לצד גרמניה בחודשים האחרונים לחזור בה מהאיסור. גם איטליה וגם גרמניה צפויות לצמיחה מינימלית בשנה הקרובה, ופגיעה בתעשיות הרכב שלהן תחמיר את המצב. "זה צעד בכיוון הנכון", אמר שר התעשייה והמסחר האיטלקי אדולפו אורסו. "וזה סדק ראשון בחומה האידיאולוגית של בריסל".
מומחי תחבורה הסבירו כי המנגנון החדש שהוכרז כולל סובסידיות נדיבות מבחינת פליטות פחמן דו־חמצי ליצרניות שיתמקדו בכלי רכב קטנים פיזית במחירים שמתחת ל־20 אלף אירו (70 אלף שקל), כך שהן יוכלו להמשיך לייצר מכוניות יוקרה בעלי מנועי בעירה פנימית.
פולקסווגן סגרה מפעל בגרמניה לראשונה
אבן דרך סמלית בדעיכתה של תעשיית הרכב הגרמנית, שהייתה המקור העיקרי לשגשוג הכלכלי הגרמני בעשור שלפני מגיפת הקורונה, הייתה סגירתו השבוע של מפעל חברת פולקסווגן בדרזדן. מדובר אמנם בצעד שהוכרז כבר בעבר, ומפעל שהייצור בו היה קטן ושימש גם כמרכז מבקרים, אולם זו הפעם הראשונה שהחברה סוגרת מפעל בגרמניה ב־88 שנות קיומה.
עד כה, פולקסווגן וחברות אחרות צמצמו ייצור על ידי מעבר לעבודה חלקית, מה שסייע להן להתאושש במהירות אחרי המשבר הכלכלי העולמי ב־2008 ולכבוש שווקים חדשים באסיה. כעת, בתיאום עם איגוד העובדים של החברה - נסגר המפעל, שייצר פחות מ־10,000 מכוניות בשנה מאז שנחנך ב־2002.
הביקוש לרכבים חשמליים "נמוך מדי"
החלטת האיחוד האירופי לפני כשלוש שנים הייתה אמורה לספק ודאות לתעשייה, לעודד את השינויים בה ולהסיט עשרות מיליארדים להשקעות במחקר ובפיתוח בתחום הרכב החשמלי, כמו גם לבסס תשתית טעינה מהירה ברחבי היבשת. רבות מהשאיפות הללו טרם התממשו.
רק 16.4% מהמכירות של כלי רכב בשנה החולפת, לפי נתוני האיגוד האירופי ACEA, היו של כלי רכב חשמליים לגמרי, ו־9.1% של כלי רכב היברידיים. חברות הרכב האירופיות, בגיבוי הממשלות שלהן, טענו כי הביקוש ביבשת "נמוך מדי" וכי עליהן לפיכך למכור מודלים ישנים עם מנועי בעירה פנימית למשך זמן רב יותר, כדי לממן את המעבר לכלי רכב חשמליים.
הנציבות האירופית בראשות אורסולה פון דר ליין, שהציבה את "המהפכה הירוקה" גבוה בסדר העדיפויות של האיחוד, אמרה לאחרונה כי המחויבות למטרות האקלים נשארה כשהייתה, וכי "ההחלטה החדשה מספקת יותר גמישות ליצרניות הרכב, אחרי דיאלוג מחודש איתן". חברת ב.מ.וו אמרה כי מדובר ב"יום חשוב... משום שהנציבות אינה פועלת יותר במתכונת של איסורים גורפים, ומכירה באפשרות של המשך השימוש במנוע הבעירה הפנימי".
